שיכול עיצורים
בפונולוגיה, שׂיכּוּל עיצורים הוא תופעה לשונית שבה שני עיצורים סמוכים מתחלפים במקומותיהם. שיכול עיצורים הוא מקרה פרטי של תופעה פונולוגית רחבה יותר המכונה מֵטָאתֵזיס (אנ'), חילוף של שני הגאים סמוכים זה בזה.
עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעברית חל שיכול עיצורים בעיקר בבניין התפעל, כאשר פ' הפועל (העיצור הראשון של השורש) היא אחד מן העיצורים השורקים - צ (כולל צ'), ס, ש, ז (כולל ז') או ג'. במקרה זה מתחלפת פ' הפועל עם העיצור הסמוך לפניו, כלומר עם העיצור ת של תחילית הבניין. לאחר שיכול העיצורים עשויה להתרחש הידמות קולית, כך שה-ת' הופכת ל-ד, או הידמות נחצית, כך שה-ת' הופכת ל-ט. למשל, בהצבת השורש שכ"ר בבניין התפעל בזמן עבר, צריכה לכאורה להתקבל הצורה: *הִתְשַׁכֵּר, אולם מתרחש שיכול עיצורים ונוצרת הצורה הִשְׁתַּכֵּר. במקום הצורה *הִתְזַמֵּן מתקבלת הצורה הִזְדַּמֵּן, שכן שיכול העיצורים במקרה זה מלווה בהידמות קולית. הצורה *הִתְצַעֵר הופכת ל-הִצְטַעֵר - שיכול העיצורים מלווה בהידמות נחצית.
שיכול עיצורים במערכת הפועל מוגבל רק לבניין הִתְפַּעֵל. כך למשל מהשורש ת-ס-ס בבניין קל (פָּעַל) נגזר הפועל לִתְסֹס ובבניין הִפְעִיל - הִתְסִיס. מצב פונולוגי כמעט זהה בבניין הִתְפַּעֵל דווקא גורם לשיכול עיצורים: *הִתְסַפֵּר >> הִסְתַּפֵּר.
במערכת השם חל לפעמים שיכול עיצורים גם בתנאים מורפולוגיים לא-קבועים, וגם כאשר חוצצת תנועה בין העיצורים. בעברית מקראית, למשל, חל לעיתים קרובות שיכול של עיצורים סונורנטיים: שִׂמְלָה-שַׂלְמָה. יש גם תיעוד לשיכול עיצורים כשרק אחד מהעיצורים הוא סונורנטי: בֶּהָלָה-בַּלָּהָה, ולפעמים אף בין שני עיצורים שאינם סונורנטיים, למשל: כֶּבֶשׂ-כֶּשֶׂב.
