שיחת משתמש:האיש והאגדה/סדרות טלויזיה מי צריך?

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 15 שנים מאת האיש והאגדה

האומנות המצולמת היא תופעה תרבותית רבת משמעות, ולסדרות וסרטים רבים ישנן משמעויות אומנותיות אשר השפעתן חוגרת מגבולותיהם שלהם. במידה זו, הרי ששווים הם ליצירות אומנות אחרות, כגון ספרים או ציורים. וכשם שיש כאלו אשר ערכם האומנותי מתבטא רק בטכניקה, או איננו קיים והם נוצרו רק לשם בידור, מכירה או האדרת שם היוצר או מקור ההשראה ליצירה - כך גם במדיום הקולנועי והטלוויזיוני. ההשפעה שהייתה לכותבי הסדרה דאלאס דרך מאות שעות השידור להן נחשפו מיליוני אנשים מעשרות מדינות - הייתה רבה. סדרות מעצבות את האידיאלים שלנו, וממחישות את הלכי הרוח של התקופה בעבור נושאים רבים.

וחוץ מזה, אתה מוזמן להציץ במשתמש:Havelock/קווים מנחים לכתיבת ערכי סרטי קולנוע. זהר דרוקמן - I♥Wiki22:24, 3 במרץ 2009 (IST)תגובה

כתבתי: ”או לפחות היו קריטוריונים מחמירים במיוחד ליצירת ערכים כאלה, והכנסת שינויים בהם, כולל הגנתם החלקית באופן קולקטיבי”. א"כ אז אתה עשית צעד ענק בכתיבת הקוים המנחים האלה, שאינם מותירים מקום לגמישות ולהתעללות אנונימית חסרת פרופורציה. ואני סבור שאף אם כבר אין אנו שוללים יצירת ערכים כאלה, הרי שדרושים קריטוריונים מחמירים במיוחד, דוגמת הקוים המנחים אך עם החמרת יתר, כולל הגנה חלקית ללא אבחנה על כל הערכים האלה. רפרפתי רק במהירות על הקוים המנחים שכתבת, והינך ראוי להערכה על ההשקעה בכתיבתם. אני מתכוון לעבור בעיון על אותם קוים מנחים, ואם אמצא משהו להעיר, אעשה זאת.
ההבדל החד בין אומנות כתובה (קרי: ספרות וציור) לבין מה שאתה מכנה "אומנות מצולמת", הוא בעובדה שהסרט הוא עליה דמיונית, שהאומנות שמושקעת בו והלכי הרוח המשתקפים ממנו אינם באים בדרך כלל לידי ביטוי בערכים, והרע במיעוטו הוא שהם מבוטאים בשוליות. לדעתי ההיפך היה נכון: לכתוב על האומנות ועל ההשתקפות התרבותית שבסרט, כשתוכן הסרט עצמו יוזכר בערך רק בקצרה מאוד והוא זה שיהיה שולי בו. אלה שהם בדרך כלל יוצרי הערכים מן הסוג הזה, עושים, כפי שתיארתי בדבריי, בדיוק את ההיפך, כשלעתים אינם שמים כלל לב (ולא רק לא כותבים) על אותם דברים עליהם הצבעת (אומנות וכו') שהמה המחשיבים את הערך ומכשירים את כתיבתו בויקיפדיה. צריך להיות מלא יוזמה מקצועית גרידא בכדי לכתוב ערך שישקף את הנקודות החשובות בסרט, ולא תיאור תוכנו הריקני. טיעון זה אף יותר ממרומז במה שכתבתי: ”אותו טורף סרטים לעולם לא יוכל או לא ירצה לכתוב ערך דוגמת הערך סרט; אך לכתוב ערך על עלילה קדחתנית שנוצרה במוח של במאי מוכשר, יכול הוא גם יכול. לכתוב ערך על הבמאי המוכשר עצמו? זה לא בא בחשבון”. בברכה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:41, 3 במרץ 2009 (IST)תגובה
לא צריך להיות מלא יוזמה מקצועית. בכל הקשור לתחום הקולנוע אני אוטודידקט (ואני מאמין שכך גם אלמוג, אשר תרומותו בנושא גדולה לאין שיעור). אפשר להגיד, על אף רצון לצניעות מסוימת, כי אני משלב את חיבתי למדיום הקולנועי עם יכולת טובה דיה לכתוב ערכים סבירים. לגבי שאר דבריך - יש צורך ברור לתאר את העלילה, אבל כפי שכתבתי בהצעתי לקווים המנחים, יש להבדיל בין תיאור העלילה לתיאור הסצינות או התסריט. כמו כן, יצירות ספרותיות רבות, כמו גם ציורים (שאגאל למשל, או פיקאסו) אינם עוסקים באירועים מציאותיים, אלא באירועים בדיוניים אשר במקרה הטוב שאבו השראה מדבר מה אשר אירע במציאות. כך גם בסרטים - יש אשר מתבססים על מציאות כהווייתה (רשימת שינדלר, גאנדי), אחרים שואבים ממנה השראה לסיפורים מציאותיים יותר (להציל את טוראי ראיין), פחות (400 המלקות) או בכלל לא (מי רוצה להיות ג'ון מלקוביץ'?). כפי שיש ספרים אשר נכתבים בעיקר לצורך בידור ואיכותם האומנותית קטנה היא לדעת אחדים (עונה להגדרה זו, לטעמי, טום קלנסי, ג'ון גרישם) - כך נוצרים גם סרטים אשר מטרתם היא לבדר בלבד (כל סרטי קוונטין טרנטינו או ג'יי ג'יי אברהמס, לפני כן ג'ורג' לוקאס). לגבי פירוט העלילה - כיצד נוכל להדגים את הפחד מהמכונות אשר מופגן בשליחות קטלנית, ללא הסבר על עלילת הסרט? כיצד ניתן להבין את רעיון הצדק אליבא דמור בעיבודו של סניידר אם לא נפרט את עלילת השומרים (יוצא מחרתיים, צפוי להיות מומלץ למדי) - ושים לב, זאת עלילה מורכבת למדי.
מה שברצוני לומר הוא שאין הבדל בין כתיבה על ספר לבין כתיבה על סרט, אלא שסרטים בעת המודרנית נוטים להיות בעלי השפעה רחבה יותר, ועל כן על יותר מהם יש יותר מה לכתוב. קח לדוגמה את סרטי ה"סלאשר" מסביבות שנות ה-80 - כל סדרות סיוט ברחוב אלם, יום שישי ה-13, ליל המסכות ואפילו קארי - כל אותם סרטים בהם תחליפי הדף המזוייף נשפכו כמים. והרי הם מביעים פחדים מראשית קיומו של האדם - פחד מדחייה, משונות, מנקמה על עוול שעשינו - הפחד להשאר לבד בחושך. רבות סופר כי אחרי הקרנת הסרט מלתעות, הרי שרבים חששו להכנס למים. אני יודע שאני הבטתי בפחד מה בדרורים אשר לעיתים מצייצים להם על עצים ליד ביתי אחרי שראיתי את הציפורים המקורי של היצ'קוק. ומה עם אלו שאין להם כל ערך מוסף ברור, כגון קלוברפילד (של אברהמס) שמציג עלילה קפאקאית אבל לא מתעכב עליה? מה לגבי סרטי טרנטינו, שכולם מזבח לתרבות אותה העריץ הבמאי (להרוג את ביל - דוגמה מצויינת)? סרטי מסע בין כוכבים - שתכלית רובם אסקפיזם ותו לא? במה אלו שונים מספריו של סטיבן קינג, אשר שיחק על פחדיו הראשוניים של האדם (וכתב את קארי), מספריו של מייקל קרייטון, אשר שילב יפה בין מדע למדע בדיוני והמחיש את הפחד מטכנולוגיה? האם יש דבר מה בעייתי בכתיבה על ספריה של איין ראנד המייחלים לתרבות שונה מזו הקיימת, או אלו של רוברט היינלין שלעיתים לא מזדמנות נראה כי סגד למיליטריזם? מה לגבי סדרת הארי פוטר, שמספקת אסקפיזם טהור?
אנציקלופדיה נועדה לכתוב על הידע האנושי, וזה כולל את יצירותיו הגדולות. כיום, ביכולתה של המדיה המוסרטת (הגדרה טובה יותר) להגיע לקהל גדול בעשרות מונים מאשר ספרים עשו לפניה, ולהשפיע בעזרת דימויים מציאותיים יותר באופן בו רק המעטים שבסופרים הצליחו. נרצה או לא, הרי שדבר זה מעצב את תרבותנו מזה למעלה ממאה, וכפי שנתקשה להסביר את משנתו של הרברט מבלי לפרט את עלילת חולית, או את רעיונותיו של אנדה מבלי לתאר את המסע שעבר על סבסטיאן במהלך הסיפור שאינו נגמר - כך נאלץ לפרט גם את העלילה. כמובן, זה לא תירוץ לכתוב ערכים גרועים, אבל דעתך - קיצונית מדי לדעתי. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:12, 3 במרץ 2009 (IST)תגובה
אגב, איזה יופי שחוץ משניים כל הקישורים האלה כחולים... ואיזה חבל שאותם שניים לא. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:12, 3 במרץ 2009 (IST)תגובה
השורה האחרונה כבר נחשבת להתרסה מכוונת קריצה...
צדקת בכל דבריך, אבל בתוכם גם היטבת לגלות איפה טמון העוקץ. דוקא בגלל הקהל הגדול עשרות מונים, כלשונך, שמגיע למדיה המוסרטת מאשר לספרים, זה הסיבה למשיכה הרבה של אנונימים שהם קהל זה, לערוך/להשחית את הערכים האלה ובגלל זה אמרתי שצריך קריטוריונים מחמירים במיוחד. ההגנה החלקית שהצעתי כחלק מההימלטות מהפגעים פועלי יוצא מערכים אלה, אף מחזקת את טענתך שאתה, אלמוג וכל כותב ותיק אחר כתבו/יכתבו ערכים סבירים בקטגורייה זה, כשהם ישלבו את אהדתם למדיה המוסרטת. האנונימים המגיעים בהמוניהם לערכים האלה, לא יכולו לערוך/ליצור ובכך להשחיר את הערכים האלה; ומאידך הכותבים המוכשרים שלנו יוכלו לכתוב ערכים טובים על סרטים כרצונם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:30, 3 במרץ 2009 (IST)תגובה
אני חושב שאתה רואה שחורות ומפריז בהערכותיך לגבי הכותבים האנונימים. ראיתי עריכות אנונימיות רבות שהיטיבו עם ערכים רבים, בהם גם ערכי קולנוע, ואין טעם לחסום לחלוטין עריכות שכאלה. אם אנו לא עושים את זה על ערכים שנויים במחלוקת (נניח, אהוד אולמרט, אהוד ברק, בנימין נתניהו) אלא במקרה של השחתות רצפות מצטברות או מלחמות עריכה - אין סיבה לעשות זאת כאן. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:35, 3 במרץ 2009 (IST)תגובה
חביבי, אלה לא הערכות. אלה עובדות המזדקרות לפניי כל אימת שאני מנטר את דף השינויים האחרונים של אנונימים. ההשחתות/עריכות לא מקצועיות שלהם בערכים אלה, הם בכמות סיטונאית, שכמות ההשחתות של הערכים כמו אהוד אולמרט מתגמדת לעומתם. בנוסף, שים לב, שאם הסכמנו שדרוש כשרון לכתוב ערך על סרט, בגלל הצורך בהתמקדות על ההיבט האנציקלופדי/תרבותי שלו, הרי שגם עריכות שאינן השחתות, הרי שאינן מוסיפות מידע החשוב לערכים כאלה (מה שאני מכנה "עריכות לא מקצועיות"). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:42, 3 במרץ 2009 (IST)תגובה
הן מוסיפות מידע חשוב כשם שעריכות לא מקצועיות, אך עדיין נכונות, בערכים אחרים יכולות להוסיף מידע חשוב. לא צריך לטפל בערכי הסרטים בכפפות של משי. זהר דרוקמן - I♥Wiki18:28, 4 במרץ 2009 (IST)תגובה
לדעתי יש הבדל תהומי בין ערכים אחרים לבין ערכים מסוג זה. היטבתי להסביר זאת ככל יכולתי עד כה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:59, 4 במרץ 2009 (IST)תגובה