שטיפת קיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטיפת קיבה
Stomach endoscopy 2.jpg
תמונה של זונדה בתוך פתח הקיבה.
שם בלועזית Gastric lavage

שטיפת קיבה היא התהליך של ניקוי תוכן הקיבה. טכניקת שטיפת הקיבה נמצאת בשימוש כ-200 שנה כאמצעי להוצאת רעלים מהקיבה.

טכניקה זו משמשת בעיקר כאשר אדם בלע רעל כלשהו או לקח מנת יתר של תרופה. בין סמים אלו נכלל האלכוהול. לעתים שוטפים קיבה גם לפני ניתוח על מנת לנקות את התוכן לפני שמתבצע שם חתך כלשהו ובכל מערכת העיכול. מלבד במקרה של רעלים, שטיפת קיבה משמשת לאמת את דימום מערכת העיכול ואת רמתה [1]. שטיפת קיבה נעשית לעתים על מנת לטפל בחולי היפותרמיה [2].

טכניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן קיבה ניתן להסיר באמצעות שאיבה מיד או לאחר ריסוס מים דרך הצינור. שטיפת קיבה כרוכה בהכנסת צינור (זונדה) דרך הפה או האף (תוך "הסרת" גושים נוזלים) ומשם בתוך מורד צינור המזון (הוושט) לתוך הבטן. לפעמים תינתן תרופת אלחוש על מנת להפחית את הגירוי ואת מנגנון ההקאה המגורה על ידי הצינור.

הכנסת הצינור לבטן חייבת להתרחש בצורה מדויקת:

  1. תוך הכנסת אוויר לריאות על ידי מזרק בו בזמן האזנה לקיבה
  2. בדיקת רמת החומציות (pH) על ידי שאיבה של מיץ הקיבה
  3. צילום רנטגן

התהליך חייב להתבצע בצורה מדויקת על מנת לוודא שהצינור אינו נכנס לריאות. אצל מבוגרים מכניסים כמות קטנה של מים עם תמיסת מלח, אצל ילדים עקב מערכת חיסונית חלשה יותר וחשש מהיפותרמיה התהליך מבוצע רק על ידי מים. מחשש להקאות מכשיר יניקה נמצא תמיד בהישג יד על מנת למנוע שאיפת חלקיקים לתוך הריאות. התהליך מתבצע כמה פעמים עד שהמכשיר מראה שאין תוכן קיבה נוסף מלבד הנוזל-הנוזל צלול, בטפטוף של המכשיר 150-200 מיליליטר מים או עם תמיסת מלח. אם החולה איננו בהכרה, מורדם, או אינו יכול לנשום לבדו, אזי הוא צריך להיות מונשם לפני ביצוע תהליך השטיפה. האדם צריך להיות מורדם למשך הניתוח מסיכון של הלם או היפותרמיה.

לחצו כדי להקטין חזרה
בלוטות רוק בלוטת צד האוזן בלוטה תת-לסתית חלל האף לוע ושט קנה הנשימה לשון חלל הפה לוע לשון ושט צינור המרה המשותף כיס המרה כבד כבד קיבה לבלב לבלב תריסריון צינור המרה המשותף לבלב צינור הלבלב קיבה כבד כיס המרה תריסריון צינור המרה המשותף המעי הדק המעי הגס תוספתן חלחולת פי הטבעת המעי הגס מעי עיוור תוספתן חלחולת פי הטבעת המעי הדקDigestive system diagram.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מערכת העיכול. למידע על איבר, לחצו עליו.

התהליך הרפואי של הכנסת הצינור במטופל בהכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוחלט שאכן המטופל צריך לעבור שטיפת קיבה ולכן החלטה על הכנסת הנקז, עובר המטופל ומשפחתו הדרכה לגבי הצורך של הכנסת הנקז. אם החולה בהכרה מלאה, תהליך ההכנסה מתבצע כאשר החולה בישיבה. על מנת לדעת איזה אורך צינור דרוש על מנת להגיע לקיבה, יימדד המרחק מאוזנו של המטופל ועד עצם הקסיפואיד. לאחר מכן מוודאים שהצינור נמצא במקום ולאחר מכן יקובע הצינור לגוף המטופל.

התהליך הרפואי של הוצאת הצינור במטופל בהכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת הנקז תתבצע לאחר שהמטופל עבר שטיפת קיבה מלאה, כאמור, כאשר הנוזל בקיבה צלול. לפני הוצאת הנקז מוודאים שהמטופל בהכרה ושהוא מבין שהולכים להוציא את הנקז, תוך הוצאת הנקז המטופל צריך לנשום לאט. לאחר הוצאת הצינור בדרך כלל יינתן פחם פעיל כדי למנוע מהרעלים שנותרו בקיבה מלהיספג לתוך מחזור הדם.

אינדיקציות לביצוע שטיפת קיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיפת קיבה כתוצאה מהרעלה או מנת יתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד התרחישים הגרועים ביותר אך גם מהנפוצים שביותר בהם מבצעים שטיפת קיבה היא כדי להציל את המטופל ממנת יתר או הרעלה. שאיבת הקיבה היא פעולה התערבותית שמטרתה לעצור את כל מה שנשאר בקיבה מלהיספג בגוף, באמצעות השטיפה יש סיכוי שיהיה אפשר להפחית את ההשפעה של הרעל או התרופה ובכך להציל את חיי האדם. בין אם מנת היתר של התרופה היא מקרית או מכוונת שאיבת הקיבה היא מהתהליכים הנפוצים ביותר לסיוע למטופל להתאושש מבליעת החומרים הלא רצויים. השאיבה מתבצעת על מנת למנוע מכל החומר להגיע למחזור הדם

שטיפת קיבה משמשת לעתים רחוקות בהרעלות מודרניות וכמה רשויות הציעו שזה לא יהיה בשימוש באופן שגרתי , אם בכלל, במצבי הרעלה [3] שטיפת קיבה צריכה להיחשב רק אם כמות רעל שנבלע היא מסכנת חיים וגם אז ההליך יכול להתבצע תוך 60 דקות מרגע הבליעה [4] . שטיפה היא גם הטיפול הראשוני למחלת האטריזיה , מצב בו המעי הדק סגור ולכן אין מעבר של נוזלים ומזון מהקיבה להמשך מערכת העיכול , ולפיכך הם מצטברים בקיבה.


שטיפת קיבה לפני ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטופל יעבור שטיפת קיבה כאשר נרצה לנקות את מערכת העיכול לפני ניתוח בטן או בדיקת אנדוסקופיה. בדרך כלל לפני התהליך יתבקש המטופל להימנע מלאכול ולשתות כמה שעות לפני התהליך וזה במטרה לאפשר ראייה יותר ברורה של מערכת העיכול ובנוסף הדבר הופך את ההרדמה ליעילה יותר. בחלק מן המקרים שטיפת הקיבה היא הכרחית, בדרך כלל כאשר המטופל חסר ההכרה וההליך הוא הליך חירום וכאשר יש חשש לדימום בבטן. סיבה נוספת לנקות את הבטן היא לאחר ניתוח או טראומה. במצבים אלה, ניתן להשתמש בשיאבת בטן כדי לנקות את כל הדם או נוזלים שייתכן שנאספו בבטן.

היפותרמיה ומכת חום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר אדם סובל ממכת חום או מהיפתרמיה משמע הדבר שטמפרטורת הגוף עלתה או ירדה (בהתאמה) וכרגע נמצאת במצב קריטי, ללא המשך טיפול יש סכנה להדרדרות, כשל איברים ולבסוף מוות. הפעולה ההתערבותית של שטיפת קיבה משמשת את הרופאים כדי לקרר ולחמם את הגוף לפי הצורך, כאשר הזונדה מחוברת לקיבה של המטופל יוכל הרופא להזליף מים חמים או קרים בהתאמה וכך לסייע לגוף לקרר או לחמם את עצמו ולחזור למצב של שיווי משקל.

בדיקה לתכולת הקיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר רופאים ירצו לדעת מה תכולת הקיבה של המטופל הם יבצעו שטיפת קיבה ויאבחנו את החומר שייצא בתהליך, כגון :

הקלת לחץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר המעי הדק חסום מסיבות שונות, נוצר לחץ בקיבה של נוזלים ומזון ורופאים יכולים להקל על לחץ על ידי שטיפת קיבה.

מתי אסור לבצע שטיפת קיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הסיבות העיקריות שלא נבצע שטיפת קיבה היא כאשר החומר הוא מאכל, כלומר יכול לאכל את הצינור ואת הציוד המשמש לשאיבה, במידה ואכן תבצוע שאיפה יש סכנה שהחומר ידלוף לריאות ויגרום לנזק נוסף למטופל.

  1. אחרי בליעת חומר בסיסי-קורוסיבי
  2. אחרי בליעת חומרים הידרוקרבונים (דלקים)
  3. סכנת פרכוס, כלומר נתיב אוויר ללא הגנה

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוכים כבר דווחו בעבר, אך סיבוכים רציניים הם דבר נדיר. הסיבוך המסוכן ביותר הינו דלקת ריאות-שאיפתית שהיא הסבירה ביותר להתרחש במידה וחומרים בעלי מולקולת פחמן ומימן נשאפים לריאות או בחולים סובלים מדרכי אוויר בלתי מוגנים. סיבוכים אחרים שיכולים להתרחש היפוקסיה, דימום מהאף, היפונתרמיה, הרעלת מים, קצב לב איטי או פגיעה פיזית בבטן.

התנגדויות לשטיפת קיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש התנגדות לשטיפת קיבה אצל אנשים חולים , בעלי סיכון לדימום או בעלי קושי נשימתי. ההתנגדות הכללית נמשכת גם כאשר ההרעלה נובעת ממזון, או רעלים להם יש תרופה יעילה. ההתנגדות נובעת מחשש לניקוב של הקיבה והמעיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dart, Richard C. "Medical Toxicology." Lippincott Williams & Wilkins, 2004.
  • Dugdale, David C., III, MD. "Stomach Acid Test." Medline Plus, U.S. National Library of Medicine, National Institutes of Health. Nov. 11, 2010. (July 4, 2011).
  • Jamieson, Elizabeth Marion, Janice M. McCall, Lesley A. Whyte. "Clinical Nursing Practices." Elsevier Health Sciences, 2002.
  • National Institute on Aging. "Hyperthermia: Too Hot for Your Health." U.S. National Institutes of Health. (July 10, 2011).
  • University of Maryland Medical Center. "Gastric Suction - Overview." (July 10, 2011). http://www.umm.edu/ency/article/003882.htm
  • Greene S, Harris C, Singer J. Gastrointestinal decontamination of the poisoned patient. Pediatr Emerg Care. 2008;24:176-178.
  • Kates, Laura W., MD. "Cooling Techniques for Hyperthermia." Medscape Reference. (July 7, 2011). http://emedicine.medscape.com/article/149546-overview#a01

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Synopsis of pediatric emergency medicine. Lippincott Williams & Wilkins, 2002, 409–. ISBN 978-0-7817-3274-1. אוחזר ב־4 August 2010. 
  2. ^ Laura W Kates; Erik D Schraga (12 December 2008). Cooling Techniques for Hyperthermia: Treatment & Medication. eMedicine. Medscape. אוחזר ב־3 Nov 2010.
  3. ^ Vale JA, Kulig K; American Academy of Clinical Toxicology; European Association of Poisons Centres and Clinical Toxicologists. (2004). "Position paper: gastric lavage". J Toxicol Clin Toxicol 42 (7): 933–43. doi:10.1081/CLT-200045006. PMID 15641639. 
  4. ^ BestBets: Method of gut decontamination.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.