שיחה:עובדיה יוסף/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

הערך עני

רוב דיונים במקום לעסוק בנושא הקשור נחסף לפוליטיקה וערך נשאר עני ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערך עני? ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 12:01, 8 בנובמבר 2006 (IST)

לדוגמה מהם רבנים של הרב מי היה חברותות שלו סה"כ הוא רב צריך לרשום על מהלך הלימודים שלו לא?

כתוב בערך על ידי מיהו הוסמך וכי הוא היה תלמיד ישיבת פורת יוסף, פירוט מעבר לכך הוא פירוט לא ענייני אלא אם כן תרצה לחבר ערך על הגותו ההלכתית של הרב ואז בהחלט יש מקום לכך כי סביר להניח שאלו פרמטרים שהשפיעו ישירות או בעקיפין על משנתו. בברכה, Shayakir • שיחה. 12:14, 8 בנובמבר 2006 (IST)

המידע אגב אורחא, נמצא בספר "ממרן עד ממרן" של הרב דוקטור בנימין לאו. מומלץ! היהודי שיחה הה"ה ספריה 19:39, 8 בנובמבר 2006 (IST)

שמו האמיתי הוא הרב עובדיה עובדיה.

כך ראיתי מאמר שלו שהתפרסם לפני עשרות שנים בחוברת שנקראת "סיני". כנראה בהשפעת שמו של מרן הרב יוסף קארו שינה שם משפחתו ליוסף.

כוונתך ששם הולדתו הוא עובדיה עובדיה. לאחר ששינה את שמו לעובדיה יוסף, זהו שמו האמיתי, ואין בלתו. דוד שי 21:17, 6 בדצמבר 2006 (IST)

ראה גם את הדיון כאן. בברכה, Shayakir • שיחה. 22:05, 6 בדצמבר 2006 (IST)

שמו בעת לידתו היה עבדאללה יתום. התקבל כדיין תחת השם עובדיה יתום. ושינה שמו מיד לעובדיה יוסף. חבל על הוויכוח, יש לי מסמכים בעניין זה.

נשמח אם תספק את אותם מסמכים. בברכה, Shayakir • שיחה. 16:01, 14 בפברואר 2007 (IST)

המצאות ותו לא. שם משפחתו אכן היה עובדיה, וכך קרויים כל אחיו (כמדוני כ-10) החיים היום בארץ.--שפ2000 08:45, 7 בפברואר 2008 (IST)

המחלוקת למעלה נובעת מהבעייתיות במושג "שם משפחה" בעיראק של עד תחילת המאה ה-20 בערך (אגב, גם בחלקים גדולים של אירופה זה היה המצב עד לפני כמה מאות שנים). לרוב האנשים פשוט לא היה שם משפחה, והשם השני המוצמד להם (אם בכלל) היה שמו של האב או של הסב. מאותה סיבה חל בלבול ביחס לרב מרדכי אליהו, שאחיו (כמדומני גם הוא בעבר) נקראים בן אליהו. נרו יאיר • שיחה • א' באדר א' ה'תשס"ח • 12:33, 7 בפברואר 2008 (IST)

אתה צודק, אבל התייחסתי לאותו אחד שהחליט ששמו היה עבדאללה יתום. מנין החליט ? --שפ2000 19:20, 7 בפברואר 2008 (IST)

גם לדעתי זה חסר בסיס. אולי היו שכינוהו כך. נרו יאיר • שיחה • א' באדר א' ה'תשס"ח • 20:06, 7 בפברואר 2008 (IST)

ציטוט

בהמשך לדברים שנכתבו בערך על חיים רמון ובדף השיחה שלי, אני לא מקבל את הגישה של הכל או לא כלום בעניין ציטוטים מפסקי דין. בעוד שנראה לי שיש מקום לציטוטים מפסקי הדין בערכים של איציק מרדכי ואריה דרעי, נראה לי, על פניו, שהציטוט המדובר בערך על עובדיה יוסף הוא קנטרני ודווקאי. לא מדובר בפסק דין חשוב שעורר תהודה ציבורית אז, ואין לו ממש זכר בציבוריות הישראלית היום. אני סבור שיש להסיר את הציטוט ולהתספק בציון המקרה בלבד. בשל כך החזרתי לגרסה היציבה. Mort 18:59, 3 בפברואר 2007 (IST)

אני מסכים עם מורט. דוד שי 19:33, 3 בפברואר 2007 (IST)

לציטוט, בכל אופן, יש חשיבות מהותית באשר למעמדו של הדיין, ולכן שמתי אותו בערך דיין (משפט עברי), הזקוק להרחבה רבתי. דוד שי 20:10, 3 בפברואר 2007 (IST)

צר לי מורט - אבל זו פשוט צביעות. להגיד על דיין שפסק דין שגורם לכך שהוא מסיים את תפקידו לאחר עשרות שנים בתפקיד, לא משמעותי בחייו - זו ממש בדיחה. מלבד זאת, אנחנו באנצקילופדיה, לא במבחן פופולאריות למלכת הכיתה. פסק דין שמסיים תפקיד של דיין בגלל עירוב בפוליטיקה הם לא דבר שמה בכך, גם אם זה מעורר הד ציבורי וגם אם לא. אין כל ספק שהניסיון להצניע סיפור כה משמעותי של אדם בחייו נראה מאד מוזר, לפחות לי. האם יש כזה זילות בתפקיד השופטים בישראל כך שסילוק של אחד מהם (שווה ערך לדיין) כלל לא משמעותי לחייו של אדם שכיהן בתפקיד כל-כך הרבה שנים? הצנזורה בערך הזו עוברת כל גבול. אסף 21:25, 3 בפברואר 2007 (IST).

הרב יוסף לא הועמד לדין פלילי, וממילא לא הורשע, ולא היה קלון במעשיו. בפני בית המשפט עמדה שאלה הדורשת ליבון, היו שטענו כך והיו שטענו אחרת, ונפסק כפי שנפסק. פסק הדין כלל לא קבע שהרב יוסף חייב לסיים את תפקידו, אלא העמיד אותו בפני ברירה: להיות דיין או להיות מעורב בפוליטיקה, אך לא שני הדברים יחד. הרב יוסף הוא שבחר בדרך העדיפה בעיניו, ואין להגזים במשמעות החלטתו. הדיון בערך בנושא זה בהיקפו הנוכחי הוא ראוי, ואין צורך לנפחו. דוד שי 21:44, 3 בפברואר 2007 (IST)

אני כלל לא מסכים איתך. פסק דין שגורם לאדם לעזוב את מקום עבודתו אחרי עשרות שנים, כדיין, זה בהחלט פסק דין משמעותי מאד. אני יודע לכל אורך הדרך התייצבת לימין כל ביקורת או דבר שלילי בערך הזה, אך אני חושב שכאן ממש בולטת האיפה ואיפה בין הערכים. המשמעות של פסק הדין והשלכותיה היו כה משמעותיות על חייו של יוסף (במבחן התוצאה), כך שאין ספק שמדובר בפס"ד משמעותי שראוי להסבר. אין כל סיבה שלא לרשום כאן את הציטוט שמביא את דבריהם של השופטים בנוגע לבעיתיות הגדולה ששופט מכהן עובד גם בפוליטיקה כעבודה צדדית, בדיוק כפי שיש לכתוב (כך אתם טוענים) את פס"ד בערך של דרעי או רמון, אם בוחנים את מבחן התוצאה. אסף 21:59, 3 בפברואר 2007 (IST).

האם אתה יודע עד כמה היה פעיל כדיין במובן הפורמלי מאז פרש מכהונת הרב הראשי ועד לפסק הדין?

מעבר לכך, אם תרצה, הרב עובדיה יוסף הוא מגה-דיין. גם אז וגם עתה. הוא פעל כדיין (לאו דווקא במובן הפורמלי) מאז כשהיה נער ועד עתה. כהונתו הפורמלית כדיין קטנה על מידותיו ומבטיחך שלא השתנה כלום מאז הפסיק להיות דיין. הוא עדיין הדיין המשפיע ביותר בארץ. במובן הזה, פסק הדין של השופטים זה סערה בכוס תה. מדובר בעניין פורמלי לחלוטין שהמשמעות שלו מינורית. זו הסיבה מדוע הדבר לא עורר רעש בזמנו ומדוע אין לזה זכר כיום בזיכרון הציבורי. Mort 22:17, 3 בפברואר 2007 (IST)

שוב אני מסכים עם Mort. בהזדמנות זו אציין שכתוצאה מדיון זה תיקנתי טעות עובדתית גסה שנפלה בערך, והצטערתי שכל כך הרבה מושקע במאבקים פוליטיים סביב הערך, וכל כך מעט (יחסית) בתוכן ממשי, שראוי להיות בערך ואינו שנוי במחלוקת. דוד שי 22:51, 3 בפברואר 2007 (IST)

לעת עתה אנוח, כי קצת נמאס לי. הערך הזה כנראה קדוש מדי להתעסק איתו והוא עומד בדרגה אחת מעל כל שאר הערכים, כפי שהוכח בכל הדיונים שהיו בנוגע עליו - כאשר שומרי הערך דאגו לעצור ולהדוף כל מילה לא חיובית ולא מהללת על הרב וחס וחלילה שלא יהיה חשש שמישהו יטען שיש בו משהו שנוי במחלוקת. לילה טוב. אסף 22:58, 3 בפברואר 2007 (IST).

מישהו יכול להשכיל אותי מדוע עזב הרב עובדיה יוסף באופן מפתיע את בית הדין בפ"ת בשנת תשי"ב (1952)וחזר אליו בשנת תשי"ז (1957) כנראה. עובדה זו גרמה לו לכתוב מכתב התנצלות על עזיבתו הפתאומית "עקב אילוץ גדול". כנראה שעבר לירושלים, אך מה עשה שם? למד? עבד?

אגב, הרב עובדיה יוסף נקרא בצעירותו עבדאללה יתום! ונתקבל לעבודה כדיין תחת השם עובדיה יתום. ומיד שינה שם משפחתו ליוסף. הרב יוסף נכנס לביה"ד בפ"ת במקומו של הרב עובדיה הדאיה שהתמנה לדיין בביה"ד הגדול בירושלים. כשהרב יוסף עזב במפתיע את ביה"ד בפ"ת, נכנס במקומו הרב סלמן חוגי עבודי. כשהתמנה הרב עבודי לביה"ד הגדול חזר הרב יוסף לביה"ד בפ"ת במקום הרב עבודי.

האם ידוע לכם שהרב יוסף ניהל את המחלקה לעדות המזרח באגודת ישראל?

תאריך לידה מלא

למישהו יש אולי קל-לוח להמיר את התאריך העברי בכדי שיהיה תאריך לועזי מלא? נהג מרכבה2 22:54, 10 באפריל 2007 (IDT)

רק אם ידועה שעת לידתו של הרב, אחר תיתכן סטייה ביום. דוד שי 23:02, 10 באפריל 2007 (IDT)

רק אם הוא נולד בין השקיעה ל-12 בלילה זו תהיה בעיה. נהג מרכבה2 23:38, 10 באפריל 2007 (IDT)

כן, לכן נחוצה ידיעה על שעת לידתו, לא בהכרח שעה מדויקת, אבל לפחות הבחנה בין בוקר לערב. דוד שי 00:03, 11 באפריל 2007 (IDT)

מישהו יודע ליישב איך זה שבתעדות הזהות של הרב כתוב 1919 ולא 1920? אבידור 17:04, 16 באוקטובר 2007 (IST)

ובהזדמנות שיישב גם את הסתירה עם המקור הבא בו כתוב שהרב נולד בתרע"ח 1918 (מהאתר של הרבנות הראשית). תודה מיכאל http://www.rabanut.gov.il/show_item.asp?itemId=105&levelId=61624&itemType=0

הרב עובדיה יוסף

שמו, כפי שכולם יודעים, הוא הרב עובדיה יוסף. אני ממליץ לתקן. תומפקינס 15:28, 19 באפריל 2007 (IDT)

מה זאת אומרת? איפה אתה חושב שיש לתקן? ‏pacman • שיחה 21:56, 9 ביוני 2007 (IDT)

שמו, כפי שכולם יודעים, הוא הרב עובדיה יוסף שליט"א. אני ממליץ להשאיר את שם הערך בגרסה המקוצרת עובדיה יוסף. דוד שי 19:41, 26 ביוני 2007 (IDT)

היי חברים! בס"ד ראיתי את השיחה הזו במקרה ורציתי להוסיף שהקיצור שליט"א מוצמד לכל הרבנים, ולא רק לכבוד הרב עובדיה יוסף. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 20:03, 26 ביוני 2007 (IDT)

יחסו למדינה

הקטע של יחסו למדינה נכתב ברמה מעליבה לאנציקלופדיה, בבחינת - יש !!! הגר"ע הוא משלנו !!! (הדתים הלאומיים). אם כבר יש קטע מעניין בנידון בספרו של הרב בני לאו, על פי דרשה ליום העצמאות שנשא הרב במצרים (נכתב שם לראשונה מכתב יד). אין צורך לצרף את הרב לנבחרת שאין הוא מעוניין להיות חבר בה (אני מתכוון לרבנים שפירא ואליהו). מאוד חסר בערך - המיוחדות בפסיקתו. מי שמוכן שיכתוב זאת, אחרת אני איאלץ לעשות זאת... --שפ2000 13:27, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

משפחתו

צריך להוסיף את אחיו- ששמו - נעים(שירת בלח"י)

שכתוב והרחבה

שכתבתי והרחבתי את הערך. הסרתי כל משפט שלא מצאתי לו סימוכין ושאר עניינים לא משמעותיים. Mort 07:19, 14 באוקטובר 2007 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה של המומלצים

עם זאת, אשמח לשמוע דעות על אקטואליותו של הנושא. נוי 14:29, 12 בדצמבר 2007 (IST)

האם יש כותב ראשי לערך? אם אין, אז דרוש מישהו שייקח את הערך על עצמו, יסדר את המידע, וישגיח על תוכנו - מדובר בערך אקטואלי שכמות הקוראים שלו גבוהה ויש חשש להשחתות. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:54, 14 בדצמבר 2007 (IST)

אני לא חושב שיש כותב ראשי, אבל אני לא בטוח. אולי כדאי לבקש ממשתמש:mort. נוי 10:13, 15 בדצמבר 2007 (IST)

למיטב ידיעתי, מורט כתב את הערך כמעט מחדש. אני בטוחה שהוא ישמח לסייע אם תפנו אותו לדיון זה. דורית 01:29, 16 בדצמבר 2007 (IST)

פנינו למורט ואנו ממתינים לתגובתו. אגב, מקריאה ראשונה הערך מעניין ומקיף. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:02, 16 בדצמבר 2007 (IST)

לגבי מהימנות, הערך נשען על המקורות המצויינים ב"לקריאה נוספת", ואפילו משפט שלא מוצמד לו רפרנס, כמו "נראה כי הדבר קיבל חיזוק עם חילופי הגברי בצמרת ש"ס, ב-1999, עת החליף אלי ישי את אריה דרעי בראשות המפלגה", נשען גם הוא על מאמר. (כללי הכתיבה האקדמית מחייבים להצמיד רפרנס לכל רעיון שנלקח ממקורות אחרים, אלא שהכללים בויקיפדיה לא מחייבים זאת, ובדרך כלל הצמדתי מקור למשפטים שיכולים להיות שנויים במחלוקת, למשפטים המהווים דעה אחת לצד דעות אחרות, או אם סברתי שיש עניין בכך.) אני לא אחראי לחציו השני של הפסקה האחרונה בתת הפרק "רב ראשי לישראל", וגם לא מצאתי לעניין זה מקור. השארתי קטע זה מאחר ואם זכרוני אינו מטעה אותי, הקטע הוכנס על ידי דוד שי. באופן כללי, אני עוקב אחר הערך ודואג לשחזר כל שינוי או תוספת שאין להם מקור.

לגבי היקף הערך, ניתן להרחיב עוד. Mort 12:46, 16 בדצמבר 2007 (IST)

מורט, האם תוכל להשלים את החסר. תודה מראש, א&ג מלמד כץ • שיחה 14:27, 16 בדצמבר 2007 (IST)

אני אשתדל בימים הקרובים. Mort 17:52, 16 בדצמבר 2007 (IST)

תודה, זה יהיה נהדר. אגב, ביקשנו להוריד את ההגנה מהערך על מנת שגם אנונימים יוכלו לתרום בתקופת ההמתנה. ניחוש שלנו - זה אחד הערכים הנצפים ביותר בוויקי. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:32, 17 בדצמבר 2007 (IST)

וטוב שכך- הוא ראוי לכך שיצפו בו. נוי 18:16, 17 בדצמבר 2007 (IST)

האם הוא נחשב "גדול הדור", ו"מרן" גם בקרב מי שאינם תלמידיו?

באופן טבעי, כך קוראים לו התלמידים, כפי שתלמידים של אחרים קוראים להם באותם שמות. חשבתי שהתיקון הזה מובן, אך אני רואה שיש לו התנגדות. אבקש להביא דוגמאות לגורמים משמעותיים מקרב מי שאינם תלמידיו וקוראים לו כך. אגב, זו דוגמה למקרים נוספים שבהם הערך כתוב מנקודת מבט של תלמידיו. נרו יאיר 02:02, 6 בפברואר 2008 (IST)

"תלמידיו" זה ביטוי שלא שייך למקרה שלפנינו, מאחר והוא אינו ראש ישיבה פעיל כמו הרב אברהם שפירא. אם אדם שומע את הדרשות שלו מדי פעם ומחשיב אותו כגדול הדור ומרן, האם זה הופך אותו לתלמיד? אם אדם שלא שומע את הדרשות שלו אבל מקבל את פסיקותיו בעזרת סוכנים חברתיים דוגמת רבנים מקומיים, ומחשיב אותו כגדול הדור ומרן, האם זה הופך אותו לתלמיד? אם אדם שלא שומע את הדרשות, ואפילו לא מקיים מצוות קלה כבחמורה וחי ב'עולם החברתי' המסורתי-מזרחי, ומחשיב אותו לגדול הדור ומרן, האם זה הופך אותו לתלמיד? וכן על זה הדרך.

המשפט הוא: "והוא זוכה לתארים "פוסק הדור", "גדול הדור", "מאור ישראל" ו"מרן"." המשפט נכון עובדתית. הוא אכן זוכה לתארים הללו. לא נאמר שהוא זוכה לתארים האלה על ידי כל בית ישראל. אולי זה מטעה וכך ניתן לחשוב? אולי. ושווה לשנות במשהו. אבל לומר שהוא זוכה לכך על ידי "תלמידיו", זה שינוי מטעה לא פחות.

הטענה שהערך כתוב מנקודת מבט של תלמידיו מעידה על הטוען שהוא אינו בקיא בספרות המקצועית בנושא. הפארסה הקיימת בערך (העיתונאי) על אמנון יצחק מעידה שישנם ויקיפדים (לאו דווקא אתה ספציפית) שיעדיפו לקושש פרטים עד היכן שהקלקה בעכבר מגעת, ולא מעבר לזה. Mort 02:17, 6 בפברואר 2008 (IST)

כשאני כותב "תלמידיו" הכוונה היא חסידיו, תומכיו, ההולכים בדרכו. לא רק מי ששומע דרשות שלו, אלא הרבה מעבר לזה. בלשון העם: שסניקים. אני מסכים אתך שהמשפט הנ"ל נכון עובדתית, כפי שהוא נכון לגבי עשרות רבים של רבנים אחרים (למשל אדמורים) שתלמידיהם וההולכים בדרכם מחשיבים אותם כגדולי הדור. אבל לא לכל משפט נכון יש חשיבות אנציקלופדית, בטח בתחילת הערך. זה לא אומר הרבה לקורא, ואני מבין שגם אתה מרגיש שיש פה בעיה. כך גם המשפט הקודם: "הוא נחשב בעיני רבים". זה ודאי נכון עובדתית, אבל צריך להבהיר מיהם הקוראים לו כך ומהו סדר הגודל שלהם. לכן אני מציע: "עשרות אלפי התומכים בו מכנים אותו" וכו'. נרו יאיר 11:03, 6 בפברואר 2008 (IST)

הדברים הרבה יותר מורכבים. אדם יכול לסבור שהרב עובדיה הוא גדול הדור מבלי להיות ש"סניק (מבחינה חברתית וגם מבחינת דפוס הצבעה). אדם יכול לסבור שהרב עובדיה גדול הדור גם מבלי לתמוך בו. יתרה מזאת, אפילו להתנגד לפרוייקט ההלכתי שלו. כמו חלק מרבני מרוקו. ובכל מקרה, המספר הוא לא עשרות אלפים. אלא מאות אלפים אם לא למעלה מכך. קשה לאמוד את המספר המדוייק ולכן אני מציע לדבוק בניסוח כללי ולא מחייב - רבים רואים בו כך וכך. Mort 18:08, 6 בפברואר 2008 (IST)

אנו יודעים בוודאות שכך רואים אותו שסניקים. אכן, אדם יכול לסבור שהרב עובדיה הוא גדול הדור מבלי להיות ש"סניק בשום מובן. אולם האם זה קורה בפועל? ואם כן, באיזה היקף? כאמור, המילה "רבים" בעייתית מאוד בהקשר הזה. מחד - גם שניים הם רבים. מאידך - זה עלול ליצור רושם שזו תופעה חוצה מחנות ומקיפה ביותר, בזמן שלא אלה הם פני הדברים. עלינו להתרחק מניסוחים מעורפלים כאלה. נרו יאיר 23:45, 6 בפברואר 2008 (IST)

אני חולק על הערכתך בנוגע להיקף והגיוון. אם אתה רוצה, אפשר להחליף את הדברים על סמך מילותיו של פרופ' אביעזר רביצקי: "השפעתו ועצמתו הלכו וגברו משנה לשנה עד שנעשה לסמכות הלכתית ראשונה במעלה בחברה הישראלית, למושא הערצתם של המונים (ללא מתחרה מבחינת מספרם וגיוונם של המעריצים) ולמוקד של כוח פוליטי ששום אישיות חוץ-פוליטית במדינת ישראל לא זכתה לו מעולם". אז במקום "רבים" אפשר לכתוב "המונים". Mort 00:33, 7 בפברואר 2008 (IST)

הנקודה שלי אינה קשורה כלל להיקף מספרי. אני גם מסכים בהחלט שהוא "סמכות הלכתית ראשונה במעלה". הנקודה היא הגיוון. כשרביצקי מדבר על גיוון הכוונה היא הפער בין הגרעין הקשה של ש"ס לבין ציבוריים מסורתיים שבפריפריה שלה. הוא אינו "גדול הדור" ו"מרן" בעיני האשכנזים, ויש להבהיר זאת. נרו יאיר 08:37, 7 בפברואר 2008 (IST)

תוספת: כדי לקדם את הדיון, אני מציע להחליף את המשפט הבעייתי בזה שציטטת, עם ציון מקור מסודר. נרו יאיר 08:39, 7 בפברואר 2008 (IST)

אם בכוונתך להוסיף את המשפט שציטטתי ולהעלים את הכינויים "גדול הדור" וכיוב' אז לכך אני לא מסכים. אם בכוונתך לסייג שלא על סמך מקור אקדמי מסודר, אז גם לכך אני לא מסכים. כדי לקדם את הדיון אני מציע לחכות לתגובות נוספות. Mort 16:49, 7 בפברואר 2008 (IST)

חברים יקרים, אני מוכרח לציין שרבים מאד מהציבור האשכנזי למשל רואים בו כאחד מגדולי הדור, אני לא יודע מה לגבי מרן שכן אני לא מכיר בכלל שהוא נסמך בצורה רשמית ע"י 100 רבנים או משהו כזה, אך ללא צל של ספק אין כל קשר בין היותו "גדול הדור" ובין תומכיה הפוליטיים של מפלגת ש"ס. ביחס האנשים הדתיים שמבינים בנושא, היותו הדמות המובילה את רוח ש"ס היא ממש שולית ביחד לכבוד תורתו. Popperd - שיחה 12:22, 21 במאי 2010 (IDT)

יוסף, הרב יוסף והרב עובדיה

כאנשים אחרים בויקיפדיה יש להתיחס אל הרב עובדיה יוסף, לאחר ההתיחסות הראשונה, כ"יוסף". שיניתי מהתיחסויות לא עקביות שכללו את "הרב עובדיה" ואת "הרב יוסף". אלגוריתמיקאי - שיחה 13:19, 6 במרץ 2008 (IST)

לא נהוג בערכי רבנים להשמיט את התואר רב כפי שאתה מציע. החזרתי לגרסה היציבה. Mort - שיחה 18:52, 6 במרץ 2008 (IST)

הייתה הצבעה מסודרת בנושא ונקבע בה שאין מניעה בחזרה על תוארו של הרב לאורך כל הערך. גילגמש • שיחה 18:54, 6 במרץ 2008 (IST)

בכל אופן, אין מקום לצורה "הרב עובדיה" - צורה זו נשאיר לבאי ביתו. דוד שי - שיחה 19:51, 6 במרץ 2008 (IST)

בגרסה כרגע (שMort מכנה יציבה) הוא נקרא גם "הרב עובדיה" וגם "הרב יוסף" ולעולם לא סתם "יוסף", גם בהיותו נער. בכל מקרה צריך להוריד את "הרב עובדיה". לאור ההחלטה בפרלמנט (שלא הייתי מודע לה) אני מציע לכנות אותו "הרב עובדיה יוסף" פעם בפסקה ובשאר המופעים "יוסף". אלגוריתמיקאי - שיחה 20:22, 6 במרץ 2008 (IST)

זה לא נהוג בערכי רבנים בויקיפדיה, ואני מתנגד לכך גם במקרה של ערך זה. Mort - שיחה 21:13, 6 במרץ 2008 (IST)

אכן יש בעיות רבות בערכי רבנים בויקיפדיה (זו אולי לא הבוערת שבהן, אולם יחס מיוחד לערכי רבנים מוליד את ה"זוועות" האלה. אם אתה כ"כ רוצה את החזרה על "הרב" לפחות היה עקבי בכינוי ("הרב יוסף" לדוגמה). אלגוריתמיקאי - שיחה 22:49, 6 במרץ 2008 (IST)

לא מדובר ביחס מיוחד אלא להפך, בשמירה על הנוהג הברור בכתיבה על רבנים (לא רק כאן). הערך אודות הרב יוסף חיים מבגדאד זקוק לעריכה קלה, אך אינו גרוע כלל. ‏Kiru‏ 00:20, 7 במרץ 2008 (IST)

גם אני מבקש לא להוריד את הכינוי רב ביחס לרבנים מובהקים (להבדיל למשל מח"כים וכדומה). כמו כן, הכינוי "הרב עובדיה" אינו ייחודי כלל לבאי ביתו, הוא נפוץ בהחלט בתקשורת. נרו יאיר • שיחה • ל' באדר א' ה'תשס"ח • 14:57, 7 במרץ 2008 (IST)

הצורה המקובלת בערכי האנציקלופדיה היא שם מלא בפתיחת הערך, ושם משפחה בלבד בהמשך הערך. אפשר גם "הרב יוסף" בנקודות שבהן זה רלוונטי ויש צורך בכך. ‏odedee • שיחה 00:38, 8 במרץ 2008 (IST)

אני מעדיף את גרסתו של מורט, הואיל ובשם זה מקובל להתייחס אליו. בברכה, ינבושד • ב' באדר ב' ה'תשס"ח.

בעת אזכור שמו ראוי לכתוב "הרב יוסף" ולא "יוסף", אך צמצמתי מעט באזכור שמו, במקומות שברור שהכוונה אליו, שהרי הערך עוסק בו. דוד שי - שיחה 07:23, 1 ביוני 2010 (IDT)

אני מסכים, ותומך בעריכות האחרונות שעשית. בברכה, ינבושד • שיחה • י"ט בסיוון ה'תש"ע.

פולחן אישיות

כל מי שלא מכירו יחשבהו למשה רבנו. הרב נראה כאלו הוא הרב היחיד שקים בעולם. צריך לזכור שהוא, לפחות כיום, בעיקר מפורסם בגלל ש"ס. אל תשכחו שאת רב פסיקותיו לא קבל שום רב חוץ ממנו( דוגמא "ביתא ישראל", חתונה עם קראים, החזרת שטחי יהודה ושומרון). לדעתי, הדף מטשטש את המצב האמיתי. גם ראוי לזכור שהוא הדיח רב מכהן מהרבנות( הרב נסים זצ"ל). --ראי"ה - שיחה 22:29, 9 במרץ 2008 (IST)

ראוי לציין שהערותיך מיותרות. אין צורך בהבעת דעה אישית מעל דף שיחה. העובדה שחלק מפסיקותיו חדשניות הוצגה בערך, וכן עובדת ההדחה של רב מכהן. אשמח לשמוע על פסיקה ש"לא קבל שום רב חוץ ממנו". --שפ2000 - שיחה 11:28, 31 באוקטובר 2008 (IST)

תיקון טעות

תאריך הולדתו של הרב עובדיה יוסף רב ראשי במדינת ישראל כפי שפורסם בויקיפדיה שגוי מטעמי רמייה והטעיית הציבור.הוא לא נולד בתאריך 23 בחודש ספטמבר 1920.לפי מחקר שעשיתי במרשם התושבים ואימות פרטים כב' הרב עובדיה יוסף נולד בשנת תרע"ט כט בחודש טבת יום ד'.לפי תאריך לועזי נולד בשנת 1919 בחודש ינואר ביום 01 בחודש.ועלה לארץ ישראל בשנת 1922 ולא כפי שפורסם.איני יודע מי ערך את הכתבה בויקיפדיה על הרב עובדיה אבל פרסום שיקרי בפרהסיה להטעיית הציבור של מנהיג דת בישראל זה בזיון שאין שני לו.ואם זה פורסם מתוך מגמתיות כהטעייה במכוון האחראים לדבר ישאו בנזק שהשגיאה הזאת גרמה.

מחקר במרשם התושבים על תאריך לידתו של אדם הוא הפרה של חוק המחשבים, ופרסום המידע הוא הפרה של חוק הגנת הפרטיות, ושניהם גם יחד הפרה של הכלל "דינא דמלכותא דינא". כאשר העושה זאת הוא בן תורה, הרי נמצא רבב על בגדו והוא מחלל שם שמים בפרהסיה. דוד שי - שיחה 17:45, 6 בדצמבר 2008 (IST)

"רבנו, לזה דחית בקש, לנו מה אתה אומר". עוזי ו. - שיחה 18:11, 6 בדצמבר 2008 (IST)

כאשר מביאים לי מידע מתוך מערכת מידע, המספר על אירוע שהתרחש ב-1 בינואר, אני תמיד חשדן, משום שפעמים רבות נרשם תאריך זה כדרך לומר "לא ידוע היום והחודש שבו התרחש האירוע". מובן שבהסתברות של 1:365 ייתכן שהתאריך נכון, אך לשם כך נחוץ מקור אמין. כיוון שפורסמו ביוגרפיות אחדות של הרב יוסף, ניתן לפתוח אחת מהן ולראות מה נאמר בה. דוד שי - שיחה 18:59, 6 בדצמבר 2008 (IST)

על שמו של הרב

מתוך כתבה אודות יעקב עובדיה, אחיינו החילוני של הרב, שהתפרסמה השבוע במעריב:

...השוני בשמות המשפחת "עובדיה" ו"יוסף" הוא מפני ששמו הפרטי של הרב זהה לשם המשפחה שלו. "יוסף", פירושו "להוסיף עוד עובדיה", מסביר יעקב עובדיה.

— "הכנסתי ידיים לחרא" (חן קוטס-בר). "מוספשבת" (מעריב), 5 בדצמבר 2008

אגב, פרט מעניין שסופר עליו בכתבה-יעקב עובדיה היה נווט קרב, ורון ארד היה המחליף שלו באותה גיחה שבה נפל בשבי. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 16:50, 6 בדצמבר 2008 (IST)

קטוגריה:רבנים עיראקיים-לא מתאים לקטגוריה

מכיוון שהרב עובדיה יוסף עלה מוקדם ארצה, עוד בגיל 4 בערך, ולא למד תורה בבגדאד ולא הוסמך שם לרבנות אין מקום לשייכו לרבנים עיראקיים.

שלו שבתאי - שיחה 21:11, 25 באפריל 2009 (IST)

חזון עבודיה הספר, וחזון העובדיה הישיבה

אין לי מושג איך עושים את זה... אבל צריך לפצל לשתי ערכים, הישיבה חזון עובדיה והספר חזון עובדיה שמדבר כמובן על מעגל השנה... 79.180.25.45 18:56, 27 באפריל 2009 (IDT)

תוקן (ראה ויקיפדיה:פירושונים). דוד שי - שיחה 20:16, 27 באפריל 2009 (IDT)

יין נסך וחילונים

כתבתם בערך של הרב שהוא טוען שחילוני המחלל שבת בפרהסיא לא עושה יין ליין נסך, אבל הוא פסק שהוא כן עושה כך! וזה מובא בפירוש בילקוט יוסף בהלכות עריכת סדר קידושין, אך מתיר ביין מבושל שבזה חילוני המחלל שבת בפרהסיא אינו עושה את היין המבושל ליין נסך. ―Tikshoretj (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז המילה "מבושל" חסרה בערך? ‏odedee • שיחה 21:10, 10 ביולי 2009 (IDT)

ציטוט של הרב שלמה זלמן אויערבאך

פתחתי את הכרך השני של יביע אומר והסתכלתי בהסכמה שנתן הרב שלמה זלמן אויערבאך ולא ראיתי ציטוט דומה ל:"אחד מגדולי התורה שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים". איפה מי שכתב את הציטוט הזה ראה אותו? Popperd - שיחה 12:22, 21 במאי 2010 (IDT)

חברים אם אין לאף אחד תשובה נראה לי שצריך למחוק את ההערה הזאת עם כל הצער שבדבר Popperd - שיחה 00:22, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

הסרתי. דוד שי - שיחה 07:31, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

התואר המעליב "אברך אחד"

נראה לי שההרחבה והפירוט בנושא הם מוגזמים. גם הביטוי "מעליב" הוא פרשנות. מלבד זאת, אם מדובר בהתבטאויות בתוך ספרים הלכתיים או כתבי עת כאלו, הרי שביטויים חריפים הם דבר מקובל שם, וגם בתלמוד יש כאלו. ואם כן, מדובר בניפוח כאן גדול של הנושא. בברכה, ינבושד • שיחה • י"ט בסיוון ה'תש"ע.

לא אתייחס לעניין "אברך אחד", אך אציין שגם אם ביטויים חריפים מקובלים בספרות תורנית (ואני מקווה שאין זה כך כשיטה, אף שאני זוכר את דבריו של אבן עזרא על בן זוטא), לא ראוי ללכת בדרך זו, וכאשר הרב הולך בה פעמים רבות יש לציין זאת, בתקווה שהקורא יבין שאין זו דרך ראויה. דוד שי - שיחה 07:44, 1 ביוני 2010 (IDT)

איני תובע למחוק את זה באופן גורף, הערתי על כך שלדעתי יש כאן הרחבה מופרזת סביב זה, מה שמנפח את המשמעויות של "הפרשה" מעבר לפרופורציות (להערתך בסיום, אין זה מתפקידנו לקבוע לקורא מהי הדרך הראויה). בברכה, ינבושד • שיחה • י"ט בסיוון ה'תש"ע.

אם יש הרחבה מופרזת - צמצם, ונראה את התוצאה.

אני מסכים כי בגוף הערך "אין זה מתפקידנו לקבוע לקורא מהי הדרך הראויה", ולכן הסתפקתי בהבעת תקווה כאן שהקורא יבין שאין זו דרך ראויה. אוסיף שאף אם ביטויים חריפים היו בגדר הלכה (ולא בגדר ספק מנהג), ראוי היה לכבוד הרב לנהוג לפי הכלל הלכה ואין מורין כן. ביטוייו החריפים אינם לכבוד הרב ולכבוד התורה. דוד שי - שיחה 08:02, 1 ביוני 2010 (IDT)

ביצעתי עריכה ראשונית ומינורית, שכללה בעיקר הסרת ביטויים או הדגשות פרשניות ובלתי אנציקלופדיות. הקטע כולו נראה ככתוב בידי מתנגדיו של הרב עובדיה יוסף, וגם אחרי העריכה שלי זה ניכר. לדבריך, אני בסך הכל טוען שלא מענייני להיכנס לדיון האם זה בסדר או לא בסדר - נכתוב את העובדות וזהו (ואני מניח שאין בינינו מחלוקת בעניין זה).

לגבי הנוהג בספרות ההלכתית, אין ספק שלכל רב יש את הסגנון שלו, ויש את הנקודות שמזעיקות אותו יותר. בספרות ההלכתית לא כולם נוהגים לכתוב בלשון חריפה, אבל אין זה דבר יוצא דופן (למעט מקרים קיצוניים וחריגים). בעקבות התבטאות חריפה של ריש לקיש כלפי שניים מגדולי דורו, ננזף רבי יוחנן על ששמע את דבריו והגיב בעדינות יחסית (בבלי, סנהדרין כו ע"א). המהרש"א בביאורי האגדות שלו מתייחס לסוגיה ומסביר את תשובתו של רבי יוחנן (לתרעומתם של שני החכמים). לפי דבריו שם (הספר אינו מונח לפני כרגע, ולכן לא אוכל לצטט, אבל כדאי לראות את דבריו בפנים), דרך תלמידי החכמים להתבטא במלים חריפות כדי להוציא מלב התלמידים דעה שלדעתם היא טעות. זה לא בהכרח שייך לערך, אבל משנדרשנו לנושא הוזכר כאן.

בברכה, ינבושד • שיחה • כ' בסיוון ה'תש"ע.

קודם כל תיקון: המהרש"א מציין את העובדה שזה מקובל ומפנה למקור נוסף, אבל אינו מסביר את הסיבה לכך.

לאור האמור, נראה שכל עוד אין מדובר בגידופים ממש, וכל עוד הציטוטים הם מספרים הלכתיים של הרב, אין ללמוד מזה הרבה על יחסו לרבנים אחרים (להערכתי, מקורביו יוכלו להעיד על כבוד שחלק להם בפגשו אותם). מה שאפשר להוציא מכאן הוא דוגמאות נוספות לסגנונו התקיף של הרב, והפסקה צריכה להצטמצם ולהיכלל הפסקה המתאימה.

בברכה, ינבושד • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תש"ע.

מי יכתוב את הערך לשון חכמים בפולמוס הלכתי, שיתחיל ברבי יוחנן וריש לקיש, ויסיים ברב עובדיה? דוד שי - שיחה 07:39, 7 ביוני 2010 (IDT)

אחיו בעל מכולת

למה לספר ש"אחיו, רבי נעים עובדיה - בעל מכולת בירושלים"? ישרון - שיחה 16:55, 20 ביוני 2010 (IDT)

מחקתי את זה. ‏odedee • שיחה 16:58, 20 ביוני 2010 (IDT)

אפשר לדעת מה הבעיה בזה? 87.70.46.30 02:48, 28 ביוני 2010 (IDT)

זה פרט טפל שאין לו חשיבות בכלל. אריה ה. - שיחה 02:53, 28 ביוני 2010 (IDT)

מה טפל תחילת המשפט או סופו? 87.70.46.30 02:57, 28 ביוני 2010 (IDT)

כולו. ‏odedee • שיחה 08:15, 28 ביוני 2010 (IDT)

אם אפשר, כדאי גם לציין שחברותא של בן אחייניתו מוכר בצלים בשוק מדי יום שישי בין השעות 9:35 - 13:25. בברכה, ינבושד • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע.

שחזרתי לגירסה היציבה

הגירסה החדשה שהופיעה כאן בשבועיים האחרונים מוזרה. אם הרב יוסף "נחשב בעיני רבים לאחד מבכירי הרבנים בעולם היהודי", הרי כיצד הוא "זוכה בפיהם לתארים פוסק הדור" וכו'? הרי אם הוא רק אחד מבכירי הרבנים אז הוא לא פוסק הדור *בפיהם*. הוא יהיה רק אחד מפוסקי הדור. האמת היא שאין עוד רב בישראל שזוכה שיחשיבו אותו כבכיר הרבנים יותר מהרב יוסף. גם לא הרב אליישיב, שאם תשאלו את החסידים מגור, יטענו שזה האדמו"ר שלהם וכו'.

זו דעתך. מיעוט קטן יחסית רואה ברב כבכיר הרבנים בעולם היהודי. אחוז הרבה יותר גדול רואה בו כאחד מבכירי הרבנים בעולם היהודי. המשפט הראשון לא נייטרלי, השני הרבה יותר. יורי - שיחה 19:08, 19 בספטמבר 2010 (IST)

דעתי ודעתך לא ממש משנה. תקרא, למשל, את דבריו של פרופ' רביצקי בהקדמה לספר שערך. מופיע בערך.

המשפט כרגע מטעה ולא ראוי ("נחשב בעיני רבים לבכיר הרבנים בעולם היהודי"). המשפט יהיה ראוי אם הוא יסויג לציבור הספרדי בלבד ("נחשב בעיני רבים בציבור הספרדי לבכיר הרבנים בעולם היהודי" או "נחשב בעיני רבים לבכיר הרבנים בציבור הספרדי"). אני-ואתה • שיחה 20:23, 19 בספטמבר 2010 (IST)

אני חושב שגם הרבה חילונים רואים באדם זה את "אחד מגדולי הרבנים בדור הנוכחי". גילגמש • שיחה 09:16, 20 בספטמבר 2010 (IST)

מה שבטוח הוא שהוא שצריך לסייג, יש מי שרוצה יותר יש מי שרוצה פחות. שחזרתי את הערך בחזרה. יורי - שיחה 13:39, 20 בספטמבר 2010 (IST)

בערך הופיע הניסוח המסויג "נחשב בעיני רבים לבכיר הרבנים בעולם היהודי", אך Yuri לא הסתפק בכך ושינה ל"נחשב בעיני רבים לאחד מבכירי הרבנים בעולם היהודי". אין כל צורך בהסתייגות כפולה זו. החזרתי לנוסח "נחשב בעיני רבים לבכיר הרבנים בעולם היהודי". דוד שי - שיחה 17:10, 20 בספטמבר 2010 (IST)

מידע חסר

בתולדותיו של הרב לא מוזכרים כלל ימי נערותו בעירק ונראה שפרק זה בהסטוריה "הלך לאיבוד". לפי הידוע לי הרב עובדיה יוסף חזר לעירק עם אביו למספר שנים (כנראה לצרכי פרנסה) ולמד שם תורה מספר שנים מהחכם באשי באותה תקופה חכם חוגי עבודי ומרבנים נוספים. הרב למד בחברותא עם שני רבנים נוספים (אז עוד היו נערים), האחד חכם יחזקאל סעאת, אחרון חכמי בבל שעדיין בחיים והשני חכם ניסן עבודי זצ"ל. חכם יחזקאל, מבוגר מהרב עובדיה בכ-4 שנים וזוכר אותו היטב מהשנים שלמדו בחברותא בעירק, גם זוכר את חגיגת בר המצוה של הרב עובדיה יוסף.

אתה צודק, אכן חסר מידע לגביו נעוריו, אך צריך להסתמך על מקורות כתובים. האם יש לך כאלה? גילגמש • שיחה

התבטאויות שנויות במחלוקת

מוזר שאין בערך פרק על ההתבטאויות הרבות של הרב, הגידופים בהם הוא משתמש לעיתים וכן הלאה. יוסאריאן • שיחה 09:45, 20 בספטמבר 2010 (IST)

אני לא חושב שזה פרק נחוץ. ציטוטים וכו' צריכים להיות בויקיציטוט. גילגמש • שיחה

שולמית אלוני זכאית לפרק "מחלוקות אליהן נקשר שמה, אבל הרב עובדיה, כנראה אין מחלוקות שקשורות אליו. יוסאריאן • שיחה 11:00, 19 בדצמבר 2010 (IST)

הפסקה הזו בערך של שולמית אלוני מאוד לא מוצלחת. אני-ואתה • שיחה 11:07, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אמנם אין פסקה מיוחדת להתבטאויותיו, אך הן משולבות בפרקים הרלוונטים (לדוגמא: יחסיו עם מתנגדיו, יחסו למדינת ישראל ולאזרחיה, וביחוד תחת "הרב עובדיה יוסף כדרשן". יכול להיות שחסרות מספר התבטאויות מפורסמות שניתן להוסיף אותן שם. ‏עדיאל‏ 11:11, 19 בדצמבר 2010 (IST)

גישתו ההלכתית והשקפת עולמו

בנוגע לפסקה: "גישתו ההלכתית והשקפת עולמו":

למיטב ידיעתי, על ויקיפדיה להביא לקהל הקוראים עובדות, וזאת לפי ההגדרה של אנציקלופדיה (בויקיפדיה), כמאגר כתוב של ידע (לא דעות). הפסקה המדוברת מכילה דעות של אנשים לא מוכרים, המתיימרים להיקרא רבנים, שעל רובם אין ערך בויקיפדיה, ואזכוריהם בGOOGLE מועטים יחסית. לא מובן, מדוע אותם אנשים סוברים כי היצמדות לפסקיו של ר' יוסף קארו, מחבר הספר "שולחן ערוך" שנתקבל בכל קהילות ישראל , שחי לפני כ400 שנה נחשבת רפורמיסטית, וכמו כן גישתו ההלכתית המקילה (לטענתם), כל עוד היא אינה סותרת את דבריו של ר' יוסף קארו. אודה לכם אם תשמיטו את הביקורות הזולות על הרב עובדיה יוסף, ותשאירו אותן לאתרים אחרים,אשר אינם עוסקים בתרומה לאנושות, אלא הפצת ריב ומדון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא בטוח למה בדיוק הכוונה, אבל אין ספק ששיטתו ההלכתית של הרב עובדיה היא מהפכה. קודם לכן פסקה כל קהילה לפי הפוסקים שלה, שבמקרים רבים חלקו על השולחן ערוך. זאת עובדה ברורה, לא דעה של רב אלמוני כלשהו. כמו כן, דעות של אישים בולטים, רבנים או חוקרים, על מושא הערך הן ודאי ידע אנציקלופדי מקובל. אם יש ביטויים שלדעתך אינם מכובדים וכדומה אנא פרט, ואנא, בסגנון מכובד. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"א • 11:03, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אירכוב הדיון ברשימת ההמתנה

לצערי הערך לא הבשיל, למרות ההערות של החברים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 20:45, 6 בינואר 2011 (IST)

ערך מפורט, הכולל את קורות חייו הפרטיים והפוליטיים, דעותיו ההלכתיות והמטא-הלכתיות ועוד. הערך מגובה בסימוכין מפורטים, ונכתב ככל הנראה בשיתוף פעולה של עורכים רבים. 12:09, 24 באוקטובר 2010 (IST)

מסקירה מהירה הערך נראה טוב למדי ובעיקר פרופורציונלי בנושאי ההתייחסות שלו. אם אין התנגדות אציב הערב תבנית בעבודה על הערך לשם עריכת תיקונים ביממה הקרובה. נריה - שיחה 13:27, 24 באוקטובר 2010 (IST)

לא צריך לבקש רשות כדי לעבוד על הערך, במיוחד שאין אף אחד שבסכמותו לתת אישור כזה. גילגמש • שיחה 15:44, 25 באוקטובר 2010 (IST)

רק שימו לב שהוא הועלה בעבר להצבעת המלצה, ונדחה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 15:45, 25 באוקטובר 2010 (IST)

תודה, אכן היה זכור לי משהו כזה ולא טרחתי לבדוק. טרם צללתי אל הערך, אבל אם לסכם את שלוש הבעיות העיקריות שהעלו מתנגדי ההמלצה: 1. אקטואליות/דמות פעילה - זו בעיה אימננטית בערכים על אישיות חיה. עם זאת, במיוחד במקרה הנוכחי אין מדובר באדם שנמצא בראשית חייו ומאחר והקווים הביוגרפיים העיקריים שלו כבר שורטטו סביר למדי שעם השנים יהיה צורך בעדכונים ותוספות קלות - ערך מומלץ על הדמות יכולה להיכתב גם כיום, וראו שמעון פרס. תמיד ייתכנו הפתעות, אך גם תמיד ניתן להסיר ההמלצה. יש גם לזכור שבעיית עדכון יכולה להיות לא רק בערכי אישים חיים אלא גם בערכי אישים שנפטרו ובכל תחום אחר בו יש מחקר פעיל. 2. NPOV - אם יש כזה זו אכן תהיה בעיה, כשאעבור על הערך אשתדל לתקן מה שייראה לי חריג. 3. סופרלטיבים - גם כאן יהיה צורך לברור בין המוצדקים לאלה שאינם מוצדקים - לומר שמדובר באחת הדמויות החשובות בעולם ההלכה של מאות השנים האחרונות זה סופרלטיב שקול כמו שנאמר על מוטלה שפיגלר בפתיח שהוא אחד מגדולי הכדורגלנים בישראל של כל הזמנים. יש כמובן להישאר עם ניסוחים מתונים ולהימנע כמובן מסופרלטיבים שאינם כאלה (בספר המחקרי שאני קורא כעת על הרמב"ם, הספר הנחשב ביותר על המשנה תורה, הוא מתאר אותו כדמות החשובה ביותר ביהדות הבתר תלמודית. באנציקלופדיה הייתי שומר על ניסוח מתון יותר - "מהגדולים" וכו'). ואחרי שאמרתי את כל זה - צריך לעבוד עדיין על הערך. אעשה זאת בקרוב. נריה - שיחה 16:35, 25 באוקטובר 2010 (IST)

אם הפתיח משקף את כל הערך אז הוא דורש עריכה מסיבית. יורי - שיחה 10:35, 22 בנובמבר 2010 (IST)

התנפלתי על הפתיח ותמצתי אותו למינימום, (עוד לא עברתי על הערך) ישרון - מה המצב? 23:23, 11 בדצמבר 2010 (IST)

התייחסותו למנהגי העדות

פרק זה כלל עד עתה ציטוט כמעט מדויק של מאמר של אבישי בן חיים. מלבד בעיית זכויות יוצרים, לא כל מה שעיתונאי יכול להרשות לעצמו בכתבה עסיסית מתאים לאנציקלופדיה. ערכתי בהתאם, ועדיין הפסקה זוקקת התייחסות מעמיקה המתבססת על יותר מכתבה עיתונאית אחת. נרו יאיר • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"א • 12:59, 17 בינואר 2011 (IST)

מחקתי את הטענה שהוא יצא נגד נשות גור. הוא לא יצא נגדן, אלא נגד מנהג גור, וגם בעניין זה מספיק הקישור. אנחנו אנציקלופדיה ולא צהובון. הוא גם לא יצא נגד מורות בית יעקב (שרבות מהן מכסות במטפחת), אלא ציין שיש בהן כאלה שהולכות עם פיאה. גם זה זניח. נרו יאיר • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"א • 18:59, 17 בינואר 2011 (IST)

כתבה מכיכר השבת

בפעם הקודמת שהאזנתי להקלטה לא נשמעו כל הדברים, ועתה כן. יתכן ומקור התקלה הייתה אצלי או אצלם. בכל מקרה לא הייתי נחפז לכתוב. אם אכן הדברים נכונים נחכה שיפרסם אותם בן חיים בעצמו כהוויתם. לכאורה זה אמור לקרות לאור מאורעות הימים האחרונים. דרך - שיחה 17:14, 17 בפברואר 2011 (IST)

אל 'דרך', כנס לקישור הזה ותשמע את כל מה שהכנסתי בערך על הרב עובדיה.

אתה לא יכול לפקפק בהקלטה של הרב עובדיה, זה הקול שלו, אמנם קצת יותר צעיר, והדברים נשמעים במלואם בהקלטה זאת.

באתר כיכר השבת השמיטו את המילים "שוטה, בהמה" כנראה מחוסר רצון לעורר מהומות יותר מדאי, אבל בהקלטה זה נשמע היטב. זלמן משה - שיחה 17:39, 17 בפברואר 2011 (IST)

התייחסתי בתקצירים ובדף השיחה. נראה לי שהאתר עצמו עדיין עורך את הכתבה.. דרך - שיחה 17:49, 17 בפברואר 2011 (IST)

ומה כתבת בתקצירים, כתבת שהכתבה מבולבלת, כתבת שהכתבה שונתה, והטענה שלך היא גם לא נכונה - האתר לא שינה את הכתבה, וכל המילים שהכנסתי כאן, מופיעים בהקלטה. יש הקלטה, והיא לא חתוכה, זאת לא המצאה, היא פורסמה באתר חדשות, ואין שום סיבה לא להכניס אותה כאן. זלמן משה - שיחה 17:58, 17 בפברואר 2011 (IST)

זה לא עובד כך. אתר כיכר השבת יכול לפרסם מה שהוא רוצה, אבל כאן הדברים אמורים לעבור ביקורת ולהיכתב בהקשר נכון. נתחיל בזה שהפרסום שייך לאבישי בן חיים בתוכנית בערוץ 10. צריך לשמוע כיצד הוא תיאר והסביר את ההקלטה שם. כתבת הרב עובדיה כינה את גודל הפוסקים שמשמש כראב"ד וכו'. האם ההקלטה מהשבוע? הרב שטרנבוך משמש וכו' רק מ-2003. זו דוגמה להכנסת מידע בצורה לא נכונה. לגופו של עניין וודאי שקיים ויכוח בין השניים שרק התעצם בשבועות האחרונים, ולדעתי ניתן להמתין מעט. אם הדברים כמו שהם לא נראה לי שיש אפשרות שהם לא יפורסמו בצורה ברורה יותר (איני מצליח לשמוע את התוכנית בערוץ 10). דרך - שיחה 18:18, 17 בפברואר 2011 (IST)

ובכן אבישי בן חיים הגדיר את ההקלטה (מקסטה!!) "ישנה" ואמר שהיא עוד מהשנים בהן עיתונאים לא נהגולהקשיב לשיעורי הרב עובדיה. לא יודע איך לכתוב את זה בלשון אנצ'. בכל מקרה הרי המקור ולדעתי ניתן לחכות כמה ימים עם הוספת המידע. אין לי התנגדות עקרונית להוספתו. דרך - שיחה 18:42, 17 בפברואר 2011 (IST)

מאחר ואין לך התנגדות, אני מעלה את זה שוב. בהשמטת תוארי הרב שטרנבוך, בהתאם למה שכתבת. זלמן משה - שיחה 08:41, 18 בפברואר 2011 (IST)

השמטתי את העריכה האחרונה, מכיוון שנכתבה בלשון בלתי אנציקלופדית. אולי ניתן לכתוב הוא ש"יצא נגד הרב שטרנבוך בחריפות". בברכה, טישיו - שיחה 08:50, 18 בפברואר 2011 (IST)

יש רוב בעד העריכה הזאת, ואני גם לא רואה שום דבר לא אנציקלופדי בזה. מה ההבדל בין התבטאות זאת, לשאר ההתבטאויות של הרב יוסף נגד רבנים אחרים? זלמן משה - שיחה 09:48, 18 בפברואר 2011 (IST)

זו פסקה צהובה מאוד ומיותרת. דוד שי - שיחה 10:02, 18 בפברואר 2011 (IST)

הרב יוסף כבר שנים רבות דורס את מתנגדיו בצורה מכוערת ביותר, הכוללת ביטויים הצורמים מאוד לאוזן. אנחנו כאנציקלופדים לא צריכים לחוס על כבודו, כשהוא בעצמו לא חס על כבודם של אחרים, שחטאם היחיד הוא שהעיזו לחשוב אחרת ממנו. כאן זה לא אתר הבית של ש"ס. יש בהחלט מקום להביא את ההתבטאויות של הרב יוסף, כמו שיש מקום להביא דברים המדברים בשבחו. זלמן משה - שיחה 10:43, 18 בפברואר 2011 (IST)

שלושה משתמשים בדף השיחה מתנגדים לעריכה שלך (אני הרביעי), ואתה טוען שיש רוב?! לא כל התבטאות קיצונית בשיעור צריכה להגיע לערך. נרו יאיר • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"א • 15:16, 18 בפברואר 2011 (IST)

זו התבטאות מאוד קיצונית ובלתי מקובלת כלל וכלל בין חכמי התורה, ולכן יש לה ברמה העקרונית מקום בערך, אולם רק לאחר שהסערה הנוכחית תסתיים, כיון שעד אז יתכנו דברים שיאפילו על התבטאות זו.

ניר 121 - שיחה 01:18, 20 בפברואר 2011 (IST)

אני רואה כאן שלושה משתמשים בעד: אני הקטן, ניר, ודרך (שכתב שאין לו התנגדות). מנגד יש שלושה משתמשים: נרו, דוד, וטישיו. אני מחכה לרביעי, למרות שאין למשתמשים המתנגדים שום טיעון רציני. זלמן משה - שיחה 09:46, 20 בפברואר 2011 (IST)

ראוי שתיכתב ערך ראוי לשמו על פרשת גיורי הרבנות הצבאית (2011), ולעצם הדיון, אני מתנגד להוספת הפסקה שאתה מציע, ובכך מצטרף לאלו שמתנגדים ללא שום טיעון רציני. טיפוסי - שו"ת 19:52, 20 בפברואר 2011 (IST)

זלמן משה, יפה שאתה מנכס למחנה שלך את מי שלא מתנגד, אבל זה לא יעבוד. יותר מזה, גם רוב קטן (למשל חמישה נגד ארבעה) לא מספיק כשיש התנגדות. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשע"א • 22:51, 20 בפברואר 2011 (IST)

פוסק הדור

― הועבר מהדף שיחת משתמש:אני ואתה

ידידי! הרב עובדיה הוא פוסק הדור, אין בכך ספק. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 01:05, 6 ביוני 2011 (IDT)

השאלה היא איך הוא מכונה בפי הציבור הספרדי. אני חושב שהציבור הספרדי מכנה אותו "מרן", כינוי המקובל יותר בפיהם. --בברכה, טישיו - שיחה 01:11, 6 ביוני 2011 (IDT)

האשכנזים נטלו מהם את מרן והלבישו אותו להרב אלישיב שליט"א, והם נטלו את פוסק הדור. מכל מקום שני התוארים בשימוש אצל שני האישים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 01:18, 6 ביוני 2011 (IDT)

יכול להיות. --בברכה, טישיו - שיחה 01:28, 6 ביוני 2011 (IDT)

שלום לכם. למיטב ידיעתי, "פוסק הדור" אינו תואר רשמי מקובל לרב עובדיה, ולא תמצא אותו בקביעות ביום ליום לגבי הרב עובדיה כמו שתמצא ביתד לגבי הרב אלישיב. בקיאותי בעניין אינה מוחלטת, ולא שחזרתי בעצמי עד שראיתי שגרש שיחזר לפני. אני-ואתה • שיחה 04:29, 6 ביוני 2011 (IDT)

פוסק הדור אינו תואר רשמי כלל וכלל, זהו תואר בו משתמשים מכבדיו ומוקיריו, בדיוק כמו מכבדי ומוקירי הרב אלישיב. חיפוש פשוט בגוגל מראה תוצאה מרשימה, לאור זאת אני משיב את ה"תואר" לערך. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 08:42, 6 ביוני 2011 (IDT)

כאמור, בקיאותי בעניין אינה מוחלטת, ולכן לא אכנס על כך למלחמת עריכה, אך נראה לי חבל ששחזרת שני משתמשים ללא דיון מספק. לעצם הראיה שלך מגוגל, תוכל למצוא עוד הרבה יותר תוצאות אם תחפש "שר התורה" במקום "פוסק הדור" [1], ובכל זאת נראה לי שבזאת תודה שזה לא תואר מהותי. אני-ואתה • שיחה 11:25, 6 ביוני 2011 (IDT)

ראה! שר התורה אינו ביטוי שהשתמשנו בו כאן בוויקיפדיה. באשר לתואר "פוסק הדור" תן לי את האסמכתה, המספקת אותך, לגבי נכונות התואר בערך על הרב אלישיב שליט"א, ואני אמציא לך את האסמכתה המקבילה, לגבי הרב עובדיה שליט"א. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 12:43, 6 ביוני 2011 (IDT)

אתה שואל שאלה טובה מהי בדיוק אסמכתא בעניין, ואין לי תשובה ברורה בעניין. אבל הנה כמה ניסיונות: [2] ,[3], [4] ,[5]. אני-ואתה • שיחה 13:08, 6 ביוני 2011 (IDT)

כלומר דוגמאות מעין זו טובות בעיניך? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 13:21, 6 ביוני 2011 (IDT)

לא.. אני-ואתה • שיחה 13:23, 6 ביוני 2011 (IDT)

אמירה בלא נימוק בצידה? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 13:33, 6 ביוני 2011 (IDT)

כי כל מה שהיא מראה זה שקובי נחשוני קרא פעם אחת לרב עובדיה "פוסק הדור הספרדי". אני-ואתה • שיחה 13:36, 6 ביוני 2011 (IDT)

לדעתך אם קובי נחשוני קורא לרב עובדיה "פוסק הדור הספרדי", זה פחות טוב מאשר אם אבישי בן חיים אומר שהרב אלישיב "מכונה פוסק הדור"? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 13:40, 6 ביוני 2011 (IDT)

הנקודה היא במילה "מכונה". אני לא כל כך מבין במה אינך מסכים איתי. אני כמובן אינני חולק על כך שפעמים רבות אומרים על הרב עובדיה שהוא "פוסק הדור". האם אינך מסכים שלרב אלישיב קשור התואר "פוסק הדור" באופן מהותי הרבה יותר מלרב עובדיה? אפשר לדון אם בכל זאת העובדה שלפעמים אומרים על הרב עובדיה שהוא פוסק הדור ראויה להופיע בערך, אבל ההשוואה לרב אלישיב לא ברורה לי בכלל. אני-ואתה • שיחה 13:45, 6 ביוני 2011 (IDT)

אוקיי אני מבין את השקפתך.

אם כן, עלינו להוסיף לערך את כל הדיון בעניין המחלוקת האם הרב עובדיה זכאי לתואר, אם לאו, כולל דבריו בנושא התואר לרב אלישיב "מתח מאפיין את היחסים בין הרב אליישיב לפוסק הדור הספרדי הרב עובדיה יוסף. החרדים האשכנזים מצפים מיוסף לקבל את פסיקותיו של אליישיב. יוסף רואה עצמו פוסק לא פחות חשוב מאליישיב. ביולי 1992 הוא אמר בשעור שנתן לאברכים "ישבנו יחד חמש-שש שנים בבית הדין. מה, אני צריך לבטל דעתי מדעתו? אמרו 'פוסק הדור'? פוסק הדור", אמר יוסף בטון שלא הותיר מקום לספק מה הוא חושב על הכינוי. "כל אחד ואחד צריך להשאר עם רבותיו. אנחנו יש לנו דעה." הללו. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 13:59, 6 ביוני 2011 (IDT)

אני לא כל כך מבין מה זה "אם כן", מה זה קשור לדיון? אם יש מקור ראוי לדברים האלו, אז אכן ראוי לציינם בערך (צריך מקור מאור רציני, כי לא מקובל לכתוב סתם רכילויות עיתונאיות על מתחים לכאורה בין אישים.). הדיון, מבחינתי לפחות, אינו בשאלה מיהו הפוסק של הדור, אלא את מי *מכנים* "פוסק הדור". באופן אישי, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שאני אינני רואה את הרב אלישיב כפוסק משמעותי במיוחד עבורי. אני-ואתה • שיחה 16:11, 6 ביוני 2011 (IDT)

ניחא, או בארמית נו שוין. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 16:18, 6 ביוני 2011 (IDT)

ויקיפדיה איננה המקום לפולחן אישיות, לא בערך זה ולא בערך על הרב יוסף שלום אלישיב. יש להפסיק עם הפולחן הדוחה הזה. {{אנונימי}]

כמדומני שלא הבנת את הטיעון הדק. ויקיפדיה כמדיניות לא נוקטת עמדה לגבי גדלותו וחשיבותו של אדם, תאגיד, מושג וכו'. זה משהו סובייקטיבי כמעט לחלוטין. מנגד, היא שואפת לתעד את התפיסה של אנשים שונים את מידת גדלותו וחשיבותו של פלוני. בשפה מחקרית קוראים לזה חקר השיח (נרטיב). העמדה של אנשי ניו זילנד כלפי הרב עובדיה לא מעניינת איש, אבל תיאור היחס או ההתעלמות של חוגים בולטים ביהדות החרדית כלפיו קריטי להבנת העולם בו הוא חי. ‏DGtal‏ 00:02, 7 ביוני 2011 (IDT)

ככה עושים ויקיפדיה

_{הועבר מהמזנון}

דוגמא מקסימה לאיך עושים ויקיפדיה - כל עורך תוחב לערך את מה שבא לו, בלי שום נסיון לבצע קוהרנטיזציה של הפסקה. עכשיו רק תחילטו האם עובדיה יוסף מרבה לשלב מנהגים מן הקבלה או ממעט לשלב אותם... 12:46, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

את/ה מוזמנ/ת לערוך תאימות ראויה בין הנתונים כולם. יעל י 12:48, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

ביקורת

בערך זה מוצגים הרבה פרטים מוטעים ומושללים מן היסוד מבלי הבאת מקורות ראויים כמו למשל היתר הנישואין עם הקראים הינו דבר שלא הותר מעולם ועם כל זאת בחר עורך המאמר להציג שקר זה בנוסף להנ"ל מוצגים בערך זה מספר תפיסות מוטעות מחמת חוסר ידע והבנה בדרכו של הרב יוסף כמו למשל הטענה שאיננו נותן משקל למנהגים הינה מופרכת מן היסוד וכל המיטיב לעיין בספריו יווכח לדעת שאין זה נכון ומספר הדוגמאות בענין רב מיני ים כמו למשל ענין אמירת קדושה כל הציבור יחד וכן ענין כניסת ויציאת שבת שלא על פי סברת ר"ת צר לי מאוד שצוות אתר זה בוחר להתעלם מן הצגת הפרטים השקריים האלו בנוסף אעיר שכותב המאמר מכניס נגיעות אישיות מהשקפת עולמו ומטרתו הינה לנגח וזה נראה בעליל כמו למשל המשפט אם כל הרגישות לצה"ל הרב יוסף נשאר בעמדה שאין לשלוח בני ישבות לשירות צבאי משפטים מעין אלו דוחים ומגעילים את כל הקוראם ואין האוזן יכולה לסובלם על כן ברצוני להביע התנגדות ומחאה חריפה כנגד מאמר זה ואם תבחרו להתייחס לדברי מה טוב ואם לא הרי לנו הוכחה גמורה שמטרת האתר איננה להציב עובדות אמיתיות ואובייקטיביות אלא להציד ולהחדיר לקורא תפיסה והשקפת עולם הגם ששוללת את תפיסתו העכשוית בכמעין כפייה מוסבת ואני את שלי אמרתי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
21:17, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מציע שתציג רשימה מסודרת של ליקויים שמצאת בערך וככה קל יהיה להתייחס אליהם ואף לתקן בעת הצורך. גילגמש • שיחה 21:26, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

בעקבות ההצעה

בעקבות ההצעה להצגת הליקויים בערך זה: ראשית רצוני לציין שלא קראתי את כל הערך ועל כן הנני מתייחס לנקודות מסוימות יתכן מאוד שמספר הליקויים רב יותר הבה נתחיל:

1. ראשית ההיתי שמח שיצוין מקור למה שהוצג שהרב יוסף התיר נישואים עם קראים {כמובא בתת כותרת פסקי הלכה} שכן דבר זה לא היה ולא נשמע
2. הטענה המובאת בתת כותרת יחסו לקבלה לפיה אין הרב יוסף מתחשב בפסיקתו בדעת הזוהר ורבנו האר"י הינה מופרכת מיסודה והזכרתי כבר מספר דוגמאות לזה כמו ענין אמירת הקדושה על ידי כל הציבור וכן איסור אמירת ברכת המפיל אחר חצות לילה וכהנה רבות
3. הטענה המובאת לפיה אין הרב יוסף מתחשב במנהגים אף היא מושללת מיסודה שכן הטעם לפיו מתיר הרב יוסף להוציא את השבת כדעת הגאונים שלא כדעת ר"ת ומרן השולחן ערוך הינה המנהג הקדום בארץ ישראל וכן חתימת הברכה בורא פרי הגפן בסגול תחת הג' ולא בקמץ שנכון יותר על פי הדקדוק מתבססת על המנהג הידוע כמובא בספרו חזון עובדיה על הלכות פסח
4. הטענה לפיה הרב יוסף מעודד להמשיך את לימוד התורה ולהימנע מגיוס לצה"ל אמנם נכונה אך כוללת בחובה אמרות סובייקטיביות כפי שכבר הצגתי בהערתי הקודמת ואף כאן אוסיף לצוטט "כך ש"למרות הרגישות שחש הרב עובדיה ביחס לצה"ל הוא נטוע עמוק במסורת הרבנית של הישיבות בארץ ישראל, ומחזיק בעמדתם השוללת השתלבות בני ישיבות בצבא"

ההערות עוד רבות אך הזמן קצר ואסתפק באלו בשלב זה אם ההתיחסות תהא הולמת אשתדל בלי נדר לקרוא הערך כולו ואעיר עליו את הידוע לי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
21:41, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

בהתאם להערותיך המחכימות, ביקשתי מקור לטענות עליהן אתה דן, ושיפרתי קצת, בדוק ותמצא. אגב, תוכל להירשם ולשנות בעצמך, כדי שהערך ייכתב בצורה אנציקלופדית ונייטרלית. טיפוסי - שו"ת 13:21, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

הבאתי מקורות מפורטים לעניין הקראים וכן לעניין היחס לצבא. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"א • 22:29, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

המקור ביביע אומר מתייחס במפורש דווקא לקראים שחזרו ליהדות. (את המקורות האחרים לא קראתי).

בציטוט אצל לאו זה אינו מופיע. תן לי לבדוק עוד. תוספת: איך אתה מבין "שחזרו ליהדות"? ואם הם נניח מחללי שבת? נרו יאיר • שיחה • כ"ח באלול ה'תשע"א • 16:40, 27 בספטמבר 2011 (IDT)

אינני יודע. צריך לבדוק שוב בתשובה שם, אם ניתן להסיק ממנה הגדרה יותר מדוייקת.

ראשית עלי החובה לבקש מחילה על כך שאני מגיב באיחור אולם זו תגובתי:

תחילה שמחתי לראות שציינת מקורות אך כמו שציינת בעצמך טענתי צדקה והרב לא התיר מעולם נישואין עם הקראים אלא רק אלה ששבו ליהדות הוי אומר ששב מדעתו על פיה הינו מאמין רק בתורה שבכתב ללא התורה שבעל פה ושב להאמין גם בתורה בעל פה ועל כן מן הראוי שהשורה בה מופיע ההיתר שהתיר הרב יוסף לנישואין עם קראים תכלול בחובה גם את התנאי ההכרחי ששבו לחיק היהדות בנוגע לשאלתך מה כוונת הרב ששבו ליהדות תחילה אעיר שאין לענין זה כל קשר להערתי הקודמת שצריך להכליל את תנאי ההיתר בשורה בו כותב המאמר התייחס אליה וגם אם לא ברור לנו מה כוונת הרב נעתיק את לשונו והקורא יבחר להבין כרצונו ובגוף השאלה הדבר פשוט הוא שכוונת הרב באומרו ששב ליהדות הינה ההגדרה היהודית על פי דרכו ושיטתו דהיינו ששב לשמור שבת ולקיים את שאר מצוות התורה ואסביר בקצרה את טעם הדבר והוא שכאשר אדם אינו מאמין באחד מספרי התורה או מן המקורות של חזל אשר נאמרו כולם ברוח הקודש מוגדר באופן הלכתי ככופר והמשתמע מכך שאין להתערב עמו בכל אופן וגם בנישואין בין היתר הדרך היחידה לדעת בברור שאדם זה אכן שב מדרכו הרעה הינה על ידי שאנו רואים אותו שמאמין בכל דברי התורה בין שבכתב ובין שבעל פה ורק על ידי קיום המצוות מן התורה ומדברי חכמים יצא מגדר כופר והגיע לכלל יהודי כשר

שמחתי לראות שבעקבות הערותי שונה הנוסח במספר מקומות למשל בנידון יחסו לקבלה נכתבה שורה חדשה והרי היא לפניך- "הרב יוסף מייחס חשיבות מעטה בפסיקתו לזוהר ולכתבי הקבלה. הוא משתדל להיצמד לפסיקותיו של רבי יוסף קארו שמיעט עד מאוד לשלב את הקבלה בהלכה. במקרים רבים ניצב הרב יוסף מול הפוסקים ומכריז "אין לנו עסק בנסתרות" ודוחה את הפסיקות המבוססות על הזוהר ועל הקבלה באופן כללי" (עד כאן הציטוט) נוסח זה אמנם מתקרב לאמת יותר מקודמו אולם עדין רחוקה היא וראשית מהדברים ניכר שהכותב אינו יודע דבר ולא חצי דבר מדרך פסיקתו של מרן רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך במאמר התייחס הכותב לכך שלרבי יוסף קארו היתה שיטה שלא לערב קבלה בפסיקותיו דבר זה טעות הינו מיסודו והוא משום שרבי יוסף קארו חי בדורו של רבנו האר"י לפני כ-500 שנה בצפת רבנו האר"י הינו עמוד התווך בתורת הקבלה והוא אשר החל לפתח אותה באותה תקופה למותר לציין שהתפשטות תורת הקבלה באותה תקופה היתה מועטת והשתמרה בעיקר אצל האר"י וגוריו (כינוי לתלמידיו) רבי יוסף קארו לא נמנה על אותה קבוצה וזה על פי ציווי רבנו האר"י שנשמתו צריכה לעסוק בפשט ולא בקבלה ועל כן לרבי יוסף קארו לא היתה ידיעה מרובה (באופן יחסי כמובן) בתורת הקבלה ועל כן אין לענין קשר כלל ועיקר לבחירתו של הרב יוסף של לפסוק על פי קבלה וטעמו של הרב יוסף כולו מתבסס על העובדה שבארץ ישראל עוד לפני 500 שנה קיבלו על עצמם באופן גמור את פסיקתו של מרן לכן במקום שמרן השולחן ערוך גילה דעתו מפורשות נגד דברי הקבלה נפסוק כמותו אבל אליולי הכי גם הרב יוסף פוסק כדברי הקבלה ורבנו האר"י ואחרי בינות בדברי אלה מן הראוי שהשורה תנוסח כך-
--דרכו הפסיקתית של הרב יוסף הינה ללכת אחרי השולחן ערוך בכל מקום שגילה דעתו אף שהדברים סותרים פסיקה אחרת המבוססת על פי דברי הזוהר והקבלה אולם בכל מקום שאין גילוי מיוחד ממרן השולחן ערוך פוסק הרב יוסף על פי הזוהר והקבלה--

שוב שלום. א. ראשית, אני ממליץ לך לקצר ולהשתמש בסימני פיסוק כדי להקל על אחרים את הקריאה. ב. כאמור, אתה כותב באריכות, ואף מצטט מהערך, במקום לצטט את דברי הרב עובדיה, וזהו העיקר. הסתכלתי לפני כמה ימים גם ביביע אומר. זו תשובה ארוכה ולא יכולתי לעיין בכולה. בסיכום הוא כותב שניתן להתחתן בם, ו"הנכון" ללמד אותם תורה ומצוות ושיבואו לבית הכנסת וכו'. כל הרבנים יסכימו שטוב שכל יהודי יעשה זאת, אבל "הנכון" איננו תנאי.

ג. ממש לא כולם בארץ ישראל קיבלו על עצמם את ר"י קארו באופן מוחלט. למעשה עד הרב עובדיה רוב ככל הפוסקים הספרדים הושפעו עמוקות מהקבלה, והרב עובדיה הולך בדרך אחרת. אבל בוא נתרכז בערך. מה לדעתך לא נכון בציטוט שהבאת? נרו יאיר • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ב • 14:09, 12 באוקטובר 2011 (IST)

הלשון ביביע אומר שם היא "לאחר קבלת דברי חברות" זה נראה בברור מההקשר תנאי. נראה לי שהרב עובדיה מצריך הצהרה על חזרה ליהדות, ומסביר מה האופן הנכון לעשות את זה כדי שלהצהרה יהיה כיסוי. (לא אני כתבתי את שאר ההערות פה)

אכן, הוא מדבר שם על קבלת דברי חברות, אבל קודם לכן, כפי שכתבתי, הוא משתמש במילה "והנכון". זו איננה לשון תנאי הכרחי. לא מצאתי שם תנאי מחייב של הצהרה כלשהי. כל זה מצטרף למקור הנוסף שצוין בערך, ולהבנה של בני לאו במאמרו שצוין גם הוא. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"ב • 15:12, 14 באוקטובר 2011 (IST)

"המורם מכל האמור שיש מקום רב לקרב את הקראים, ולהתיר להם לישא בת ישראל, לאחר קבלת דברי חברות, והנכון לשלוח אותם תחלה אצל תלמיד חכם ירא שמים, ללמוד את עיקרי ההלכות של יסודות היהדות... ורק אח"כ יקבלוהו להשיאו אשה בת ישראל לאחר קבלת דברי חברות. והשי"ת יאיר עינינו בתורתו הקדושה אמן." - נראה לי ברור שקבלת דברי חברות כאן היא תנאי מחייב. (והביטוי ו"הנכון" נאמר אחרי הצבת התנאי הזה, ולא לפניו).

תודה על הציטוט. יש מקום להבנה שלך, אבל שים לב שהרב עובדיה נוקט בלשון רכה, ולא משתמש ב"אם", ב"רק" או ב"דווקא". לכך מצטרף המקור הנוסף, שנכתב בתשל"ג ומצוטט אצל קורינלדי ולאו, ובציטוט של לאו שלנגד עיניי, העוסק בהוראה הלכה למעשה לרח"ד הלוי, לא מוזכרים כלל "דברי חברות". ייתכן שנהג במשנה זהירות כאשר הדפיס את הדברים בפומבי. אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"ב • 15:42, 14 באוקטובר 2011 (IST)

האם המקור הנוסף הוא מכתב שמופיע בשלמותו ולא מוזכרים בו דברי חבירות, או שהוא ציטוט חלקי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שוב שלום לך יאיר ראשית אני מקבל את הערתך ובעזרת השם אשתדל לכתוב בקיצור יותר ועם סימני פיסוק. וכעת לגוף ההערות ראשית לגבי הקראים כוונת הרב ברורה ומובנת שהיתר הנישואין עימם הינו אך ורק אם קיבלו על עצמם תורה ומצוות וכמו שהביאו פה לעיל בהערה את הציטוט המדויק.

טענתך לפיה הרב באומרו נכון לא התכוון לומר תנאי אמנם נכונה הינה את חסרה התבוננות בגוף הדברים שם מבוארת להדיא כוונת הרב שאין להתיר נישואין עמם אם לא חזר לדרך המוטב וכוונת הרב באומרו נכון הינה שמלבד קיום המצוות שהוא תנאי הכרחי וכמו שהביאו הציטוט שקיבל חברות יש גם עדיפות ללמדו תורה על מנת לוודא שיחזיק בדרך הישר אבל חלילה מלהתיר. וכעת הריני לפנות אליך בתוכחת מגולה אינני מבין את העקשנות להשאיר את השורה הזאת כלל אחר שגם אתה הודת שיש להסתפק בדעת הרב מה כוונתו (הגם שלדעתי אין כל ספק ודעת הרב חדה וברורה בנידון) מן הנכון למחוק שורה זאת ולא לכותבה כל עיקר במיוחד שאין בה שום מידע שתורם להכרת הדמות עליו מדבר הערך.

בנוגע לשאר הערותיך טענתך לפיה בארץ ישראל לא קיבלו הוראות מרן בארץ ישראל בכל גלילותיה הינה טעות מיסודה אולם טעותך נובעת משום שלא ביארתי את דברי כל הצורך מעולם לא היתה כוונתי שהפוסקים בארץ ישראל לא נמשכו אחר פסיקת הקבלה וקבלת הוראות רבנו האר"י אלא התכוונתי שבתקופה שלפני כ500 שנה בעוד היה מרן בחיים קיבלו כאן בארץ ישראל את הוראותיו באופן ברור וגמור כל תושבי הארץ מלבד מנהגים ידועים אשר נהגו קודם לכן ואף זאת בהסכמת מרן עליו השלום לאחר מכן בהתפשטות הדורות היו פוסקים בארץ ישראל שפסקו כנגד מרן אף על פי שקיבלנו הוראתיו משום שקיבלנו גם כן הוראות רבנו האר"י אולם מעולם לא חלקו שמרן הוא מרא דאתרא דארץ ישראל ובלאו הכי טענתי צודקת.

בנוגע לציטוט שהבאתי הבארתי ברורות מה לא נכון בו והוא שכל הספרדים מדורי דורות כולל את מרן הרב עובדיה הושפעו עמוקות מתורת הקבלה וגם הרב עובדיה פוסק כדברי רבנו האר"י בהרבה מקומות והבאתי דוגמאות מועטות כבר לעיל ועל כן לא יתכן בשום פנים ואופן לומר שאינו מיחס יחס לפסיקה על פי הקבלה והסיבה פשוטה שעובדה זו שקר היא ואם סבור אתה שטועה אני בהנחה זו אני מוכן להביא לך למעלה ממנין דוגמאות לדבר ואם גם זה לא יספיק יש לי עוד רק תבקש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנם כאן שני אלמונים שונים, מה שמגביר את הצורך לשים לב לכלל הבא: בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.. לאלמוני הראשון, במאמר של לאו שלנגד עיניי יש ציוני שלוש נקודות. צריך לבדוק אצל קורינאלדי. על כל פנים, לאו לא מדבר כלל על דברי חברות. לאלמוני השני: א. במבחן התוצאה זה לא יצא כל כך קצר, ואיני רואה פסיקים כלל, אבל תודה על הרצון הטוב. ב. אם יש ספק - כמובן שאין להכריע אותו לכיוון שאליו אתה נוטה אלא לכתוב בסתמא. האם תוכל לצטט מגוף הדברים (בצירוף מיקום מדויק) את ביאור כוונתו להדיא? ג. בעניין יחס הרב עובדיה לקבלה יש מאמר אחר של בני לאו. אנחנו כאן איננו עוסקים ב"מחקר ראשוני" כלומר דיונים מלומדים מהי דעתו. בכל מקרה שבו נכתבו מאמרים או מחקרים בנושא אנו מסתמכים עליהם. אבדוק את המאמר האמור, ואם יש לך מקורות מוסמכים אחרים הקובעים מהי עמדת הרב עובדיה בנידון זה (לא דעתי או דעתך) אנא הבא גם אותם. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ב • 22:26, 16 באוקטובר 2011 (IST)

ראיתי עכשיו שגם בשו"ת מעין אומר (תשובות בע"פ של הרב עובדיה) בחלק ח, בתחילת הלכות אישות יש תשובות בהם הרב מצריך קבלת דברי חברות, (וקצת יותר הסבר מה נדרש בפועל), גם המקור ביביע אומר נראה לי די מפורש. לדעתי כל עוד לא ראינו שבמכתב אצל קורינאלדי הדבר לא מוזכר, צריך להוסיף שמדובר על קראים ששבו יהדות. אנונימי1 (חתימה שתשאיר כתובת IP לא תעזור, כתובת ה-IP משתנה בכל התחברות שלי לאינטרנט)

אז למה לא להירשם? • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ב בתשרי ה'תשע"ב • 23:21, 20 באוקטובר 2011 (IST)

כמובטח בדקתי את הדברים במקורם. לגבי הקראים - ככל הנראה צודק אלמוני1, אם כי לא ברור עד כמה יעמוד הרב עובדיה על עניין הלימוד עם רב כשהדבר בעייתי. לגבי קבלה - הערך משקף נכונה את דעתו של בני לאו, שכנראה חלוק על אלמוני2. תיקנתי בערך בהתאם. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ב • 17:20, 30 באוקטובר 2011 (IST)

עוד הערה קטנה, כמו שאני מבין מהתשובה ביביע אומר ומסברא, עיקר העניין הוא לא הלימוד אלא זה שהאדם מקבל על עצמו לקיים, והלימוד נצרך כדי שהאדם ידע לקיים, (ואולי גם כדי להראות רצינות).

יש גם תשובה במעיין אומר ח"ח (לא זוכר איזה סימן) שבה הרב עובדיה אוסר נישואין עם קראי חילוני שהצהיר על קבלת דברי חז"ל, כיוון שזו הצהרה מהשפה ולחוץ (איני זוכר את הניסוח המדוייק). אלמוני1

שבוע טוב. אין מקום להכניס סברות מדעתנו. דברי הרב עובדיה צוטטו לעיל: "והנכון לשלוח אותם תחלה אצל תלמיד חכם ירא שמים, ללמוד את עיקרי ההלכות של יסודות היהדות... ורק אח"כ יקבלוהו להשיאו". גם במקור אצל קורינלדי העוסק בהדרכה בפועל למחלקת הנישואין בת"א מדובר על לימוד, לא על הצהרות. נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ב • 20:10, 5 בנובמבר 2011 (IST)

את המושג קבלת דברי חברות אני מבין באופן של הצהרה (לקבל על עצמם באמירה), ומהתשובה במעיין אומר (אולי הלכות אישות סימן נ, אין את הספר לפני) אני רואה שהרב עובדיה לא הסתפק בהצהרה ללא קיום. לא רק הסברא אלא גם המקורות מראים שלימוד כשלעצמו לא מספיק. אלמוני1.

כאמור, הנושא אינו סברות אלא מה שהוא כותב בפירוש. אתה כותב מהזיכרון וכנגד זה ישנם שני המקורות האחרים, אחד מהם הדרכה עקרונית למחלקת הנישואין בת"א. ייתכן שבמקור שלך מדובר במקרה מיוחד. נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ב • 20:46, 5 בנובמבר 2011 (IST)

איני מבין מדוע אתה חושב שמקור ביביע אומר עומד כנגד דברי. אני מבין "קבלת דברי חברות" - שהאדם מקבל על עצמו ומתחייב לשמור דברי חבירות (דברי חבירות בהקשר זה - כנראה לקיים את התורה שבעל פה). כמו קבלת עול מצוות בגרות, שהגר מקבל על עצמו ומתחייב לשמור מצוות. איך אתה מבין את המושג? אלמוני1

פשוט כי הוא מפרט שם בהמשך את מה שיש לעשות לדעתו, וזה לא כולל הצהרה כלשהי. זה מצטרף למקור השני. נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ב • 21:23, 5 בנובמבר 2011 (IST)

על פי הבנתי - "ולהתיר להם לישא בת ישראל, לאחר קבלת דברי חברות"- אחר שקבלו על עצמם והתחייבו לשמור. "והנכון לשלוח אותם תחלה"- לפני קבלת דברי החבירות והנישואין. "אצל תלמיד חכם ירא שמים, ללמוד את עיקרי ההלכות של יסודות היהדות... ורק אח"כ יקבלוהו להשיאו אשה בת ישראל לאחר קבלת דברי חברות."- שבאה אחר הלימוד. אלמוני1.

בדקתי עכשיו במעיין אומר והנה הציטוט ממעין אומר (ח"ח אישות סימן ב) "שאלה - קראי שמקבל עליו דברי חבירות מה הנוסח שצריך לומר? תשובה - שיאמר בפני שלשה שמקבל מצוות הן דאורייתא והן דרבנן." שואל השאלה הוא הרב בנינו (מנהל אגף הנישואין בירושלים). אלמוני1

מעניין. האם הוא אומר שם שללא זה אסור להשיאו? נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ב • 18:10, 7 בנובמבר 2011 (IST)

המצוטט זה לשונה של התשובה. בהמשך הוא נשאל שהם מוכנים לומר, אבל ההתרשמות היא שהם לא יקיימו, והוא ענה שיביאו פתק מגבאי בית הכנסת שהם מתפללים. בסימן נ. הוא אוסר במפורש להתחתן עם קראי שכלפי חוץ קיבל עליו לקיים מצוות, אבל בפועל אינו מקיים. אלמוני1.

טיוח

הרב עובדיה יוסף אמר דברים ברורים מאוד על חסידי הרבי מלובביץ', ואלה הובאו בערך: "מטעים את ההמון, חושבים אותו אלוה...לא חושבים אותו משיח, חושבים אותו אלוה...זה כפירה ממש, זה עבודה זרה". מתברר שיש ויקיפדים שמעדיפים לטייח אמירה חריפה זו, וחבל. דוד שי - שיחה 23:13, 4 בפברואר 2012 (IST)

כפי שאתה אומר, וכפי ששמעתי כעת שם, האמירה הזו היא נגד החבדניקי"ם ולא נגד הרבי. (אגב, הוא מדבר שם גם בשבח חב"ד) ראוי להכנס? שמתי בהערה אבל הסרתי. מה אתה אומר? אבגד - שיחה 23:24, 4 בפברואר 2012 (IST)

עבודה זרה היא חטא של ייהרג ואל יעבור. כאשר רב בישראל מאשים יהודים בעבודה זרה, זו אמירה קשה שאין להעלים אותה. דוד שי - שיחה 23:34, 4 בפברואר 2012 (IST)

אז באיזה סגנון נכניס זאת? אבגד - שיחה 23:43, 4 בפברואר 2012 (IST)

אבגד, האתגר שלנו כאן הוא לערוך תוך התעלות מעל הדעות האישיות ותוך התעלמות משיקולים סובייקטיביים (עד כמה שניתן). לגופו של עניין: עברתי על הדברים במקור וציטטתי את התייחסותו הממוקדת של הרב עובדיה. גרש - שיחה 02:17, 5 בפברואר 2012 (IST)

רציתי להעלות בהקשר הזה שאלה לדיון: כידוע מלחמות דעות שגולשות לנימות אישיות קיימות לא רק בקרב רבנים אלא גם באקדמיה למשל. האם יש מקום להתחיל לצטט את כל הקיתונות של הגופרית שפרופסור א' שפך על פרופסור ב' וזה על ג' וזה על ד'?? צריך לשים איפה שהוא את הגבול בין תוכן שיש לו משמעות רצינית לבין תוכן בעל ערך רכילותי. לאור הצורך הזה, העדפתי לצטט (כשתמללתי קטע מהדברים של הרב עובדיה על חב"ד ועל הרבי מליובביץ') את הדברים שהוא אמר באופן כללי, "מטעים את ההמון, חושבים אותו אלוה...לא חושבים אותו משיח, חושבים אותו אלוה...זה כפירה ממש, זה עבודה זרה" ולא את הדברים הישירים כלפי הרבי שמצוטטים כעת בערך. Avreymaleh

יש בזה משהו. מדובר, עד כמה שאני מבין, באמירה חד פעמית בעל פה שלא הפכה לסערה ציבורית. אין צורך לתמלל, מספיק לתאר בקצרה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ב • 10:45, 17 בפברואר 2012 (IST)

האמירה של הרב עובדיה יוסף באה בתקופה סוערת מאוד, ונעשה בה שימוש נרחב על ידי המחנה שהתנגד לחב"ד אשר שיווע לתמיכה רבנית. הציטוט הופיע לאורך השנים - בשופר הרשמי (שלצורך זה חרג מהרגלו והכתיר את הרב עובדיה: הגר"ע יוסף שליט"א) ובפרסומים הלא רשמיים. גרש - שיחה 11:18, 17 בפברואר 2012 (IST)

את הנקודה שהעליתי אני רוצה קצת להרחיב - כל הפיסקה שעוסקת ב'התייחסותו לחולקים עליו' היא בעלת ניחוח בולט של צהובון. ברור שהרב עובדיה באופן כללי מתבטא הרבה פעמים בלשון חריפה ולא עדינה בלשון המעטה, השאלה היא האם צריך להיכנס לנבכי כל ביטוי שהוא אמר כלפי גורם כזה או אחר. אפשר אולי לרכז בנקודה אחת סיכום של סגנון הביטוי שלו, בלי לטייח אבל גם לשמור על פרופורציה(אישית, אגב אני ממש לא מזדהה עם סגנון הביטוי הזה, כך שאני לא מנסה לסנגר עליו). בעוד 50 או 100 שנה לא יזכרו אם הוא אמר על הרב פלוני X ועל השר אלמוני Y אלא דברים יותר עקרוניים--Avreymaleh - שיחה 09:01, 19 בפברואר 2012 (IST)

כדאי להוסיף את ההתבטאות הזו לפרק העוסק בהתבטאויות מחוץ לחב"ד בערך פולמוס המשיחיות בחב"ד. ערןב - שיחה 09:35, 19 בפברואר 2012 (IST)

הטיוח האמיתי הוא הכנסת תמליל לויקיפדיה על סמך הקלטה שהועלתה ליוטיוב ע"י אנונימי, ללא שום מסמך מקורי המעיד כי הדברים אכן יצאו מפיו של הרב עובדיה יוסף.

התמיהה תגדל שבעתיים לאור הדברים שהוא אמר היום (28/3/12) ופורסמו במספר אתרים (כולל וידאו מהאירוע), למשלחת רבני חב"ד (חלקם משיחיסטים) שביקרו אצלו: "תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מליובאוויטש שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל. לא קם כמוהו. עד עכשיו כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו". ניתן לראות עוד כאן בהרחבה. זלמן שביל - שיחה 19:16, 28 במרץ 2012 (IST)

זלמן שלום

אני לא חושב שדברי השבח של הרב עובדיה עומדים בסתירה לדברי הביקורת אותם הוא השמיע, פירושו של דבר הוא שהיחס שלו הוא מורכב,

והדבר מובן לאור הבעייתיות במשיחיות שהתפתחה בחוגים מסויימים בשנים האחרונות לחיי הרבי זצוק"ל

לגופו של עניין אני לא משתכנע מהנסיון לטעון שהסרטון עם דברי הרב עובדיה מזוייף. רוב ההעלאות ליוטיוב הן אנונימיות --Avreymaleh - שיחה 21:12, 29 במרץ 2012 (IST)

אי אפשר לקרוא לזה "יחס מורכב", זה לכאן או לכאן. יש חקיינים רבים כיום, שיכולים לחקות את קולו במדוייק. אי אפשר להביא מקור מהקלטה אנונימית, ללא שום מקור נוסף, כך לדעתי. דבריו האחרונים מוכיחים עוד יותר שמדובר בזיוף זלמן שביל - שיחה 12:10, 4 באפריל 2012 (IDT)

זיוף זו אפשרות אחת, אך כל עוד היא לא מגובה, ניתן לטעון גם אחרת. לדוגמה, על תפקוד המוח בגיל מתקדם וכדומה. אהרן - שיחה 12:15, 4 באפריל 2012 (IDT)

יש מורכבות בעולם. בעל התניא לימדנו שלא רק שאפשר אלא חייבים גם לאהוב וגם לשנוא בעת ובעונה אחת אנשים מסוימים. ממילא, להבדיל, ייתכן גם לבקר בחריפות וגם לשבח בהתלהבות מישהו, ודאי בפער של שנים. ביחס לטענת זיוף, גרש אמר למעלה שמתנגדי הרב שך השתמשו באמירה הזאת כבר לפני שנים, כלומר לא מדובר באיזו מהתלה שהועלתה ליוטיוב. נרו יאיר • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ב • 12:19, 4 באפריל 2012 (IDT)

הגר"ע יוסף התבטא במהלך הפגישה אודות הרבי מליובאוויטש: "הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל. לא קם כמוהו. עד עכשיו כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו". יש להכניס. אבגד - שיחה 14:54, 4 באפריל 2012 (IDT)

והמכתב שכתב למעמד סיום הרמב"ם. אבגד - שיחה 17:26, 4 באפריל 2012 (IDT)

הוא גדול הדור !!.. שימו לב.

חסר מאוד את ההרגשה של רוב יהודי העולם, כי מדובר בגדול הדור, כלומר הפוסק והמנהיג הגדול ביותר בעם ההודי היום.

איך אפשר לכתוב כל כך יבש? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.116.226.177 16:15, 14 במרץ 2012 (IST)

שלום רב. זו אנציקלופדיה, אנחנו מאוד יבשים ונצמדים לעובדות אובייקטיביות שאינן תלויות בשיפוט ערכי ובעמדות שלך או של אחרים. אם היינו עסיסיים יותר - היו עלולים להיכנס לערך גם דברים שמאוד לא היו מוצאים חן בעיניך. אם יש לך סקר אמין שלפיו רוב יהודי העולם חושבים שהוא גדול הדור - נכניס לערך. לצערי זה לא יקרה, כי רוב יהודי העולם בכלל לא מתעניינים בשאלה מיהו גדול הדור. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר ה'תשע"ב • 18:51, 14 במרץ 2012 (IST)

במילים אחרות - נותנים לעובדות לדבר בעד עצמן. על הרגשות תמיד אפשר להתווכח, וכל אחד יכול להגיד שהוא מרגיש משהו אחר --Avreymaleh - שיחה 17:42, 15 במרץ 2012 (IST)

הרב עובדיה יוסף זכה ללמוד קבלה אצל גדול המקובלים הרב מרדכי שרעבי.

פרט חשוב זה פורסם כעת בספר "מאמר מרדכי" עמוד 229, הוצאת בית מדרש מאמר מרדכי ירושלים. אמנם פרט זה היה ידוע לרבים אך כמדומני מעולם לא הועלה על כתב. אין ביכולתי להוסיף זאת לערך בגלל "רימון". אשמח אם מישהו יוכל לעשןת זאת.

נכתב שם כי הוא למד אצל הרב שרעבי בהיותו בגיל ארבעים שנה. את הלימוד הזה עשה בצוותא עם האדמו"ר מבלז הרב יששכר דב רוקח בביתו של הרב שרעבי. ―212.76.119.178 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פסק להודות לה' ביום ירושלים

בכך חבר הוא ללהשקפה הדתית לאומית. הנה המקור http://www.kikarhashabat.co.il/מרתק-הרב-עובדיה-משחזר-את-הניצח.htm