גוש עציון
ערך זה עוסק בגוש עציון ההיסטורי. אם התכוונתם למועצה אזורית, ראו מועצה אזורית גוש עציון.
גוש עציון הוא שמה של קבוצה של יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לבין חברון. היישובים הראשונים הוקמו החל משנות ה-20 של המאה ה-20 אך נחרבו במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, וכיום מתגוררים בגוש כ-60,000 אזרחים ישראלים. מרבית היישובים, למעט היישובים ביתר עילית ואפרת משתייכים למועצה אזורית גוש עציון.
תוכן עניינים |
גאוגרפיה [עריכה]
גוש עציון ממוקם דרומית לירושלים ומזרחית לעמק האלה ומשתרע מכרמי צור בדרום ועד הר גילה בצפון. מעלה עמוס במזרח, ביתר עלית וגבעות במערב. גובה האזור כ-950 מ'.
במזרח גוש עציון עומד מבצר הרודיון – שרידיו של ארמון הקיץ המפואר והמבוצר שבנה המלך הורדוס על גבי תל מלאכותי, בתקופת השלטון הרומאי בארץ ישראל.
לגוש עציון ניתן להיכנס דרך צידו המזרחי - במרחק של שמונה דקות נסיעה על הכביש החדש "כביש הרודיון" - שנפתח ואשר מחבר את הר חומה ליישובי מזרח גוש עציון, דרך כביש 60 המגיע מירושלים לצומת גוש עציון, ולשאר יישובי הגוש או ממערב - דרך הכביש העולה מבית שמש לכיוון נס הרים, או דרך צומת עציונה מכיוון צומת האלה.
תולדות ההתיישבות [עריכה]
בתקופת המנדט [עריכה]
ההתיישבות היהודית באזור בעת החדשה החלה בהקמת היישוב מגדל עדר ב-1927, אולם עקב מאורעות תרפ"ט ב-1929 נאלצו המתיישבים לעזוב את המקום. ניסיון התיישבות שני היה בשנת 1932 על ידי חברת "אל ההר" מיסודו של שמואל צבי הולצמן (שעיברת את שמו ל"עציון" ועל שמו גוש עציון), שרכש אדמות רבות בהר חברון מערביי האזור. אולם גם ניסיון זה נכשל בשל מאורעות תרצ"ו. תנועת הקיבוץ הדתי העלתה למקום שלושה קיבוצים:
ב- כ"ח בניסן תש"ג - 3 במאי 1943 הקימו חברי קבוצת אברהם את קיבוץ כפר עציון.
ב-כ"ח בחשוון תש"ו - 4 בנובמבר 1945 עלו למקום חברי משואות יצחק.
ב-כ"ז בתשרי תש"ז - 22 באוקטובר 1946 עלו למקום חברי עין צורים.
ב-כ"א בשבט תש"ז - 11 בפברואר 1947 עלו למקום חברי השומר הצעיר והקימו את קיבוץ רבדים.
בין ילדי כפר עציון באותה תקופה היה חנן פורת שלימים עמד בראש החוזרים למקום.
במלחמת העצמאות [עריכה]
| ערך מורחב – הקרב על גוש עציון |
בזמן מלחמת העצמאות הטילו הערבים מצור על יישובי הגוש וניתקו את דרכי האספקה אליהם. המתיישבים ניסו להחזיק מעמד, ונשלחו אליהם כמה פעמים תגבורות, בין השאר שיירת העשרה, שיירת נבי דניאל ומחלקת הל"ה.
ביום חמישי, ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפל כפר עציון. רבים ממגיניו, חברי הקיבוץ, לוחמי הפלמ"ח והחי"ש נהרגו תוך כדי קרב. הנותרים, לאחר שנכנעו לכוחות סדירים של הלגיון הערבי, נטבחו כולם על ידי חיילי הלגיון הערבי וערביי האזור, מלבד ארבעה לוחמים שהצליחו להימלט. שאר שלושת הקיבוצים נכנעו והמגינים נשלחו למחנות שבויים בירדן. השטח נכבש על ידי ירדן, היישובים נחרבו כמעט לחלוטין, בשטחם הוקמו מחנות של צבא ירדן, ועל חורבות משואות יצחק הוקם מחנה פליטים.
חלק מהיישובים הוקמו מחדש במקומות אחרים בישראל, כמו ניר עציון שבחוף הכרמל, משואות יצחק ועין צורים באזור מועצה אזורית שפיר, וקיבוץ רבדים באזור מועצה אזורית יואב.
לאחר מלחמת ששת הימים [עריכה]
כשעבר האזור לשליטה ישראלית ב-1967 לאחר מלחמת ששת הימים, הקימו בני הדור השני של מתיישבי כפר עציון שלפני 1948 מחדש את קיבוץ כפר עציון. על חורבות עין צורים ורבדים קם הקיבוץ ראש צורים. בשנת תש"ן עלו בשלישית אל משואות יצחק, ועל יד חורבות משואות יצחק קם היישוב בת עין. בשנת 1969 הוקם היישוב אלון שבות, שבו התגוררו התלמידים והרבנים של ישיבת הר עציון. מאז הוקמו עוד 14 יישובים בגוש.
על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009, אדמות היהודים בגוש עציון ההיסטורי של לפני מלחמת העצמאות, מהוות פחות מ-15% משטח הגוש הנוכחי. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948[1]. אולם שטח הגוש יחיסית דליל בהתיישבות פלסטינית.
מרבית היישובים בגוש משתייכים למועצה אזורית גוש עציון. היישובים אפרת וביתר עילית הם במעמד של מועצה מקומית ועיר בהתאמה.
סמלו של גוש עציון הוא האלון הבודד שעומד עד היום במרכז הגוש, ואליו היו משקיפים מתחום ישראל לפני 1967 כדי לציין את מקומם של היישובים הנטושים. על שמו של האלון נקרא היישוב אלון שבות.
תרבות ואמנות [עריכה]
- אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים
- גן לאומי הרודיון – ארמון הקיץ של המלך הורדוס. באתר הארכאולוגי, התגלה לאחרונה, על ידי פרופ' אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית -קברו של המלך הורדוס. המבקרים באתר נחשפים לשרידים מרשימים של הארמון, יורדים במחילות תת-קרקעיות ולומדים על התקופה.
- אמת ה"ביאר"/"נחל הפירים" - מפעל נוסף של הורדוס ששוכן אף הוא בלב גוש עציון. אמת מים תת-קרקעית אשר הובילה מים מגוש עציון לבית המקדש ואשר נבנתה באופן הנדסי יוצא דופן בדיוקו, על פי הנחיותיו של המלך. כיום ניתן לרדת לאמה אשר שופצה ונוקתה, ולצעוד ולהירטב במים צוננים מאוד המגיעים עד גובה המותניים.
- חזיון אור קולי - מספר את סיפורו של גוש עציון במלחמת העצמאות, עת עמד במצור, כמגן דרומי לירושלים עד ערב הכרזת העצמאות – בד' אייר, אז נפל ואיתו 240 לוחמים, בניהם גם לוחמי השיירות דוגמת מחלקת הל"ה.
- קולינריה
- בית בד בתקוע המשלב מרכז מבקרים לשמן הזית ומסעדה כפרית
- יקב ומרכז מבקרים הכולל טעימות יין ומסעדה חלבית במרכז גוש עציון
- ייצור גבינות עיזים בחוות שדה בר - תקוע
- חקלאות וטבע
- חוות ארץ האיילים – חי בר גדול וספורט אתגרי. במקום האומגה הארוכה ביותר בארץ - 600 מ' של גלישה מעל וואדי גן עדן.
- גן חי טיפולי – תיירותי באלעזר.
- סיורים מודרכים של בית ספר שדה.
- פסטיבל דובדבנים שנתי ביוני ופסטיבלים נוספים בחיק הטבע
- חוות משואות יצחק - מציעה סיורים בכל מרחבי גוש עציון.
ראו גם [עריכה]
- דוד בן דוד - מוכתר כפר עציון בעת נפילתו בידי הלגיון הערבי
לקריאה נוספת [עריכה]
- מרדכי נאור (עורך): גוש עציון מראשיתו עד תש"ח, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1986
- יוסי כץ, ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש עציון 1940 - 1947, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1992
- דב קווסטלר, העץ הבודד לא נגדע, בתוך "שנה בשנה" תשכ"ט.
- דב קנוהל, "גוש עציון במלחמתו" 1950
- Yossi Katz, Between Jerusalem and Hebron: Jewish Settlement in the Hebron Mountains and the Etzion Bloc in the Pre-State Period, Bar-Ilam University Press, 1998, 295 pp.[2]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הארכיון לתולדות גוש עציון
- אתר המועצה האזורית
- אתר ההיסטוריה וההנצחה של גוש עציון
- מפת גוש עציון
- טיול במרכז גוש עציון - מתוך אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- יוסף כץ, רכישת הקרקעות בגוש עציון ומדרום לבית-לחם (1948-1840), קתדרה 56, יוני 1990, עמ' 135-109
- יוסי כץ, שלום רייכמן, ההתיישבות היהודית בגוש-עציון 1967 – 1970: סוף מעשה במחשבה תחילה?, עיונים בתקומת ישראל 3, 1993, עמ' 154-144
- דובי זכאי, הדובדבן שבקצפת: טיול מעיינות וקטיף דובדבנים בגוש עציון, באתר nrg מעריב, 16 ביוני 2011
- חוזרים הביתה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2008
(חידוש ההתיישבות היהודית בגוש עציון ב-1967) - זיו ריינשטיין, גוש עציון: הטבע אינו מבדיל בין ימין לשמאל, באתר ynet, 24 באוגוסט 2011
הערות שוליים [עריכה]
- ^ עקיבא אלדר, גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי, באתר הארץ, 31.07.09
- ^ ביקורת: חנינא פורת, ההתיישבות בהר – חלום או מציאות?, קתדרה 93, עמ' 170-159