פולמוס המשיחיות בחב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא ויכוח בין הזרם המשיחיסטי לבין הזרם המתון (הקרוי גם "הזרם המרכזי" או "הזרם האנטי-משיחיסטי") בחסידות חב"ד בשאלה האם להתייחס אל הרבי מליובאוויטש כמשיח והאם לפרסם זאת. הוויכוח החל בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 באחרית ימיו של הרבי, בעיקר בתקופת מחלתו, התעצם לאחר פטירתו בג' בתמוז ה'תשנ"ד (1994), ונמשך גם כיום. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתון סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח‏[1][2] כשיקום לתחייה, אך סוברים שאין לעסוק בכך. במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם על כך שחלק מן הפלג המשיחי בחסידות מכחיש את עובדת פטירתו של הרבי.

פולמוס המשיחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרי הפולמוס ומאפייני הזרמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרם המשיחיסטי, על פי הבנתם את דברי והוראות הרבי, רואים בהפצת אמונתם במשיחיות הרבי אידאל חשוב, שיזרז את בוא הגאולה, ומשקיעים בכך משאבים רבים באמצעי פרסום שונים ובארגון אירועים המוניים‏[3]. אנשי הזרם נוהגים לפרסם, להכריז ולהדפיס את המשפט "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ורבים אף חובשים כיפה עליה כתוב משפט זה. חלק מהם אומרים "יחי אדוננו" בבוקר מיד לאחר ההשכמה, עוד לפני אמירת "מודה אני"‏[4]. סמל נוסף המזוהה עם הזרם המשיחיסטי הוא דגל צהוב ובו כתר והכיתוב "משיח". סמל זה מופיע גם כסיכה לענידה על דש הבגד[5].

הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחיסטי, וסבור כי המשיחיסטים טועים בהבנת דברי הרבי ופעולותיהם פוגעות ברצונו ומרתיעות מיהודים להתקרב לתורה ולחסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. לדעתם, כיון שהרבי התנגד בתקיפות לזיהויו ולפרסומו כמשיח, אין לעסוק בעניין זה כלל.

העיתון הרשמי והוותיק של חב"ד "כפר חב"ד", ועלון פרשת השבוע הרשמי והנפוץ "שיחת השבוע" נמנים עם הזרם המתון. לאחר פטירת הרבי, הקימו אנשי הזרם המשיחיסטי שבועון חלופי משלהם בשם "בית משיח", וכן עלון שבת חלופי משלהם בשם "שיחת הגאולה" ובהמשך עלון נוסף בשם "הגאולה מעניין ועכשווי".

זיהויו כמשיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי לא הכריז על עצמו מעולם במפורש כעל משיח‏[6]. עם זאת, בשיחותיו ניתן למצוא אמירות המתפרשות על ידי חוקרים ורבים מהחסידים כרומזות לכך שהוא המשיח. כך למשל הזכיר בשיחותיו ובכתביו מספר פעמים את מאמר חז"ל אודות המשיח, "מנחם שמו‏[7]" (שמו הפרטי של הרבי היה מנחם)‏[8]. דוגמה אחרת היא הערה בסוף שיחה שהוגהה על ידו טרם פרסומה, ובה מופיעים ראשי תיבות של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: "לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) יוסף יצחק ודובער"[9]. בנוסף, רבים מבינים שלכך רומזות התייחסויותיו הרבות של הרבי לחותנו כנשיא הדור וכמשיח‏[10]. כמו כן מסתמכים על העובדה שהרבי עודד את שירת "יחי אדוננו... מלך המשיח..." במהלך תקופת מחלתו.

האמונה במשיחיותו של הרבי אינה נחלת הזרם המשיחיסטי בלבד, גם בזרם המתון יש שמאמינים שהרבי הוא המשיח ושהוא עתיד לקום לתחייה ולהוביל את הגאולה‏[11], והם מסתמכים על מקורות תורניים שלדעתם תומכים בכך. רבנים אחרים בזרם המתון סוברים שלאחר שהרבי נפטר התברר שהוא לא יהיה המשיח‏[12], ושלא ניתן להביא ראיה לכך שהרבי הוא המשיח ממקורות תורניים שכן כדברי הרמב"ם‏[13] בנושא זה "וכל אלו הדברים וכיוצא בזה, לא ידע אדם איך יהיה עד שיהיה.."[14]. אחד הרבנים הבולטים בזרם המתון, הרב יואל כהן, סבור כי אין ספק שהרבי עתיד להיות המשיח, וזאת מנימוקים רוחניים, אולם אין חיוב הלכתי להאמין בכך, ודאי לא לאחר פטירתו. עוד הוא מוסיף, כי אין מקום לנהל תעמולה על כך, לא בתוך חב"ד ולא מחוצה לה‏[15].

חלק מהזרם המתון הסבורים שהדברים שאמר הרבי מכוונים לחמיו‏[16], ולעצמו התייחס הרבי רק כנציג של חמיו בעולם הזה הגשמי. הם מתבססים בין השאר על עדותו של מזכיר הרבי, הרב לייבל גרונר, לפיה, לאחר שפרסמו חסידים בשנת 1991 שהרבי הוא נביא, אמר לו הרבי: "מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!"[17]. לפי גישה זו, יש מסבירים את יחסו של הרבי לפרסומו כמשיח, בכך שרצה שהציבור יעסוק בנושא המשיח. הם מזכירים סיפור שאירע בשנת תש"ב בתקופת הרבי הריי"צ, פרסם הרבי הריי"צ את המשפט "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (שמשמעותו: "מיד לתשובה, מיד לגאולה"), והרבי אמר לחמיו הריי"צ, שבעקבות הלהט סביב נושא המשיח, ברחוב רואים אותו כמשיח, הריי"צ הגיב שלא משנה מה יגידו, העיקר שידברו על המשיח‏[18].

הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

'דגל משיח' של הזרם המשיחיסטי
כרזת "ברוך הבא מלך המשיח" של הזרם המשיחיסטי, עם תמונתו של הרבי מליובאוויטש, בגבו של טנק המבצעים של חב"ד

במשך שנים במספר הזדמנויות במהלך כהונתו כאדמו"ר, דיבר הרבי בתקיפות נגד פרסומו כמשיח, וטען כי פרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל, והוא אף רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.

עם זאת, הזרם המשיחיסטי סבור כי דעתו של הרבי השתנתה בשנות חייו האחרונות, בתהליך הדרגתי שהחל בתחילת שנות ה-90. המשיחיסטים מסתמכים על התבטאויות שונות בהם רמז לדעתם על משיחיותו, ועל מקרים שונים בהם הרבי עודד ובירך על פעולות הקשורות בפרסום זהותו כמשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה'‏[19] שלו והיא מבטלת את ההסתייגויות שביטא בעבר.

אחת מהנקודות העיקריות בפולמוס, הוא היחס לתגובותיו של הרבי בתקופת מחלתו. אלו כוללות עידוד שירת ה"יחי" במשך כשנה וחצי וכן תשובות שונות שנתן (באמצעות תנועות ראש) ובהן עודד את פרסום משיחיותו. אנשי הזרם המשיחיסטי סוברים שזו הוכחה נוספת לכך שחל שינוי בעמדתו של הרבי‏[20], והתגובות מפורשות על ידם כאישור פומבי של הרבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח.

הזרם המתון מסתייג מהבאת הוכחות ממעשים ותגובות של הרבי מתקופת מחלתו. לדעתם, לא מתקבל על הדעת שדווקא בתקופת מחלתו החליט הרבי להכריז שהוא המשיח. לדעתם יש להסביר את עידוד שירת ה"יחי" בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה, או שהרבי הצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד. הזרם המתון סבור שלא חל שום שינוי בעמדתו של הרבי לפני מחלתו, ולכן גם כיום, המפרסם את הרבי כמשיח פועל בניגוד לדעת הרבי וגורם נזק לחסידות חב"ד‏[21].

הרב יואל כהן מגדולי הרבנים והמשפיעים בחסידות חב"ד, היה מיוצרי הזרם המשיחיסטי ותמך בפרסום הרבי כמשיח‏[22]. לאחר הפטירה הצהיר שטעה‏[23] והתייצב נגד הזרם המשיחיסטי, בטענה שהזרם המשיחיסטי מסלף את תורתו של הרבי‏[24].

התייחסות מחוץ לחב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסק הלכה שנכתב ביוזמת הזרם המשיחיסטי הקובע שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח, חתום על ידי רבנים מחוגים ועדות שונות

ברובן של הקהילות היהודיות התייחסו בביטול לטענה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח. היו רבנים שאף ראו בשלילה את הפעילות המשיחית, ויצאו נגדה בפומבי. המפורסם מביניהם הוא הרב שך, שכבר בתחילת שנות ה-80, כאשר פתחה חב"ד בקמפיין 'היכונו לביאת המשיח', פתח במערכה אישית כנגד הרבי וחסידות חב"ד וכנגד זיהוי החסידים את הרבי כמשיח‏[25].

לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרבי מליובאוויטש היה מועמד ראוי להיות משיח. כך למשל העיד הרב שמואל אליהו בשם אביו, הרב מרדכי אליהו, שהרבי היה ראוי מאוד להיות המשיח אבל לא זכינו לכך‏[26]. הרב אהרן סולובייצ'יק גם האמין כי הרבי היה ראוי להיות המשיח.

לאחר שנפטר, היו רבנים שהצהירו שהאמונה במשיחיותו של הרבי גם לאחר פטירתו עדיין לגיטימית. הרב אהרן סולובייצ'יק פרסם לאחר פטירת הרבי מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏[27]. לעומת זאת, לדעת רבנים אחרים‏[28], פטירתו של הרבי היוותה הוכחה וודאית לכך שהרבי אינו המשיח. כראיה לדבריהם הם הביאו, בין השאר, את דברי הרמב"ם, שכתב שאם יעמוד מלך מבית דוד, והוא 'בחזקת משיח', כלומר, בעל פוטנציאל להיות משיח, "אם לא הצליח עד כה או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה‏[29]".

בשנת תשנ"ח, יזמו חסידים מהזרם המשיחיסטי כתיבת פסק הלכתי הקובע שהרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, ושיש לו "דין נביא". על הפסק חתמו למעלה משלוש מאות רבנים, בין החותמים אישים רבים מחוץ לחסידות חב"ד, ובהם: אדמו"רים מנהיגי חסידויות, רבני מדינות וערים, ודיינים[30].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי החל לשמש כאדמו"ר בשנת תשי"א (1951). בדרשת ההכתרה שלו, "מאמר באתי לגני", (שיחה שקיבלה מעמד של שיחת־יסוד בחסידות), התייחס הרבי לכך שהוא האדמו"ר השביעי בשושלת אדמור"י חב"ד. לדבריו, נגזר על הדור השביעי, שהוא כנגד ספירת המלכות, שבימיו יבוא המשיח‏[31][32].

במשך השנים האמינו חלק מהחסידים שהרבי הוא המשיח. בדרך כלל האדמו"ר התנגד (לעתים באופן חריף) לעיסוק פומבי במשיחיותו, והורה לגנוז פרסומים מסוג זה, כמפורט להלן. למרות זאת המשיכו חלק מן החסידים להחזיק באמונה זו‏[33].

יוזמות פרסום מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שרוב החסידים לא התעסקו בנושא, היו במשך השנים מספר יוזמות של חסידים שביקשו לפרסם בפומבי שהרבי הוא המשיח. יוזמות אלו הופסקו על ידי הרבי שהביע את התנגדותו אליהן באופן חד-משמעי.

יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת תשכ"ה (1965), אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". כעבור זמן קצר, ציווה הרבי במברק להפסיק את ההפצה ודרש לקבל לידיו את יתרת הכרוזים‏[34]. עם זאת, פריז הודיע לרבי שלושה שבועות מראש על היוזמה המתוכננת, והוראת הרבי להפסיקה הייתה רק לאחר שחסידים אחרים התלוננו בפני הרבי שהפרסום מבייש אותם‏[35].

בשנת תשמ"ג פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס‏[36]

בקיץ תשמ"ד (1984), פרסם הרב שלום דב וולפא חוברת בשם "קול מבשר" שנושאה היה הוכחת זהותו של הרבי כמשיח. הרבי הגיב במסר אישי לרב וולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות‏[37]: "הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח ... ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל". הרבי נימק זאת בכך שהדבר מוציא שם רע לתנועת חב"ד ומרחיק אנשים מללמוד את תורת החסידות, ובכך מעכב את הגאולה ואת ביאת המשיח. לאחר כמה חודשים קיים וולפא תכתובת עם הרבי שבה ניסה להסביר את מעשיו, אך הרבי חזר והבהיר שהתנגדותו נותרה בעינה‏[38].

בשבת פרשת "בראשית" בשנת תשמ"ה התייחס הרבי בשיחה פומבית ליוזמות מן הסוג הזה, ואמר שהן מרחיקות אנשים מלימוד חסידות, ושלכן הוא רואה בפרסומים מלחמה נגדו באופן אישי, נגד חב"ד, נגד הבעל שם טוב ונגד המשיח:‏[39] "לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא (מלך המשיח)." ב1993, בזמן מחלת הרבי, הרב יואל כהן הסביר שמכך שהתנגדותו של הרבי הייתה רק לפרסום הדבר, זו ראיה שהרבי סבור כי הוא אכן המשיח‏[40], אך לאחר פטירת הרבי הוא חזר בו.

שירה משיחיסטית לפני הרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לפרסומים כתובים על משיחיותו שלהם התנגד הרבי לאורך השנים, היחס לשירת פזמונים שבהם אוזכרה משיחיותו מורכב יותר, לעתים התנגד ולעתים עודד. עם זאת, ישנה מחלוקת בין המחנות לגבי מידת העידוד או ההתנגדות שניתנה לפזמונים אלו והסיבות לכך‏[41].

לקראת שנות השמונים נפוץ בחב"ד פזמון שאותו היו החסידים שרים לפני הרבי ובו אוזכרה משיחיותו של הרבי באופן עקיף: "חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים ונשק בידינו, יבוא ויגאלנו" משמעות השיר היא שאנו חיילי הרבי משיח צדקנו שיוליך אותנו עם טנקי המצוות של חב"ד והמבצעים שיסד (ביניהם מבצע נש"ק-נרות שבת קודש), יבוא ויגאל אותנו בגאולה[42]. הרבי עודד בנמרצות את השירה הזו בליל שמיני עצרת תשל"ח (1977)‏[43]. השיחה הפומבית בשנת תשמ"ה (1984) שבה הביע הרבי התנגדות לפרסום שהוא משיח באה בעקבות שירה כזו‏[44]. בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון‏[45], שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, משיח צדקנו", והרבי הגיב: "זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד"."

בתחילת שנות התשעים נפוץ פזמון נוסף: "יחי אדוננו, מורנו ורבנו, מלך המשיח לעולם ועד". בהקלטת וידאו משנת תשנ"א מעודד הרבי את החסידים השרים פזמון זה‏[46]. עם זאת, לפי עדות מזכירו של הרבי, הרב יהודה קרינסקי, למחרת הודיע הרבי שלא ייכנס לתפילת שחרית עד שיובטח לו שהדבר לא יישנה, ומאז ועד שחלה (בתשנ"ב, 1992) לא שרו את השיר בפניו‏[47]. לאחר מחלתו, בפעמים בהם יצא אל הקהל, שרו לפניו 'יחי' והוא עודד את השירה.

יחס הרבי למתח המשיחיסטי בשנים האחרונות לפני מחלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הפך העיסוק של הרבי בנושא הגאולה לאינטנסיבי יותר ויותר‏[48]. הדבר עורר להט משיחי אצל חסידיו שמקצתם החלו אף להכריז כי הרבי עצמו הוא המשיח. לימים, יטענו המשיחיסטים כי דעת הרבי לגבי פרסום משיחיותו השתנתה בסוף ימיו, ויבססו טענה זאת על התבטאויותיו ותגובותיו בשנים אלו. מנגד, גם בזרם המתון יסתמכו על התבטאויות ותגובות אחרות כדי לבסס את דעתם שהרבי נשאר בהתנגדותו לפרסום. להלן חלק מן ההתרחשויות עליהן מסתמכים החסידים.

שנת 1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכ"ח ניסן, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"‏[49][50]. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח‏[51]. אחת מהן הייתה החתמת חסידי חב"ד ואחרים על טופס "קבלת מלכותו" כמלך המשיח, יוזמה שקיבלה את עידודו של הרבי. הטופס הראשון הוגש לרבי באייר תשנ"א (1991) ועליו 250 חתימות. בין היתר נאמר בו שהנאספים מקבלים עליהם את מלכותו של הרבי מלך המשיח. בתגובה כתב הרבי, תשובה חיובית שגרתית "נתקבל ותשואות חן"‏[52]. במהלך השנה, התיר הרבי לרב וולפא להדפיס את הספר "יחי המלך" העוסק בגאולה, ספר שהרבי אסר להדפיס כמה שנים קודם לכן. הרבי התנה זאת בכך ש"ידידים מבינים" ישמיטו ממנו דברים שעלולים להרחיק יהודים מלימוד חסידות. כך יצא הספר לאור ללא רמזים לזהותו של המשיח.

לקראת סוף השנה - חתמו עשרות רבנים וביניהם חברי בית דין רבני חב"ד בישראל ובקראון הייטס על פסק דין שבו נכתב: "הגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א תיכף ומיד כמלך המשיח"[53]. כחודש לאחר מכן חתמו עשרות רבנים על פסק דין נוסף שבו נכתב: "ברור על פי דין תורת אמת, שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד'בחזקת שהוא משיח'". (שלב בהתגלות המשיח לשיטת הרמב"ם, הקודם לשלב שבו הוא מוגדר כ"משיח ודאי"‏[54] הרבי התייחס לפסקי דין אלו בפומבי וייחס להם השפעה חיובית על תהליך הגאולה‏[55]. פסקי דין נוספים נחתמו במרוצת השנים‏[56].

עם זאת, כמה רבנים‏[57] נכנסו לרבי לשאול אותו האם יש לפרסם עליו שהוא משיח ונענו בשלילה נחרצת‏[58].

באותה תקופה היה הרב יואל כהן ממובילי ההתעוררות המשיחיסטית בחב"ד בין השאר באמצעות מאמרים בשבועון כפר חב"ד. מסופר כי כאשר ביקש הרב אהרן דב הלפרין, עורך שבועון "כפר חב"ד", את חוות דעתו של הרבי לגבי פרסום מאמר של הרב כהן, בנושא פרסום זהות הרבי כמשיח, השיב הרבי: "באם רחמנא ליצלן יעשה מעין דמעין דהנ"ל – קדימה שיסגור המכתב עת לגמרי" (כלומר, לא לפרסם את המאמר ואם יפרסם, עליו לסגור את העיתון)‏[59].

שנת 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבני חב"ד קוראים לחסידים: לקבל מלכותו של "הרבי מלך המשיח" (י' שבט תשנ"ג)
מכתב בית דין רבני חב"ד כשבועיים לאחר ג' בתמוז תשנ"ד

בשנים תשנ"א תשנ"ב, החלו חלק מהחסידים לפנות אל הרבי בתואר 'מלך המשיח', ולא נענו בהתנגדות‏[60][61].

בשנת תשנ"ב (1992) שלח הרב וולפא לרבי חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו" שעסקה בזהותו כמשיח. בתגובה שיגר על כך הרבי מענה, ביום י"ג אדר א' תשנ"ב, שלושה עשר ימים לפני היום שבו לקה בשבץ: "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה"[62].

תקופה קצרה לפני שלקה בשבץ‏[63], כתב הרבי בפתק: "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח.. אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו.."[64]

יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי, סיפר: "בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי"[65].

תקופת מחלת הרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכ"ז באדר א' תשנ"ב (1992) לקה הרבי בשבץ מוחי, שגרם לשיתוק של הצד הימני בגופו ונטל ממנו את יכולת הדיבור. תקופה ארוכה כמעט לא יצא אל הציבור. מחודש תשרי תשנ"ג ועד חודש חשוון תשנ"ד יצא הרבי מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב במרפסת מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

החל מאירוע השבץ ועד לפטירתו גבר הלהט המשיחי, ועמו הפרסומים על זיהויו כמשיח‏[66]. כאמור, בתקופה זו יצא הרבי מדי פעם למרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך, והשקיפה אל בית מדרשו שבמרכז חב"ד העולמי - 770. בהזדמנויות אלו נהגו חסידיו לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד הרבי את השירה‏[67]. (בקרב חסידי חב"ד ישנו יחס מיוחד לתנועותיו של הרבי, שכל אחת מהם נחשבת בעלת משמעות‏[68]).

מרבית חסידי חב"ד סברו בתקופת מחלתו של הרבי, כי למרות שהרבי הביע פעמים רבות קודם לכן את אי שביעות רצונו מזיהויו כמשיח, עידוד השירה מלמד שגישתו השתנתה, והרבי כבר אינו מתנגד לפרסומו כמשיח, כן סברו רוב רבני התנועה שדעתו של הרבי השתנתה‏[69]. הסופר אלי ויזל כתב בספרו האוטוביוגרפי כי בתקופה בה חלה הרבי הוא ריחם עליו, משום שמחמת מחלתו לא היה יכול להתגונן מפני החסידים שהכתירוהו. כיום יש בזרם המתון, הטוענים כי הדברים היו נכונים לשעתם, אולם אינם מתאימים כיום, לאחר הסתלקות הרבי ויש הטוענים כי החסידים טעו אז בהבנת הדברים, וכי דעתו של הרבי הייתה ונשארה נגד זיהויו ופרסומו כמשיח.

לקראת י' בשבט ה'תשנ"ג, יזמו חסידי חב"ד כינוס שמטרתו 'קבלת מלכותו' של הרבי כמשיח. התקשורת פרסמה שב-770 עומד להתקיים מעמד הכתרה של הרבי כ"מלך המשיח" וחלק מרבני חב"ד פרסמו הודעה ששללה את הרעיון‏[70]. במקביל פרסמו חלק מרבני חב"ד קריאה רשמית לחסידי חב"ד להשתתף במעמד ו"לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח"‏[71].

לאורך כל תקופת המחלה היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד מה תהיה תגובתם אם הרבי ימות. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה בלתי אפשרי. רובם ככולם של חסידי חב"ד היו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח‏[72]. באותה תקופה תמכו בעמדה זו רוב רבני התנועה והחסידים וכן העיתון המרכזי של חב"ד, "כפר חב"ד".

פטירת הרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כשנתיים מקבלת האירוע המוחי, בכ"ז באדר ה'תשנ"ד, שקע הרבי בתרדמת ואושפז בבית החולים "בית ישראל". לאחר שלושה חודשי אשפוז, בג' בתמוז ה'תשנ"ד נפטר הרבי. פטירתו של הרבי גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. הוא נקבר בצמוד לקברו של חמיו, בתוך אוהל מיוחד בחלקת חב"ד בבית הקברות היהודי מונטיפיורי, שבקווינס, ניו יורק. תקופה קצרה אחרי פטירת הרבי, פרסם בית דין רבני חב"ד (הגוף והסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב, בו הוא קורא לחדול מהכרזות שונות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"‏[73]. רבנים בחסידות הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט המשיחי, וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים המשיחיים‏[74]. אחרים מהזרם המשיחיסטי לעומתם הצהירו שלא חל כל שינוי, ויש להמשיך ולפרסם את משיחיותו של הרבי למרות פטירתו שלדעתם כלל לא הייתה‏[75].

פולמוס ההתייחסות לפטירת הרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לסוגיה המשיחית, מרבית אנשי הזרם המשיחיסטי סבורים שהרבי עדיין חי בגוף גשמי‏[76], וממשיכים להוסיף לשמו של הרבי את האיחול המוצמד אך ורק לאנשים חיים "שליט"א" (ראשי תיבות של 'שיחיה לאורך ימים טובים אמן')‏[77]. חלק מהם אינם עולים לקברו של הרבי ובאים רק לבית מדרשו בברוקלין.

הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחי, מתנגד לדעתם ומכיר בעובדת פטירתו של הרבי. אנשי הקבוצה נוהגים כדרך חסידים שרבם נפטר, והם מצפים לשובו בתחיית המתים.

רקע רעיוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים, האפשרות שהרבי ימות נחשבה על ידי חסידיו כבלתי אפשרית. אמונה זו התבססה על הצהרתו של הרבי עם תחילת כהונתו כי דורו - הדור השביעי בחסידות, הוא הדור האחרון בשושלת אדמו"רי החסידות ותפקידו להביא את הגאולה‏[78]. במשך השנים חזר הרבי על הצהרה זו תוך הדגשה ש"דורנו הוא הדור האחרון לגלות והוא הדור הראשון לגאולה"‏[79]. כתוצאה מכך האמינו החסידים שהרבי יחיה עד בוא הגאולה ולאחריה (בחיים הנצחיים שבגאולה). גם בתקופת מחלתו המשיכו החסידים להביע בפומבי את ביטחונם שהוא יחיה‏[80]. גם לאחר מותו מרבית החסידים משני הזרמים ממשיכים להאמין או לפחות לקוות שהרבי יתגלה כמשיח.

בהשקפת העולם החב"דית מיוחסת חשיבות רבה לאדמו"רי חב"ד כ"נשיאי הדור". הרבי עצמו אמר: "מוכרח להיות משה בכל דור ודור, שבו תתלבש נשמת משה"[81]. כלומר, נשמתו של משה רבנו התלבשה בכל אחד מאדמו"רי חב"ד (בהסתמך על דברי התלמוד "משה לא מת"‏[82]). לפי משנת הרבי מליובאוויטש, העדרו של אדמו"ר חדש לאחר פטירתו הוביל את רוב חסידי חב"ד מכל הזרמים להאמין שהרבי ממשיך גם כיום לשמש כ'נשיא הדור' ולהנהיג את חסידיו ואת כל העם היהודי‏[83].

ההתייחסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של הרבי החלה להתגבש אצל חלק מ"המשיחיסטים" תפיסה שלפיה הרבי לא נפטר ושהלווייתו וקבורתו לא היו אלא אשליה ו'ניסיון'. זאת כחלק אחד מאמונתם שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור‏[84]. בעקבות זאת הם אינם עולים אל קברו של הרבי, אינם מציינים את יום ההילולה שלו וממשיכים לכתוב עליו שליט"א (שיחיה לאורך ימים טובים אמן)‏[85]. המשיחיסטים משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' (שיחיה לעולם ועד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. עם זאת, חלק מהמשיחיסטים עולים אל הקבר.

לעומת זאת, הזרם המתון בחב"ד אינו מקבל את הרעיון המשיחיסטי שהרבי לא מת. חלק מהזרם המתון משתמשים בתואר "הרבי נשיא דורנו" או "הרבי" בלבד‏[86]. בהוצאה לאור הרשמית של חב"ד ובחוברות ופרסומים אחרים של הזרם המתון, מופיעים לפעמים תארים המתאימים לצדיק / אדמו"ר שנפטר כמו למשל זי"ע ("זכותו יגן עלינו"), או זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע (זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו בגנזי מרומים, זכותו יגן עלינו). העלון "שיחת השבוע" ביום פטירתו של הרבי כותב על הרבי את התואר זצ"ל (זכר צדיק לברכה), ובמשך השנה כותב ללא תוארים כלל, בעיקר כדי לא לפגוע בזרם המשיחיסטי‏[87]. בנוגע לתואר "שליט"א הנהוג אצל המשיחיסטים, אמר הרב יואל כהן: "כתיבת "שליט"א" על צדיק לאחרי הסתלקותו, לא רק שאינה מביאה להערצה, אלא אדרבה, מביאה לליצנות והשמצה"[88].

עמדות הצדדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרם המשיחסטי טוען שמדברי הרבי משמע שהוא המשיח שיחיה חיים נצחיים ושיוביל את הדור לגאולה. משכך כאשר נוצרה התנגשות בין דברי הרבי לבין המציאות הנראית לעיניים - דברי הרבי קובעים‏[89]. לעומת זאת, הזרם המתון, מלבד שאינו מקבל את פרשנות המשיחיסטים לדברי הרבי, טוען כי ההלכה מתבססת על המציאות הנראית בעיניים. כאשר הרבי נפטר היו צריכים על פי ההלכה לערוך לו הלוויה ולקוברו, ומה שנעשה על פי ההלכה אינו אחיזת עיניים‏[90].

להלן דוגמאות לציטוטים ולראיות שפרשנותם והיחס אליהם שנויים במחלוקת בין הצדדים. המשיחיסטים מצטטים את דברי הרבי ש"מוכרח להיות נשיא דור בגוף גשמי". אך אנשי הזרם המתון סבורים כי הרבי הזכיר שנשיא הדור צריך להיות אדם "שאפשר לראותו ולשמוע אותו", וכולם מסכימים שאי אפשר להבין כיצד דברים אלו מתקיימים כיום, ולכן גם אם אין זה מובן מדוע אין כרגע רבי חי בגוף גשמי, "אי-הבנה ואי-ידיעה אינם תשתית לבניית תאוריות שאין להן אחיזה במציאות"‏[91]. הסבר מסוים‏[92], מוצאים אנשי הזרם המתון בדברי הרבי לאחר פטירת האדמו"ר הקודם. הרבי ציין את המסופר על שמשון שהנהיג את ישראל עשרים שנה לאחר מותו והוסיף, "על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לרבי ודאי... שיכול להיות המשך הנהגתו, גם לאחרי ההסתלקות כמו בחייו‏[93]". כמו כן טוענים חלק מזרם המתון שהרבי יכול להתגלות כמשיח גם לאחר מותו‏[94], משום שבמקורות מוזכרת האפשרות שהמשיח יהיה מן הקמים בתחיית המתים[95].

המשיחיסטים מצטטים שיחות נוספות שאמר הרבי, מהן משתמע לדעתם, שהרבי הבהיר שהוא לא ייפטר. כך לדוגמה: "נשיא הדור קיים באופן נצחי בלי שינויים אפילו בלי השינוי של גניזה‏[96]", "החידוש של דורנו לגבי הדורות שלפנינו הוא בכך שבהם הייתה הסתלקות הנשמה מן הגוף מה שאין כן בדורנו‏[97]". אנשי הזרם המתון טוענים כי הרבי תלה זאת בתנאי שיבוא משיח מיד, ואז יחיו כולם חיים נצחיים‏[98], ואמר זאת כאיחול או תפילה, ולא כהצהרה חד-משמעית. כמו כן הם טוענים שאנשי הזרם המשיחיסטי מפרשים בצורה לא נכונה את דברי הרבי. לדבריהם, הרבי מעולם לא אמר שלא ימות, אלא להפך, הוא כתב צוואה‏[99]ואף השמיע שיחה פומבית‏[100] המדריכה את החסידים כיצד להתנהל אחרי פטירתו‏[101]. המשיחיסטים טוענים כי הצוואה אינה עומדת בסתירה לחייו הנצחיים של הרבי, משום שהוא התכוון בה לתקופה שלאחר ג' בתמוז, אך לאו דווקא שהוא ימות‏[102], בשיחה עצמה, לטענתם, מבהיר הרבי שלא מדובר על מצב של הסתלקות‏[103].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, ירושלים: אורים, 2005.
  • ד"ר יצחק קראוס, השביעי, משיחיות בדור השביעי של חב"ד (סקירה באתר .text.org.il)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים המציגים את עמדות הצדדים

הזרם המשיחיסטי

הזרם המתון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ד"ר יצחק קראוס,שאלת מחקר, באתר ynet
  2. ^ הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, ירושלים: אורים, 2005[דרושה הבהרה].
  3. ^ לדוגמה כעשרים אלף בני אדם . . בעצרת התחזקות והתעוררות לרגל י"א ניסן, היום בו נולד הרבי מלובביץ', באתר ynet
  4. ^ העניין לומר "יחי אדוננו" לפני "מודה אני" באתר moshiach.ru
  5. ^ נטע סלע, האם תנועת חב"ד מתפצלת?, באתר ynet‏, 05.07.06
  6. ^ קונטרס 'משיח וגאולה' גיליון 7 עמוד 10, הרב משה בערגשטיין .
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד ב'
  8. ^ ד' מנחם אב תשמ"ט קובץ וידאו
  9. ^ הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,עמוד 282 הערה מספר 148
  10. ^ לדוגמה"...כן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור" - שיחת ליל שמחת ה’תשמ”ו
  11. ^ דוד פלדמן, קובץ משיח וגאולה – א, עמוד 31 והלאה.
  12. ^ כגון שלום דובער לוין קובץ משיח וגאולה - א עמודים 8-1 .
  13. ^ הלכות מלכים, פרק י"ב הלכה י"ב.
  14. ^ יוסף אברהם הלוי העלער,קובץ משיח וגאולה – ג, עמוד 7.
  15. ^ הרב יואל כהן, קובץ משיח וגאולה – ב, עמוד 12, 19-20
  16. ^ חיים משה ברעגשטיין, קובץ משיח וגאולה – ז, עמודים 10-11.
  17. ^ הרב יחזקאל סופר יתבררו ויתלבנו, 1994, עמוד 84; בנימין ליפקין, חשבונו של עולם, לוד 2000, עמ' 146; הרב מנחם ברוד 'לא סוד בברוד', שבועון כפר חב"ד 2008, מובא גם באתר COL
  18. ^ ימי מלך חלק ב', עמוד 681, כפר חב"ד תשנ"א.
  19. ^ "משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה" הם ביטויים תלמודיים בהלכה, "משנה ראשונה" היא משנה שחוברה בתקופה קדומה, טרם שינוי ההלכה, שינוי שתועד בעת חיבור "משנה אחרונה". למשנה אחרונה תוקף רב יותר.
  20. ^ שלום דובער לוין, קובץ משיח וגאולה – 2 , תחילת עמוד 27.
  21. ^ חלק מעמדת הזרם המתון הופיע בסדרה בת שבעה קובצי 'משיח וגאולה', ניו יורק 1996-1998, בעריכת הרב שלום דובער לוין.
  22. ^ ראו לדוגמה ראיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג
  23. ^ מאמר שפורסם בשבועון כפר חב"ד, אתר COL
  24. ^ קטעים מתוך ראיון לשבועון כפר חב"ד, באתר שטורעם
  25. ^ משה הורוביץ, הרב שך - שהמפתח בידו, ירושלים 1989, עמ' 95
  26. ^ מבנו הרב שמואל אליהו, ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו האם הרבי הוא משיח", באתר כיפה.
  27. ^ ראו לדוגמה צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס - אתר חב"ד אינפו
  28. ^ ‫ynet, הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, באתר ynet‏, 16 בפברואר 2009‬
  29. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכה ט'. סעיף זה נפגע מצנזורה על ספרים עבריים והושמט מרוב הדפוסים.
  30. ^ 'העובדות שמאחורי הפסק' אתר חב"ד אינפו
  31. ^ מאמר באתי לגני (בתוספת ביאורים)
  32. ^ תומר פרסיקו, המשיח האבוד של חב"ד, תכלת, קיץ תשס"ט, עמ' 68 והלאה
  33. ^ מכתב של חסיד חב"ד - הרב אליהו אריה פרידמן מצפת - לרבי מליובאוויטש משנת 1980 בו הוא פונה אליו בתואר ,"אדמו"ר משיח צדקנו". מכתב נוסף של הרב יצחק שפרינגר עם תשובת הרבי
  34. ^ איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב
  35. ^ דברים שאמר בנו בשבת שכולה משיח שנת תשע"א
  36. ^ איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב
  37. ^ במענה כתוב שמסר למזכירותו, על מנת להודיע זאת לוולפא ("לטלפנו בשמי")
  38. ^ "ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל"
  39. ^ צילום משיחת שבת בראשית תשמ"ה. הדברים הושמטו לאחר מכן בהדפסת השיחה (מפאת כבודם של הנוגעים בדבר). ראו גם: יהושע מונדשיין ב'אגרת לידיד' (תשנ"ג), ו'התקשרות' גיליון ש"ט
  40. ^ "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." הרב יואל כהן שבועון כפר חב"ד גיליון 558, עמוד 15
  41. ^ שלום דובער לוין, קובץ משיח וגאולה - ב, עמודים 25-26
  42. ^ תיעוד וידאו ואודיו באתר "הגאולה": [1],קובץ וידאו [2],קובץ וידאו [3] קובץ צליל
  43. ^ Samuel Heilman, and Menachem Friedman, The Rebbe:‎ the life and afterlife of Menachem Mendel Schneerson, Princeton 2010; [4], באתר "יומני בית חיינו 770"
  44. ^ איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב.
  45. ^ שיחות קודש, תשנ"ב חלק א', עמוד 259. 1992, ברוקלין ניו יורק.
  46. ^ וידאו - הרבי מעודד שירת "יחי" ב-770 - ט"ו באייר תשנ"א. קובץ וידאו
  47. ^ העדות מובאת אצל: יחיאל הררי, סודו של הרבי, תל אביב 2013, עמוד 269.
  48. ^ מנחם ברוד, הנקודה החב"דית , עמ' 33.
  49. ^ שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474
  50. ^ "מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד" וידאו ויומן - אתר חב"ד אינפו
  51. ^ חוקר החסידות ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע מכונן בכ"ז ניסן תשנ"א, באתר ynet‏, 06.07.08
  52. ^ חוברת העובדות שמאחורי הפסק. צילום פתק התגובה של הרבי בעמוד 14
  53. ^ בין החותמים היו : חנזין, אשכנזי, ביסטריצקי, יהודה קלמן מארלאו, אברהם אזדבא
  54. ^ רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד
  55. ^ בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב: "ועל פי זה יש לומר, שהחלטת והכרזת מנהיגי אוה"ע בערב שבת פרשת משפטים על דבר המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא, כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מהפסק דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמו הגלות ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו, וכן הפסק דין של הרבנים ומורי-הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח". השיחה כפי שהוגהה ופורסמה על ידי הרבי
  56. ^ פסק רבני חב"ד בישראל; פסק של רבנים שונים
  57. ^ הרבנים דוד אליעזרי ודוד שוחט
  58. ^ ספר יתבררו ויתלבנו, הרב יחזקאל סופר ירושלים תשנ"ו
  59. ^ בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם
  60. ^ וידאו (הדקה ה-15)
  61. ^ תמונה בה הרבי מחייך לאישה המגישה לו תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו"
  62. ^ בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם
  63. ^ הרב מנחם ברוד, ברבעון 'מעיינותיך'
  64. ^ צילום מפתק בכתב יד של הרבי (ההדגשות במקור)
  65. ^ העיתונאי בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם
  66. ^ קטעי עיתונות, המשקפים את הפרסומים על זיהויו של הרבי כמשיח
  67. ^ וידאו של עידוד שירת 'יחי' בכינוס ההשלוחים 1993
  68. ^ פתגם היום יום י"ד טבת: "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפועל שלא ישכח לעד." כך גם בקישורים הבאים: כל מי שזכה לחזות בתנועה הזו, ליפקין אתר שטורעם, לעקוב אחרי כל תנועה הרבנים קפלן ומייזליש, שבועון בית משיח
  69. ^ "...מובן שהציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות . . לכן, כשאנו רואים בעינינו שלמעשה הרבי מעודד את השירה ומאשר אותה פעם אחר פעם, מובן שכעת כבר מותר לומר זאת." שבועון כפר חב"ד גיליון 558 ו' שבט תשנ"ג, ראיון עם הרב יואל כהן צילום קטע מהכתבה
  70. ^ נוסח המודעה: אזהרה נוראה: היות שנתפרסם אודות עניין הכינוס ט' שבט אור ליום יו"ד שבט וכו' עניינים בלתי רצויים שעלולים ח"ו להביא לידי חלול שם ליובאוויטש, מצאנו לנכון להזהיר, א) לא לעשות ח"ו טעלוויזשאן, וראדיא לחוץ. ב) עניין ההכתרה מושלל. ג) כל עניין השידור רק אם הוא עבור אנ"ש שי' ולא לחוץ מאנ"ש כי זה עשוי לקלקל יותר מן התקון. כל העניין הוא רק עבור אנ"ש ולא חוצה. עה"ח: ב"ד דשכונה כאן צוה ה' את הברכה. ועד הרבנים הכלליים וועד רבני אנ"ש דאה"ק.
  71. ^ צילום ה'קריאה' מובא בקובץ העובדות שמאחורי הסאטלייט גרסת המשיחיסטים להשתלשלות האירוע בי' שבט תשנ"ג
  72. ^ בעקבות דברים שאמר הרבי לפני מחלתו שנשיא הדור צריך להיות בגשמיות, וכן משום שהיה ברור שלרבי, שהיה חשוך ילדים, לא ימונה יורש. וכן כי הרבי אמר שאנחנו זה הדור השביעי והאחרון
  73. ^ ""והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."" בשיחת ב' ניסן תשמ"חקובץ וידאו, http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה
  74. ^ מאמר מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד
  75. ^ הרב העשל גרינברג בראיון לשבועון בית משיח
  76. ^ האם תנועת חב"ד מתפצלת?, באתר ynet
  77. ^ ראו לדוגמה מאמרים על הרבי
  78. ^ מאמר "באתי לגני" ה’תשי”א
  79. ^ לדוגמה: דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות שיזכה להיות דור הראשון של הגאולה, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ח, כרך ג, עמדים 493-498
  80. ^ מייקל ספקטר The Oracle of Crown Heights ניו יורק טיימס, 15 מרץ, 1992
  81. ^ לקוטי שיחות - שמות א השיחה המקורית ביידיש,השיחה בתרגום לעברית
  82. ^ כך בדברי הרבי, לעומת לשון הגמרא "לא מת משה" בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד ב'.
  83. ^ הנקודה החב"דית , עמ' 13.
  84. ^ שלום דובער לוין, קובץ משיח וגאולה – ז, עמודים 22-21.
    מאמר מערכת, קובץ משיח וגאולה – ד, עמוד 3, סעיף ב.
  85. ^ טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,התוועדות חסידית, הוצאת בית משיח, תש"ס.
  86. ^ בית דין רבני חב"ד במכתבים1; ארגון צא"ח באתר,ובמודעות לציבור
  87. ^ ראו הסברו של הרב ברוד באתר ynet.
  88. ^ מתוך ראיון לעיתון כפר חב"ד, שהובא באתר שטורעם.
  89. ^ הסברים לדעתם מופיעים בקובץ קובץ 'חי וקיים'.
  90. ^ מנחם ברוד, "הנקודה החב"דית" עמ' 27. תשרי תשס"ד.
  91. ^ הרב מנחם ברוד, "הנקודה החב"דית" עמוד 38. תחת הכותרת "למד לשונך לומר איני יודע"
  92. ^ ברוד ב"הנקודה החב"דית" עמוד 39, מביא את ההסבר תוך הסתייגות "אם בכל-זאת רוצים לחפש הסבר כלשהו, ולו 'בדרך אפשר', כדי לתת לנו יותר עידוד וחיזוק" ובהמשך הדברים "הדבר יכול לתת הסבר כלשהו למציאות הקשה שלנו"
  93. ^ מהתוועדות י"ב בתמוז ה'תשי"א - 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185 - בלתי מוגה, הובאה בעלון התקשרות 412
  94. ^ דוד פלדמן, קובץ משיח וגאולה – א, עמוד 31 והלאה.
    יואל כהן, קובץ משיח וגאולה – ב, עמוד 3 והלאה.
    חיים משה ברעגשטיין, קובץ משיח וגאולה – ז, עמוד 10 והלאה.
  95. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד ב': "אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות" פרוש רש"י על הגמרא: "אם משיח מאותן שחיים עכשיו, ודאי היינו רבינו הקדוש... ואם היה מאותן שמתו כבר, היה דניאל איש חמודות".
  96. ^ שיחת ש"פ שופטים תנש"א
  97. ^ שיחת ש"פ בא תשנ"ב
  98. ^ ראו בדברי השואל בפורטל "חב"ד".
  99. ^ פירוט הדברים בספר 'חשבונו של עולם', הוצאת מכון הספר, תש"ס.
  100. ^ מוצאי שבת פרשת תרומה ב' אדר תשמ"ח. נדפסה בתורת מנחם התוועדויות תשמ"ח, הוצאת קה"ת, כרך ד' ע' 400 ואילך.
  101. ^ ראו גם ראיון של הרב יואל כהן לעיתון כפר חב"ד, באתר שטורעם.
  102. ^ דעות בפורום של האתר חב"ד אינפו.
  103. ^ ראה בספרו הנ"ל של גינזבורג.