רסלמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל הרסלמניה

רסלמניהאנגלית: WrestleMania) הוא אירוע היאבקות מקצועית המאורגן על ידי חברת WWE ומתקיים פעם בשנה, בחודשים מרץ או אפריל, ומוצע לצופים במסגרת "שלם וצפה". "רסלמניה", הקיים מאז שנת 1984, נחשב לאירוע הראשי של ה-WWE ומושך צופים רבים. האירוע, פרי רעיונו של וינס מקמהן, יו"ר ה-WWE, משלב קרבות מבוימים, מופעי רוק והופעת אישים מפורסמים, ומביא לשיא מספר קווי עלילה מקבילים של מאבק בין שרירנים המוגדרים נבלים וכאלו המוגדרים גיבורים. עם השנים הלך המופע והתרחק ממאבקי מתאבקים ולבש צורה של מופע מבוים בו כיכבו שחקנים שאימצו דמויות סטריאוטיפיות ומעוותי־צורה אחרים. אירוע זה נחשב לרגע השיא של השנה בענף הרסלינג וב-WWE בפרט, ובו מככבים מיטב המתאבקים והשמות הגדולים של הארגון המשתתפים בקרבות המרכזיים על האליפויות כאשר עלילות התוכנית מגיעות לשיאם באותו ערב.

הלוגואים של האירועים מכל הזמנים

בנוסף לכוכבי ההיאבקות, מתארחים מדיי שנה ברסלמניה שחקנים, מוזיקאים וסלבריטאים מהשורה הראשונה כדי לקדם את המופע ולמשוך אליו כמה שיותר צופים ורוכשים בשיטת השלם וצפה. הראשונים שלקחו חלק באירועים הללו היו סינדי לאופר ומיסטר טי, שגרמו להצלחה ולכניסת הרסלמניה למיינסטרים.

כוכב מופעי הרסלמניה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-90 היה המתאבק האלק הוגאן שהשתתף ב-7 אירועים שם התמודד באופן קבוע על תואר האליפות העולמית של הארגון. מתאבקים נוספים שכיכבו בסדרת האירועים לאורך השנים היו רנדי "מאצ'ו מן" סאבג', שון מייקלס שלו הוצמד הכינוי "מר רסלמניה", דה רוק, סטיב אוסטין, טריפל אייץ' וג'ון סינה שבשנים האחרונות הפכו למתאבקים הדומיננטיים ביותר ב-WWE והתמודדו פעמים רבות בקרבות המרכזיים של רסלמניה.

היסטוריית אירועי הרסלמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 1 נערכה ב-31 במרץ 1985 בניו יורק סיטי. באירוע נערכו 9 קרבות וביניהם קרב "באדי סלאם" בין אנדרה הענק לביג ג'ון סטוד כאשר אם ביג ג'ון סטוד מפסיד, אנדרה זוכה ב-15 אלף דולר, אבל אם אנדרה מפסיד, הוא נאלץ לפרוש. בסוף הקרב, ניצח אנדרה. קרב נוסף שהיה בין וונדי ריכטר לבין לילאני קאי על אליפות הנשים.לצידה של ריכטר, עמדה סנדי לופר. בסיום הקרב, ניצחה וונדי ריכטר וזכתה בתואר אליפות הנשים. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב זוגות בין אלוף ה-WWF, האלק הוגאן ומיסטר T נגד רודי "רואדי" פייפר ומיסטר וונדרפול, פול אורנדורף. בסיום הקרב, בוב אורטון, שהיה לצידם של פייפר ואורנדורף פגע בטעות באורנדורף וגרם לניצחונם של הוגאן ומיסטר T.

רסלמניה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 2 נערכה ב-7 באפריל 1986 בשלושה מקומות, ניו יורק, שיקגו ולוס אנג'לס. באירוע נערכו 12 קרבות וביניהם קרב איגרוף בין מיסטר T לרודי פייפר. במהלך הקרב, ביצע פייפר באדי סלאם על מיסטר T ונפסל. קרב נוסף שהיה הוא קרב הבאטל רויאל שכלל מתאבקים מה-WWF ושחקני ה-NFL. בסיום הקרב, הדיח אנדרה הענק את ברט הארט וניצח את הקרב. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב סטיל קייג' על אליפות ה-WWF בין האלוף, האלק הוגאן לבין קינג קונג באנדי. בסיום הקרב, ביצע הוגאן את תרגיל הסיום שלו, הלג דרופ ויצא מהכלוב ושמר על התואר. אחרי סיום הקרב, הוגאן הרביץ למנג'ר של באנדי בובי הינן.

רסלמניה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 3 נערכה ב-29 במרץ 1987 בדטרויט, מישגן. האירוע כלל לא פחות מ-93,173 צופים. זהו שיא של כמות קהל בצפון אמריקה שהחזיק עד 2010. באירוע נערכו 12 קרבות וביניהם קרב על אליפות הבינבשתית בין האלוף, רנדי סאבג' לריקי סטימבוט. בסיום הקרב, ניצח סטימבוט וזכה בתואר. קרב נוסף שהיה בין ההונקי טונק מן לג'ייק רוברטס שלצידו של ג'ייק היה הזמר אליס קופר. בסיום הקרב, ניצח ההונקי טונק מן את ג'ייק רוברטס. הקרב המרכזי של האירוע היה על אליפות ה-WWF בין האלוף, האלק הוגאן לאנדרה הענק. בסיום הקרב, הצליח הוגאן לבצע באדי סלאם על אנדרה וביצע עליו את תרגיל הסיום, הלג דרופ ושמר על התואר.

רסלמניה 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 4 נערכה ב-27 במרץ 1988 באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי. באירוע נערך טורניר כשהמנצח בטורניר זוכה בתואר אליפות ה-WWF הבלתי מעורערת. בין הקרבות שהיו בטורניר נערך קרב חוזר בין האלק הוגאן לאנדרה הענק. הקרב הסתיים בפסילה כפולה ושניהם הודחו מהטורניר. קרב נוסף שהיה על אליפות הבין יבשתית בין האלוף, הונקי טונק מן לברוטוס ביפקייק. ביפקייק הצליח לנצח, אבל בפסילה והונקי טונק מן שמר על התואר. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב הגמר על אליפות ה-WWF בין רנדי סאבג' לטד דיביאסי. במהלך הקרב, אמר סאבג' למיס אליזבת' שנמצאת לצידו בכל קרב לקרוא להאלק הוגאן שיעזור לו. בסיום הקרב, הוגאן נתן כיסא לגבו של דיביאסי בלי שהשופט ראה. סאבג' בציע את תרגיל הסיום שלו, האלבואו דרופ וזכה בתואר.

רסלמניה 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 5 נערכה ב-2 באפריל 1989 באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי. באירוע נערכו 14 קרבות וביניהם קרב בין אנדרה הענק לג'ייק רוברטס כאשר ביג ג'ון סטוד הוא השופט המיוחד. בסיום הקרב, הרביץ אנדרה לסטוד וסטוד פסל את אנדרה. קרב נוסף שהיה על האליפות הבינבשתית בין האלוף, אולטימט ווריור לריק רוד. בסיום הקרב, ניצח רוד את ווריור בעזרתו של בובי הינן וזכה בתואר. הקרב המרכזי של האירוע היה על אליפות ה-WWF בין שני החברים לשעבר, האלק הוגאן לאלוף, רנדי סאבג'. בסיום הקרב, ניצח הוגאן את סאבג' וזכה בתואר בפעם השנייה בקריירה שלו.

רסלמניה 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 6 נערכה ב-1 באפריל 1990 בטורנטו אונטריו, קנדה. באירוע נערכו 14 קרבות וביניהם קרב על אליפות הזוגות בין דאמילשון לבין אנדרה הענק והאקו. בסיום הקרב ניצחו דאמילשון וזכו בתואר אליפות הזוגות. לאחר מכן, בובי הינן, המנג'ר של אנדרה והאקו האשים את אנדרה בהפסד. אנדרה מאוד התעצבן על בובי ותקף אותו ואת האקו. קרב נוסף שהיה הוא קרב ה"מיקסד טאג טים" הראשון בהיסטוריה בין רנדי סאבג' וסנסשואל שארי לבין דאסטי רודס ושפיר. בסיום הקרב, ניצחו רודס ושפיר בעזרתה של מיס אליזבת. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב על האליפות ה-WWF והאליפות הבין יבשתית בין אלוף ה-WWF וזוכה הרויאל ראמבל לשנת 1990, האלק הוגאן לבין האלוף הבין יבשתית, אולטימט ווריור. בסיום הקרב, עמד לבצע הוגאן את תרגיל הסיום שלו, לאג דרופ, אך ווריור התחמק ממנו וביצע את תרגיל הסיום שלו, ראנינג ספלאש וזכה בתואר אליפות ה-WWF. לאחר סיום הקרב, העניק הוגאן לאולטימט ווריור את החגורה והשניים התחבקו.

רסלמניה 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 7 נערכה ב-24 במרץ 1991 בלוס אנג'לס, קליפורניה. באירוע נערכו 15 קרבות וביניהם הקרב הראשון של אנדרטייקר ברסלמניה נגד ג'ימי סנוקה. בסיום הקרב, ביצע אנדרטייקר את תרגיל הסיום שלו, הטמובסטון פיילדרייבר וניצח את הקרב הראשון שלו ברסלמניה. קרב נוסף שהיה בין אולטימט ווריור ל"מאצ'ו קינג" רנדי סאבג' כשהמפסיד נאלץ לפרוש. בסוף הקרב, ניצח ווריור. אחרי הקרב, סנסנשואל שארי (חברתו של סאבג') התעצבנה על הפסדו והתחילה להרביץ לו, אך אז הגיעה אשתו לשעבר, מיס אליזבת והעיפה את שארי מהזירה. לאחר מכן, אחרי הרבה התלבטויות סאבג' התחבק עם אליזבת. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב על אליפות ה-WWF בין האלוף, סרג'נט סלואטר לבין זוכה הרויאל ראמבל לשנת 1991, האלק הוגאן. בסיום הקרב, ביצע הוגאן את תרגיל הסיום שלו, לג דרופ וזכה בתואר אליפות ה-WWF.

רסלמניה 8[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 8 נערכה ב-5 באפריל 1992 באינדיאנפוליס, אינדיאנה. באירוע נערכו 9 קרבות וביניהם קרב על האליפות הבין יבשתית בין האלוף, "רואדי" רודי פייפר לברט "היטמן" הארט. ברט הארט הצליח לנצח את פייפר ולזכות בתואר. לאחר סיום הקרב, לחץ פייפר את ידו של הארט. קרב נוסף שהיה על אליפות ה-WWF בין האלוף וזוכה רויאל ראמבל לשנת 1992, ריק פלייר לרנדי סאבג'. אחרי קרב ארוך ומותח ניצח סאבג' את פלייר. לאחר סיום הקרב, פלייר תקף את סאבג', אבל זה לא מנע מהאחרון לחגוג את ניצחונו עם מיס אליזבת'. הקרב המרכזי של האירוע היה בין האלק הוגאן לסיד ג'סטיס. בסיום הקרב, ביצע הוגאן את תרגיל הסיום שלו, לג דרופ, ובאמצע הריתוק נכנס המנג'ר של סיד לזירה. השופט פסק פסילה וסיד תקף את הוגאן. לאחר מכן, הגיע פאפא שאנגו ועזר לסיד. בנוסף, חזר אולטימט ווריור ועזר להאלק הוגאן.

רסלמניה 9[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 9 נערכה ב-4 באפריל 1993 בלאס וגאס, נבאדה כאשר האירוע היה בנוסח רומאי. באירוע נערכו 9 קרבות וביניהם קרב על האליפות הבין יבשתית בין האלוף, שון מייקלס, לטאטנקה. טאטנקה ניצח את הקרב כאשר מייקלס נשאר מחוץ לזירה 10 שניות, אך מייקלס שמר על התואר כי הדרך היחידה לזכות בתואר היא בעזרת ריתוק או הכנעה. קרב נוסף שהיה הוא קרב על אליפות הזוגות בין האלופים, טד דיבאסי וארווין אר שאסטר לבין האלק הוגאן וברוטוס ביפקייק. דיבאסי וארווין ניצחו את הקרב בגלל פסילה של הוגאן וביפקייק ושמרו על התארים. קרב נוסף שהיה בין אנדרטייקר לג'איינט גונזאלס. בסיום הקרב, לקח גונזאלס חתיכת בד והכניס אותה לפה של אנדרטייקר. דבר זה גרם לפסילה של גונזאלס ולניצחון של אנדרטייקר. הקרב המרכזי של האירוע היה על אליפות ה-WWF בין האלוף, ברט הארט לזוכה הרויאל ראמבל לשנת 1993, יוקוזונה. בסיום הקרב, ביצע הארט את תרגיל הסיום שלו, השארפשוטר ובלי שהשופט ראה, מיסטר פוג'י, המנג'ר של יוקוזונה, זרק לעיניו של הארט מלח. יוקוזונה ריתק את הארט וזכה בתואר לראשונה בקריירה שלו. אחרי הניצחון של יוקוזונה, הגיע האלק הוגאן ועזר לברט הארט לצאת מהזירה. מיסטר פוג'י אמר להוגאן שהוא יכול לנסות את מזלו בקרב נגד יוקוזונה על התואר והוגאן הסכים להלחם נגדו. מהר מאוד, יוקוזונה תפס את הוגאן ופוג'י זרק מלח על עיניו של הוגאן, רק שהפעם הוגאן התחמק והמלח פגע בעיניו של יוקוזונה. הוגאן הפיל את יוקוזונה וביצע את תרגיל הסיום שלו, לג דרופ וניצח תוך 40 שניות וזכה בתואר.

רסלמניה 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 10 נערכה ב-20 במרץ 1994 בניו יורק סיטי. באירוע נערכו 9 קרבות וביניהם קרב אחים בין ברט הארט לאואן הארט. בסיום הקרב, ניצח אואן הארט. קרב נוסף שהיה הוא קרב על אליפות ה-WWF בין האלוף יוקוזונה לבין זוכה הרויאל ראמבל לשנת 1994, לקס לוגר כאשר מיסטר פרפקט היה השופט המיוחד. בסיום הקרב, עמד לנצח לוגר את יוקוזונה, אבל אז החליט פרפקט לפסול את לוגר שקודם לכן דחף אותו ובכך גרם לניצחון של יוקוזונה ולשמירה על התואר. קרב נוסף שהיה הוא קרב סולם על שתי האליפויות הבין יבשתית בין רייזור ראמון לשון מייקלס. בסיום הקרב, רגלו של מייקלס נתקעה בחבלים, וראמון טיפס על הסולם ולקח את האליפויות. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב על אליפות ה-WWF בין מי ששמר על התואר מוקדם לכן, יוקוזונה לבין הזוכה הנוסף של הרויאל ראמבל לשנת 1994, ברט הארט כאשר רודי פייפר הוא השופט המיוחד. בסיום הקרב, עמד יוקוזונה לבצע את תרגיל הסיום שלו, ה"בנזאי דרופ" אך הוא החליק ומהר מאוד ברט ריתק אותו וזכה בתואר ונקם בו על ההפסד ברסלמניה 9. בסוף הקרב, חלק מהמתאבקים ברוסטר באו לחגוג את ניצחונו של הארט. אואן הארט, אחיו של ברט שניצח אותו בתחילת האירוע, הסתכל על ברט בסיום האירוע בקנאה.

רסלמניה 11[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 11 נערכה ב-2 באפריל 1995 בהרטפורד, קונטיקט. באירוע נערכו 7 קרבות וביניהם קרב "אני נכנע" בין ברט הארט לבוב באקלנד כאשר רודי פייפר הוא השופט המיוחד. בסיום הקרב, גרם הארט לבאקלנד להיכנע וניצח את הקרב. קרב נוסף שהיה הוא קרב על אליפות ה-WWF בין האלוף, דיזל לבין זוכה הרויאל ראמבל לשנת 1995, שון מייקלס. בסיום הקרב, ביצע דיזל את תרגיל הסיום שלו, הפווארבומב וניצח בקרב ושמר על התואר. הקרב המרכזי של האירוע היה בין באם באם ביגאלו לבין שחקן הפוטבול, לורנס טיילור. בסיום הקרב, קפץ טיילור על ביגאלו וניצח את הקרב.

רסלמניה 12[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 12 ב-31 במרץ 1996 באנהיים, קליפורניה. באירוע נערכו 6 קרבות וביניהם קרב בין אנדרטייקר לדיזל. בסיום הקרב, ניצח אנדרטייקר את דיזל אחרי שביצע את תרגיל הסיום שלו, טומבסטון פיילדרייבר. קרב נוסף שהיה הוא קרב רחוב בין גולדאסט לרודי פייפר. הקרב התחיל ברחוב, ובאמצע הקרב, ברח גולדאסט עם המכונית שלו. פייפר רדף אחריו עם המכונית שלו והשיג אותו אחרי כמה זמן. שניהם הגיעו לזירה והמשיכו להילחם ובסופו של העימות, ניצח פייפר. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב איירון מן, שהוא קרב של שעה שמי שמנצח הכי הרבה פעמים בשעה, מנצח בקרב. הקרב היה על אליפות ה-WWF בין האלוף, ברט הארט לזוכה הרויאל ראמבל לשנת 1996, שון מייקלס. כשהשעה נגמרה, התוצאה הייתה 0-0, והשופט הכריז על הארכה שבה חייב להיות מנצח. מייקלס ביצע פעמיים את תרגיל הסיום שלו, סוויט צ'יין מיוזיק וזכה בתואר אליפות ה-WWF בפעם הראשונה בקריירה שלו.

רסלמניה 13[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 13 נערכה ב-23 במרץ 1997 בשיקגו, אילינוי. באירוע נערכו 7 קרבות וביניהם קרב הכנעות בין זוכה הרויאל ראמבל לשנת 1997, סטון קולד סטיב אוסטין לברט "היטמן" הארט עם שופט מיוחד, קן שמרוק. בסיום הקרב, ביצע הארט את ההכנעה שלו, השארפשוטר. אוסטין לא נכנע, אך איבד את ההכרה. ברט הארט ניצח. לאחר סיום הקרב, הרביץ הארט לאוסטין וכשיצא מהזירה, קיבל שריקות בוז. כשאוסטין יצא מהזירה, הקהל הריע לו. קרב נוסף שהיה בין LOD ואחמד ג'ונסון לנאישון אוף דאמנישון בקרב רחוב בנוסח שיקגו. בסיום הקרב, ניצחו LOD ואחמד ג'ונסון. הקרב המרכזי של האירוע היה על אליפות ה-WWF בין אנדרטייקר לאלוף סייקו סיד. בסיום הקרב, הגיע ברט הארט ונתן כיסא לראשו של סיד ואנדרטייקר ביצע על סיד את תרגיל הסיום שלו, הטומבסטון פיילדרייבר וניצח בקרב וזכה בתואר אליפות ה-WWF.

רסלמניה 14[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 14 נערכה ב- 29 במרץ 1998 בבוסטון, מסצ'טוצטס. באירוע נערכו 8 קרבות וביניהם קרב על אליפות אירופה בין אואן הארט לאלוף המכהן, טריפל אייץ'. בסוף הקרב, ניצח טריפל אייץ' את אואן הארט בעזרתה של צ'יינה ושמר על התואר. קרב נוסף שהיה בין שני האחים, קיין ואנדרטייקר. בסיום הקרב, ניצח אנדרטייקר את קיין. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב על אליפות ה-WWF בין המנצח ברויאל ראמבל 1998, סטון קולד סטיב אוסטין לאלוף המכהן, שון מייקלס. במהלך הקרב, נפצע שופט הקרב. לאחר מכן, ביצע אוסטין את התרגיל המסיים שלו, ה"סטאנר" על מייקלס. מי שהחליף את השופט היה המתאגרף מייק טייסון שהיה לצידו של מייקלס. אוסטין ריתק את מייקלס וטייסון ספר מהר והעניק לאוסטין את תואר אליפות ה-WWF הראשון הקריירה שלו. לאחר סיום הקרב, מייקלס התעצבן על טייסון ודחף אותו וטייסון נתן למייקלס אגרוף.

רסלמניה 15[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 15 נערכה ב-28 במרץ 1999 בפילדלפיה, פנסולבניה. באירוע נערכו 10 קרבות וביניהם קרב בין קיין לטריפל אייץ'. בסוף הקרב, צ'יינה שהייתה לצידו של קיין, תקפה את קיין וחזרה אל טריפל אייץ'. הקרב הסתיים בפסילה לזכותו של קיין. קרב נוסף שהיה על אליפות אירופה בין אקס פאק לאלוף המכהן, שיין מקמהן. בסיום הקרב, טריפל אייץ' וצ'יינה שהיו לצידו של אקס פאק עזרו לשיין מקמהן לנצח ולשמור על התואר. קרב נוסף שהיה הוא קרב "הגיהנום שבכלוב" בין אנדרטייקר לביג בוס מן. בסיום הקרב, ניצח אנדרטייקר את הקרב. הקרב המרכזי של האירוע היה על אליפות ה-WWF בין סטון קולד סטיב אוסטין לאלוף המכהן, דה רוק. במהלך הקרב, לאחר שהשופט המרכזי נפצע, החליף אותו מאנקיינד. בסיום הקרב, ביצע סטון קולד את תרגיל הסיום שלו, ה"סטאנר" על דה רוק וזכה בתואר.

רסלמניה 16[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 16 נערכה ב-2 באפריל 2000 באנהיים, קליפורניה. באירוע נערכו 9 קרבות וביניהם קרב סולם על אליפות הזוגות בין מאט וג'ף הארדי (הארדי בויז), אדג' וכריסטיאן והאלופים, הדאדליז. בסוף הקרב, אדג' וכריסטיאן עלו על הסולם, הפילו את מאט הארדי על השולחנות ולקחו את התארים. קרב נוסף שהתקיים היה קרב על אליפות הבין יבשתית בין כריס בנואה, כריס ג'ריקו והאלוף המכהן, קורט אנגל. בסוף הקרב, ניצח בנואה וזכה באליפות הבין יבשתית. בדיוק לאחר סיום הקרב, נערך קרב נוסף על אליפות אירופה בין כריס בנואה, כריס ג'ריקו והאלוף המכהן, קורט אנגל. הפעם, כריס ג'ריקו זכה בתואר והשאיר את אנגל ללא אף תואר. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב הדחות מרובע על אליפות ה-WWF בין המנצח ברויאל ראמבל לשנת 2000, דה רוק. מיק פולי, ביג שואו והאלוף המכהן, טריפל אייץ'. בסיום הקרב, נותרו דה רוק וטריפל אייץ' ובעזרתם של וינס מקמהן וסטפני מקמהן, ניצח טריפל אייץ' ושמר על התואר. בסיום הקרב, תקף דה רוק את טריפל אייץ', סטפני מקמהן ו-וינס מקמהן.

רסלמניה 17[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 17 נערכה ב-1 באפריל 2001 ביוסטון, טקסס. באירוע נערכו 11 קרבות וביניהם קרב TLC על אליפות הזוגות בין ההארדי בויז, אדג' וכריסטיאן והאלופים, הדאדליז. בסוף הקרב, הצליח אדג' בעזרתו של ריינו לתפס על הסולם ולקחת את תואר אליפות הזוגות ביחד עם כריסטיאן. קרב נוסף שהתקיים היה בין אנדרטייקר לטריפל אייץ'. אנדרטייקר הצליח לבצע את אחד מתרגילי הסיום שלו "הנסיעה האחרונה" וניצח את טריפל אייץ'. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב ללא חוקים על אליפות ה-WWF בין האלוף המכהן, דה רוק למנצח ברויאל ראמבל 2001, סטון קולד סטיב אוסטין. במהלך הקרב, הגיע המנהל של ה-WWF, וינס מקמהן ומנע מדה רוק לנצח את הקרב. בהמשך הקרב, עזר וינס מקמהן לסטון קולד סטיב אוסטין, ואוסטין ניצח את הקרב. בסיום הקרב, לחץ אוסטין את ידו של מקמהן, מה שהדהים את הצופים מכיוון שאוסטין ומקמהן היו יריבים.

רסלמניה 18[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטון קולד סטיב אוסטין

רסלמניה 18 נערכה ב-17 במרץ 2002 בטורנטו, אונטריו, קנדה. באירוע נערכו 11 קרבות וביניהם קרב "הכל הולך" בין אנדרטייקר ל"נער הטבע", ריק פלייר. בסיום הקרב, ניצח אנדרטייקר את פלייר למרות התערבותו של חברו של ריק פלייר, ארן אנדרסון במהלך הקרב. קרב נוסף שהתקיים היה קרב בין שניים מהסמלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של ה-WWE, דה רוק והוליווד הוגאן. בסוף הקרב ניצח רוק את הוגאן, והוגאן ביקש מרוק לחיצת יד. רוק והוגאן לחצו את היד ואז חברי הסטייבל NWO (שבה הוגאן מנהיג) סקוט הול וקווין נאש תקפו את הוגאן. דה רוק בא לעזרתו של הוגאן ושניהם הצליחו להעיף את הול ונאש מהזירה. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב על האליפות הבלתי מעורערת בין האלוף כריס ג'ריקו לבין זוכה רויאל ראמבל 2002, טריפל אייץ'. בסיום הקרב, ניצח טריפל אייץ' וזכה באליפות הבלתי מעורערת.

רסלמניה 19[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 19 נערכה ב-30 במרץ 2003 בסיאטל, וושינגטון. באירוע נערכו 9 קרבות וביניהם קרב בין שון מייקלס לכריס ג'ריקו. בסיום הקרב ניצח מייקלס. לאחר סיום הקרב, מייקלס וג'ריקו התחבקו, אך האחרון נתן מכה לביצים של מייקלס. קרב נוסף שהתקיים הוא קרב "הכל הולך" בין וינס מקמהן להאלק הוגאן. בסוף הקרב, ניצח הוגאן את מקמהן. קרב נוסף שהתקיים היה בין דה רוק לסטון קולד סטיב אוסטין. זו הפעם השלישית שנקבע קרב בין השניים ברסלמניה, רק שהפעם דה רוק הוא זה שניצח. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב על אליפות ה-WWE בין האלוף המכהן, קורט אנגל לזוכה רויאל ראמבל 2003, ברוק לסנר. בסיום הקרב, ברוק לסנר ביצע את תרגיל הסיום שלו, F-5 וניצח את קורט אנגל וזכה בתואר. בסיום האירוע, התחבקו לסנר ואנגל.

רסלמניה 20[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 20 נערכה ב-14 במרץ 2004 בניו יורק. באירוע נערכו 12 קרבות וביניהם קרב על אליפות ארה"ב בין האלוף, ביג שואו לבין ג'ון סינה. בסיום הקרב, הרים סינה את שואו על הכתפיים והטיח אותו על הזירה וזכה בתואר אליפות ארה"ב. ה-WWE בין האלוף המכהן, אדי גאררו לקורט אנגל. בסיום הקרב, ניצח גאררו את אנגל ושמר על התואר. קרב נוסף שהתקיים באירוע היה קרב בין שני האחים, קיין ואנדרטייקר. בסיום הקרב, ניצח אנדרטייקר את קיין. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב משולש על אליפות העולם במשקל כבד בין האלוף המכהן, טריפל אייץ', שון מייקלס וזוכה הרויאל ראמבל לשנת 2004, כריס בנואה. בסיום הקרב, בנואה הכניע את טריפל אייץ' וזכה בתואר הנכסף. בסיום האירוע, הגיע אלוף ה-WWE, אדי גאררו והתחבק עם בנואה.

רסלמניה 21[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 21 נערכה ב-3 באפריל 2005 בהוליווד, לוס אנג'לס. באירוע נערכו 8 קרבות וביניהם קרב בין קורט אנגל לבין שון מייקלס. בסיום הקרב, אנגל הכניע את מייקלס וניצח. קרב נוסף שהתקיים באירוע בין אלוף ה-JBL WWE לבין ג'ון סינה על אליפות ה-WWE. סינה ביצע את תרגיל הסיום שלו וזכה לראשונה באליפות ה-WWE. הקרב המרכזי של האירוע היה בין אלוף העולם במשקל כבד, טריפל אייץ', לבין זוכה הרויאל ראמבל לשנת 2005, בטיסטה בקרב על אליפות העולם במשקל כבד. בסיום הקרב, בטיסטה ניצח את טריפל אייץ' וזכה לראשונה באליפות העולם במשקל כבד.

רסלמניה 22[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלק הוגאן

רסלמניה 22 נערכה ב-2 באפריל 2006 בשיקגו, אילינוי. באירוע נערכו 11 קרבות וביניהם קרב הארדקור בין אדג' למיק פולי. הקרב האכזרי נגמר בניצחון של אדג'. קרב נוסף שהיה הוא קרב "הכל הולך" בין שון מייקלס לוינס מקמהן. לאחר שמייקלס התעלל בלי סוף במקמהן, ביצע מייקלס את תרגיל הסיום שלו וניצח. קרב נוסף שהתקיים הוא קרב משולש על אליפות העולם במשקל כבד. האלוף המכהן, קורט אנגל הגן על האליפות נגד רנדי אורטון וזוכה הרויאל ראמבל לשנת 2006, ריי מיסטריו. בסוף הקרב ריי מיסטריו ניצח בקרב וזכה בפעם הראשונה בקריירה שלו באליפות העולם במשקל כבד. הקרב המרכזי של האירוע היה בין אלוף ה-WWE, ג'ון סינה לבין טריפל אייץ' בקרב על אליפות ה-WWE. בסיום הקרב, ג'ון סינה הכניע את טריפל אייץ' ושמר על התואר.

רסלמניה 23[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 23 נערכה ב-1 באפריל 2007 בדטרויט, מישיגן. באירוע נערכו 8 קרבות וביניהם קרב בין אלוף העולם במשקל כבד, בטיסטה לבין זוכה הרויאל ראמבל לשנת 2007, אנדרטייקר בקרב על אליפות העולם במשקל כבד. בסופו של הקרב, אנדרטייקר ניצח. קרב נוסף שהיה נקרא "המפסיד קוצץ את השיער" בין וינס מקמהן לדונלד טראמפ כאשר לכל אחד יש נציג שילחם בשבילו. אלוף הבין יבשתית, אומגה היה הנציג של וינס מקמהן ואלוף ה-ECW, בובי לאשלי היה הנציג של דונלד טראמפ. בסוף הקרב, בובי לאשלי ניצח ווינס מקמהן נאלץ לגלח את ראשו. הקרב המרכזי של האירוע היה בין אלוף ה-WWE, ג'ון סינה, לבין שון מייקלס בקרב על אליפות ה-WWE. סינה הכניע את מייקלס ושמר על התואר.

רסלמניה 24[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 24 נערכה ב-30 במרץ 2008 באורלנדו, פלורידה. באירוע נערכו 9 קרבות ובהם קרב בין שון מייקלס ל"נער הטבע", ריק פלייר. הקרב היה שאם ריק פלייר מפסיד, הוא נאלץ לפרוש. בסופו של הקרב, מייקלס ניצח את ריק פלייר אך לא חגג את ניצחונו. קרב נוסף שהיה בין זוכה הרויאל ראמבל לשנת 2008, ג'ון סינה, טריפל אייץ' ואלוף ה-WWE, רנדי אורטון בקרב על אליפות ה-WWE. בסוף הקרב, טריפל אייץ' ביצע את תרגיל הסיום שלו, "פדיגרי" על ג'ון סינה ובא להצמיד אותו. רגע לפני שהשופט ספר ל-3 ולהכריז על טריפל אייץ' כמנצח של הקרב, רנדי אורטון בעט בראשו של טריפל אייץ' והצמיד בעצמו את ג'ון סינה. רנדי אורטון מנצח ושומר על תואר האליפות.קרב נוסף שהיה בין ביג שואו למתאגרף הבלתי מנוצח, פלויד מייוות'ר. הדרך היחידה שאפשר לנצח זה רק אם היריב שוכב 10 שניות על הזירה. בסיום הקרב, בלי שראה השופט, נתן מייוות'ר אגרוף עם אגרופן וניצח את הקרב. הקרב המרכזי של האירוע היה בין אנדרטייקר הבלתי מנוצח לאדג' על אליפוות העולם במשקל כבד. בסוף הקרב, אדג' ביצע את תרגיל הסיום שלו, "ספיר" אך זה לא הפריע לאנדרטייקר שישר הכניס את אדג' לאחד ממהלכי הסיום שלו, "הגיליוטינה" וגרם לאדג' להיכנע. אנדרטייקר מנצח וזוכה באליפות העולם במשקל כבד.

רסלמניה 25[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה 25 נערכה ב-5 באפריל 2009, ביוסטון, טקסס. באירוע נערכו 7 קרבות ובהם קרב "חוקי אקסטרים" בין שני האחים, מאט הארדי וג'ף הארדי, בו מאט הארדי יצא עם ידו על העליונה. קרב נוסף שהתקיים באירוע הוא בין אנדרטייקר לשון מייקלס אשר נגמר בניצחון של אנדרטייקר על מייקלס והעלה את רצף הניצחונות של האנדרטייקר ל-17-0. קרב נוסף שהיה הוא קרב משולש על אליפות העולם במשקל כבד בין האלוף, אדג' לבין ביג שואו לבין ג'ון סינה. בסיום הקרב, הרים סינה את אדג' וביג שואו ביחד על הכתפיים. אדג' הצליח לרדת וסינה ביצע את תרגיל הסיום שלו רק על ביג שואו. לאחר מכן, הרים סינה את אדג' והפיל אותו על שואו וניצח את הקרב וזכה בפעם השנייה בקריירה שלו באליפות העולם במשקל כבד. הקרב המרכזי של האירוע היה קרב על אליפות ה-WWE בין האלוף, טריפל אייץ' לזוכה הרויאל ראמבל לשנת 2009, רנדי אורטון. בסופו של הקרב, טריפל אייץ' שמר על התואר.

רסלמניה 26[עריכת קוד מקור | עריכה]

WrestleMania XXVIII logo.jpg

ב-28 במרץ 2010, באריזונה נערכה רסלמניה 26. האירוע כלל 10 קרבות ובהם קרב "הכל הולך" בין ברט הארט לוינס מקמהן. בסיומו, נכנע מקמהן להארט. קרב נוסף שהיה בין אדג' לכריס ג'ריקו על אליפות העולם במשקל כבד. אדג', המנצח ברויאל ראמבל לא הצליח לנצח את כריס ג'ריקו ששמר על התואר, אבל בסוף הקרב אדג' תקף את כריס ג'ריקו. קרב נוסף שהיה בין אלוף ה-WWE בטיסטה לבין ג'ון סינה. חודש אחרי שבטיסטה ניצח את ג'ון סינה על האליפות, סינה הצליח לנקום בבטיסטה וזכה באליפות אחרי שהצליח להכניע אותו. הקרב המרכזי של האירוע היה בין אנדרטייקר הבלתי מנוצח לבין "מיסטר רסלמניה" שון מייקלס. הקרב היה אם שון מייקלס מפסיד הוא נאלץ לפרוש. למרות שנלחם ולא נכנע לאנדרטייקר, שון מייקלס בסופו של דבר הפסיד לאנדרטייקר ונאלץ לפרוש. בסוף הקרב שון מייקלס ואנדרטייקר התחבקו.

רסלמניה 27[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באפריל 2011, התקיים האירוע רסלמניה 27 באטלנטה, ג'ורג'יה. האירוע כלל 8 קרבות ובהם היה קרב על אליפות העולם במשקל כבד בין האלוף אדג' לבין זוכה הרויאל ראמבל לשנת 2011, אלברטו דל ריו. בסיום הקרב, ביצע אדג' את תרגיל הסיום שלו, ספיר, ושמר על התואר.קרב נוסף שהיה בין CM פאנק לרנדי אורטון שבו אורטון ניצח לאחר שביצע RKO כאשר פאנק קפץ עליו מהחבלים. קרב נוסף שנערך באירוע הוא קרב "הכל הולך" בין אנדרטייקר לטריפל אייץ' ברוב הקרב אייץ' שלט, אך לבסוף אנדרטייקר ניצח בכך שהכניע את טריפל אייץ'. הקרב המרכזי של האירוע התקיים בין ג'ון סינה למיז על אליפות ה-WWE. הקרב הסתיים בתוצאת תיקו כאשר שני המתאבקים נשארו מחוץ לזירה לאחר 10 שניות. אחרי ההכרזה לסיום הקרב, הגיע הרוק והורה לחדש את הקרב. לאחר שהקרב חודש, הרוק ביצע את תרגיל הסיום שלו, ה"רוק בוטום", על ג'ון סינה וגרם לניצחון של המיז על ג'ון סינה ולכך שהאליפות תשאר אצל המיז.

רסלמניה 28[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון סינה ודה רוק

ב-1 באפריל 2012, התקיים האירוע רסלמניה 28 באצטדיון סאנלייף במיאמי. האירוע כלל 8 קרבות ובהם קרב בין שיימוס לדניאל בריאן על אליפות העולם במשקל כבד שנגמר לאחר 18 שניות לזכות שיימוס. אלוף ה-WWE,‏ CM פאנק, התמודד נגד כריס ג'ריקו בקרב על אליפות ה-WWE. בסופו של דבר, פאנק ניצח את ג'ריקו לאחר שהכניע אותו. אנדרטייקר בעל רצף הניצחונות ברסלמניה, התמודד בקרב "גיהנום בתא" נגד טריפל אייץ' כאשר חבר היכל התהילה, שון מייקלס, שפט בקרב. בסופו של הקרב, אנדרטייקר ניצח. הקרב המרכזי של האירוע נערך בין ג'ון סינה לדה רוק, וקרב זה נקבע יום אחרי רסלמניה 27. אחרי שדה רוק גרם להפסד של סינה ברסמלניה 27, ג'ון סינה ודה רוק קבעו קרב אחד נגד השני ברסלמניה 28. בסופו של דבר, הרוק ניצח את סינה.

רסלמניה 29[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באפריל 2013 התקיים האירוע רסלמניה 29 באצטדיון מטלייף בעיר איסט רות'פורד שבמדינת ניו ג'רזי, ארצות הברית ונכחו באירוע כ-80,676 צופים. האירוע הוא האירוע החמישי של רסלמניה שהתקיים במטרופולין של ניו יורק, ובהם רסלמניה 1, רסלמניה 2, רסלמניה 10 ורסלמניה 20. באירוע היו אמורים להיות 9 קרבות אך קרב הרביעיות המעורב (2 בנים ו-2 בנות לכל רביעייה) בוטל בעקבות ההודעה ששלח הארגון באתר הרשמי ונדחה לתוכנית Raw שהתקיימה יום לאחר האירוע. באותה רסלמניה, CM פאנק התמודד נגד אנדרטייקר. בסופו של הקרב, אנדרטייקר ניצח. טריפל אייץ' התמודד בקרב אקסטרים רולס נגד ברוק לסנר אחרי שבאירוע סאמרסלאם 2012 ברוק לסנר ניצח את טריפל אייץ'. טריפל אייץ' הצליח לנקום בברוק לסנר וניצח בקרב. הקרב המרכזי של האירוע היה אותו הקרב המרכזי של הרסלמניה הקודמת, ג'ון סינה נגד דה רוק, רק שהפעם, אליפות ה-WWE הייתה על הפרק. ג'ון סינה בסופו של דבר, הצליח לנקום בדה רוק וזכה בקרב ובאליפות ה-WWE בפעם ה-11. בסוף הקרב, ג'ון סינה ודה רוק לחצו ידיים והתחבקו.

רסלמניה 30[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באפריל 2014, התקיים האירוע רסלמניה 30 באצטדיון המרצדס-בנץ סופרדום שממוקם בעיר ניו אורלינס שבלואיזיאנה. האירוע היה הראשון ששודר במסגרת השירות החדש "WWE Network" שיאפשר צפייה מקוונת בתכני מדיה למנויים בתשלום. ב-21 בפברואר 2014 הוכרז על ידי ה-WWE כי האלק הוגאן יהיה המארח הרשמי של האירוע. האירוע כלל 8 קרבות וביניהם קרב באטל רויאל לזכרו של אנדרה הענק שמנה 30 מתאבקים בו זכה אנטוניו סזארו לאחר שהעיף את ביג שואו מעל החבל העליון. קרב נוסף שנערך באירוע היה קרב בין ג'ון סינה לבריי וויאט ובו סינה ניצח לאחר שביצע את תרגיל הסיום שלו על וויאט. קרב נוסף נערך בין ברוק לסנר ואנדרטייקר שבסופו, ביצע לסנר את תרגיל הסיום שלו בפעם השלישית, ניצח את אנדרטייקר ושבר את רצף הנצחונות של אנדרטייקר ברסלמניה ל-21-1. קרב נוסף שהתקיים באירוע הוא קרב בין טריפל אייץ' לדניאל בריאן ובו בריאן ניצח ובך נכנס לקרב המרכזי של האירוע ונלחם נגד רנדי אורטון ונגד בטיסטה על אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד. בריאן ניצח גם בקרב הזה וזכה באליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: היאבקות מקצועית איננה ספורט, כי אם מופע בידור בעל תסריט ועלילה. המתאבקים הם פעלולנים מקצועיים ואינם ספורטאים.