שיחה:הקו הירוק

אני חושב שדרושה כאן מפה בהקדם. מפות שאפשר לפרסם תחת ה-GNU FDL הן בעיה. מישהו מכיר מפה כזו? Ijon 18:08, 26 אפר' 2005 (UTC)

יש את התמונה של הקו הירוק בערך ישראל#פוליטיקה. צ'ס • שיחה 18:14, 26 אפר' 2005 (UTC)

קטע שנמחק

הקטע הבא נמחק על-ידיי, כיוון שהוא שגוי:

"החל משנת 2005 תנאי הקו הירוק ישתנו במקום עד עזה וגוש קטיף והשטחים - יהיה רק עד אשקלון בשם החדש הקו הסגול"

הקו הירוק לא ישתנה. הקו הירוק הוא הקו שהוגדר ב-1949, זאת הגדרתו. גבולות מדינת ישראל חפפו את הקו הירוק בתקופה מסוימת, ואולי יחפפו אותו או חלקים ממנו בעתיד. מה שישתנה, אם וכאשר, הם גבולות המדינה. הקו הירוק כבר לא ישתנה. לגבי שינוי אפשרי בגבולות המדינה בעקבות "ההתנתקות" - המבצע הזה לא משנה את גבולות המדינה. מבחינה רשמית משפטית, רצועת עזה אינה חלק ממדינת ישראל (אפילו לא גוש קטיף). על-פי תוכנית ההתנתקות, ישראל על חייליה ואזרחיה נסוגה (בהחלטה חד-צדדית) לגבולות הריבונות הרשמיים שלה (כפי שמוגדרים במשפט הישראלי), ומוותרת על שליטתה בשטחים של רצועת עזה. זהו שינוי בתחומי השליטה של המדינה, אבל לא בגבולותיה. Dror_K 18:16, 18 יולי 2005 (UTC)

הטעות היחידה בדבריך היא ההנחה שגבולות ישראל חפפו באיזשהי תקופה את הקו הירוק, עובדתית זה לא נכון (אולי היו יומיים כאלו, אבל גם זה בספק רב). לפרטים אפשר לחטט בארכיוני העיתונות מתקופת ברק על ההבדל בין הקו הירוק לקו 4 ביולי 1967 בגולן והמצב בשאר הגזרות דומה מאוד. טרול רפאים 13:05, 19 יולי 2005 (UTC)

סיפוח הגולן וירושלים

בעניין ההערה כי הגולן לא סופח לישראל, ובכן, ההגדרה לגבי מזרח ירושלים ולגבי הגולן בחוק הישראלי היא זהה: "החוק, המשפט והשיפוט" הישראליים הוחלו עליהם. אמנם לגבי ירושלים נאמר גם כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל", אבל אני לא יודע אם יש להגדרה הזאת משמעות משפטית קונקרטית. בכל מקרה, הסיבה לניסוח "החוק, המשפט והשיפוט" היא הניסיון להימנע מהפרה בוטה של החוק הבינלאומי. החוק הבינלאומי מאז 1949 (אמנת ז'נבה הרביעית) אוסר על מדינה להחיל את ריבונותה על שטח שנתפס בכוח במהלך מלחמה (מותר לה רק להחזיק בשטח ולנהל אותו על-פי החוק שהתקיים בו ערב המלחמה, עד שייכון שלום). לפיכך קובע החוק הישראלי כי לא הריבונות הוחלה, אלא רק "החוק המשפט והשיפוט", משל היה זה רק עניין מנהלתי. בקיצור, לדעתי, אם מזרח ירושלים סופחה, הרי גם הגולן סופח, ואם הגולן לא סופח, הרי גם מזרח ירושלים לא סופחה. Dror_K 09:19, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

רעיון להרחבה

ברצוני להרחיב באופן משמעותי ערך זה, ככה שיכלול, נוסף על תוכנו העכשווי, יותר פירוט על שינויי הגבול בישראל מאז מלחמת ששת הימים, כמו גם הצגת הדיעות בעד ונגד חזרה לקו הירוק בצד הישראלי ובצד הפלשתיני. האם יש מתנגדים לרעיון זה?--Metal-wikiped 13:49, 31 דצמבר 2005 (UTC)

כן ולא. הרעיון יפה רק שהוא לא שייך לערך הזה. הערך הזה עוסק בקו הירוק בלבד. הרעיון שהצעת מתאים לערך ששמו יהיה "גבולות ישראל". דרך אגב, הגאוגרף הישראלי פרופסור משה ברור כתב ספר מעניין בנושא (בעברית), אם כי הוא נכתב ב-1988 ומאז היו שינויים רבים. Dror_K 16:34, 31 דצמבר 2005 (UTC)

"גבולות ישראל"? מממ...לא יודע. הרעיון שלי הוא להתמקד דווקא בנושא הקו הירוק כנושא אשר סביבו המחלוקת. האם למישהו יש דיעה/הצעה אחרת משלי או משל דרור?--Metal-wikiped 17:50, 31 דצמבר 2005 (UTC)

כיוון שלא הייתה התנגדות, אני ארחיב את הערך באופן שתכננתי. זה עוד לא מושלם, ובטח עוד יהיו שינויים. כמו כן, ייתכן ואני אעביר בעתיד את התוספות המתוכננות לערך נפרד בשם "גבולות ישראל", כמו שהציע דרור. נראה אם זה יתאים או לא.--Metal-wikiped 14:59, 9 ינואר 2006 (UTC)

למה לא הייתה התנגדות? אני רואה התנגדות של דרור K לתוספת שאתה מדבר עליה בערך הזה. אני מססכים עם דרור ומציע לעבוד ישר בערך "גבולות ישראל". גילגמש • שיחה 15:20, 9 ינואר 2006 (UTC)

אני תכננתי איך אני משלב את התוספות בערך זה. יש לי את זה בקובץ במחשב, ולדעתי התוספות השתלבו בצורה טובה. אני מציע בכל זאת שאני אכניס את התוספות; אם בעיניך או בעיני דרור, או בעיני מישהו זה יהיה לא טוב, אני אשחזר את הערך ואחשוב איך לשלב את התוכן בערך חדש תחת הכותרת "גבולות ישראל". מה דעתך?--Metal-wikiped 16:03, 9 ינואר 2006 (UTC)

בסדר גמור. גילגמש • שיחה 16:05, 9 ינואר 2006 (UTC)

אני חושש שאת רוב התוספת צריך לקצץ. כל הקטע של הפולמוס סביב, עדיף בלעדיו, שכן הוא הופך את הערך לעוד ערך פולמוסי. וגם את שאר התוספת כדאי לתמצת.

הערך צריך לתת לקורא מידע על מה זה הקו הירוק, איך ומתי הוא נקבע (והשתנה), וזהו. במצב עכשיו הקורא לא מוצא את הידים והרגלים. eman • שיחה 20:53, 9 ינואר 2006 (UTC)

אני דווקא חושב שהקטע של הפולמוס חיוני לערך, כיוון שהקו הירוק הוא לא עוד קו גבול בעולם, אלא קו גבול שסביבו מתנהלים ויכוחים מרים כבר עשרות שנים. אני חושב שיש להציג ויכוח זה, ולא לברוח מ"ערכים פולמוסיים".--Metal-wikiped 22:47, 9 ינואר 2006 (UTC)

אבל רוב הויכוחים לא קשורים ישירות לקו הירוק. ויכוח שקשור ישירות לרו הירוק הוא האם הוא עובר על הכינרת, או מרחק 20 מטר ממנה. מה קורה עם אזורים מפורזים, וכו'. ויכוח על האם צריך לסגת לקו הירוק או לא, לא מלמד תא הקורא שום דבר על הקו הירוק עצמו, לכן מקומו לא כאן. eman • שיחה 22:53, 9 ינואר 2006 (UTC)

אז איפה מקומו אם לא כאן?--Metal-wikiped 09:56, 10 ינואר 2006 (UTC)

תיקונים לקטע החדש

1. ההסכם בין מד"א ל"סהר האדום הפלסטיני" נראה לי רלוונטי כיוון שהוא מזכיר את הקו הירוק כגבול תחומי הפעילות בין הארגונים.
2. ההיסטוריה של הקו הירוק מתחילה במלחמת העצמאות, ואולי אף ב"כ"ט בנובמבר", ולא במלחמת ששת הימים.
3. היה פה "בוט" שהחליף את כל ה"פלשתינים" ב"פלסטינים". אני מתחיל לפחד מהבוט הזה, אז מיהרתי להחליף את הכתיב לפני שהוא יתעצבן.
4. השארתי את המספר 3 מיליון פלסטינים, אף על פי שאני חושב שב-1967 עוד לא היו 3 מיליון (כשם לא היו עדיין 7 מיליון ישראלים).
5. זה לא המקום להיכנס לספקולציות בנוגע לרצונות וחששות, מה גם שמדינת ישראל אינה בן-אדם אחד ויש לאזרחיה ואף למנהיגיה אינטרסים שונים ולפעמים אף מנוגדים. הדבר היחיד שאפשר לדבר עליו בוודאות הוא החלטות ומציאות בשטח. לפיכך ישראל החליטה שלא לספח, ולא: חששה לספח.
6. השיקולים האידאולוגיים לא היו רק ציוניים. הם נבעו מכל מיני מקורות אידאולוגיים. מצד שני לא כל הציונים סברו שיש לספח את השטחים (למשל בן גוריון).
7. סיפוח השטחים ב-1967 לא היה בהכרח מבטל את הרוב היהודי במדינה, אבל הוא היה מקטין אותו במידה ניכרת. ביטול הרוב היהודי לא היה בהכרח "מחסל" את המדינה היהודית, הוא היה עלול להקהות את האופי היהודי של המדינה.
8. אי אפשר לדבר על ראשית ההתנחלויות בלי להזכיר את "תוכנית אלון" ששימשה בסיס לפיזור ההתנחלויות בראשיתן.
9. אנואר סאדאת לא נשא ונתן בשם עצמו, אלא בשם הרפובליקה המצרית. לפיכך מצרים דרשה (ולא התעקשה, ביטוי שיש בו מידה מסוימת של שיפוטיות) ולא: אנואר סאדאת דרש. באותה מידה, לא מנחם בגין הסכים לסגת מסיני, אלא מדינת ישראל (שכן הוא היה ראש הממשלה החוקי ונשא ונתן בשם המדינה).
10. בפסקה על הסכמי אוסלו, הקטע:

"אשר ייעודם היה החזרת השטחים לערבים ופינוי ההתנחלויות, הקמת מדינה פלשתינית לצדה של מדינת ישראל והכרזה על סוף הסכסוך בין שני העמים. "

אינו מתאר את ההסכם עצמו, אלא את הפרשנות להסכם. ההסכם עצמו לא עוסק בכל אלה. אני לא חושב שהערך הזה הוא המקום להצגת פרשנות להסכם אוסלו. די לתאר את החלקים בהסכם שרלוונטיים לקו הירוק.

1. לא מדויק לומר שצה"ל נסוג משטחי A. ההסכם דיבר על הערכות מחדש של צה"ל, כך שהוא ייצא ממרכזי הערים בשטחי A וייערך מסביב לשטחים אלה. זה לא בדיוק נסיגה. כמו כן צה"ל השאיר כמה "מאחזים" בשטחי A, כמו "קבר יוסף" בשכם, וכמובן היישוב היהודי בחברון.
2. כשם שלא מדויק לומר שצה"ל נסוג משטחי A, לא מדויק לומר שצה"ל כבש אותם מחדש. צה"ל היה באזור כל הזמן. שטחי A היו מובלעות שכללו את הערים הגדולות, וסביבן היו כוחות צה"ל ערוכים. בעקבות החלטת הממשלה צה"ל נכנס לשטחים שסביבם היה ערוך כל הזמן. בכל מקרה, אני לא רואה את הרלוונטיות של הקטע הזה לערך שעוסק בקו הירוק. הכניסה של צה"ל מחדש לערים הפלסטיניות הגדולות לא היה קשור בקו הירוק, שכן צה"ל, כאמור, ממילא היה ערוך מעבר לקו זה כל הזמן. Dror_K 19:53, 9 ינואר 2006 (UTC)

כל התיקונים מתקבלים בברכה.--Metal-wikiped 22:49, 9 ינואר 2006 (UTC)

הערה

הדיון ב"בעד ונגד" עוסק ב"בעד ונגד נסיגה" באופן כללי ולא בעד הקו הירוק עצמו. שים לב שרוב תומכי ה"נסיגה החד-צדדית" תומכים בסיפוח שטחים ממזרח לקו הירוק, ובפרט את גושי ההתנחלויות כגון גוש עציון, מעלה אדומים, ירושלים העתיקה והשכונות היהודיות שבמזרחה, ועוד. כלומר: התוואי המקורי של הקו הירוק לא מקובל על אף אחד בישראל, למעט השמאל הקיצוני. אפילו ביוזמת ז'נבה מדברים על שמירה על גושי התנחלויות - כלומר: סיפוח שטחים ממזרח לקו הירוק (הצרה היא שמה שהם מציעים בעד לפלסטינים מהווה סכנה אסטרטגית על כביש 443 ונמל תעופה בן גוריון). כמו כן, יש לציין שהעמדה הרשמית של ישראל היא שקו הירוק הוא קו הפסקת אש ותו לאו ולכן אין לו שום משמעות מדינית. כרגע הגבול של ישראל במזרח הוא עם ירדן והגבול עם הרש"פ יקבע רק בהסדר קבע. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 04:26, 10 ינואר 2006 (UTC)

תיקונים נוספים

בפולמוס על סוגיית הנסיגה לקו הירוק היו אי-דיוקים, וכמה פרטים שלדעתי אינם רלוונטיים לערך הזה, אלא לערך "הסכסוך הישראלי ערבי".

1. התמיכה בנסיגה לא הייתה נחלתו של השמאל הקיצוני בלבד אחרי 1967. בן גוריון שתמך בכך נחשב אמנם לשמאל, אבל לא לשמאל קיצוני. גם ירון לונדון הוא לא עד כדי כך קיצוני. התמיכה בנסיגה החלה להתרחב במהלך האינתיפאדה הראשונה. המהדרין יאמרו שכבר הסכמי קמפ דיוויד עם מצרים שברו את ה"טאבו" בדבר נסיגה לקו הירוק, אבל השינוי המשמעותי היה עם התמשכות האינתיפאדה. הסכמי אוסלו, שאינם כוללים נסיגה לקו הירוק (ישראל מכירה בהם בקו הירוק כמגדיר יחידה טריטוריאלית, אך לא מתחייבת להסיג את כוחותיה מכל חלקיה), הם בעצם ביטוי לתמיכה לניכור שנוצר בציבור הישראלי כלפי השטחים שמעבר לקו הירוק (סיסמתו של רבין בבחירות 92 הייתה "להוציא את עזה מתל אביב").
2. אני באמת לא חושב שזה המקום לפרט את טיעוני השמאל בזכות הנסיגה. הטיעונים האלה מגוונים מאוד ומורכבים מאוד, ומקומם בערך אחר. לגבי טיעוני הימין - אני מודה שקשה לי יותר לשפוט את הרלוונטיות שלהם ואת הדיוק שלהם (בעוונותיי ועקב מקום לימודיי יצא לי לשמוע יותר הרצאות מאנשי שמאל על דעותיהם מאשר הרצאות מאנשי ימין). בכל מקרה יחסי הרוב-מיעוט בשאלת הנסיגה היו ועודם פחות ברורים והרבה יותר גמישים ממה שתואר בנוסח הקודם. בכל הסקרים ובכל מערכות הבחירות נותר הקו בין תומכים למתנגדים מעורפל ואי אפשר לדבר על רוב מוצק לכאן או לכאן בשום זמן מאז 1967.
3. ההשקפה הפלסטינית באשר לקו הירוק היא מורכבת לאין-ערוך יותר מכפי שתואר בנוסח הקודם. ככל שאני יכול לשפוט ולהכליל, הפלסטינים אף פעם לא אהבו את הקו הזה, אבל הם ספגו בלית בררה את השפעותיו עד כדי כך שהיום הם כבר לא יכולים בלעדיו. הפלסטינים שקיבלו אזרחות ישראלית ב-1949 מסרבים בתוקף לכל שינוי במעמדם (וכבר היו הצעות שהגבול העתידי יעבור ממערב לואדי ערה). הפלסטינים שחיים בירדן פחות נלהבים ל"זכות השיבה" מאלה שחיים בסוריה ובלבנון. רוב הפלסטינים בשטחים מבינים היום שהכרה בקו הירוק היא הסיכוי היחיד שלהם לזכות בעצמאות. מה שמשפיע בעיקר (לדעתי) זו השקפת הקהילה הבינלאומית שהקו הירוק הוא קו גבול בינלאומי דה-פקטו (אף על פי שמעולם לא הוגדר ככזה). בעולם מקבלים את הקו הירוק כגבול המובן-מאליו בין ישראל למדינה פלסטינית עתידית, וכל תיווך בין ישראלים לפלסטינים יוצא מתוך ההנחה הזאת. המצב המשפטי-הפוליטי בשטח בתוספת השפעה בינלאומית חזקה פועלים יותר מכל הצהרה, אמנה או נאום. Dror_K 04:34, 10 ינואר 2006 (UTC)

אני דווקא חושב שחבל שהורדת את נימוקי הימין והשמאל. אם אנחנו מדברים על המחלוקת סביב הקו הירוק, אני חושב שזה רלוונטי מאוד להביא את טיעונים והשיקולים של הצדדים השונים.--Metal-wikiped 09:54, 10 ינואר 2006 (UTC)

הטיעונים האלה מופיעים בערכים אחרים, למשל יהודה, שומרון וחבל עזה. אני חושב שאין צורך לחזור עליהם גם כאן. מספיק לתת הפניה לערכים המתאימים. Dror_K 15:47, 10 ינואר 2006 (UTC)

בערך יהודה, שומרון וחבל עזה מופיעים בעיקר טיעונים משפטיים, בעוד כל שאר ההיבטים מעורבבים יחד תחת הכותרת "טיעונים פוליטיים ואחרים", ובלי פירוט. ב"טיעונים בעד שליטה ביש"ע", העניין הציוני זוכה רק לחצי שורה, כך גם העניין הביטחוני-אסטרטגי, בעוד העניין המוסרי לא זוכה כלל להתייחסות. ב"טיעונים נגד" אין זכר לאידיאולוגיה של אוסלו ("שטחים תמורת שלום"), וגם לא לטענה שהשטחים מהווים נטל על ישראל. בקיצור, אין כמעט שום חפיפה בין המידע בערך על יש"ע למידע שאני רשמתי בערך זה, לכן אני בכל זאת חושב שיש להחזיר את הפרק המדבר על המחלוקת, או לשלב אותו בערך על יש"ע.--Metal-wikiped 16:41, 10 ינואר 2006 (UTC)

אם כך תקן את הערך "יהודה, שומרון וחבל עזה". נראה לי הגיוני יותר שהטיעונים יופיעו שם. תוכל לפתוח שם פסקה חדשה שעוסקת בטיעונים לא-משפטיים - פוליטיים, מוסריים ואחרים. רק שתי הערות לעצם הטיעונים - אני לא אוהב את השימוש במונח "טיעונים ציוניים". התנועה הציונית היא תנועה לאומית פוליטית, והאידאולוגיה הציונית היא אידאולוגיה פוליטית בעלת גוונים מרובים. עדיף, אם כן, לדבוק במונח "טיעונים פוליטיים" או "טיעונים מדיניים", ולציין במקרה הצורך את הזרם הציוני הספציפי שדבק בטיעון זה או אחר. בעניין הסכמי אוסלו - אם תעיין בהם היטב, תראה שהם לא בדיוק מבוססים על העקרון של שטחים תמורת שלום. ההסכם המובהק של "שטחים תמורת שלום" הוא הסכם השלום עם מצרים. בהסכמי אוסלו לא מדובר בדיוק בנסיגה משטחים, אלא בהיערכות מחדש של כוחות צה"ל. זאת גם הייתה התוצאה של ההסכמים - ישראל שמרה על השליטה הכוללת בשטח, בעוד הפלסטינים זכו באוטונומיה באזורים מסוימים, בעיקר בתחומי הערים. בקיצור, לא הייתי מביא את הסכמי אוסלו כדוגמה ל"שטחים תמורת שלום", אבל את הסכם השלום עם מצרים - דווקא כן. Dror_K 21:21, 10 ינואר 2006 (UTC)

ברצוני להעביר את טיעוני הימין והשמאל לערך יהודה, שומרון וחבל עזה, כפי שכבר סיכמנו. האם יש לך התנגדות שאני אשחזר שם את הסעיפים של נימוקי השמאל?--Metal-wikiped 08:42, 22 ינואר 2006 (UTC)

אם אני מסתכל על מה שכתבתי בעבר, הייתה לי התנגדות לכך שטיעוני השמאל יוצגו כטיעונים "לא-ציוניים", וגם הייתה לי התנגדות לכך שהסכם אוסלו יוצג כהסכם של "שטחים תמורת שלום" (בניגוד להסכם עם מצרים שהוא במובהק הסכם מהסוג הנ"ל). אני מודה שאני לא זוכר את הניסוח המדויק שהטריד אותי, אבל רק אבהיר שנסיגה לקו הירוק (למעט רמת הגולן ומזרח ירושלים) היא עמדה שהביע גם בן גוריון, שהוא בהחלט ציוני, והסכמי אוסלו לא כללו נסיגה מלאה לגבולות הקו הירוק, אלא יציאה של כוחות צה"ל ממרכזי הערים ומשטחי A והיערכותו מחדש מסביב להם. מעבר לשתי הנקודות האלה אין לי התנגדות. Dror_K 09:01, 22 ינואר 2006 (UTC)

אין לי שום בעיה עם שתי הטענות שלך. לא כתבתי שטיעוני השמאל הם "לא ציוניים", אלא שיש פלג קטן בשמאל הקיצוני אשר מזדהה עם המאבק הפלשתיני. בעניין הסכמי אוסלו- קיבלתי את תיקון שלך, אין שום בעיה.--Metal-wikiped 09:07, 22 ינואר 2006 (UTC)

למה הכינוי

הקו מכונה קו 67 בגלל שהוא הקו של ערב ה-6 ביוני 67. זה לא איזה טעות! אני מתקן את זה!

טעות בידך ראה את ויקיפדיה:מתקפת איכות/סוריה#סוריה הגדולה. טרול רפאים 16:53, 23 באוקטובר 2006 (IST)

למה הכינוי

למה כתוב בערך שהוא מכונה גם "גבולות 48"?! גבולות 48 זה גבולות החלוקה והקו הירוק נקבע רק ב49!!

בן גוריון ודעתו על הנסיגה

אכן, מיד אחרי ששת הימים בן גוריון תמך בנסיגה לקו הירוק, כפי שהשמאל מרבה להזכיר כל הזמן. אולם, מה שהשמאל שוכח להזכיר הוא שבסופו של דבר בן גוריון חזר בו והתנגד לנסיגה לקו הירוק. בתאריך 13.8.72 דווח בעמוד הראשון של הארץ כי "בן גוריון שינה עמדתו לגבי החזרת שטחים"

בכתבה של הכתב זאב שיף נכתב שם ש"בעוד שבעבר טען מר בן גוריון כי יש להחזיר את כל השטחים פרט לירושלים ורמת הגולן תמורת שלום-אמת, הרי עתה נסוג מעמדתו זו. ...השינוי נובע לדבריהם מכך שבן גוריון משתכנע כי הערבים אינם רוצים בשלום-אמת ודוחים כל הצעה ממשית לחתום על הסכם. נוסף לכך נוכח בן-גוריון, כי בינתיים נעשו פעולות רבות וחיוביות בשטחים, כהקמת ישובים, מחנות ומערכות כבישים".

שיף זיהה אצל בן גוריון תרעומת כלפי אלה שכל הזמן מצטטים את קריאתו לסגת מרוב השטחים: "בוויכוח על עתיד השטחים מצדד הוא בתפישתו של שר הביטחון משה דיין, ולא באלה התובעים להחזיר את מרבית השטחים המוחזקים. לחיזוק עמדתם מרבים גורמים אלה לצטט את דעותיו של מר בן גוריון".

שיף הזכיר אז שבן גוריון גם התבטא, כי "חברון היא אחות לירושלים", והסביר "כי הוא רואה את ירושלים וחברון חטיבה אחת". לכן אני משמיט המדבר על תמיכתו של בן גוריון בנסיגה. 89.138.9.123 15:36, 12 בינואר 2007 (IST)

בהנחה שאתה מצטט נכון את המאמר (אתה מפרט, ולכן אני מניח שהמאמר משנת 1972 מונח לנגד עיניך), יש בהחלט מקום למידע המעניין הזה. העניין הוא שהמידע הזה נוסף על מה שכבר כתוב בערך, ולא מבטל בו דבר. אם בן-גוריון קרא ב-1967 לסגת מהשטחים, ובשנת 1972 חזר בו, אזי כך צריך להיות כתוב בערך. ערך בוויקיפדיה הוא לא פרוטוקול בבית משפט שממנו מוחקים כל דבר שהדובר חזר בו ממנו. ערך ויקיפדי מביא את כל המידע שנמצא בשטח. אם פלוני אמר בשנה אלמונית כך, ובשנה פלמונית אחרת, אזי עצם השינוי בעמדה הוא מידע רב ערך שיש לשקף אותו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:56, 12 בינואר 2007 (IST)

השתלטות תנועת החמאס על רצועת עזה

לדעתי ראוי לעדכן את השתלטות תנועת החמאס על רצועת עזה

זה לא רלוונטי לערך זה, כיוון שהשתלטות החמאס לא שינתה את קו הגבול.--Metalholic 19:00, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

כביש מספר 1

למיטב ידיעתי כביש מספר 1 אינו נכנס לשטח הגדה ממש, אלא רק לשני מעויינים שהיו נחשבים עד 1967 לשטח הפקר. האם למישהו יש מידע יותר מפורט ואמין בנושא?

לפחות לפי google maps הקביעה הזו אינה נכונה:

אם נתחיל בַּמזרח, תחילתו של הכביש היא מדרום מזרח לקיבוץ בית הערבה (החדש) ומצפון מערב למאגר אוג, במפגש עם כביש 90, הרחק הרחק ממזרח לקו הירוק. תואי הכביש ממשיך מערבה מצפון לאלמוג, מדרום למצפה יריחו, מדרום לאלון, לכפר אדומים ולנופי פרת, מצפון לשכונת הקצה של מעלה אדומים (מצפה נבו) ומדרום לאַ זעיים. לכל אורך הדרך הזו הכביש עובר ממזרח לקו הירוק. בהמשכו עובר הכביש מצפון למובלעת של עיסאוויה, ממשיך בדרך מעלה אדומים וברחוב יגאל ידין, בצפון השכונות הירושלמיות צמרת הבירה, גבעת שפירא, הגבעה הצרפתית, גבעת המבתר, רמת אשכול, סנהדריה המורחבת והר חוצבים, ובדרום מחנה הפליטים שועפאת, והשכונות רמת שלמה ורמות אלון. רק שם, באזור המפגש של רחוב יגאל ידין עם שדרות מנחם בגין, יוצא הכביש ממערב לקו הירוק. הכביש יוצא מירושלים לכיוון מוצא, קריית יערים, שואבה ושורש, ממערב לקו הירוק, ורק באזור המפגש שלו עם כביש 38, מצפון לבית מאיר ומצפון מזרח למסילת ציון ולפארק רבין, הוא נכנס ל'שטח הפקר' שנמצא 'בין שני קוים ירוקים'. הכביש פונה צפונה אל מחוץ לקו הירוק, ממזרח למנזר לטרון, ובהמשכו צפונה הוא נכנס בשנית ל'no man's land'. עוד צפונה ומערבה נכנס הכביש בחזרה אל תחומי הקו הירוק, ממערב למוריה ולשעלבים. משם ועד לתל אביב, בסופו של הכביש, הוא אינו חורג יותר אל מחוץ לקו הירוק.

לסיכום: אכן הכביש נכנס פעמיים ל'שטח הפקר' (בין אזור מסילת ציון לבין אזור מנזר לטרון ובין אזור מנזר לטרון לבין אזור שעלבים), כפי שציינת, אך מלבד זאת, שלא כפי שציינת, הוא גם נמצא פעמיים ממזרח לקו הירוק (מבית הערבה ועד מערב ירושלים ובאזור מנזר לטרון), ופעמיים ממערב לקו הירוק (ממערב ירושלים עד מסילת ציון ומשעלבים עד תל אביב).

מקוה שסייעתי. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ד בתשרי ה'תשע"ג • 20:14, 9 באוקטובר 2012 (IST).

תמיכה לנסיגה ברוב העם

"עד לאמצע שנות ה-80 נטו רוב חוגי המרכז הפוליטי וחלקים בשמאל המתון להתנגד לרעיון הנסיגה אל עבר הקו הירוק במסגרת הסכם עתידי, אולם השקפה זו השתנתה בהדרגה, וכיום מרבית הזרמים הפוליטיים והמפלגות חולקים את ההשקפה כי ההסכם יביא להקמת מדינה פלסטינית על מרבית שטחי יהודה ושומרון, למעט גושי ההתנחלויות ותיקוני גבול נוספים, והשאלה העיקרית היא לא על עצם הנסיגה אלא על היקפה." אני חושב שצריך לדון על הפסקה הזאת כי ויקיפדים לא בדיוק מייצגים את רוב העם ―YehonatanTs (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כבר הבהירו לך בדף שיחתך שוויקיפדיה היא לא האנציקלופדיה הפרטית שלך והעריכות הקנטרניות שלך כולל בשיחה זו מקומן לא כאן. אפשר לפתוח בלוג אישי, דף face book ושם תכתוב את דעותיך הפרטיות, יום נעים --Assayas • שיחה • 07:54, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

תואי הקו

במפה של google maps, ניתן לראות שישנם אזורים שבהם תואי קו הפסקת האש 'כפול'. אזור אחד כזה נמצא בתואי (מצפון לדרום) בודרוס, מידיה, רמת מודיעין, שילת, כפר האורנים, מודיעין-מכבים-רעות, בית סירא, נוף איילון, כפר בן נון, מנזר לטרון, נחשון, קטנה, מעלה החמישה. אזור נוסף נמצא לאורך רובה של ירושלים, ומתחיל בין השכונות שייח' ג'ראח, סנהדריה וארזי הבירה בצפון ומסתיים בין ערב א סוואחרה, קיבוץ רמת רחל ושכונת ארנונה בדרום. כמו כן קיימת 'מובלעת' באזור עיסאוויה.

האם הכפילות הזו של תואי הקו נובעת מחוסר הסכמה לגביו? אם לא, ממה היא נובעת? אם כן, מה מעמדם של יישובים כדוגמת שילת, לפיד, כפר רות, מכבים, מוריה ונוה שלום, או של שכונות כדוגמת תלפיות מזרח, קרית מוריה ורמות רחל, הנמצאים 'בין הקוים'?

ניסיתי לחפש בערך, אך לא מצאתי מידע.

תודה ויום טוב. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג בתשרי ה'תשע"ג • 11:39, 9 באוקטובר 2012 (IST).

שאלה טובה. אתה יכול לראות תשובה חלקית בשטח הפקר#שטחי הפקר בישראל. כדאי באמת לשלב את זה בערך. לגבי מה מעמדם של הישובים, אין לזה תשובה ברורה, ולפעמים נוצרים בגלל זה מקרים מעניינים ואף משעשעים, כמו הדיון הזה בבית המשפט לתעבורה. eman • שיחה • ♥ 15:48, 9 באוקטובר 2012 (IST)

רוב תודות. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ד בתשרי ה'תשע"ג • 19:21, 9 באוקטובר 2012 (IST).

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://noar.education.gov.il/main/upload/mahadhaifa/mamarim1.htm
  • In הקו הירוק on 2011-11-22 22:50:26, 404 Not Found
  • In הקו הירוק on 2011-11-27 23:49:27, 404 Not Found
  • In הקו הירוק on 2012-01-20 05:08:46, 404 Not Found
  • In הקו הירוק on 2013-05-04 02:08:22, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 05:08, 4 במאי 2013 (IDT)

"טשטוש הקו הירוק" - קשקוש מוחלט

הקטע שמדבר על טשטוש כביכול של הקו הירוק מתודעת הציבור הישראלי הוא קשקוש מוחלט, בתקשורת מדברים כל שני וחמישי על "הקו הירוק" וכל בנאדם שני בישראל יוכל להסביר לך במה מדובר, כמקור למחיקת הקו מהמפות מביאים את המפה של השירות המטאורולוגי. ואני שואל מה הקשר בין מטאורולוגיה לקו הירוק? מישהו באמת ציפה שיציירו שם גם את הקו הירוק?! זה נקרא "טשטוש של הקו הירוק מהתודעה הישראלית"?! במקרה גם לא מופיע שם הגבול בין עזה לישראל, מי שמעוניין שיגיש תלונה לשירות המטאורולוגי על "טשטוש הסבל של תושבי עזה מהתודעה הישראלית"... Ezra100 - שיחה 22:36, 15 באוגוסט 2013 (IDT)

הסרתי את המיותר. דוד שי - שיחה 22:55, 15 באוגוסט 2013 (IDT)

מפה שגויה

המפה המוצגת בערך אינה מציגה כיאות את הקו הירוק, מפני שבגבולות הקו הירוק רמת הגולן היא חלק מסוריה, ולכן יש לצבוע אותה בצבע של סוריה. מסיבה דומה, את הגדה המערבית יש לצבוע בצבע של ירדן, ואת רצועת עזה יש לצבוע בצבע של מצרים. רק כך תוצג נכון חלוקת השליטה בגבולות הקו הירוק. בנוסף, ההערות שבתחתית המפה בצד ימין מיותרות. דוד שי - שיחה 23:35, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקו הירוק שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://noar.education.gov.il/main/upload/mahadhaifa/mamarim1.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070912051945/http://noar.education.gov.il/main/upload/mahadhaifa/mamarim1.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:16, 13 בנובמבר 2022 (IST)

הקו הירוק אינו חופף לקווי ה-4 ביוני 1967

בשתי גזרות ושלושה מוקדים אין חפיפה בין הקווים משום שבראשית שנות ה-50 חלו שינויים בקו הירוק והוא התייצב רק לאחר מבצע סיני.

1.שטחים ממערב לקו הגבול הבינלאומי ובתחומי המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה שצבא סוריה פלש אליהם במלחמת העצמאות ושבהסכם שביתת הנשק הוגדרו כשטח ישראלי מפורז והסורים שבו והשתלטו עליהם בראשית שנות ה-50 - רכס הבניאס ומובלעת אל-חמה, עד מלחמת ששת הימים

2.'פשרת שעה' עם מצרים בפברואר 1950 - שינויים קלים בגבול רצועת עזה עם ישראל

3. כיבוש ישראלי של השטח המפורז בניצנה, שעל פי החלטת החלוקה היה בריבונות מדינת ישראל, בגבול עם מצרים ב-1955 - במבצע הר געש משום כניסת כוחות צבא מצרים לשטח המפורז.

המונח "גבולות 4 ביוני 1967" נקוט בידי הסורים כקוד לתביעה סורית להשיב לשליטתם את המפורזים, אל-חמה ורכס הבניאס מול הקיבוצים דן, דפנה ושאר ישוב, משום ההשלכות למהלך זה על זכויות ניצול מי הירדן, הכנרת והירמוך. 2A02:14F:1EE:8C6B:74FA:99:4FCD:2D24 19:10, 14 ביוני 2023 (IDT)

אתה מצביע על שינויי גבול שחלו בשנות החמישים. אם מגדירים את הקו הירוק כ"גבולות 1949" אז אכן חלו השינויים הנ"ל, אבל הקו הירוק מכונה לעתים קרובות "גבולות 1967" כשהכוונה לקווי הגבול דה-פקטו ערב מלחמת ששת הימים. בכינוי זה נעשה שימוש על ידי גופים בינלאומיים ומנהיגים רבים, בהם ברק אובמה, מחמוד עבאס, ובנוסח החלטות העצרת הכללית של האו"ם. כן, צריך לדייק את הגדרת הקו הירוק בערך. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 20:35, 14 ביוני 2023 (IDT)