שיחה:הגדה של פסח

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערה להערת שולים[עריכת קוד מקור]

לא שמעתי על אדם בשם ר"ז היידנהיים. יש את הרוו"ה- רבי וולף היידנהיים ויש את הרז"ה- רבי זלמן הענא. שניהם אכן עסקו בדקדוק ובנוסחאות.

גם אני תהיתי, אבל כך כתוב אצל הרב כשר. אולי זו טעות וזה רוו"ה. אבדוק. הלל * שיחה 10:33, 12 אפריל 2006 (UTC)
איזה כוכב אני... הרגע תפסתי, הוא תרגם את וולף, שזה שמו המקובל, לזאב, שזה התרגום העברי... יחזקאל ש. 10:53, 12 אפריל 2006 (UTC)
יפה! :-) אגב, למה אין ערך על ר' וולף היידנהיים? הלל * שיחה 10:54, 12 אפריל 2006 (UTC)
באמת צריך... אבל אין לי מה לכתוב, אפילו לכדי קצרמר זה לא יגיע לי... יחזקאל ש. 11:03, 12 אפריל 2006 (UTC)

איני מצליח להוסיף קישורית[עריכת קוד מקור]

איני מצליח להוסיף קישורית לערך "הגדה של פסח" כשאני מקליד את הקוד למניעת ספאמים, אני מתבקש שוב ושוב להקליד קוד חדש ואין לזה סוף. אם אתם מעוניינים, הוסיפו קישורית חשובה זו: שם הקישורית: הגדות סרוקות באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. אני רואה שגם כאן איני יכול להכניס את כתובת הקישורית מהסיבה הנ"ל. אם אתם מעוניינים חפשו בגוגל: 'הגדות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי', ושם בחרו בקישורית: הגדות. תודה

הוסף. --אורי שיחה 02:09, 29 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

סקירה ביבליוגרפית של ספרים אודות ההגדה והתפתחותה, שעל פיהם אפשר להרחיב את הערך, יש כאן. נתנאל - שיחה 09:57, 17 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

ההגדה ממכלול רוטשילד[עריכת קוד מקור]

התוכן אושר על-ידי הספריה. אולי גם נזכה לתמונה. חג פסח כשר, - שיחה 12:24, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

יצאו עד היום עשרת אלפים הגדות בדפוס, זאת בנוסף להגדות רבות בכת"י כדוגמת זו. אין הגיון בהתייחסות דווקא להגדה זו בערך. אתה מוזמן לכתוב ערך על מכלול רוטשילד, זה מכלול מרתק, ולפרט שם על ההגדה, אך למה דווקא פה? 12:28, 27 במרץ 2009 (IDT)
ראוי לערך - אך וודאי לא כאן. גרגיר במחסן תבואה לא תופס רבע משטח המחסן.--שפ2000 - שיחה 12:32, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: עכשיו שראיתי שיש ערך על המכלול, העברתי את הפיסקה לשם. ‏DGtal12:33, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אבל רק זה ניתן לצפיה מלאה עכשיו. אתה משתמש:DGtal כותב שאתה לא "מקלקל". יש לנו הגדה, שניתן לצפות בה, ואתה מסיר אותה. עכשיו גם הספריה הלאומית לא תכבד אותנו בתמונה. לא מבין למה אתה עושה זאת ? זה מה שהצלחתי להגדיר "מחיקומטיה". אנא ההעתק את הקטע חזרה ותעשה טובה לקוראים.חג פסח כשר, - שיחה 12:37, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
כמו שעניתי לך בדף שלי: ההגדה שייכת בכלל למוזיאון ישראל, המידע לא נמחק אלא הועבר למכלול רוטשילד כמעט במלואו. אם המוזיאון יתרום תמונה אפשר לשים אותה בשני הערכים. ‏DGtal13:02, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לא נראה לי. אבל זו כבר הגדה אחרת !חג פסח כשר, - שיחה 13:04, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי. ההגדה הכלולה במכלול שייכת כיום למוזיאון ישראל. זו עובדה שקל ביותר לאשש. ‏DGtal13:06, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

חוסר דיוק חמור[עריכת קוד מקור]

המשפט: 'נהוג שאת ההגדה קוראים בהסבה על צד שמאל כמנהג בני החורין בתקופה הרומית, וששותים ארבע כוסות יין כנגד ארבע לשונות של גאולה, כדי להרבות בשמחה' אינו מדויק ומאוד מטעה! ההסיבה בליל הסדר הוא חיוב ואינו מנהג! את ההסיבה יש לעשות בזמן הסעודה (במיוחד בזמן קיום מצות אכילת מצה) ולא בזמן אמירת ההגדה! חיוב שתיית ארבע כוסות יין הוא משום 'דרך חרות' (כפי שנאמר במסכת פסחים) ולא 'כדי להרבות בשמחה'! לכל כוס יש תפקיד, על הכוס הראשונה אומרים קידוש, על השניה - ההגדה, על השלישית - ברכת המזון ועל הרביעית גומרים את ההלל. אתה, משום מה, לא מבין שההסבה היא מנהג ולא חיוב- הרי מה אם יש למישהו כאב גב? משתמש: טל ברק[18:13, 27 בינואר 2011].

מטרת ההגדה[עריכת קוד מקור]

המשפט: 'המטרה העיקרית של ההגדה היא לגרום לילדים הקטנים לשאול על יציאת מצרים' אינו מתיישב עם מה שנאמר למעלה: 'ההגדה מיועדת לכל הגילאים' וגם איננו נכון! מטרת ההגדה - לקיים מצוות סיפור יציאת מצרים! גם בחברת מבוגרים ללא ילדים וגם כשהאדם נמצא לבדו! מטרת השינויים הנעשים בליל הסדר היא לעורר את הילדים לשאול שאלות!

משה דווקא כן מופיע בהגדה[עריכת קוד מקור]

ככל הידוע לי. הלא: "רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא, וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ. כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת."

זה האיזכור ב"עקיפין". דרור - שיחה 14:32, 14 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
  • איך נקיבת השם המפורש "משה" נקראת בעקיפין? אני מבין את עניין האיורים, או אם היה כתוב "ה' ונגיד ה'/נביא ה'/מלאכי ה'" אבל אני די בטוח שאם כתוב "משה" זה נקרא בצורה ישירה.
כל מעשה ההגדה לא סובב סביב "משה המושיע" אלא סביב "האל המושיע", כאשר משה מזוכר רק בתוך ציטוט מקראי. הזכרה בתוך ציטוט קרויה בעברית "בעקיפין", משום שלו חפצו עורכי ההגדה לדורותיהם לבטא הכרה למשה עצמו, היו מקדישים לו פסקה ראויה בפני עצמה. Rex - שיחה 15:05, 14 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
בשוליים אוסיף שהמדרש על מכות מצרים לעומת מכות הים ("ר' יוסי הגלילי אומר...") המכיל את איזכורו של משה לא מובא אצל כמה מהקדמונים. רס"ג לא מביא אותו בנוסח העיקרי אך מזכיר שיש מוסיפים אותו ושמותר לעשות כן (עמודים קמ"א, קמ"ג) וגם הרמב"ם משמיטו מנוסחו, אך ר' אברהם בנו מזכיר שהרמב"ם עצמו היה אומרו אלא שהשמיטו מחיבורו משום שהוא "בלתי מפורסם בכל המדינות ולא הכרחי". ראו הגדה שלמה לרב כשר עמודים 183,185. אסי אלקיים - שיחה 20:06, 14 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

ההבדל בין אמירה להגדה[עריכת קוד מקור]

או, בין לומר למישהו לבין להגיד לו.

"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט, ג)

ורש"י (רבם של ישראל. רבי שלמה יצחקי) מפרש:

"ומשה עלה" - ביום השני וכל עליותיו בהשכמה היו שנאמר (שמות לד) וישכם משה בבקר "כה תאמר" - בל' הזה וכסדר הזה (שבת פו) "לבית יעקב" - אלו הנשים תאמר להן בל' רכה "ותגיד לבני ישראל" - עונשים ודקדוקין פרש לזכרים דברים הקשין כגידין (מכילתא)

אני התכוונתי לשני החלקים האחרונים של הפירוש שלו, אבל מהכבוד הבאתי את הפירוש כולו.

חשבתי שזה דבר שנחמד יהיה להוסיף. אם לא בערך הזה, אז אולי בערך אחר.

להגיד, לשון גיד - שהוא קשה. p-;

גם מלמד שצריך לדבר בצורה רכה עם אשה, כי היא רכה בטבע.


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:12, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 18:46, 14 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

איך אנו מגדירים את רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל?[עריכת קוד מקור]

בערך הנוכחי הוא נמנה כבן תקופת אחרון ואילו בדף קטגוריה:רבנים: ראשונים הוא מופיע כבן תקופת הראשונים, האמת נמצאת באמצע כי הוא היה חי בשתי התקופות השאלה היא איך אנחנו מתייחסים לכך 82.102.136.68 16:43, 25 בינואר 2015 (IST)[תגובה]

העברתי את אברבנאל לרשימה של הראשונים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:03, 25 בינואר 2015 (IST)[תגובה]

חלוקת ה'מגיד' לפי 4 הגדים[עריכת קוד מקור]

אין לי כעת זמן לערוך, אבל החלוקה נראית לי לא נכונה. החלוקה של ההגדה צריכה להיות כך: הקדמה- הא לחמא עניא. הקדמה שנייה- סיפור יציאת מצריים בדרך שאלה ותשובה (כמו שכתוב במשנה). הקדמה שלישית - חשיבות סיפור יציאת מצריים כפי שראינו אצל חז"ל. הקדמה רביעית - סיפור יציאת מצריים לפי רמתו של הבן (כפי שכתוב במשנה). ומכאן מתחילה ההגדה בשתי צורות של מתחיל בגנות ומסיים בשבח. היגד 1. מתחילה עובדי עבודה זרה ועכשיו עובדי ה' (חסר בערך). היגד 2. דרשת ארמי אובד אבי (דווקא כתוב טוב). היגד שלישי פסח מצה ומרור. ואחר כך אומרים חצי הלל וברכת אשר גאלנו.. אשמח אם יתוקן

בברכה אבי84 - שיחה 15:58, 19 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

אכן... איחולים - שיחה 16:05, 19 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

באשר לתוספת האחרונה, היא מהווה בעצם את סיכום מאמרו הידוע של יובל על ההקבלות שהוא מוצא בין המסורות. אף שלא הייתי רוצה להסיר את טענות יובל כשלעצמן, ראשית מדובר בתוספת לא-פרופורציונלית; שנית, בין הקטבים של דניאל בויארין ויובל המצליחים למצוא פיצול יהודי-נוצרי בכל פירור מידע, לבין האסכולה הלאומית הישנה שמעדיפה להתעלם מכך כמעט לגמרי, אני מצדד בעמדתו והמפוכחת של סת שוורץ (אותה כתב ב-Ancient Jews from Alexander to Muhammad, לא זוכר את מס' העמוד) לפיה הנסיונות למצוא פולמוס דומם נגד הנצרות בכתבים הרבניים מבוססים בעיקר על השערות ודרשנות יצירתית. לתנועה הרבנית - שבימי מליטון, אגב, הייתה קבוצת אינטלקטואלים כפריים מעוטת חשיבות בארץ ישראל - היו דאגות דחופות יותר ואויבים קרובים יותר, לפחות עד המאה החמישית, מהתמודדות ישירה עם הנוצרים. צריך לקצץ באופן ניכר את הפרק ולשלבו ב"התפתחות ההגדה." AddMore-III - שיחה 19:16, 21 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

תודה על הביקורת. אין לי גישה למאמר שציינת, אז אוכל רק לקצץ את הטענות של יובל. אם תוכל לסייע (לאזן ולשלב בהתפתחות ההגדה) - אשמח מאוד. יםשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 07:37, 23 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]
קפצתי לכאן לפני קיצוץ מאסיבי של ישראל יובל ואז נתקלתי בפסקה זו. צריך לקצץ את יובל בצורה דחופה, המאמר שלו לא אמור להוות למעלה מחצי (!) מהנושא "התפתחות ההגדה" שדנו בו כה רבים לפניו ואחריו, והערך הזה לא אמור לשמש תקציר למאמרים שלו. שתי פסקאות יהיו די והותר. משתמש:AddMore-III, אתה רוצה לעשות זאת בעצמך או שאני אעשה את זה? אבי גדור - שיחה 03:28, 25 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
תודה, אדמור. אבי גדור - שיחה 03:27, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

ההבדל בין ערך זה לבין הערך ליל הסדר[עריכת קוד מקור]

לדעתי חלקים נרחבים בערך זה צריכים לעבור לליל הסדר, ואילו בערך זה צריכים להופיע שני דברים: תוכן ההגדה (החלק של מגיד, ומה שההגדה כוללת בשביל ברך הלל ונרצה) וההיסטוריה של ההגדה.david7031שיחה • כ"ג בשבט ה'תש"ף • 16:38, 18 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

בעלי הידע ביהדות.david7031שיחה • כ"ח בשבט ה'תש"ף • 20:20, 22 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
ערך מעורר בכי. אין שום סיבה בעולם שיהיו ערכים נפרדים, גם ליל הסדר וגם הגדה של פסח. עוד לא הגענו לרמה כזאת של מצויינות – באיכות הכתיבה ובכמות המידע שיש לעורכים לחלוק – שמצריכה הפרדת נושאים קרובים כאלו. התוצאה הבלתי נמנעת היא בלבולי שכל בלתי נגמרים. מי שרוצה לכתוב מהדורות מבוארות לטקסטים תורניים, מוזמן בשמחה לעשות זאת בויקיטקסט. נדמה לפעמים שזה מה שקורה בפועל ללא מעט ערכי ויקיפדיה בתחום היהדות. --Joalbertine - שיחה 21:15, 22 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
לדעתי יש סיבה מצוינת שיהיו שני ערכים: כי אלו שני נושאים. מה שכן, צריכה להיות הבדלה בין שני הערכים, ובכל אחד מהם צריך להיות תוכן שונה. החלוקה צריכה להיות אותהח לוקה כמו ההבדל בין הערכים סידור ותפילה (לא בדקתי עכשיו אם ההפרדה שם טובה, אבל זה העיקרון.).david7031שיחה • כ"ח בשבט ה'תש"ף • 21:37, 22 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
בהחלט מוצדק, רק שצריך שיפור. למשל יש בערך הרחבה על דברי הרב אשלג - כנראה על ידי אחד ממעריציו. זה לא צריך להיכתב בערך. --ריהטא - שיחה 22:47, 22 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
אם לא תובע התנגדות, אני אעבוד על הערך הזה (לפחות בהורדת החלקים הלא רלוונטיים, וניסוח של החלקים הרלוונטיים).david7031שיחה • כ"ח בשבט ה'תש"ף • 22:52, 22 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
השתא דאתינן להכי: יש ערך שלישי – הלכות ליל הסדר. אולי כדאי לעשות קצת סדר בבלגן המשולש. בן עדריאלשיחה • כ"ח בשבט ה'תש"ף 23:25, 22 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
גם אליו נגיע. יש מקום לדון האם צריך להשאיר אותו, או לאחד אותו עם ליל הסדר, אבל זה לא הדיון כרגע.david7031שיחה • כ"ח בשבט ה'תש"ף • 23:27, 22 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
טוב. העברתי את החלקים הרלוונטיים ל"ליל הסדר". עכשיו הגיע הזמן לטפל בכל ערך בנפרד.david7031שיחה • ט' באדר ה'תש"ף • 19:17, 4 במרץ 2020 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהגדה של פסח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:08, 23 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגדה של פסח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:15, 9 במאי 2023 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגדה של פסח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:43, 8 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]