שיחה:ויליאם ג'יימס פיצג'רלד

מקור נוסף

באוטוביוגרפיה של חיים כהן, "מבוא אישי", מצויים תיאורים של פיצג'רלד ושופטים אחרים בתקופת המנדט שכהן טען בפניהם. דב ט. - שיחה 18:53, 8 בנובמבר 2008 (IST)

הספר אינו בהשג ידי. אנסה להשיגו. אברהם אמיר - שיחה 11:30, 15 בנובמבר 2008 (IST)

טעות שלי

כתבתי קודם מזיכרוני ולאחר בדיקה התברר שטעיתי והטעיתי ועמכם הסליחה. פיצג'רלד וטראסטד אמנם מוזכרים, אבל רק בחטף (עמוד 119): לפי כהן היו שניהם משפטנים מעולים שהכירו היטב את הבעיות המיוחדות לארץ ישראל ונהגו בשיוויון כלפי ערבים ויהודים (בניגוד לדעה המקובלת על טראסטד, כנראה השקפותיו הפוליטיות לא התבטאו בפסיקה השוטפת). כן מצויין שפיצג'רלד, בהיותו יועץ משפטי, היה בין המשפטנים שהעבירו קורסים במשפטים בבית ספר ערב להכשרת עורכי דין (עמוד 110) - עובדה שאינה קריטית לערך.

השופטים שאת דיוקנותיהם מצייר כהן ביתר פירוט הם שאו וברק, שלא הגיעו למעלת זקן השופטים. כן הוא מתאר באופן כללי את שופטי מערכת המשפט המנדטורית. מעניין אך לא ממש שייך לכאן - מייד אסיר את המקור מהערך. דב ט. - שיחה 21:00, 18 בנובמבר 2008 (IST)

מוצאו האירי

א. תודה על הערך המעניין. לכבוד היה לי להשתתף במלאכה, גם אם זה היה רק על ידי הגהה קלה.. ב. הוא נולד באירלנד כאשר היא היתה חלק מבריטניה. שם המשפחה שלו הוא שם אירי מובהק. לפיכך אני תוהה האם הוא היה קתולי או פרוטסטנטי, כי אם התשובה היא שהוא היה קתולי, אז זה די מתמיה למה הוא המשיך להיות בריטי ולא אירי? יש לך מידע על כך? eman • שיחה • ♥ 14:39, 15 בנובמבר 2008 (IST)

השיחזור של אלמוג

כבר פעמיים אלמוג שחזר את העריכות האחרונות שלי שכללו 2 דברים:

1. סידור הפתיחה (הוספת תבנית כיוון, כך שלא יהיה צריך לקפוץ שורה, והוספת המילה "היה") - לשיחזור הזה אני לא רואה שום סיבה הגיונית אפשרית.
2. הורדת המשפט "למרות גישתו השיפוטית, הדמוקרטית והשיוויונית, לא עמד השופט פיצג'ראלד לצידו של היישוב היהודי בשעת מבחן;" המשפט הזה הוא בלתי נייטראלי ולא מתאים למה שכתוב בשאר הערך. לפני זה בערך כתוב:

"בניגוד לדעת זקני השופטים בארץ ישראל שקדמו לו, תומאס הייקראפט, מייקל מקדונל והארי הרברט טראסטד שסרבו להחיל את עקרונות המשפט הבריטי בארץ ישראל באשר עקרונותיו הנעלים, לדעתם, אינם מתאימים לאוכלוסיה של "ילידים", היה פיצג'ראלד מבין השופטים שכפרו בעליונות התרבותית של המשפט האנגלי ושל הבריטים על הילדים. הוא לא האמין בנחיתות התרבותיות של יושבי ארץ ישראל, ולכן לא היסס לייבא בפסיקתו כללים של המשפט האנגלי, יחד עם זאת האמין שיש חלקים מסוימים שבהם המשפט האנגלי פחות טוב מהמשפט המקומי, ולפיכך סירב לייבא בחוסר הבחנה כללים מהמשפט האנגלי ודגל בגישה סלקטיבית לייבואו."

כלומר הגישה השיוויונית מדברת על שיוויון בין ה"ילידים" (יהודים וערבים כאחד) לבריטים. מפה אין שום סיבה לצפות לפסיקה כזו, או לעמידה לצידו של היישוב היהודי. ובכלל, מי קבע שהפסיקה שלו שהיתה טכנית בעיקרה (הנציב העליון לא חרג מסמכותו), היתה מנוגדת לעקרונות שמפורטים קודם?"

מכיוון שאלמוג לא נימק את שחזוריו, ולו בתקציר העריכה, אני מחזיר את הערך לגרסתי. eman • שיחה • ♥ 17:41, 16 בנובמבר 2008 (IST)

נימוקי הם שהגירסה לפני ששוחזרה טובה בהרבה מהתיקון שלך. אינך אחראי על הנייטרליות, ולצערי גם אינך מבין נייטרליות מהי. אנא הסתלק מעריכת ערך זה. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 18:19, 16 בנובמבר 2008 (IST)

כולנו אחראים על הנייטראליות. וכאמור זה אפילו לא רק עיניין שלך נייטראליות, זה עיניין של קשר לשאר מה שכתוב בערך.

בכל מקרה, אני לא רואה שום תגובה עיניינית, אלא רק עצבנות על רקע אישי ובלתי עינייני ומבקש לשחזר לגרסה שלי. אם לא תסכים, לא תשאיר לי ברירה אלא לדרוש בוררות. eman • שיחה • ♥ 18:38, 16 בנובמבר 2008 (IST)

את הניתוח הפסיכולוגי שלי השאר לאלו שאני משלם להם על מנת לעשות זאת. איני רואה בך בר שיח, ולכן לא אוכל לקיים אתך כל סוג של בוררות. אינך מבין מהי נייטרליות. כל התיקון שלך הוא ריקוד "מה יפית" סביב העובדה שאתה קוסמופוליט כה נשגב, מכיוון שמחקת פיסקה לפיה שופט עליון בזמן המנדט הבחין בין אוכלוסיות שונות, נטה לזו או לזו, ובפסיקה מסויימת נטה לצד היישוב היהודי ולאחר מכן חזר בו. אז ככה - את הפסיקה לא קראת ואינך מכיר. אני קראתי ומכיר. הפסיקה לא הייתה טכנית אלא במובן צר. היא כל כולה הייתה מהותית, והצדיקה צעדי דיכוי של היהודים שנגדו את כתב המנדט. הנימוקים אולי היו טכניים, אך רק במובן צר מאוד. מכיוון שפסיקות קודמות שלו לא הלכו בדרך זו, הפיסקה היא מוצדקת ויש להשאירה. ואוסיף - היו נטיות בפסיקה לכאן ולכאן, כמו שיש כיום. השטחת העובדות והעלמתן בשם 'נייטרליות' מונעות מהקורא מידע חשוב. כשם שיש כיום שופטים המסומנים כ'ליברלים' יותר ופחות, נוטים יותר לצד זה או לצד אחר, כן היה גם אז. דבר לא יישלל מהקורא אם ייאמר מה שהיה ברור אז לכל. לצערי, נראה שפרט לעקרונות רמים של 'נייטרליות' שנראה שאינך מבין כהלכה, אין לך ידיעה מיוחדת בנשוא הערך, מעולם לא קראת פסק דין שכתב או שמעת את שמו בטרם קראת את הערך, הנך מתבקש להסיר ממנו את ידיך הנייטרליות, ולהשאירו למבינים בנושא. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 19:21, 16 בנובמבר 2008 (IST)

א. אין דבר כזה שאתה לא תוכל לקיים כל סוג של בוררות. אין בעלות של ערכים, וכשנשמעות הערות עינייניות יש להגיב עליהן באופן עינייני.

ב. למרות מאמציך, יצאה לך תגובה עיניינית למחצה, שעליה אפשר להמשיך לדון, וכך אעשה. לחלק אגיב יותר מאוחר אחרי שאקרא עוד על הנושא בקרוב. לחלק אגיב בנקודה הבאה:

ג. אכן לא קראתי את הפסיקה, אבל עדיין הערך צריך לעמוד בפני עצמו, והמשפט הזה לא משתלב הייטב עם מה שכתוב בערך לפניו. הוא מניח הנחה שכאילו מתבססת על החלק הקודם של הערך, אך חלק זה אינו מצדיק אותה. אולי בכל זאת תמצא ניסוח שכן יעשה זאת? אם לא, אחרי שאקרא יותר על הנושא אנסה לעשות זאת בעצמי.

ד. מעולם לא קראתי לעצמי קוסמופוליט. ההאשמות שלך בדבר מזכירות לי האשמות ממקום אחר ומזמן אחר ב"קוסמופוליטיות".

ה. תתפלא, אבל כולנו פה מחוייבים לעקרון הנייטראליות, גם כאשר איננו קוסמופוליטיים. והמחוייבות הזו לא מתפוגגת לה פתאום כשזה נוגע לימי היישוב והקמת המדינה, גם אם זה מתנגש עם מה שהמורה לימדה אותך בכיתה ד'. אנחנו פה לא ב"שיעור ציונות" בכיתה ד'.

eman • שיחה • ♥ 20:53, 16 בנובמבר 2008 (IST)

ניטרליות

יורשה לי להתערב ? טוב,

יש מצבים היסטוריים שלגביהם אין כל אנציקלופדיה בשפה ובתחומי תרבות מסוימת (בכוונה אינני משתמש בביטוי "עם", ביטוי שבהתיחסו ליהודים מאד מאד מוטה ולא "אוביקטיבי"), שתהיה אוביקטיבית ככל שתהיה, אינה יכולה להיות נייטרלית לחלוטין. כך אין אנציקלופדיה עברית בישראל יכולה להיות אוביקטיבית לגבי הנאצים והשואה כדוגמת האוביקטיביות בדבריו של יואכים פסט על אישיותו של היטלר, בתקופת עלייתו לשלטון:

"...אולי יפקפק הקורא, מטעמים ספרותיים ומוסריים כאחד, ויתמה אם לא התעלמנו במתכוון מן הצדדים השליליים של השנים האלו. אך זו הייתה באמת התקופה שבה פיתח שליטה ומרץ בשיעור נפלא, ידע כמו בחוש מתי לפרוץ ולהתקדם ומתי לגלות איפוק. איים, החליק לשון, ופעל בתקיפות כה גדולה עד שכל התנגדות נמוגה מלפניו. הוא השכיל לרכז באישיותו את כל כח-המשיכה, הסקרנות והחששות של הדור. יכלת זו חוזקה עוד יותר הודות לכשרונו היוצא-מגדר-הרגיל לגלם את העצמה הזאת בהצלחה מדהימה."

כך בדבריו של פסט על תורת הגזע של היטלר, שחוללה רצח עם:

"מחשבתו הכנה והחגיגית ביותר, הרעיון ששימש לו פיצוי על כל חרדותיו ועלילותיו, המושג החיובי היחיד שלו, כך היה: לשוב ולכנוס את הדם הארי שהתבזבז בכל מיני פיתויים שבעולם הזה ולשמור על גביע-הקודש היקר ולנצח נצחים, והודות לכך להיעשות כוח שאינו יודע חולשה מהי ולהשתלט על העולם. כל החישובים על טאקטיקה כוחנית וכל הציניות תמו לנוכח החזון הזה: 'האדם החדש'. באביב 1933 כבר דאג היטלר לפרסום החוקים הראשונים, שעד מהרה התרחבו כדי רשימה מקיפה של חוקים תכליתיים שכוונו בחלקם לשים קץ לדבר שקרוי היה בפיו הניוון הגזעי ובחלקם נועדו לחולל את 'התחדשות האומה....על ידי השבחתו של אדם חדש' ".

אלף אלפי הבדלות - הבריטים אינם נאצים. החשבון שלנו איתם הוא על בגידתם בהצהרת בלפור. מילא, זו הייתה אולי הצהרה דקלרטיבית שאיננה מחייבת. הגרועה יותר היא בגידתם בכתב המנדט של חבר הלאומים, שהיה מסמך משפטי מחייב על פי החוק הבין לאומי, הפרתו וסילופו. פה אני מרשה לעצמי להביא לידיעת eman פסק דין נוסף של השופט פיצג'ראלד שאני מוכן להניח כי אינו מוכר לו. זהו פסק הדין בבג"ץ 19/47 המכשיר את התקנות שאסרו מכירת קרקעות ליהודים, שעמדו בסתירה לאמור בכתב המנדט כי: "בעל המנדט לא יפלה בין תושבי ארץ ישראל על יסוד גזע, דת או לשון". אחסוך מכולנו בשלב זה את ההתפתלות המשפטים בה הגיע השופט לתוצאה של מתן הכשר לעקיפת כתב המנדט. בכוונתי לפרטן בערך עצמו.

למעט מספר צדיקים בסדום כדוגמת ארתור ווקופ, וינדהאם דידס ווינגייט רוב אנשי הממשל במשך שלושת עשורי המנדט, היו, כפי שהגדרתי אותם בערכים שכתבתי עליהם "עויינים ליישוב". וכי איך ייקראו האנשים הבאים:

• ארנסט ריצ'מונד.
• פרסי בראמלי.
• ארתור סטפן מאברוגורדאטו.
• אוולין יו בארקר בעל ההערה כי "את היהודים יש להכות במקום הכי כואב לגזע זה - בכיסם".
• ג'פרי מורטון רוצחו של אברהם שטרן (יאיר).
• תומס ג'יימס וילקין.
• רוי פאראן רוצחו של הנער אלכסנדר רובוביץ'.
• ריימונד אוסוואלד קפראטה שופך הדמים בגבעת חיים ורמת הכובש.
• הארי לוק שחלק רב לו באירועים שהביאו לטבח בחברון בתרפ"ט (לדאבוני "טבח" הוא ביטוי לא "נייטרלי").
• אדוארד קית-רוץ'.
• מייקל מקדונל‏.
• ג'יימס פולוק (האיש שכתב ביומנו ב-14 במאי 1948: A very sad day...the Jews have proclaimed their independent state

? ? ? ?

אברהם אמיר - שיחה 21:27, 16 בנובמבר 2008 (IST)

בנוסף

• צר לי ציונות אינה מילה גסה בעיני.
• על אלמוג אני יכול העיד, מהכרות אישית מסויימת עמו, כי למד משהו מאז כתה ד', דבר שאינני יכל להעיד על אחרים, הן מפאת העובדה שאינני מכיר אותם והן מפאת הרוח הדוגמטית הנושבת מדבריהם והמצביעה על כך כי לכאורה לא למדו דבר מאז ימי תנועת הנוער או קבוצה רדיקלית מסויימת מימי נעוריהם. אברהם אמיר - שיחה 21:42, 16 בנובמבר 2008 (IST)

שלום אברהם.

א. קודם כל אני רוצה להפנות אותך למה שכתבתי במעלה שיחה זו. אני באמת מתכוון לדברים שכתבתי. ראיתי את הערך, אתה יודע שאני מתעניין בתקופה הזו בכלל ובמה שאתה כותב עליה בפרט, קראתי, ראיתי שיש איזה כמה דברים קטנים שבהם אפשר לתרום לו בתחום ההגהה וסידור, ושמחתי שיש לי את ההזדמנות לעשות זאת.

כמו כן שאלתי שם שאלה, ואני סקרן לדעת את התשובה, אם היא ידועה (מכל שאפילו שנת מותו לא ידועה, אני מבין שהרבה דברים לא ידועים עליו, אבל אני מקווה שתוכל למצוא תשובה)

ב. לעיניין העקרוני. מעולם לא אמרתי או רמזתי שציונות היא מילה גסה. אבל ציונות היא אידיאולוגיה. ובשל עקרון הנייטרליות אנחנו לא יכולים לכתוב מתוך אידאולוגיה. גם אם אנחנו מאמינים באידאולוגיה מסויימת, בעת שאנחנו כותבים בוויקיפדיה על דברים הקשורים בה, אנחנו צריכים לדעת להסתכל עליהם בריחוק מה.

הדוגמה שהבאת הקשורה לנאצים אינה טובה. לנאציזם לכל בן אנוש באשר הוא בן אנוש צירכה להיות התנגדות. זה דבר שהוא אוניברסאלי. לכן באמת שאין שום טעם להביאו לדוגמא.

לעומת זאת כשאתה כותב על הבריטים "החשבון שלנו איתם הוא על בגידתם בהצהרת בלפור", שמת את האצבע על איפה חסור הנייטאליות. חצית את הקו הדק ביו אנציקלופדיה לדוברי עברית, שהרוב המוחלט של קוראיה ישראלים, וצריכה לכתוב על נושאים שמעניינים קהל זה, לבין אנציקלופדיה ישראלית שמסתכלת על הכל דרך עמדה ישראלית, דרך החשבון של הישראלים עם איש זה או עם אחר.

ג. לעיניין המעשי הנוגע לערך זה ולמשפט עליו נסובה המחלוקת. אי הנייטראליות בו נוגעת לכך שהוא מניח שלהיות לצד הצדק זה תמיד אומר להיות לצד הציונות. אבל גם מעבר לזה, המשפט הזה לוקה בחסר, כי לקורא שמעיין בערך עד אליו אין סיבה להניח מראש שהשופט הזה היה אמור להיות פרו ציוני. ופתאום הדבר נופל עליו בהפתעה.

אם באמת היתה סיבה אז להניח דבר כזה, יש לפרטה לפני זה. ואם לא, יש להשמיט את המשפט, או לנסח אותו בצורה אחרת. אני כאמור אנסה לקרוא עוד על המקרה הזה ולראות מה מהשניים עדיף, אבל אשמח אם אתה תעשה זאת.

ד. עד היום, למרות היחסים הרעועים ביני לבין בנך, שנינו שמרנו על יחסים טובים ביננו. אני מקווה שנצליח להמשילך בכך, ושגם היחסים ביני לבין בינך יישתפרו. אבל לצערי זה יותר תלוי בו, ובכך שהוא ישנה תא דעתי עליו, ויישתחרר מהדעות הקדומות שהוא פיתח נגדי. eman • שיחה • ♥ 23:20, 16 בנובמבר 2008 (IST)

שני המילים שלי

אני לא חושב שיש בעיה של נייטרליות, אבל יש בעיה לוגית במשפט הזה. גישה שיפוטית דמוקרטית ושוויונית אינה מחייבת פסיקה לטובת היישוב. היא מחייבת בחינה של הדברים לגופם, ובלי קשר לזהותם של הצדדים בהליך. למעשה, אם היה פוסק תמיד לטובת היישוב, לא ניתן היה להגיד עליו שהוא שוויוני. מהערך לא ייגרע דבר אם תיגרע ממנו התיבה המתחילה במילה "למרות". עידו • שיחה 01:32, 17 בנובמבר 2008 (IST)

כאן יש טעות חמורה. מוסדות המנדט הבריטי, והמוסדות השיפוטיים בכללם, היו מחוייבים לעקרונות מסויימים על פי כתב המנדט. גישה שיפוטית דמוקרטית ושוויונית הייתה למשל מאפשרת רכישת קרקעות חופשית לכל תושבי הארץ, או הגירה חופשית אל הארץ וממנה לכל האוכלוסיות. הבעייה לא הייתה שהפסיקה הייתה "נגד היישוב", אלא בניגוד לדמוקרטיה, ובניגוד לכתב המנדט. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 05:18, 17 בנובמבר 2008 (IST)

כל זה טוב ויפה, אבל זה לא מה שנאמר במשפט "למרות גישתו השיפוטית, הדמוקרטית והשיוויונית, לא עמד השופט פיצג'ראלד לצידו של היישוב היהודי בשעת מבחן". עידו • שיחה 09:44, 17 בנובמבר 2008 (IST)

אני מבין כך את המשפט, ואילולא מי שרוצה לחנך אותי, ויש לו טענות כלפי מורותי בבית הספר היסודי, היית מבין אותו כך גם אתה. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 15:23, 17 בנובמבר 2008 (IST)

תודה על תשובתך העניינית. עידו • שיחה 17:39, 17 בנובמבר 2008 (IST)

הצעת פשרה אם יותר לי. אפשר לנסח פסקה בנוסח: למרות עקרונות כתב המנדט שקיבלה בריטניה מחבר הלאומים (עקרונות שהיו מאפשרים למשל רכישת קרקעות חופשית לכל תושבי הארץ), ועל אף גישתו השיוויונית הבססיית של פיצג'ראלד, המשיך השופט את גישתה של רוב הפקידות הבריטית אשר הצרה את צעדי הישוב הציוני והפלתה אותו לרעה, ברוח החלטות הספר הלבן. בשל כך נחשב השופט בעיני הישוב הציוני לשופט העויין את עקרון הבית הלאומי. עם זאת, בפסיקות אשר לא עסקו ישירות בעניין הלאומי, נקט השופט גישה דמוקרטית ושיוויונית ביותר וזאת בניגוד לדעת זקני השופטים בארץ ישראל שקדמו לו, תומאס הייקראפט, מייקל מקדונל והארי הרברט טראסטד שסרבו להחיל את עקרונות המשפט הבריטי בארץ ישראל באשר עקרונותיו הנעלים, לדעתם, אינם מתאימים לאוכלוסיה של "ילידים". הוא לא האמין בנחיתות התרבותיות של יושבי ארץ ישראל, ולכן לא היסס לייבא בפסיקתו כללים של המשפט האנגלי, יחד עם זאת האמין שיש חלקים מסוימים שבהם המשפט האנגלי פחות טוב מהמשפט המקומי, ולפיכך סירב לייבא בחוסר הבחנה כללים מהמשפט האנגלי ודגל בגישה סלקטיבית לייבואו. Ranbar - שיחה 23:48, 17 בנובמבר 2008 (IST)

אני חושש שהנוסח שלך דווקא מחריף את הבעיה שהצבעתי עליה. הוא כורך ביתר שאת דברים שאני טוען שלא קשורים, ומניח הנחות נוספות שלא ראיתי להם שום עדות. האם אכן בזמנו היישוב ראה בו עויין? וגם יש פה הוספת פרשנות כללית שאינה במקומה כאן. eman • שיחה • ♥ 01:42, 18 בנובמבר 2008 (IST)

אשמח אם אברהם אמיר או אלמוג יספקו את המקור לגישת היישוב כלפיו, מתוך עיתונות התקופה, סבורני שלא קשה יהיה למצוא מקור כזה. פרט לכך, דומני שהפיסקה כוללת בדיוק את מה שהיה חסר כלומר רקע כללי החיוני להבנה מדוייקת של הנושא. Ranbar - שיחה 09:14, 18 בנובמבר 2008 (IST)

הבהרות

ל- eman,

ראשית תודה על ההגהה. שנית - למרות סריקה עקשנית בכל המקורות הכתובים ובכל אתרי האינטרנט הרלבנטיים לא הצלחתי למצוא פרטים אודות תקופת ילדותו, נעוריו והשכלתו המשפטית. יתר על כן לא הצלחתי למצוא את תאריך פטירתו, אלא אם כן הוא עדיין חי בגיל 103. אשמח אם אתה תצליח לגלות פרטים אלה.

והעיקר - אין לי חלילה דבר אישי נגדך, אך גם אינני רוצה להיות קרבן למחלוקות שיש לאלמוג אתך וגם עם משתמשים אחרים (והיו דברים מעולם). אני עדיין דבק בעמדתי הבוחנת את השלטון הבריטי בתקופת המנדט ונציגיו לאור (או חושך) עמדתם כלפי היישוב. בענין האוביקטיביות - על פי הכלל של "דין פרוטה כדין מאה" אין להוציא את גרמניה הנאצית מכלל חשבון בטענה כי "לכל בן אנוש באשר הוא בן אנוש צריכה להיות התנגדות. זה דבר שהוא אוניברסאלי". יש מספיק ראיות לכך שאיננו אוניברסלי: ירג היידר וגם George Lincoln Rockwell וגם American Nazi Party וגם Aryan Nation וג Russian National Union ועוד ועוד. לפי אותה השקפה בדבר יחסנו לגרמניה הנאצית, מותר ליהודי וישראלי, בכל אנציקלופדיה שהיא, לנקוט גישה ביקורתית כלפי אנשי שלטון המנדט, על פי יחסם אלינו (אני זכיתי להיות נתין המנדט 6 שנים) ואל הורינו שעלו לארץ כציונים וחלוצים.

ולבסוף - אני חש סיפוק מכך שנושא זה מעורר סיעור מוחות שכזה. אינני בטוח שכל ערך על גיבור סדרת הבל בטלוויזיה מזמין דיון כזה.

בברכה, אברהם אמיר - שיחה 22:20, 17 בנובמבר 2008 (IST)

על לא דבר. נהנתי לקרוא את הערך, וכאמור שמחתי לתרום את תרומתי הצנועה (ולא חשבתי שתקום כזו מהומה, אם כי באמת עדיף מהומה דווקא על דבר כזה, כפי שכתבת).

אכן חששתי שהעדר תאריך הפטירה רומז על זה שגם הפרט הזה יישאר באפלה, אבל קיוויתי שאולי בכל זאת כן נתקלת במידע על זה.

לגבי בחינת אנשי שלטון המנדט ע"פ עמדתם כלפי היישוב: קודם כל כמובן שאישית זכותך המלאה לקבוע את יחסך לאנשים אלה על פי יחסם אל היישוב. ובמידה מסויימת ניתן להכניס את זה גם לוויקיפדיה. אבל בכל זאת יש לעשות זאת בזהירות, וללא הגזמה, ובעיקר בלי לכפות תא השיפוט שלך על הקורא, אלא רק לתת לקורא שמעוניין לבצע שיפוט ע"פ הפרמטרים שלך את הנתונים הדרושים לכך.

עצם זה שהזכרת את הפסיקה בעיניין "חיים ארלוזורוב", ובהרחבה כזו, נובעת מכך שאתה שופט את נשוא הערך לפי נושא זה. ורוב מה שכתוב שם בסדר, כי זה מידע עובדתי, ונתת בהוספתו את הנתונים שמי שרוצה לבצע שיפוט דומה יוכל להחליט לפיהם. גם ללא משפט הפתיחה, שעליו המחלוקת, המסר שהבן אדם היה עויין את היישוב (לפחות בנושא הזה) מובן. הוספת המשפט הזה הוא קצת האכלה בכפית של הקורא, שעדיף בלעדיה, וגם אין בה צורך.

כמו כן יש במשפט הזה בעיה לוגית, כפי שעידו ציין, ואני אוסיף עוד בעיה פוטנציאלית, והיא בעיה של אנכרוניזם, ובשביל לברר האם יש בעיה כזו אשאל - האם בזמן אמת היו לאנשי היישוב ציפיות מפיצג'רלד בנושא הזה (לא מצאתי לכך שום עדות במקורות שעברתי עליהם היום), או שההערה הזו נאמרת בדיעבד, והציפיות הם של הכותב בן זמננו (כלומר שלך)?

eman • שיחה • ♥ 01:28, 18 בנובמבר 2008 (IST)

אני מקווה שפסק דין נוסף שהוספתי הערב ושינוי קל בניסוח מיישבים את הפלוגתא. אברהם אמיר - שיחה 23:19, 18 בנובמבר 2008 (IST)

מבחינתי כן. מה שמעניין בפסק הדין של המעפילים הוא איך שההיסטוריה חוזרת על עצמה. בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים קבעו חזקת מסוכנות לגבי מי שחבר בארגון טרור, והחזקה הזו מעוררת לא מעט שאלות חוקתיות. עד עכשיו לא השתמשו בה, ואת כל המעצרים ביססו על הוכחת מסוכנות אישית. עידו • שיחה 10:36, 19 בנובמבר 2008 (IST)

כן ,בהחלט, הניסוח החדש פתר את מה שצרם לי קודם. אני שמח שבסופו של דבר העיניין יוּשב בצורה ידידותית שגם שיפרה והרחיבה את הערך. eman • שיחה • ♥ 13:05, 19 בנובמבר 2008 (IST)

עמנואל, או שהיו להם ציפיות ממנו והם התאכזבו, או שלא היו להם ציפיות ממנו ולכן הם לא התאכזבו. כך או כך, לא ניתן לחשוד באנשי הישוב שראו בפסיקה הנוגדת את הצהרת בלפור ואת כתב המנדט, כפסיקה נייטרלית. יחסיות האמת • לכו להצביע! • כ"א בחשוון ה'תשס"ט 01:05:17

כאשר אומרים "יחס מפלה כלפי היישוב", אפשר לקרוא זאת גם כאפלייה לעומת אזרחים בריטיים, שהתבטאה בנכונות של השופט ללכת לקראת השלטונות ולאפשר להם פגיעה בחופש הפרט ובזכויותיו. זאת בניגוד לעמדה העקרונית של השופט, שתושבי ארץ ישראל אינם נופלים מתושבי בריטניה וזכאים לאותו דין ואותו יחס של כבוד. דב ט. - שיחה 08:59, 19 בנובמבר 2008 (IST)

בעיניין של פסה"ד לגבי המעפילים, אני חושב שזו הדרך העיקרית ,אם לא היחידה, בה ניתן להבין את זה. eman • שיחה • ♥ 13:05, 19 בנובמבר 2008 (IST)

העבר לפיצג'רלד

ראו פיצג'רלד הנדב הנכון - שיחה 17:03, 12 באוקטובר 2016 (IDT)

מסכים, בעד העברה ל- ויליאם ג'יימס פיצג'רלד. אלדד • שיחה 22:42, 12 באוקטובר 2016 (IDT)