צ
| צ (ץ) | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אלפבית עברי | ||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
| ק | ר | ש | ת | |||||||||
| אותיות סופיות | ||||||||||||
|
||||||||||||
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי. שמה של האות: צָדֶי או צַדִּיק. שמה הקדום של האות הוא צד"י[1] (בפי יהודי תימן צאד, שמה הערבי של האות). כיום, נפוץ גם השימוש בצדי"ק בגלל האות העוקבת ק', כאשר אמירת האותיות ברצף: צדי-קוף-ריש וכו', נשמעת כ"צדיק-קוף-ריש".
ההיגוי הנפוץ כיום, מייצג מבחינה פונולוגית שילוב של העיצורים תּ+ס, או עיצור מכתשי, מחוכך, אטום (/ʦ/ :IPA). ההיגוי הנפוץ בקרב יהודי הארצות דוברות הערבית היה כשל האות המקבילה הערבית - ص - המבוטאת כמעין ס' כבדה, או עיצור מכתשי מלועלע, חוכך, אטום (/sˤ/ :IPA). בקרב החוקרים קיימת מחלוקת בדבר דרך ביטויה של האות צ' העברית המקורית, בין אלו הקובעים כי במקור בוטאה כדרך יהודי ארצות האסלאם, וכי הביטוי הנוכחי כיום מקורו בהשפעה של שפות אירופיות, לבין הקובעים כי הביטוי המקורי היה כפי המקובל כיום[2].
צד"י עם גרש (צ') נהגית כ-ʧ (ch, כמו במילה צ'כיה).
בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, צ' נמנית עם חמש האותיות השיניות: זסשר"צ. בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא צ' חל שיכול עיצורים בבניין התפעל. בנוסף מתרחשת הידמות הגורמת להחלפת האות ת' באות ט': הצטער, הצטרף.
צ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך, שצורתן משתנה בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה, צורתה משתנה ל"ץ" (כמו במילה "עץ").
בגימטריה ערכה של צ' הוא 90. ערכה של ץ הוא 900, אך השימוש בו אינו נפוץ, והערך 900 מיוצג על ידי הצירוף תת"ק.
בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות צ' היא כ־1.28% מכלל אותיות האלף-בית ושל הצורה הסופית ץ היא כ־0.14%. ץ סופית היא הנדירה ביותר בשימוש בעברית מודרנית.
תוכן עניינים |
שימושים נפוצים לקיצור צ' [עריכה]
ייצוג האות צ' [עריכה]
האות צ' בשתי צורותיה (הרגילה והסופית) מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים.
ב-Unicode האות צ ו-ץ מיוצגת על ידי 05E5 ו-05E6.
בקוד מורס מיוצגת האות צ' באמצעות הרצף (משמאל לימין): .-- (קו קו נקודה).
הוא ייצוגה של צ' בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות צ' באמצעות המילה "צפור".
באיתות בדגלי סמפור צ' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מערבה (שמאלה) ודגל שני הפונה דרום-מזרחה.
ראו גם [עריכה]
- ص – האות צאד בערבית
- ض – האות צ'אד בערבית
- ظ – האות טַ'א בערבית
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, שבת, קג עמוד ב', קד עמוד א'
- ^ Steiner Richard C: Affricated Sade in the Semitic Languages (American Academy for Jewish Research Monograph Series, 3), New York, 1982.

