שיחה:צבי יהודה הכהן קוק/ארכיון 1

תארים

אני חושב שאין מקום בוויקיפדיה לתארים הנ"ל. אפשר לציין את שנת הפטירה עבור אלו שנפטרו או לציין ליד אחד מהם שהוא נרצח (עדיף כמובן לציין זאת בערך נפרד שיכתבו עבורו, אם מישהו יקח זאת על עצמו). Eranb 15:52, 9 אוג' 2004 (UTC)

צמצום רשימת הרבנים

אם כן יש להביא את הוותיקים והמוכרים שבהם. כיצד אתה מיעז למחוק את הרב שטיינר, שהרב צבי יהודה רצה למנות אותו להנהלת הישיבה, ות הרב רקובר שהרב צבי יהודה סמך עליו בקשר להוצאת ספרו קניין תורה?--85.64.57.202 23:55, 17 מאי 2006 (IDT)

אני מכבד מאוד את מו"ר הרב שטיינר ואת הרב רקובר, אך עם כל הכבוד הם אינם נמנים על הרבנים הבולטים מבין תלמידיו - בוודאי מבחינה ציבורית, אך גם מבחינת מעמדם התורני. איזה שם מהרשומים שם אתה מציע למחוק? אריה א 08:50, 18 מאי 2006 (IDT)

אם הויכוח הוא רק על שני שמות - תשאיר אותם, התבנית לא תתפוצץ מזה... גבעתיים 09:02, 18 מאי 2006 (IDT)

כל השמות מלבד שני אלו הם דמויות מובילות ביותר. אם מוסיפים שמות, אינני מבין מדוע לכתוב דווקא את שני אלו ולא אחרים, כמו הרבנים לבנון, בן נון, דרורי ואחרים. אריה א 16:55, 19 מאי 2006 (IDT)

אמת, אולי אתה צודק, אבל אם כבר נכתב - נכתב, בוא נשאיר ככה, וזהו... גבעתיים 17:04, 19 מאי 2006 (IDT)

אתה מתעקש להכניס את פרופ' רקובר לרשימה, ואני מבקש שלא תעשה זאת שוב. סתם לידיעתך, את הספר "קנין תורה" ערך הרב בנימין רקובר, ולא פרופ' נחום רקובר, שניהם לא מגדולי תלמידיו של הרצי"ה. אם אתה כועס על כך שאני "מעז" לשנות את עריכתך, אתה מוזמן לפנות לרב המקובל עליך, לשאול אותו על כך ולחזור עם התשובה.

אני משחזר את עריכתך ואני נאלץ להזהיר אותך כי החזרת העריכה תחשב להשחתה ואתה עלול להחסם אריה א 02:53, 28 מאי 2006 (IDT)

סתם לידיעתך, את הספר "קנין תורה" ערך הרב פרופ' נחום רקובר, ולא הרב בנימין רקובר. הרב בנימין רקובר היה זה שהוסיף לספר את המקורות. עצוב לקבוע שרמתך היא שאתה לא מסוגל אפילו לקרוא את דף השער של הספר.

אשר לקביעתך המחוצפת כי "שניהם לא מגדולי תלמידיו של הרצי"ה", יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה אתה רואה את עצמך מוסמך לחלק ציונים לרבנים. כמדומני שבאיזה מקום ראיתי שאתה מעיד על עצמך שלמדת אצל אחד מתלמידיו של הרב טאו (אם כי זה אינו מסתדר לי כל כך עם דף המשתמש שלך בו כתבת כי הינך תלמיד ישיבת ירוחם), ובתור שכזה הייתי מצפה ממך לקצת יותר ענווה.

אציין דוגמה בולטת לחוסר בשלותך בקביעת הציון לרבנים. בדיון אודות ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:יצחק שילת אתה כותב: "אין ספק שהרב שילת בעל חשיבות והשפעה גדולים משל הרבנים הבאים (כדוגמא): בנימין הרלינג, אליעזר ולדמן, יעקב כלאב, יונה מצגר, עמי עולמי, בנימין רקובר ויהושע שמידט. חלקם אכן ראוי לערך (כמו הרב מצגר למשל, בשל העובדה המצערת ביותר שהוא נתמנה לרב הראשי לישראל) וחלקם ראוי למחיקה (בראש ובראשונה הרב שמידט. מי זה?!). אם ברצונכם למחוק החלו בהם ורק אם יוחלט למחוק אותם תבואו לערך זה". החוצפה וגסות הרוח בולטת כאן בכל מלה.

ניקח לדוגמה את הרב אליעזר ולדמן: ישנם הסבורים כי אין לכתוב ערך אלא על רב שהוא ראש ישיבה, וזאת בשל גדלותו בתורה. לעומת זאת ישנם הסבורים כי אין לכתוב ערך אלא על רב שיש לו השפעה ציבורית בולטת. והנה כאן התרכזו ברב אחד שני סוגי המעלות גם יחד, ולדעת כולם יש לכתוב עליו ערך. לכולם - חוץ מאשר לך...

[דרך אגב, נערוך כאן חידון: מי כתב את המשפט הבא "עקב ריבוי הרבנים אני מציע לצםצם זאת לראשי ישיבה עם השפעה חברתית מיוחדת או בוגרים בעלי פרסום רחב במיוחד".]

שיהיה ברור שאין לך שום אפוטרופסות לא על הרב קוק, לא על הרב צבי יהודה, ולא על תלמידיהם. לא אתה הוא המוסמך לקבוע מי הם גדולי תלמידיו של הרב צבי יהודה. מי שנמצא בעניינים יודע כי הרב שטיינר הוא מגדולי הגדולים של תלמידיו, ולכן לו הציע הרב צבי יהודה לשמש בהנהלת הישיבה בנוסף להיותו ר"מ בישיבה. וכך הוא לגבי הרב נחום רקובר, שהוא מחשובי החשובים של תלמידיו ובמשך עשרות שנים דיבר עליו כמוסמך להוציא את ספרו "קניין תורה" - דבר שבמשך שנים רבות לא ניתן לאף אחד מתלמידיו.

לכן כדאי שתפסיק לאיים בחסימות. אין לך שום זכות לקבוע שדעתך היא האמת ולא דעת אחרים. אם מאוד חשוב לך - אתה יכול להוסיף עוד שני שמות לרשימה, וזהו.--85.64.57.202 00:23, 30 מאי 2006 (IDT)

א. לא כתבתי מעולם שהרב ולדמן לא ראוי לערך. אני עדיין סבור שהרב שילת בעל חשיבות ציבורית רבה יותר.

ב. אינני חייב לך הוכחות אצל מי למדתי ואצל מי לא, אולם כדאי שתדע שאפשר ללמוד גם אצל רבנים שאינם מישיבתך שלך. לאף ישיבה אין מונופול על התורה.

ג. יש הבדל בין "לחלק ציונים לרבנים" ובין הקביעה, למשל שהרבנים שפירא וליכטנשטיין הם מגדולי הדור ואילו הרב חנן פורת למשל, עם כל הכבוד וההערכה אליו (ומן הסתם אני מעריך אותו יותר ממך) לא. כך, ניתן לקבוע מיהם חשובי תלמידי הרצי"ה, ודאי מבחינת מעמדם הציבורי.

ד. אני "נמצא בעניינים" ולא חידשת לי דבר בנוגע לרב שטיינר. עם זאת, אין להכחיש כי השפעתו הציבורית מועטה. זאת לעומת שאר הרבנים המנויים שהם גם גדולים מצד עצמם וגם מצד השפעתם.

ה. תבקש מאנשים במרכז ובהר המור למנות 5 תלמידים חשובים של הרצי"ה - הם לא ימנו את הרב רקובר. לא בגלל שהוא אינו גדול, אלא בגלל שגדלותו אינה בהיותו תלמיד הרצי"ה אלא בספריו המשפטיים-תורניים. אריה א 15:53, 1 יוני 2006 (IDT)

נ.ב. כ"מגן רבנים" דגול שכמותך, עולה השאלה "כיצד אתה מעז" למחוק את שמו של הרב אבינר, מי שערך שיחות רבות של הרצי"ה ולא רק את קנין תורה. אריה א 15:55, 1 יוני 2006 (IDT)

ר' אריה ידידי, אני רואה שהויכוח כאן גולש לפסים אשר אינם מכבדים לא את כבודו של הרצי"ה זצ"ל, ולא את כבודם של תלמידיו, אלו החיים בינינו ואלו אשר כבר אינם, על כן יש לשקול לבקש "הגנה" על הערך. רק מספר הערות בענין:

א. אינני קובע חשיבות ציבורית של רב כזה או אחר, ואין לי חשיבותומטר, ולכן לענ"ד הערה א' שלך אינה במקום (מה גם שאני חלוק עליך בענין, אבל לא משנה...)

ב. קביעת מעמדם של תלמידי הרצי"ה החשובים יותר והחשובים פחות היא אינה לפי מעמדם הציבורי כיום, כי המעמד הציבורי שלהם כיום נקבע על ידי אלו שמעולם לא למדו אצל הרצי"ה זצ"ל. קביעת מעמדם של תלמידי הרצי"ה, כמובן אסור שתיעשה אולי משום "חלוקת ציונים לרבנים" ואולי משום כבודו של הרצי"ה זצ"ל, אבל אם כן נבחר לעשותה - הדרך היחידה לעשות כן, היא לשאול את כלל תלמידי הרצי"ה עצמם, ולא את תלמידי התלמידים, שהם בעיני מעט משוחדים (כי, מה לעשות, יש תלמידים של הרצי"ה שמשכו ידיהם בעט העריכה של כתביו, ויש כאלו שהרצי"ה סמך עליהם פי כמה וכמה, אבל היום, כחצי יובל לאחר פטירתו, החיים בינינו אינם יודעים כלל כי כן היה...).

בכל אופן, יישר כח, ויש לשקול את ראשית דבריי בכובד ראש. גבעתיים 08:41, 4 יוני 2006 (IDT) (שהוא למנייננו ח' בסיון ה'תשס"ו)

חבר'ה יקרים, אין מה לריב כל כך. לאיש אין גדלותמטר למדות את הגדלות והחשיבות של רבנים. קודם כל, איני מבין מה הבעיה להוסיף עוד כמה שמות. דבר שני, אם כבר רוצים לצמצם, יש לבחון שתי נקודות שהן הדרך היחידה לקבוע רשימה מצומצמת של "חשובי תלמידיו", הדרך היא לבחור משמעותיים ביותר. כיצד? לא לפי גדלות דווקא ולא לפי מי שלכל אחד מכם נראה יותר פופולארי. א. שנות ותק לימוד תחת הרב צבי יהודה. למשל, הרב אבינר שהציבור מאוד מכיר אותו כקשור לרב צבי יהודה למד כשנתיים בערך אצלו. לעומת זראת, הרב טאו הוא אחד מהותיקים ביותר בשנות לימודו שם. ב. הדבר השני שחשוב אלו מחברי הספרים. לא מחברי ספרים בעקיפין, אלא כאלו שקיבלו הוראה מהרב צבי יהודה לשכתב אותו לספרים, כמו הספר קניין תורה וכד'. --אביעד פניגשטיין 19:09, 20 יוני 2006 (IDT)

דרוש מתנדב

אני חייב לציין שהצבעים בציר הזמן ממש מזעזעים. עדיף שיהיו כולם גוונים של ירוק, נניח, שהופכים מבהירים לכהים (או להיפך) ככל שהזמן עובר. גם מיקום הרצי"ה באדום דווקא הוא מאוד צעקני בעיני. זה משדר "חובבני" וזה לא ראוי. מלבד זאת, ציר דומה מופיע בערכי רבנים רבים אחרים. אני חושב שעדיף מאוד להפוך את זה לתבנית, ולהשקיע בה מספיק מאמץ כך שתיראה טוב, במקום שכל ערך יכיל טבלה וכך יהיה קשה להגיע למראה אחיד שלה. מישהו מתנדב להרים את הכפפה? odedee • שיחה‏ 10:07, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

מקור לגבי השואה

כאן מאת ד"ר אבינועם רוזנק. Mort 19:41, 17 באוקטובר 2006 (IST)

האם ידוע לך המקור של דבריו? בברכה, ינבושד.

אין לי שמץ. והאמת שלא מעניין אותי. Mort 19:47, 17 באוקטובר 2006 (IST)

תלמידיו 2

אינני רואה עצמי כבקיא במיוחד בגניאולוגיה של תלמידי הרב צבי יהודה. עם זאת, הצורה הנוכחית בה מסודרת הרשימה נראית לי אקראית ועל כן יש בה משום הבעייתיות. אינני משוכנע כיצד יש לסדר את הרשימה (כמובן שלא לפי הגדולותומטר) - למיטב ידיעתי ניתן לחלק את תלמידיו לשתי תקופות עיקריות - התלמידים המבוגרים והתלמידים הצעירים משנותיו האחרונות. בכל אופן, עד שלא יוכרע אחרת - אני מסדר את הרשימה בסדר אלפביתי (ואגב הויכוח על מי חשוב יותר - מוסיף גם את הרב שילת...). נריה 15:33, 11 במרץ 2007 (IST)

הרצל

שיניתי שהוא תלה על הקיר. כךי ידוע לי,ויש לי גם כמה תמונות שרואים זאת כך. אם אני טועה-שיתקנו אותי. אגב,שאלתי את הרב טאו על כך שהרב צבי יהודה תלה תמונה של הרצל וכו'. והוא אמר לי, שהיה לו בזה איזה "ענין" נסתר, ובוודאי שהוא לא "העריך" אותו מבחינת האישיות,אלא מצד הכלליות שבו,שהוא היה שליח למעשה כה גדול. והרב טאו סיים, שזה מסוג המעשים שרב עושה לעצמו,מטעמים ייחודיים, ולא כהוראה או כהנחלה לתלמידים. ולכן,סיים הרב טאו, לא תראה אצל אף אחד מתלמידי הרב צבי יהודה,שמישהו מהם תולה תמונה של הרצל. א

ההפניה מ: הרב אלי הורביץ, מפנה לאלי הורביץ מנכ"ל טבע. אומנם אותה משפחה אבל לא אותו אדם.

מקורות

בערך יותר מדי סיפורים חסרי מקור, חסרי ביסוס שנשמעים כאילו כל תלמיד בישיבת הר המור או ישיבת מרכז הרב כתב את הסיפורים שהסתובבו בפנימייה בישיבה...Talsardar 15:30, 29 באוקטובר 2007 (IST)

מתנגדיו

את הסיבות למחיקת חלק מהדברים ביארתי בהערה הקטנה בדף שינויי הגרסאות: זהו ערך העוסק באדם מסוים ובשיטתו, וזאת יש לבאר בערכו. ניתן לאזכר בערך את מתנגדי שיטתו בקיצור נמרץ, אך את ביאור שיטתם והסיבות שהביאום לכך יש לבאר בערכם ולא בערכו. כך הוא בשאר הערכים, וכך בערך זה.--212.179.140.131 03:35, 2 בינואר 2008 (IST)

הפרק הנ"ל מתמצת באופן טוב מאוד את ההתנגדות ואין צורך לשנות את זה. כל התנגדות מוסברת בקצרה וכך זה צריך להיות. אם אני רוצה לקרוא על ההתנגדות לרב קוק הרבה יותר קל לקרוא את זה במרוכז במקום לחפש את זה בעשר ערכים שונים. דניאל ב. 03:44, 2 בינואר 2008 (IST)

ראשית עלי למחות על הזלזול שלך בכבוד תלמידי חכמים, שדינו על פי הגמ' כאפיקורס, בהזכירך את שמו ללא תואר רב.

שנית תיאור השיטות המנוגדות לו לוקה כאן בחסר גדול. הקורא פסקה זו יכול להבין שההתנגדות החרדית לשיטתו באה בעיקר מכיוון חב"ד, דבר שכידוע מופרך. אדרבה חב"ד קרובה בהרבה מובנים לשיטתו, כשהדבר בא לידי ביטוי ביחס לכלל ישראל, ולרחוקים מקיום מצוות. כך שהפסקה הזו אינה נותנת תיאור נכון ומדויק למציאות.

שלישית, וזה העיקר, יש הרגשה (שנובעת גם מההערה הראשונה שלי) שיש כאלו שאינם מסוגלים לכתוב עליו בלי לתקוף אותו. בשום תיאור של אשיות אחרת אני לא זוכר שיש פסקה כזו גדולה שמתארת את החולקים עליו. אז בטובכם, הזכרנו מי חולק עליו, ואם ברצונכם לדעת מה הם חושבים, תפתחו בערך עליהם ותקראו.

--212.143.186.35 04:00, 2 בינואר 2008 (IST)

ראשית, אני מצטער על כך שנראה שהבעתי זלזול, פשוט לא הייתי מודע לכך שהשמטת התואר היא בגדר פגיעה ולכן אני מתקן זאת.

שנית, אם אתה חושב שהתיאור לוקה בחסר, תרחיב ותמלא את החסר במקום למחוק את מה שיש.

שלישית, אין פה נסיון לתקוף את הרב, אלה רק לתת את כל מגוון הדעות בנושא. הקורא יכול להחליט לבד במה הוא מאמין ותומך. הפסקה לא כזו גדולה, פסקת הביקורת בערך על ישעיהו ליבוביץ לדוגמה גדולה יותר. בברכה, דניאל ב. 04:10, 2 בינואר 2008 (IST)

להערה השנייה - אני אכן חושב שהדברים לוקים בחסר, אולם לפי דעתי המקום שבו הם ראויים להכתב הוא בערך של ה'מתנגדים' ולא בערך זה. אחרת מה יהיה כתוב בערך של ה'מתנגדים'? את דעתו של הרב קוק החולק עליהם? האם אינך מבין שאתה יוצר ערכים מעוותים, כשבכל ערך אתה כותב את מה שאינו מתאים לו?

להערה השלישית - עיינתי בערך על ישעיהו ליבוביץ אך אני איני חוזר בי, כיוון ששם לא מוזכר כלל מי חולק עליו, אלא רק מה הן הדעות החלוקות, ובאמת אי אפשר להפנות לערך אחר כפי שזה מתבקש, מה שאין כן אצלנו ניתן לכתוב את הדעות החלוקות בערך של מי שחושב אותן, וכך ראוי אכן לעשות.--212.143.186.35 05:13, 2 בינואר 2008 (IST)

הפיסקה לוקה בחסר. לרצי"ה היתה התנגדות מתוך הציבור הדתי לאומי ולאו דווקא מהשמאל של "נתיבות שלום". ראשי ישיבות תיכוניות הסתייגו מהליכת תלמידיהם למרכז הרב. הרב גולדוויכט ראש ישיבת כרם ביבנה אסר על תלמידו הרב פוזן ללכת למרכז הרב (כך כתב במאמרו לפני ר"ה תשס"ט במקור ראשון). הרב עמיטל פרש ממנהיגות גוש אמונים כשהבין שהרצי"ה הוא הדמות העליונה של אנשי הגוש. ועוד. מי שישלוף את הצופה לאחר מהפך 1977, יראה מודעת מחאה נגד הרצי"ה של עשרות ראשי ישיבות תיכוניות ועוד. הם מחו נגד הניסיון (שלא צלח) למנות את הרב דרוקמן לשר החינוך במקום את זבולון המר. ברור שהחרדים ולייבוביץ' התנגדו לו, אבל זה מיותר לכתוב. זה כמו לכתוב שהשומר הצעיר התנגד לרבי מסאטמר. --שפ2000 - שיחה 13:25, 17 ביוני 2010 (IDT)

יש לי רושם (לא אוכל למצוא מקור לכך) שגם הרב משה צבי נריה הסתייג מדרכו. לרב נריה היתה נטיה חזקה יותר לעולם הישיבות החרדי על מנהיגיו (היה מקורב לחזון איש). בכל אופן את ילדיו הוא שלח ללמוד בפוניבז', ולא במרכז הרב בה הוא למד בעצמו אצל הראי"ה. --שפ2000 - שיחה 13:26, 17 ביוני 2010 (IDT)

כמו שכתב האלמוני למטה (אולי שם מקום הדיון), יש בעולם הרבה מאוד דעות, אבל לא כל מי שלא חושב כמוני בנושא כלשהו (וזה כנראה כל שאר האנשים בעולם) הוא מתנגד שלי. בפסקה מתנגדיו צריכים להופיע הבולטים ביותר, לא אלה שחשבו אחרת ממנו בתחום מסוים, לא מי שתומך במפלגה אחרת או במוסד אחר, אלא מי שהביעו התנגדות מפורשת כלפיו או כלפי דעותיו. היו כאלה כמובן, אולם יש להביא מקורות. באופן כללי מקובל כאן שיש להביא ביקורת רק במקרים בולטים. גם אם אכן הרב גולדוויכט אסר על מישהו ללכת למרכז הרב זו לא ממש ביקורת על הרצ"י וודאי לא בולטת. הפרישה של הרב עמיטל בולטת יותר - אבל יש להביא מקור אמין. כך גם מודעת המחאה המתוארת. לגבי הרב נריה, אני לא חושב שהוא שלח את ילדיו ללמוד בפוניבז' (בגיל הזה, בחברה הזאת, כבר לא "שולחים"), ואפילו לא בטוח שמי מהם (ודאי לא כולם) למד שם. נרו יאיר • שיחה • ה' בתמוז ה'תש"ע • 14:25, 17 ביוני 2010 (IDT)

נרו יאיר. בפסקה האחרונה יש לך טעות עובדתית. וכתלמידו של בנו הבכור, למדתי את חידושי הרבנים שך ודסלר, ולא אחרים... נדמה לי גם שלרמ"צ נריה מיוחסת האמרה -"אני מעדיף שילדי לא יאכלו אצלי, מאשר אני לא יאכל אצלם". --שפ2000 - שיחה 08:47, 18 ביוני 2010 (IDT)

אני יודע שלרב אברהם יצחק הייתה אוריינטציה חרדית. לא זה מה שאמרתי. גם השמועה, לו יצויר שהיא נכונה, אינה רלוונטית. נרו יאיר • שיחה • ט' בתמוז ה'תש"ע • 15:31, 21 ביוני 2010 (IDT)

דעת הרצ"י לגבי גיוס בנות לצבא: העתקה מתוך שיחה:יהדות חרדית

בזמנו הרצ"י קוק התיר ופסק בעקבות המשנה והרמב"ם ("במלחמת מצוה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה") שמדובר אף במצווה (ובגלל שלדעתו מדובר במלחמת מצווה ופיקוח נפש - הבעיות האחרות כמו "איש דרכו לכבוש", פשוט נדחות), אבל כתב שצריך ללכת אחרי הרבנות הראשית שאוסרת "מדין השופט אשר יהיה בימים ההם" [...] וגם לבסוף כשחשב שמדובר באיסור, האיסור הוא לא מעיקר הדין שמותר אלא בגלל טעמי צניעות [www.kimizion.org/maamar/bhb66a.doc]. ולכן גם אם כיום רבני החרדלים אוסרים, היחס שלהם מתון מאוד למי שכן התגייסה, כי יודעים שמעיקר הדין "כלה מחופתה" קיים ולא מדובר פה באיסור עקרוני כמו חילול שבת, אכילת טרפות או גניבה [...] ואף רבנים חרדלים שאוסרים, בדיעבד מנסים לחזק בנות דתיות שבחרו להתגייס: הרב אבינר: מחזק דתיות שהתגייסו לצה"ל [...] --אפי ב. • שיחה • 10:30, 15 בנובמבר 2007 (IST)

• כתבת: "בזמנו הרצ"י קוק התיר...וגם לבסוף כשחשב שמדובר באיסור...".

מה שקרה "לבסוף" (כלשונך) - מעולם לא סתר את מה שקרה בהתחלה, שכן: כבר מלכתחילה - הרצ"י מעולם לא התיר גיוס לצה"ל, אלא תמיד תמיד התיר (כדעת החרדים) רק גיוס לכל צבא יהודי ("תיאורטי" כלשון הרב אבינר) כזה שבו שום קלקול בצניעות אצל החיילים - ושום נפילה מוסרית של האשה - לא יביאו את האשה הדתייה לידי סכנה ממשית בנושא צניעותה שעליו נאמר "יהרג ובל יעבור", וכן פסק שבמלחמת מצוה יש - לא רק התר - אלא אף מצוה על בנות להתגייס לצבא יהודי "תיאורטי" כזה, דהיינו צבא שבו סכנת צניעותה של האשה הדתייה - אינה סכנה ממשית. החידוש בהתר של הרצ"י היה אפוא כי - גם מעיקר הדין של "אין דרך אשה לכבוש" - צבא "תיאורטי" כזה יהיה מותר לבנות.

מאידך, אם תמצא מקום אחד שבו הרצ"י פסק אי-פעם שמותר לבנות להתגייס לצה"ל - אז אתה מוזמן להפתיע אותי. אדרבא, הציטוט מדברי הרב אבינר מראה את ההפך, וזו לשונו שם: "רבנו, הרב צבי יהודה, אמר שבאופן תיאורטי גם נשים חייבות במלחמת מצוה [שים לב אפי שעל נקודה תיאורטית זו מסכימים גם החרדים]...אבל הוא מיד הוסיף ש"בהוראה ההלכתית יש הכרח לקחת בחשבון את מצב העניינים של נסיונות ומכשולים בצניעות", ולכן הרצ"י ביקש את חוות דעתה האומדנית של הרבנות הראשית לגבי שאלת מידת ממשיותה הקונקרטית של סכנת צניעותה של האשה הדתייה בצה"ל (שאינו צבא תיאורטי אלא צבא מאד קונקרטי). לאחר שחוות הדעת האומדנית הזו ניתנה (כולל פסק הלכה שאוסר על פי האומדן הנ"ל) - אז הרצ"י פסק שאסור לבנות להתגייס לצה"ל. אבל היכן ראית כי אי-פעם הוא "התיר" לבנות להתגייס לצה"ל (ולא רק לצבא תיאורטי כזה שבו סכנת צניעות האשה הדתייה אינה סכנה ממשית), וכי רק "לבסוף" הוא נסוג בו מהתר זה?

• כתבת: "ופסק בעקבות המשנה והרמב"ם ('במלחמת מצוה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה') שמדובר אף במצווה (ובגלל שלדעתו מדובר במלחמת מצווה ופיקוח נפש - הבעיות האחרות כמו "איש דרכו לכבוש", פשוט נדחות)".

וכבר כתבתי לך אתמול שעל נקודה זו של התר במלחמת מצוה - לא חולקים החרדים: וכי יעלה על דעתך שהחרדים יחלקו על המשנה ועל הרמב"ם - שבמלחמת מצוה אף כלה יוצאת מחופתה וכו'?

אגב, לא הבנתי את מילותיך "שמדובר אף במצוה": ברור שמלחמת מצוה היא מצוה!

• כתבת: "אבל כתב שצריך ללכת אחרי הרבנות הראשית שאוסרת "מדין השופט אשר יהיה בימים ההם".

עוד לפני שהרצ"י הכריע ללכת אל השופט אשר יהיה בימים - הרצ"י הכריע מעצמו כי (בהתאם ללשונו של הרב אבינר שם): "בהוראה ההלכתית יש הכרח לקחת בחשבון את מצב העניינים של נסיונות ומכשולים בצניעות", וכי (כלשונו של הרצ"י כבר בפסק הראשון): "בשירות צבאי לבנות קיימת סכנה של נפילה מוסרית, וקשה לבת להישאר בתמימות צניעותה. עובדה היא שבצבא קיים קלקול בצניעות". זה לא דיעה של הרבנות הראשית - אלא זוהי דיעה קודמת של הרצ"י. עכשיו ראוי לשאול: בשביל מה הפנה הרצ"י בשלב זה את ההכרעה אל השופט אשר יהיה בימים ההם? ובכן, זה לא היה על מנת שהשופט אשר יהיה בימים ההם יכריע הלכתית האם מותר לבת להתגייס אל צבא כזה שבו היא תסתכן ממשית בנושא צניעותה - שהרי כבר היה ברור לרצ"י שיהיה אסור לה להתגייס לצבא כזה (מטעם "יהרג ובל יעבור"), אלא (הרצ"י הפנה את ההכרעה אל השופט אשר יהיה בימים ההם) - על מנת שהשופט הנ"ל יעריך ויאמוד את המצב הקונקרטי של צניעות האשה הדתייה בצה"ל (לא בצבא תיאורטי): לדוגמה, יכול להיות שהשופט יאמוד את המציאות הקונקרטית בשטח - ויפסוק שבצה"ל קלקולי הצניעות של החיילים אינם כה חמורים במידה כזו שעלולה להפיל את האשה הדתייה מבחינה מוסרית עד כדי סכנה ממשית בנושא צניעותה של אותה אשה דתייה. אם כך היה מעריך השופט לגבי אומדן המציאות הקונקרטית בשטח - אז הרצ"י היה מתיר לבנות להתגייס לצה"ל.

• כתבת: "האיסור הוא לא מעיקר הדין שמותר אלא בגלל טעמי צניעות".

הרב אבינר לא כתב "מעיקר הדין שמותר", אלא "מעיקר הדין", דהיינו מעיקר הדין של "אין דרכה של אשה לכבוש" (שהרי זה היה הדין העיקרי שבו דן הרצ"י שם). הרב אבינר התכוון אפוא להגיד כי הרצ"י סבר שמעיקר הדין הנ"ל (של "אין דרכה של אשה לכבוש") - מותר לבנות להתגייס לצבא תיאורטי. אבל הרצ"י הוסיף כי בפועל - אם השופט אשר יהיה בימים ההם יכריע שקלקולי הצניעות בצה"ל הם כה חמורים במידה כזו העלולה להפיל את האשה הדתייה מבחינה מוסרית עד כדי סכנה ממשית בנושא צניעותה של אותה אשה דתייה, אז ברור שיהיה צריך לאסור - אבל לא מעיקר הדין של "אין דרכה של אשה לכבוש" (שהוא הדין העיקרי שבו דן הרצ"י שם) - אלא מדין אחר של צניעות; הדין האחר הזה (הנופל בקטגוריה של "יהרג ובל יעבור") - עשוי אפוא שלא להיות רלבנטי בצבא תיאורטי שבו אין סכנה ממשית לצניעותה של האשה הדתייה, ולכן נקט הרב אבינר בביטוי "לא מעיקר הדין" (הנ"ל).

• כתבת: "ולכן גם אם כיום רבני החרדלים אוסרים, היחס שלהם מתון מאוד למי שכן התגייסה".

וכי יש חולק על כך שהיחס שלהם מתון אל מי שהתגייסה? גם היחס של ברסלבים או של מחזירים בתשובה חרדים - אל מחללי שבת בימינו - הוא מאד מתון: לא נוזפים בזה שחילל שבת - אלא מנסים לתת לו "שיחות חיזוק" וכדומה [...].

• כתבת: "כי יודעים שמעיקר הדין 'כלה מחופתה' קיים".

את זה יודעים גם החרדים, אלא שהחרדים - ממש כמו ה"חרדלים" - טוענים שיש כאן בעיה אחרת, והיא אפילו בעיה חמורה יותר (לדעתם), אשר עליה נאמר "יהרג ובל יעבור" (כמובן כל זה רק לדעת החרדים וה"חרדלים").

• כתבת: "ולא מדובר פה באיסור עקרוני כמו חילול שבת, אכילת טרפות או גניבה".

לדעת הרבנים "החרדלים" (כמו הרבנים החרדים) - מדובר פה באיסור עקרוני הרבה יותר וחמור הרבה יותר. כך הם חושבים.

[...]

• כתבת: "לגבי גיוס בנות לצבא יש הבדל גדול מאוד בין חרדים לחרדלים...כך שהיחס לגיוס בנות בחברה החרדלית לצבא, שונה בתכלית מהיחס בחברה החרדית".

כמובן שיש הבדל, אבל ההבדל הזה אינו בנקודה של הטאבו (המוסכם על כולם) - אלא בנקודות אחרות, כגון במה שציינת לגבי דברי החיזוק של הרב אבינר (כמובן לא "חיזוק" תופעת הגיוס אצל הבנות - אלא "חיזוק" הבנות עצמן על מנת שלא תיפולנה מבחינה רוחנית, ממש כמו שיש רבנים חרדים המחזירים בתשובה - או רבנים ברסלבים - שמעודדים [להבדיל] גם חילונים וכו').

• כתבת: "ואף רבנים חרדלים שאוסרים".

לא "רבנים חרדלים" גרידא - אלא כל הרבנים החרדלים.

• כתבת: "בדיעבד מנסים לחזק בנות דתיות שבחרו להתגייס".

ממש כמו שחרדי ברסלבי יחזק גבר דתי שבחר להכניס טלביזיה הביתה. שיחות חיזוק זו תופעה קלאסית אצל מחזירים בתשובה - בין חרדים ובין "חרדלים".

[...]

Elico 15:07, 15 בנובמבר 2007 (IST)

יואל בן נון

הנ"ל אינו מתלמדיו המובהקים של הרב צבי יהודה. הוא לא היה מעולם כזה, גם לפני ששנה ופירש, וקל וחומר לאחר מכן. לכן אין מקומו ברשימת התלמידים המובהקים.

כל נסיון שלך לצרפו לרשימה זו, לא יתקבל אלא לאחר שתמציא לכך ראיה כתובה, כנהוג בויקיפדיה.

בכבוד רב --מחל - שיחה 01:50, 2 ביולי 2008 (IDT)

הוא בוודאי תלמיד של הרצ"י. להפך עליך חובת הוכחה שהוא לא כזה. ומה שכתבת על שנה ופירש נוגע לביזיון תלמידי חכמים. כנראה שאתה מקפיד רק על כבוד רבותיך. --אפי ב. • שיחה • 10:32, 2 ביולי 2008 (IDT)

א. הרשימה שאליה שייכת את הנ"ל מתייחסת לתלמידים החשובים ביותר של הרצי"ה, הרואים בו אורים ותומים לדרכם, והילכך אין להכלילו בה.

ב. ברור שהנ"ל בדעותיו היום אינו הולך בדרכו של הרצי"ה. אני לא חושב שיש מישהו שחושב כך. ואם תשאל את הנ"ל הוא וודאי יאשר לך את הדברים. אין בכך שום פגיעה. מותר לאדם לחשוב מה שהוא רוצה. אבל אי אפשר לקפוץ על כל החתונות.

ג. אם תסתכל בדפי השיחה על הפיגוע בישיבת מרכז הרב תיווכח שאין אפשרות להכליל בויקיפדיה ידיעות המבוססות על ידע אישי, ואם ברצונך לטעון שהוא תלמיד של הרצי"ה עליך להוכיח זאת מן הכתובים.

בכבוד רב--מחל - שיחה 02:09, 4 ביולי 2008 (IDT)

השאלה מיהו רב ומיהו תלמיד, כנראה מסובכת יותר מהשאלה מיהו יהודי. ספק אם ניתן להכריע בה, במיוחד מישהו שלא היה בזירת האירועים. הרב יכול להצביע על תלמידיו, אך גם תלמיד יכול להצביע על רבותיו שמהם למד תורה. לא ברור אם תלמיד אחד יכול לפסול תלמיד אחר, ולומר שהוא יותר תלמיד ממנו. כידוע ויכוח כזה שריר וקיים עד היום בין התלמידים הוותיקים של הרב צבי יהודה לבין תלמידיו ה"צעירים" שמשתייכים ל"ישיבות הקו". מה שברור הוא שהרב יואל בן נון ישב לפני הרב צבי יהודה ושתה מתורתו, לא פחות מרבנים ותלמידים אחרים. ולא רק הוא אלא גם אישתו. לדעותיו אין קשר לקביעה אם הוא תלמיד או לא. יש הרואים בו ממשיך של הרב צבי יהודה יותר מרבנים שנחשבים למובהקים, בחלק מהציונות הדתית, ולא לך להכריע בדבר. מה שברור שבכמה הבטים כמו צניעות והיחס לחילונים הרצ"י קוק היה פחות קנאי, מאשר אנשי הר המור למשל, ובעניין הזה הרב בן נון משקף אותו יותר. ועל מחלוקות כאלו שהם לשם שמים, כבר אמרו "והאמת והשלום אהבו". הניסיון לפסול רב ירא שמים, בגלל שהשקפותיו לא בדיוק כמו שלך, הוא ניסיון חשוך, מקומם ואפל, שאין לו דבר וחצי דבר עם דרכו של התלמוד, שמלא במחלוקות על כל צעד ושעל. חז"ל לא היו בולשביקים, ואיפשרו למגוון רחב של דעות להתקיים. למשל לצד רבי עקיבא שהאמין בבר כוכבא כמלך המשיח הם הכניסו דעתו של תלמיד חכם זוטר שזלזל בתפיסתו הזו. --אפי ב. • שיחה • 13:45, 4 ביולי 2008 (IDT)

ראשית, לצערי יש לך טעות יסודית, והיא שהרשימה הנידונה אינה אמורה לכלול את כל מי שרואה עצמו כתלמיד של הרצי"ה, אלא רק את התלמידים המובהקים ביותר של הרצי"ה, וברשימה זו ודאי שאין לכלול את מי שדעותיו שונות בתכלית מדעותיו של הרצי"ה, והוא בבחינת "שנה ופירש" ממשנתו של הרצי"ה (הביטוי הזה הוא מדוייק, גם אם הוא צורם לך).

שנית, ברור שאף אחד, כולל הוא עצמו, לא רואה אותו, בדעותיו הנוכחיות, כממשיך של הרצי"ה. משא"כ המחלוקת בין ישיבות הקו לבין תלמידי הרצי"ה המבוגרים, שכל אחד מהם מביא להוכחת משנתו את דברי הרצי"ה.

שלישית, לא ברור לי למה אתה מרמז בדבריך על עניני צניעות ויחס לחילונים. לגבי צניעות - הרצי"ה היה מחמיר גדול, עוד יותר אפילו מהחפץ חיים, ואתה יכול לקרוא על כך בשיחותיו. לגבי יחס לחילונים, לא ברור לי למה אתה מתייחס, ואדרבה מגדולי תלמידי הר המור הם מקימי הישיבות בתל אביב, שיש להם קשר למוקד הציבור החילוני.

ורביעית, ביחס למלות הסיכום שלך, גם אם ישנם דעות שונות ויחס של אהבה בין החולקים כפי שהיה בין בית שמאי לבית הלל, אין אמור בכך שהיה טשטוש במחלוקת ביניהם, ואע"פ שהם נשאו נשים זה מזה, מ"מ הודיעו אחד לשני אם היה אסור לו לשיטתו לשאת אשה זו.

בברכת האמת והשלום אהבו.--מחל - שיחה 23:42, 20 ביולי 2008 (IDT)

ראיתי שגם הורידו אותו מהרשימה הכללית ושמו במקומו כמה גדיים שעוד לא הספיקו לצמח זקן. הביטוי "שנה ופירש" שמופיע בפסחים מ"ט כידוע מתייחס למי שעזב לגמרי את דרך התורה (רש"י שם: תלמיד ששנה ופירש מן התורה, ויודע כמה תלמידי חכמים מגנים את עמי הארץ, וכמה הם שפלים בעיניהם שונא יותר מכולם) ולכן הוא צורם כאשר אומרים אותו על רב בישראל. אם אין לך את ה"אוזן" לכך, זוהי בעיה בפני עצמה. לומר על רב שמבחינת גדלות תורנית שם אותך כנראה בכיס הקטן שלו "שנה ופירש" יש בה חוצפה, עזות מצח וביזוי תלמידי חכמים. אבל ביזוי תלמידי חכמים, נהוג לקיים כנראה רק כאשר מדובר ברבותיך, כמו שנוהגים החרדים ברבנים הסרוגים. יש לך טעות תפיסתית גדולה בנוגע לרב ותלמיד. מי אמר שלתלמיד אסור שיהיו דעות אחרות מאשר לרב? האם אריסטו הפסיק להיות תלמיד של אפלטון, בגלל שהיו לו תפיסות ודעות אחרות? אין כמה מקרים "פעוטים" בתלמוד שבהם רב ותלמיד חולקים אפילו בדברים מהותיים? לגבי צניעות לרב צבי יהודה לא היה אכפת ללמד נשים וגברים בחדר אחד ויש לי עדויות ממקור ראשון על כך. וכך נהג בשנים הראשונות, עד שבאו מחמירים שונים וטענו שזה מפריע להם. בדיוק כפי שעשו תלמידים צעירים הפרדות בחגיגת יום ירושלים ברחוב שליד הישיבה, למורת רוחו של רב' אברום שפירא, שטען כלפיהם שלא צריך להתעסק בכך. אבל אחרי שנידנדו לו כל כך הרבה בעניין, הוא הסכים שיבצעו את החומרות שלהם. ובכלל, מי שרוממות הסובלנות והכלל ישראליות בגרונו, צריך שיהיה פחות קנאי ויותר סובלן לכל מיני תופעות שאינן לרוחו. --אפי ב. • שיחה • 12:45, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

רשימת התלמידים

בכדי להכלל ברשימה יש לעמוד בשני תנאים:

א. להיות תלמיד מובהק של הרב - הגדרה זו אי אפשר לקבוע לה קריטריונים והיא נקבעת על פי היכרות אישית.

ב. להיות "בולט" מבחינה ציבורית - הגדרה שתיקבע על פי ההיכרות עם שם הרב בציבור הרחב (לא בני ישיבות בלבד). דמויות שמוכרות בין תלמידי החכמים כחשובות יוספו אף הן, אם יש ראיות לכך.

הגר"י בן נון אינו זקוק להמלצה, אבל כיוון שידיהם של חסידים שוטים נגעו בדבר, צריך להבהיר. שנות לימודו של הרב היו במרכז הרב, אצל הרב צבי היודה, כולל מגע אישי. הרצי"ה ראה בו תלמידו, ומעולם לא רמז אחרת. לגבי עמדתו הציבורית של הרב יואל אין צורך להרחיב.

שאר הרבנים, אותם הורדתי מהרשימה, הורדו כיוון שאין כל ספק בכך שאין הם בולטים בציבור. ישנם עוד ברשימה, שמעמדם הציבורי מוטל בספק, ואילו היה הדבר תלוי אך בי הייתי מורידם, אלא שאני רוצה להתחשב גם בעמדתם של אחרים. אריה א - שיחה 01:20, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

נ.ב. לכותב לעיל - מי לידך תקע שהרב בן נון הוא ששינה מדרכו של הרצי"ה? אולי דווקא רבותיך שינו? בידי לצטט כמה וכמה דברים של הרצי"ה המזדהים דווקא עם דברי הרב יואל כנגד "תלמידים" אחרים. אכן, אין הוא פועל בדיוק כרצי"ה, שכן הוא מתמודד עם המציאות, אך תלמידים האחרים שינו לא פחות ואולי אף יותר, למרות שהם מנסים להחזות כנאמנים מוחלטים. אריה א - שיחה 01:23, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

אני לא מומחה לרב צבי יהודה, אבל כיסוח רציני כמו שלך לא יתכן ללא דיון מוקדם. שוחזרת, ואנא דון כאן עם בעלי הפלוגתא שלך. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באב ה'תשס"ח • 09:04, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

זה לא כיסוח רציני, והסיבות לו הובאו לעיל. מי שרוצה להתווכח מוזמן, עד כה אף אחד לא הביא טיעון נגדי, כך שזה קצת מגוחך לשחזר. יש לציין כי העובדה שלא היה פיקוח על הוספת אותם שמות על ידי תלמידיהם המעריצים, לא הופכת אותם לקדושים. ניתן לראות בבירור אילו שמות היו בערך מן ההתחלה ואילו הוספו על ידי מעריץ כזה או אחר. אריה א - שיחה 03:48, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

כדאי לזמן לכאן ללוח מודעות ולפעול רק לאחר דיון. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב באב ה'תשס"ח • 09:53, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

קביעת רשימה מוגדרת של רבנים.

בעקבות מלחמת העריכה האינטנסיבית שנערכה כאן בימים האחרונים, מסתבר שיש צורך בדיון מסודר שיסגור סופית את נושא התלמידים. לפני הדיון עצמו אני מרגיש צורך להקדים ולתאר את השתלשלות הדברים מנקודת מבטי.

לאחרונה חזרתי מהעדרות ארוכה וגיליתי שנערכו ברשימת תלמידי הרב צבי יהודה קוק שינויים רבים בזמן זה. עיקרם של השינויים היה בעל אופי זהה - תלמידים של רב מסויים מבריגים אותו לרשימה מעל ומעבר למעמדו בציבור. בעקבות הנסיון שלי להחזיר את הרשימה למצב התקין הקודם, נפתח מאבק על הרשימה שגרם לי חוסר חשק להמשיך לעסוק בעניין ולכן נטשתי את העיון בערך. לאחר מנוחה שבתי היום וראיתי שבשבוע לאחר עריכותי התהווה מאבק אלים למדי סביב הערך שכלל את נעילתו הזמנית.

במהלך המאבק נעשו כמה פעולות שהן בעיני בלתי סבירות מכל בחינה הגיונית:

א. הוספו לרשימת "התלמידים הבולטים" של הרצי"ה שמות של רבנים שמתוך עשרה תלמידים אקראיים בישיבות "מרכזניקיות" אולי אחד יזהה את שמם (וגם בזה איני בטוח).

ב. נפתח מאבק אישי נגד שמו של הרב יואל בן נון, תוך ניסיון למחוק אותו כיוון שדעתו שונה מדעת הכותב.

ג. הוספו לטבלת התלמידים בראש הערך, שאמורה לכלול את התלמידים הבולטים ביותר בלבד, שמות של רבנים שקישורם אדום, כלומר אין להם ערך בויקיפדיה (ולחלקם גם לא יהיה אף פעם). לא יעלה על הדעת שדווקא אלה תלמידים חשובים יותר מתלמידיו המפורסמים.

אני מצרף קישור לגירסא ראשונית של רשימת התלמידים (כפי שהיתה לפני פרישתי הזמנית), ואני סבור כי רשימה זו, שניתן לראות בגרסאות הסמוכות אליה שבאופן כללי הייתה סביבה הסכמה, צריך לעמוד ביסוד הרשימה הסופית - [1].

עד כאן הזווית האישית, ובכדי לעצור את הבלאגן, אני פותח כאן דיון ליצירת רשימה מוסכמת של תלמידים. אציין כאן את רשימת התלמידים שלדעתי חשיבותם מספיקה להכתב בערך (ואלו שבטבלה) ונימוקם בצידם. מתחת לרשימה אפתח שתי כותרות שתחתיהן אפשר יהיה לדון בשני סוגי שמות - כאלו שמציעים להוריד מהרשימה, וכאלו שמציעים להוסיף אליה. אני מבקש כאן כל הצעת שם תלווה בנימוק, ושרק אנשים שמכירים את החברה המדוברת או את הדמות הספציפית יביעו את דעתם, כדי שבאמת יהיה ברור איזו דמות יש לה חשיבות ואיזו לא. אריה א - שיחה

הצעה לרשימת התלמידים

הרב שלמה אבינר - רבה של בית אל א' וראש ישיבת עטרת ירושלים

הרב יעקב אריאל - רבה של רמת גן ונשיא ישיבת רמת גן

הרב דב ביגון - ראש מכון מאיר

הרב משה בלייכר - ראש ישיבת שבי חברון

הרב חיים דרוקמן - ראש ישיבות בני עקיבא וראש ישיבת אור עציון

הרב צפניה דרורי - רבה של קרית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר

הרב אליעזר ולדמן - ראש ישיבת ניר בקרית ארבע

הרב צבי ישראל טאו - נשיא ישיבת הר המור

הרב אליקים לבנון - רבה של אלון מורה, וראש ישיבת אלון מורה

הרב זלמן מלמד - רבה של בית אל ב', וראש הישיבה שם

הרב אלי סדן - ראש המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי

הרב מרדכי שטרנברג - ראש ישיבת הר המור בירושלים

הרב עמיאל שטרנברג - ראש ישיבת הר המור בירושלים וראש כולל "חזון אלחנן" בעיר דוד

הרב אריה שטרן - ראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה

• כל אלו ראשי ישיבות חשובות או מוסדות חשובים אחרים.

הרב עודד וולנסקי - ר"מ בישיבת הר המור

הרב יעקב לבנון - ר"מ בישיבת הר המור

הרב יעקב פילבר - מיסד וראש ישיבת ירושלים לצעירים

הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבת מרכז הרב ובישיבת נחלת יצחק ומרבני תקומה

• אלו הבולטים מבין הרבנים המלמדים במרכז הרב/הר המור - הישיבות הממשיכות את "מרכז" של הרב צבי יהודה.

הרב שאר ישוב כהן - רבה של חיפה ונשיא מוסדות אריאל

היה מועמד להיות רב ראשי.

הרב דב ליאור - רבה של העיר חברון, ראש ישיבת ניר ואב בית דין

נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בציונות הדתית.

הרב פרופ' נחום רקובר - חתן פרס ישראל, משנה ליועץ המשפטי לממשלה ועורך הספר קניין תורה

חתן פרס ישראל.

הרב יואל בן נון - ממייסדי ישיבת הר עציון, והמחולל העיקרי של "מהפכת התנ"ך" בישיבות הדתיות לאומיות.

ייסד ישיבה, עמד בראש ישיבה אחת, הוביל מהפכה לימודית בישיבות ומלבד זאת דמות מוכרת מבחינה ציבורית

חנן פורת

ממקימי גוש אמונים, דמות חינוכית בולטת ומוכרת אף היום.

• כל אלו דמויות מוכרות מאוד בעולם הישיבות.

מלבדם נראה לי שראוי להוסיף את הבאים:

הרבנית חנה טאו - מחלוצות לימוד התורה לנשים

העמידה תלמידות הרבה, והרב אבינר מעיד על הכבוד שהרצי"ה עצמו רחש לה.

הרב מנחם פרומן - רבה של תקוע

דמות מוכרת, ראש ישיבה, דומני שאף גר אצל הרצי"ה במשך תקופה.

הרב יצחק שילת - מהדיר כתבי הרמב"ם וממיסדי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים

בשל מפעלו הספרותי

ומתוכם בטבלה בראש הערך:

• הרב שלמה אבינר
• הרב צבי ישראל טאו
• הרב עודד וולנסקי

הרבנים הבולטים ביותר מבין תלמידי הרצי"ה ממחנה 'הר המור'.

• הרב אליקים לבנון
• הרב זלמן מלמד
• הרב דב ליאור

הרבנים הבולטים ביותר מבין תלמידי הרצי"ה ממחנה 'מרכז'

• הרב יעקב אריאל

נחשב לרב החשוב ביותר המקובל על מרבית הזרמים בציונות הדתית.

• הרב יואל בן נון

למרות דרכו הייחודית, אין ספק שמשנתו מבוססת במובהק על דרכו של הרצי"ה. דמותו הציבורית והשפעתו על לימוד התורה בישיבות ("מהפכת התנ"ך") גדולה מזו של רוב המוזכרים ברשימה.

• הרב חיים דרוקמן

ראש מרכז ישיבות בני עקיבא. דמות מוכרת ומשפיע בין כל תלמידי הרצי"ה.

הצעות להסרת שמות

באופן כללי נראית הצעתך הגיונית (אם כי אינני בקי בכל עניין תלמידי הרצי"ה), רק לא הייתי מציב את הרב יואל בן-נון בתבנית בראש הערך, וזאת משום שדרכו שונה מאוד מזו של הרצי"ה, ואין הוא "תלמיד" שלו במובן של ממשיך דרכו. הוא אמנם למד אצלו ושאב ממנו הרבה, אבל זה לא מספיק. הלל • שיחה • ל' באב ה'תשס"ח • 07:07, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

גם אני מצטרף לספקות לגבי הרב יואל בן נון. היו גם כאלה שלמדו כמה שנים במרכז הרב והפכו להיות חרדים או חילוניים. האם סביר להכניסם לרשימה? האם הרב יואל בן נון מחשיב את הרב צבי יהודה כרבו? לדעתי יש מקום להחשיבו כבוגר של מרכז הרב, שהוא פרט טכני ביוגרפי. כשמדובר בתלמידים של רב, יש לרשום תלמידים שרואים את עצמם כממשיכים אותנטיים שלו. נרו יאיר • שיחה • ל' באב ה'תשס"ח • 11:34, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

אני כפי שכתבתי בעבר, חושב שהרב יואל בן נון ראוי להיות כתוב כתלמידו. בוודאי שהרב בן נון מחשיב את עצמו כתלמידו. ומי ערב לנו שתלמיד אחד משקף את הרב באופן נאמן יותר מהשני? הרי ברגע שהרב צבי יהודה נפטר, התחילו מאבקים רבים בעניין זה. --אפי ב. • שיחה • 13:12, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

אין חולק שהרב בן נון למד אצלו, אבל איני בטוח שהוא רואה את עצמו כממשיך אותנטי. אני לא חושב שהוא יאמר שהוא היחיד שהבין נכונה את הרב צבי יהודה. נכון שיש ויכוחים בין התלמידים; אולם כשרוב מוחלט של שאר התלמידים אינם רואים תלמיד אחד כממשיך של אותה דרך - יש לכך משמעות רבה. נרו יאיר • שיחה • א' באלול ה'תשס"ח • 14:07, 1 בספטמבר 2008 (IDT)

מהיכרות אישית, ועל פי שדבריו ששמעתי, הוא רואה בעצמו תלמיד לא פחות מרבנים אחרים (ודרך אגב, גם מגבה זאת באמירות של הרב צבי יהודה לא פחות מהם). גם משנתו היא באופן מובהק משנה "קוקניקית" ולא "גושניקית" (אם נכליל) - משמעות הדברים למשל: שבדומה לתפיסת הר המור, הוא סבור שאנו מנוהלים על ידי "תכנית אלוהית גדולה ונסתרת" ולא מעשי ידינו קובעים את התוצאות, ולכן ה"נסיגות" הן "סיבוכים" כלשון הרצי"ה. שכל עמדותיו המדיניות נובעות מרצון חד משמעי לחזק ככל שניתן את ההתיישבות ביהודה ושומרון. שעמדותיו ה"ממלכתיות" נובעות באופן ישיר מדברי הרצי"ה בנושא. וזה רק חלק מהדברים.

בוודאי שאפשר לומר כי הוא הקצין אלמנטים מסויימים במשנת הרצי"ה והשמיט אחרים, אך כך ניתן לומר גם על תלמידיו האחרים. נכון שדרכם של רוב התלמידים נטתה לדרך שונה משלו, אבל עדיין זה לא מוכרח שהם נאמנים יותר לדרך המקורית. יש לזכור שאנו פועלים במציאות חדשה שהרצי"ה לא היה בה, ולא בטוח בכלל שהוא היה פועל כמו תלמידיו. מעבר לזה, גם בין תלמידיו יש הבדלים רבים, ובכמה נושאים אני לא בטוח שהרב יואל לא קרוב יותר לחלקם מאשר אחרים. העובדה שבנושא מרכזי אחד הוא נקט בקיצוניות (אולי מוגזמת), אוסר שתגרום לנו לראות אותו רק דרך מראה זו. אריה א - שיחה 22:52, 1 בספטמבר 2008 (IDT)

אני מוצא טעם בדבריך, בעיקר בסופם. ובכל זאת, קשה לראותו כתלמיד מובהק של הרצ"י, משתי סיבות. א) הוא אמנם למד כמה שנים בצעירותו במרכז הרב, אבל אי אפשר להשוות את זה לקשר של התלמידים המובהקים באמת, תלמידים שהיו בקשר אישי רצוף במשך שנים רבות הרבה יותר ושהרצ"י מינה אותם לר"מים בישיבה וכדומה. יש בעיה כזאת גם עם תלמידים אחרים ברשימה הארוכה. ב) אתה צודק לגמרי שהנושא של ארץ ישראל הוא רק נושא אחד, אבל נושא מרכזי בהחלט אצל הרצ"י. בנושא הזה, מה לעשות, יש הבדל גדול בין פשט דברי הרצ"י וכן האופן שבו מחנכים היום כל תלמידיו המובהקים, התנגדות ברורה (אקטיבית או פסיבית, לא משנה לעניין זה) לכל נסיגה, לבין ר"י בן נון. ובעניין הזה, רק צד אחד יכול להיות צודק.נרו יאיר • שיחה • ה' באלול ה'תשס"ח • 14:23, 5 בספטמבר 2008 (IDT)

בגדול אני מקבל את דבריך, אם כי צריך לזכור שלא תמיד מספר שנות הלימוד הוא הקובע (הראי"ה למשל, למד שנה אחת בוולזין וראה בנצי"ב את מורו), ורבים שמרו על הקשר באופנים שונים. דבר אחד לא ברור לי - איפה ראית שהרב יואל תמך בנסיגה כלשהי? לפי ידיעתי הוא התנגד לנסיגות לא פחות מתלמידי הרב טאו, והערך של "ארץ ישראל" חזק אצלו לא פחות מאצל האחרים. רק ביישום הפוליטי ושאלת השותפות עם השמאל הוא שונה, ולכן זה משני בעיני. אריה א - שיחה 00:25, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

כמובן שמספר השנים אינו שיקול יחיד, ואני גם חושב שהרב קוק לא היה תלמיד מובהק של הנצי"ב. לדעתי הוא לא היה תלמיד מובהק של איש, כי דעותיו היו מקוריות וחדשניות. עוד יש לזכור שדרכי התקשורת אז היו הרבה יותר מסובכות. לענייננו, ר"י בן נון תומך בעקביות במפלגות שתומכות בהתלהבות בנסיגה. לדעתי זו תמיכה מובהקת, ואף תלמיד אחר של הרצ"י לא עשה את זה, למיטב ידיעתי. היישום הפוליטי כאן אינו איזה אנקדוטה זניחה, הוא העיקר. מי שיתמוך פומבית ובעקביות בעלה ירוק לא יוכל לטעון שהוא מתנגד באופן נחרץ ועקרוני לשימוש בסמים, נכון? נרו יאיר • שיחה • ז' באלול ה'תשס"ח • 01:51, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

העובדות שאתה מציין אינן נכונות. הרב בן נון תמך פעם אחת בלבד במפלגה מעין זו (קדימה), ונימק זאת במפורש בכך שכדי לצמצם את הנסיגה עלינו להיות במפלגת השלטון כדי שנוכל להשפיע עליה. באופן עקבי הוא התנגד לכל אורך השנים לנסיגות, כך שטענותיך אינן נכונות. אריה א - שיחה 02:15, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

הצעות להוספת שמות

להוסיף הרב יהושע צוקרמן, רב בולט מאוד בהר המור. --אפי ב. • שיחה • 08:42, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

תגובות

בגלל ריבוי התלמידים העסק פה לא פשוט. באופן כללי מסכים עם הקריטריונים והרשימה, אם כי יתכנו שיפורים ושינויים. --אפי ב. • שיחה • 08:42, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

דיון נפרד ברשימה בתחילת הערך

בלי שום קשר לדיון למעלה, יש מקום לדיון נפרד ברשימה בהתחלה. יש להבחין בין שתי הרשימות. אם כל התלמידים ייכנסו ברשימה שבתבנית בתחילת הערך - אין טעם ברשימה השנייה בהמשך. פשוט שהרשימה הראשונה צריכה להכיל רק את הידועים ביותר, כמו כל המידע התמציתי בתחילת הערך. שאר התלמידים (שיש מקום להזכירם, גם שם הרי אי אפשר להכניס את כל מי שלמד במרכז הרב) - בהמשך. נרו יאיר • שיחה • ז' באלול ה'תשס"ח • 01:55, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

אחזור כאן לטובת קוראים אחרים על מה שכתבתי בדף שיחתך - תחת הכותרת "הצעה לרשימת התלמידים" מובאת אף הצעה לרשימה מצומצמת בהמשך, תחת הטקס המודגש. כמובן שיש מקום לדון אף בה. אריה א - שיחה 02:18, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

אני מקבל את הרשימה שלך, אבל כאן ודאי בלי הרב בן נון. הוויכוח שנוהל למעלה היה על עצם החשבתו כתלמיד, לא על החשבתו כאחד מעשרת התלמידים הבולטים ביותר. מישהו חולק על זה? נרו יאיר • שיחה • ז' באלול ה'תשס"ח • 02:20, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

א. אני חושב שהוא תלמיד בולט, לא ברורה לי דעתו של אפי.

ב. הלל, שחלק עלי, חלק רק על הכללתו בטבלה, כך שישנה די הסכמה שהוא תלמיד, אך חולקים על "בולטותו".

ג. למעשה, נראה לי שאפשר להסכים על הכללתו ברשימה הכללית ולא בטבלה. אריה א - שיחה 02:26, 7 בספטמבר 2008 (IDT)

לדעתי חשוב להעביר את העניין להצבעת מחלוקת בקרב כלל הקהילה שרובה לא דתית בגלל ניגוד האינטרסים שיש לרבים מהוויקיפדים המתעניינים בערך זה. בכל אופן, כדי לצמצם הטיות כדאי לדעתי למחוק לגמרי את הרשימה הקצרה בראש הערך, ולוודא שהרשימה בתחתית תהיה גדולה ובסדר אלפביתי. באופן כזה, הסיכוי שניתן יהיה להטות הרשימה הוא נמוך יחסית. יחסיות האמת • ♥ • כ"א באלול ה'תשס"ח 02:02:18

אינני חושב שצריך להעביר להצבעת מחלוקת, שכן הנושא נדון לאורך זמן, בהשתתפות ויקיפדים בעלי גישות שונות, ומי שהעניין קרוב אליו יכול היה להביע את דעתו. כך שנראה לי שההסכמה כאן היא הסבירה. הצעתך להסיר את הרשימה בטבלה, חריפה מדי למרות ההטיות האפשריות. אריה א - שיחה 02:18, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

הגדרות פשטניות לספרי הראי"ה

יש משפט מאוד פשטני, שבו נאמר שהרצי"ה הדגיש את הממד הלאומי שבמשנת הראי"ה, ואילו הרב הנזיר הדגיש את הממד האוניברסלי, כאילו הם התחרו אחד עם השני, וביקשו לקבוע את עיקר משנתו של הרב קוק דווקא סביב הספרים שהם ערכו. אני חושב שצריך או להרחיב את ההתייחסות, או למחוק אותה כליל. אלי צ'רניאבסקי • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשס"ט • 14:37, 22 אוקטובר 2009 (IDT)

המשפט לא פשטני והוא אומר במדוייק שהם לא התחרו אלא נתנו כל אחד דגש אישי. אין ספק שהם ערכו את ספריהם מתוך תפיסתם ולא במקרה. אריה א - שיחה 01:23, 24 בנובמבר 2008 (IST)

המשפט אכן לא פשטני. אמירה דומה מאד בדבר טיב ההבדלים בין הרצי"ה והרב 'הנזיר' אודות דגשי משנת הראי"ה, והמתח הסמוי שהתקיים איפוא ביניהם, מופיעה כעדות אותנטית ביומנו של הרב יצחק שילת מתקופת לימודיו כבחור בישיבת 'מרכז הרב' (סביב 1967), שהתפרסם בתור חוברת קטנה לפני כשנתיים. --שמעון האיתן - שיחה 08:36, 23 בדצמבר 2008 (IST)

רשימת התלמידים - סיכום

שיניתי את הרשימה לפי ההסכמה למעלה. מעתה אין להוסיף או להסיר שמות ברשימה, אלא לאחר דיון בדף השיחה. אריה א - שיחה 01:23, 24 בנובמבר 2008 (IST)

יש להוסיף את הרב אביהו שוורץ, מחבר ה"תורה הגואלת" - סיכומי שיעורים של הרב צבי יהודה בכמה כרכים. נראה לי שכתלמיד ששימש את רבו, הוא קודם להרבה רבנים שרשומים כתלמידיו. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:00, 22 בפברואר 2009 (IST)

אחד הקריטריונים הוא "בולט" וכתלמיד לרבני "מרכז", לא הכרתי אותו מעבר לחתימת שמו על הספרים. ברור שמעבר לחוג המצומצם שלו הוא איננו ממש מוכר. אריה א - שיחה 20:00, 22 בפברואר 2009 (IST)

עם כל הכבוד, אפשר להתווכח על המושג בולטות. זה שאתה לא מכיר אותו, כפי שאתה מציין, זה לבטח לא קריטריון. אותו דבר אפשר לומר על הרבנים: משה בלייכר, יעקב לבנון, השטרנברגים, וחיים שטיינר. כמדומני שגם הם לא מוכרים מעבר לחוגים המצומצמים שלהם. יש מעט מאוד תלמידים שישבו לפני רבם ופירסמו את משנתו לציבור הרחב, ואם זה לא קריטריון לתלמיד, אז אינני יודע מהו קריטריון. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:59, 23 בפברואר 2009 (IST)

אולי. ובכל זאת חלק מהרבנים שאתה מציין הן ראשי ישיבות מובילות, ושטיינר חלק מרבני מפלגת "תקומה". אבל באמת המרווח הוא אפור, וההבדלים לא מוחלטים, כך שאם תתעקש אני לא מתנגד. אריה א - שיחה 00:52, 25 בפברואר 2009 (IST)

עריכת 'צבי לצדיק

כרגע רשומות בערך (תחת "קורות חייו") השורות הבאות:
בשנת התרס"ו (1906) עבר לירושלים כדי ללמוד בישיבת "תורת חיים" בעיר העתיקה, אחת מהישיבות החשובות בארץ ישראל באותה תקופה. על אף גילו הצעיר (כבן 15), נמנה הרב צבי יהודה על בני השיעור הגבוה בישיבה והתקרב לראש הישיבה, הרב זרח אפשטיין. לאחר תקופה לא ארוכה בירושלים שב הרב צבי יהודה ליפו, שם חזר ללמוד אצל אביו. בשנות יפו הללו, התידד עם הרב יעקב משה חרל"פ ואף סייע לו בעריכת הספר "צבי לצדיק".
א. מה המקור לידיעה מעניינת זו, שהרצי"ה בן ה16 סייע לרב חרל"פ בעריכת 'צבי לצדיק'?
ב. לפי המתואר כאן, קשה להלום את הדברים מבחינה כרונולוגית. הספר 'צבי לצדיק' נדפס בשנת תרס"ז, ובזמן עריכתו הרצי"ה טרם "שב ליפו", אלא, כאמור, שהה בישיבת 'תורת חיים' הירושלמית. --שמעון האיתן - שיחה 08:46, 23 בדצמבר 2008 (IST)

הרב ירחמיאל וייס

(ראש ישיבת ירושלים לצעירים). הינו מתלמידיו של הרצ"י, והוא עומד בקרטיריונים:

• הוא תלמיד מובהק של הרצ"י: היה לו קשר איתו.
• הוא מוכר מבחינה ציבורית.

תלמידי הרב צבי יהודה

שמתי לב שרוצים לצמצם במספר התלמידים שמוזכרים בדף הויקיפדיה של הרב הנ"ל. אפשר שניקח על עצמנו בתור משתמשי ויקיפדיה לפתוח דף נוסף בהרחבה של תלמידי הרצי"ה ובכך לא ירגישו התלמידים הנוספים קיפוח. דבר זה גם יאפשר לצמצם את רשימת התלמידים הנמצאת בדף ויקיפדיה ולרשום רק שתיים או שלושה רבנים. גם אני אהיה מוכן להצתרף לבניית הדף כמובן אם יצטרפו אלי 2 או 3 חברים בויקיפדיה. דבר זה יוסיף הרבה מאוד לבאי הויקיפדיה(למשל אותי שאלו במבחני כניסה לישיבה לכתוב 15 תלמידים של הרב צבי יהודה זאת הייתה החלטה קשה מאוד מי היה ומי לא. אשמח אם משתמשים יצטרפו אלי. כל תגובה לנושא זה תהיה מועילה. נ.ב:זה גם יביא סוף לויכוחים בעניין זה.

א. המקום לנושא חדש הוא בסוף דף השיחה. ב. אני מודה לך שהפסקת להוסיף שוב את השם שאתה מעוניין בו (ומזכיר את שם המשתמש שלך) בערך ועברת לדף השיחה. ג. ההצעה שלך אינה רלוונטית רק לערך הזה אלא לכל ערכי הרבנים (אולי גם ערכי אישים נוספים) וממילא לא כאן המקום לדון בה. אולי במזנון. נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תש"ע • 18:26, 28 באוקטובר 2009 (IST)

מתנגדיו.

אני לא מבין, זה שהרב ליכשטנשטיין לא הולך לפיו זה אומר שהוא "ממתנגדיו"?. להבדיל, גם מאו דזה דונג לא הולך לפיו אז אולי נוסיף אותו לערך? שלא לדבר על בעל הפיצוציה שאכלתי בה אתמול.

היה מאבק אידאולוגי בין שני הזרמים. בזרם של מרכז הרב קידשו את הרעיון של ארץ ישראל השלימה, ובגוש אף שהיא התנחלות דיברו יותר על קדושת החיים. במרכז הרב אף התרעמו על הרב עמיטל כאשר דיבר אחרי מלחמת לבנון הראשונה, בעקבות הטראומה של תלמידיו שנהרגו, על כך שהחיים קודמים לשלמות הארץ, ואמרו שרק שאחרי שהרב צבי יהודה נפטר, הוא העיז לפתוח את הפה. יש להחזיר את הפסקה. הם בוודאי חלקו וחולקים על התפיסה של ארץ ישראל בכל מחיר, ובעוד תחומים נוספים. אפי ב. • התחברו ל♥ • 01:46, 18 ביוני 2010 (IDT)

יש מאבקים בין כל שני זרמים קרובים, פעמים רבות גם בין רחוקים. ראה גם את הדיון הדומה למעלה. כאן לא מדובר על מאבקי זרמים אלא על התנגדות מפורשת ומשמעותית כלפי האדם, אחרת אין לזה ערך אנציקלופדי. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תש"ע • 18:38, 20 ביוני 2010 (IDT)

אני מסכים עם נרו יאיר שאין מקום לשים את הפסקה הזאת תחת הכותרת "מתנגדיו". אך יש מקום לשים את הפסקה במקום אחר, ולנסח אותה כך שהיא תמפה את מידת ההשפעה או חוסר ההשפעה של הרב צבי יהודה על החוגים השונים בציונות הדתית. אני-ואתה • שיחה 19:27, 20 ביוני 2010 (IDT)

תודה. השפעתו ומתנגדיו הם שני דברים נפרדים, לכן ודאי אי אפשר להעביר את הפסקה כמו שהיא לשם. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תש"ע • 21:28, 20 ביוני 2010 (IDT)

מתנגדיו?

אני סבור שיש לשנות את שם הפסקה מ"מתנגדיו", ל:"הערכה וביקורת", וכפי שמובא למשל בערך על אהרון ברק.מחל - שיחה 11:04, 22 ביוני 2010 (IDT)

סדר הספרים בערך

הרשימה כוללת שישה ספרים. ארבעה מהם הם חיבורים מקיפים ומסודרים מהשנים האחרונות. הקובץ לזכרו שיצא לפני כ-15 הוא קונטרס קצר שכולל גם לקט מכתביו, ודאי לא המקור הראשון שאנו רוצים להפנות אליו. לכן לא מתאים לסדר כאן לפי שנים. מצד שני, אין לנו יכולת אמיתית לדרג את כל השישה בינם לבין עצמם. הפתרון שהצעתי הוא לחלק בין הארבעה הנ"ל לבין השניים האחרים. בכל מקרה, הספר החדש בעריכת שמחה רז, משובח ככל שיהיה, אינו מתאים להופיע ראשון. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תש"ע • 16:59, 23 ביוני 2010 (IDT)

לא ברור לי אם אתה מעודכן, אבל הקובץ "לזכרו" יצא כספר לכל דבר (אני חושב שאכן הייתה לו מהדורה ראשונה ב"קונטרס קצר", ואולי אליו כוונתך).

כפי שכתבת, יש שתי אפשרויות לגבי סדר הספרים. האופן הראשון הוא שרירותי, לפי סדר הוצאתם לאור, וכך סידרתי זאת תחילה. האופן השני הוא לפי החשיבות, ופה וודאי שהספר החדש עולה על כל הקודם לו עשרת מונים. הנסיון שלך לחלק בין שני סוגי הספרים, יכול לבוא בחשבון רק אם תהיה חלוקה ברורה בין שניהם על פי כותרות משנה, ולא רק ידיעה ליודעי חן.מחל - שיחה 17:09, 23 ביוני 2010 (IDT)

לפי הספרייה הלאומית מהדורה שנייה תשנ"ה היא בת 121 עמודים. היא כוללת לקט מכתביו, ולפי זכרוני גם הספדים, אולי אני טועה. הפער בינה לבין כל שאר הארבעה ניכר. מאידך, כאמור, אני לא חושב שתפקידנו לדרג ספרים בהיקף מלא שגם אתה תסכים שהם נמצאים באותה ליגה. על כל פנים, אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תש"ע • 17:34, 23 ביוני 2010 (IDT)

תמונות

שלום, חסרה בדף תמונה טובה של הרצי"ה. וכן, תמונה שלו עם תלמידים, אנשי ציבור וכו'. היכן ניתן למצוא? תודה, יעל Yaelweiler - שיחה 12:38, 12 ביולי 2010 (IDT)

להערכתי לרב יעקב פילבר ישנה כמות מסויימת של תמונות (הרב פילבר הוציא אלבום תמונות של הרב קוק האב לפני כמה שנים), אפשר לנסות לבקש ממנו לשחרר תמונה טובה אחת ברשיון חופשי. נת- ה- - שיחה 23:25, 3 באוגוסט 2010 (IDT)