שבע קהילות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שבע קהילותגרמנית: Siebengemeinden) הוא הכינוי לשבע קהילות יהודיות אורתודוקסיות במחוז בורגנלנד שבאוסטריה, אשר התפרסמו כמרכז חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי בעקבות האנשלוס בשנת 1938.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ראשונות במסמכים להתיישבות יהודים באזור מערב הונגריה (כיום בורגנלנד) אפשר למצוא במסמכים מהמאה ה-13, לאחר שגורשו ממקומות שונים, כולל משופרון שבהונגריה ומווינה שבאוסטריה. גירושם של היהודים מווינה אירע בשנים 1669 ובקיץ 1670 כאשר לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה גירש כ-4,000 יהודים מהאזור.

נותני החסות ליהודים בבורגנלנד היו משפחות אצולה הונגריות עשירות, כמו משפחת אסטרהאזי (Eszterházy), משפחת באטיאן (Batthyány) ומשפחות אצולה נוספות שדאגו לענייני היהודים בעיקר ממניעים כלכליים. מהמאה השבע-עשרה נוצרו שבע קהילות: אייזנשטט (Eisenstadt), קוברסדורף (Kobersdorf), לקנבך (Lackenbach), מטרסדורף (Matersdorf; כיום מטרסבורג - Mattersburg), דויטשקרויץ[1] (Deutschkreutz) במחוז שופרון, פראונקירכן (Frauenkirchen), וקיטזה (Kittsee) במחוז מוסון (Moson).

שמן אומנם נקרא "שבע קהילות", אולם בהמשך הצטרפו לשבע הקהילות גם חמש הקהילות שבדרום המחוז, תחת חסותו של האציל באטיאן (Batthyány): שליינינג (Schlaining), רכניץ (Rechnitz), גיסינג (Güssing), אוברפולנדורף (Oberpullendorf) וגטנדורף (Gattendorf)‏[2]. מספרם של היהודים בקהילות ובסביבתן הגיע בשיאו ל-8,000 יהודים.

האינטרס של האצילים לתמיכה בקהילות היה זהה לאינטרס של השליטים הגרמנים לתמוך ביהודי החצר שלהם. יהודי הקהילות הפעילו עבור האצילים את המערכות הכלכליות והאדמיניסטרטיביות של נחלותיהם. סיפקו לאצולה ציוד צבאי וסוסים כאשר יצאו אלו למלחמה, פיתחו את המסחר ושילמו מיסים גבוהים לאצולה.

הקהילות, שהיו אורתודוקסיות, ניהלו חיי חברה, בחרו את שופטיהן ואת מוסדותיהן בעצמן ונהנו מחופש בענייני דת. הן היוו אוטונומיה יהודית ראשונה ויחידה בכל אירופה המרכזית והמערבית. רבנים גדולים וחשובים לימדו בישיבותיה, ובהם החת"ם סופר, שמונה לרב בשנת 1797 במטרסבורג (מטרסדורף), רבי אברהם חיים שאג - צוובנר בקוברסדורף, רבי מאיר איזנשטט, בעל "פנים מאירות", הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב שלום אולמן בלקנבך, והרב עקיבא איגר שנולד באייזנשטט בשנת 1761. בהמשך למד הרב איגר בברסלוי ובשנת 1814 מונה לרבה של פוזנן שבפולין, בה נפטר בשנת 1837.

בנוסף לרבנים ידועים נולדו או גדלו במקום אנשי אמנות ומוזיקה מפורסמים, בהם נגן הכינור יוזף יואכים, המלחין קרל גולדמארק, אספן האמנות שנדור וולף והפוליטיקאי יוליוס דויטש; אנשי רוח ורפואה, בהם הסופר אביגדור א"ש יליד אייזנשטט, המשורר ההונגרי משה שמואל נוימן, שהתגורר בבורגנלנד, ופרופסור משה בנדיקט, נוירולוג ופרופסור באוניברסיטת וינה, אף הוא מילידי המקום. בן לקהילת קיטזה היה גם אביו של הפסיכאנליטיקאי אלפרד אדלר. בכל הקהילות התקיימו מוסדות יהודיים שכללו בתי כנסת, מקוואות, בתי מדרש וחברה קדישא. בשנת 1934 נמנו 3,632 יהודים במפקד שנערך בבורגנלנד. בעקבות האנשלוס, עם כניסתם של הנאצים לבורגנלנד, הגיעו לקיצן קהילות יהודיות בנות מאות בשנים בבורגנלנד.

קריית שבע קהילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום בירושלים קיימת שכונה בשם קריית שבע קהילות, שכונה זו הינה שכונה חרדית הממוקמת בצפון ירושלים והיא נקראת על שמן של שבע הקהילות היהודיות אשר היו באוסטריה. בפועל ידועה השכונה בשמות שתי קהילות בלבד: קריית מטרסדורף וקריית אונסדורף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בונם יואל טויסיג, ספר מנהגי הקהילות: כולל מנהגי שבע הקהילות בחבל בורגלנד - אוסטריה ובראשם מנהגי ק"ק מטרסדורף, ירושלים : י. גולדהבר, תשס"ה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודי המקום כינו את שם העיר "צעהלים" צלם בעברית. משום שתרגומו המילולי של השם דויטשקרויץ- הוא "צלב גרמני" או "צלב הגרמנים", ע"כ העדיפו בני הקהילה שלא להשתמש בביטוי צלב בשל הקשריו הדתיים, וכינו את שם היישוב- צלם שמשמש גם כינוי לדמות אליל וגם כינוי לצלב של הנוצרים
  2. ^ גטנדורף שוכנת בצפונה של בורגנלנד ובחלק מהזמן הייתה תחת שליטתו של הנסיך אסטרהאזי