יואל בן נון

יואל בן נון

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא מרבני הציונות הדתית, ממייסדי ישיבת הר עציון, ומחולל מרכזי של "מהפכת התנ"ך" בישיבות הדתיות לאומיות.

קורותיו

נולד בשנת 1946 בחיפה לד"ר יחיאל וד"ר שושנה בן נון, מחנכים וחוקרים בתחומי היהדות והלשון העברית. אחיו, הרב אלחנן בן נון, מכהן כרב היישוב שילה וכראש ישיבת בית אורות.

בצעירותו למד הרב בן נון בישיבת מרכז הרב והוא מתלמידיו של הרב צבי יהודה קוק. היה ממשחררי העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים בחטיבת המילואים 55 של הנח"ל המוצנח.

ב-1968 פנה עם חנן פורת לרב יהודה עמיטל ויחד הקימו את ישיבת הר עציון באלון שבות. כבר אז, בגיל 23, לימד בישיבה. במקביל, הדריך באותן שנים בבית ספר שדה כפר עציון ובעפרה ולימד בקורסי ההכשרה למדריכי החברה להגנת הטבע. בעקבות הרב צבי יהודה, הדגישו הוא וחנן פורת את החשיבות בלימוד התנ"ך בישיבות. בעקבות הוראתו ופעילותו בישיבה, במכללת הרצוג ובמקומות נוספים החלה מהפכת התנ"ך בציבור הדתי-לאומי.

לאחר מלחמת יום הכיפורים היה הרב בן נון ממייסדי תנועת גוש אמונים. פגישת היסוד התקיימה ב–1974 בביתו באותם ימים, באלון שבות. שנים רבות היה חבר מזכירות 'הגוש'. ב–1976 עבר מאלון שבות לעפרה.

בשנת 1985 הקים את האולפנא בעפרה, מוסד תיכוני-תורני לבנות, ועמד בראשה כעשר שנים. בשנת 1986 ייסד יחד עם צוות לימודי התנ"ך במכון להכשרת מורים בהר-עציון (כיום: מכללת יעקב הרצוג) את הביטאון התורני לענייני מקרא "מגדים", ופרסם בו מאמרים בעניינים הקשורים למקרא.

בשנת 1996 הקים יחד עם יעקב שפירא את מדרשת יעוד, במסגרת רשת אמי"ת, להכשרת מורים בשירות לאומי להוראת יהדות בבתי ספר כלליים (חילוניים). בין השנים 2000 - 2006 עמד בראש ישיבת השילוב בקיבוץ הדתי עין צורים.

בשנת 2008 אושרה עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטה העברית בנושא "המקור הכפול של השראה וסמכות במשנת הראי"ה קוק".

הגותו

עיקר עיסוקו והשקפתו של הרב בן נון סובבים סביב התנ"ך ולימודו. את גישתו, שבה הוא ממשיך את גישתו של יהודה אליצור, מאפיין בעיקר הרצון לשאוב משמעויות עכשוויות מהתנ"ך, וכמו כן העמדת הכתוב על פשוטו.

היה מהדוברים הבולטים בפולמוס על לימוד "תנ"ך בגובה העיניים", שבו ביקר את גישת רבני ישיבת הר המור וסבר שיש להתייחס לגיבורי התנ"ך כדמויות בשר ודם המסוגלים לעשות טעויות ואף לחטוא, ולא כאל מלאכי עליון. לטענתו רק בדרך זו ניתן לשאוב משמעות ערכית ומוסרית מסיפורי האבות.

כמו כן עוסק הרב בן נון רבות במדרשי חז"ל, תוך התמקדות במחלוקת העקרונית בין בתי המדרש של רבי עקיבא ורבי ישמעאל, וכן בפרשנות מקורית לתורתו של הרב קוק.

הרב בן נון קורא להתאמת התפילה לימינו, למשל: את השורה "העיר הקודש והמחוזות היו לחרפה ולביזות" שבפיוט "זכור ברית" לערב ראש השנה שינה ל"ההר הקודש והמחוזות...". כמו כן, הוסיף בתפילת אבינו מלכנו את הבקשה "אבינו מלכנו, מלא מאגרינו מים".

פעילות והשקפות פוליטיות

בדומה לדרכו בתורה, כך גם השקפתו הפוליטית עצמאית, ייחודית ושונה מרוב מחנה גוש אמונים, אליו הוא משתייך.

עיקר השקפתו, שמבוססת על ראייה היסטורית של תולדות עם ישראל, ניתנת לתימצות בחשיבות הפעולה תחת הקונצנזוס ובמניעת פיצול ומלחמת אחים בעם היהודי. כתוצאה מהשקפה זו הוא בוחן בכל סוגיה העומדת על הפרק את דעת הציבור היהודי הכללי (בעיקר את דעת הרוב החילוני) ומנסה שלא להיכנס למחלוקת איתו.

עוד בשלב מוקדם הרב בן נון פרסם בכתב העת נקודה מאמר בשם "התנחלו בלבבות" ובו קרא לציבור המתנחלים לא להתמקד בבניית התנחלויות בלבד, אלא לעשות זאת מתוך שותפות עם כל תושבי המדינה.

הרב בן נון היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

בציבור הישראלי הכללי התפרסם הרב בן נון עקב פעילותו ב"גוש אמונים", ובעיקר לאחר רצח רבין, כשתקף את האווירה שהייתה בציבור הדתי-לאומי לפני הרצח, ואמר שברשותו מידע על שורה של רבנים שפסקו שיש לרבין 'דין רודף', ונתנו לגיטימיציה לרצח. (ראו: תגובת החברה הדתית לרצח רבין). בעקבות דבריו, שנתפסו כחריפים מדי ולא לגיטימיים בשיח הציוני דתי, בוקר בחריפות על ידי חלק מהמתנחלים, עד שנאלץ לעבור מן היישוב שבו גר עד אז, עפרה, לאלון שבות.

בניסן ה'תשס"ב (2002) כתב בכתב העת נקודה, לרגל עשרים שנה לפינוי ימית, כך:

"...מול ממשלה לאומית לא היה סיכוי. היינו צריכים להגיע להסכמה בין יהודים ליהודים. בין מפלגות הימין והציבור שמאחוריהן לבין השמאל היהודי. האחדות שהייתה נוצרת כתוצאה מכך הייתה משנה את התמונה... אנחנו בפירוש עומדים היום במצב דומה. מנהיג ימין עומד בראשות הממשלה, והוא זה שעשוי להוביל אותנו לאותה צרה... מה שהיינו צריכים לעשות אז, אנחנו מוכרחים לעשות היום: לשבת למשא ומתן בין יהודים. הסכם בין מתיישבי יש"ע, על כל גווניהם הפוליטיים, ובין השמאל היהודי... בתש"ח לא הייתה אחדות, ולא זכינו לשחרור הארץ. בששת הימים הייתה אחדות, ואכן זכינו לשחרור. מאז מלחמת לבנון אנו מפולגים עמוקות, והנה הארץ נלקחת מאיתנו. הארץ לא עומדת בפני עצמה, היא פונקציה של עם ישראל".

הרב בן נון, שנחשב למייצג הקו המתון בקרב המתנחלים, הירבה להתראיין בתקופה שסביב ההתנתקות. כחודש לאחר הריסת מבני הקבע בעמונה פרסם מאמר חריף בעיתון הצופה בשם "עדת סאטמר המתחדשת"‏ ובו תקף את התנהלותה של הציונות הדתית בכלל ובזמן תוכנית ההתנתקות ולאחריה בפרט. במאמר טען כי גישת המאבק החריף והאלים לא השיג שום תוצאות ורק הזיק, והדגיש כי אף שהדמוקרטיה מאפשרת "אי ציות אזרחי" דווקא התורה אוסרת. את מאמרו חתם בשורה:

"דגלנו כחול-לבן בלי שום כתום. כחול-לבן שורשו בקודש, בציצית. הכתום הוא חוקות הגויים. אני לא כתום, גם לא פס, גם לא כתם ושמץ. רק כחול-לבן ואחדות ישראל."

ב-5 במרץ 2006, כשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה, הודיע הרב בן נון על תמיכתו במפלגת קדימה בטענה כי "ככל הנראה, בשנים הקרובות ייקבעו שם כל ההחלטות המשמעותיות. כדי להציל כמה שיותר מההתיישבות, צריך להיות שם". הוא טען כי המאבק התמידי של ראשי ההתיישבות על "הכל או לא כלום" גרמה פעמים רבות לכך שהם נשארו ללא כלום. עם זאת, הוא נמנע מלקרוא לאנשים להצביע עבור המפלגה.

התייחס, "מתוך כאב עמוק" לאירועי הבית החום בחברון, וכתב: "אם חברון היהודית לא תחבר אליה את כל עם ישראל, היא עלולה להיחרב חס ושלום. המפתח נמצא בידי אנשי חברון עצמם. אם ינהגו כדוד, יחברו אליהם את עם ישראל. אם ינהגו כאבשלום, בבריונות אלימה, אפילו יצליחו פה ושם, עם ישראל יקיא אותם, וה' יעלים עינו מהם, חס ושלום. הבטחת ה' הגנוזה בחברון היא נצחית, ודווקא משום כך היא יכולה להישמר לדור ראוי. אין הבטחה מיוחדת לדור הזה, או לדור פרטי אחר"‏‏‏.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הודיע על תמיכתו במפלגת הבית היהודי‏.

עוד נושאים המעסיקים אותו הם המלחמה בתאונות הדרכים, הפערים החברתיים בישראל והמאמץ לשפר את איכות הסביבה.

ספרים ומאמרים

• פרקי האבות - אוסף מאמרים על ספר בראשית, מתוך כתב העת "מגדים". הוצאת תבונות, תשס"ג.
• מחביון עז - פרקי הלכה ומוסר - מאמרים בנושאי הלכה ומחשבת ההלכה. ישיבת עין צורים, תשס"ו.
• נס קיבוץ גלויות - כוחה של יהדות ישראלית, ידיעות אחרונות, 2011‏

מלבד המאמרים שבספרים אלו, פרסם הרב בן נון מאמרים רבים, בעיקר בנושאי תנ"ך, רובם בכתב העת "מגדים".

בנוסף הוציא קובץ של תקליטורי שמע בשם "שירת התורה", בהם קורא הרב את פרשת השבוע של ספר בראשית, ובין פרק לפרק מלמד שיעור בפרשנות המכוון לפרק הקריאה שקדם לו. קובץ זה יצא בהוצאת תבונות.

תלמידיו

• הרב יובל שרלו
• הרב יעקב מדן (תלמיד חבר)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יואל בן נון

• הרב יואל בן נון - האתר הרשמי.
• עמית גבריהו, ‏״חדש תחת השמש״ — הלכה ואורתודוקסיה יצירתית אצל הרב יואל בן–נון, אקדמות, טז
• מאמריו של הרב יואל בן נון בynet
• "באתי להציל מה שאפשר" הרב יואל בן נון מודיע על תמיכתו במפלגת "קדימה"
• יאיר שלג, מחוץ למחנה, באתר הארץ - ראיון עם הרב יואל בן נון
• בן נון ישלם - פרופיל של הרב יואל בן נון מאספקט פוליטי, באתר nrg יהדות
• תנ"ך בגובה העיניים: כן, תנ"ך בגובה העיניים!, אמת התורה - בגובה עיני השכל שה' בטובו נתן לנו, אתר הצופה
• רשימת המאמרים של יואל בן נון באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של יואל בן נון, באתר רמבי"ש
• צופיה הירשפלד, הציונות, לפי הרב בן-נון, באתר ynet‏, 9 במאי 2011