ת

ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר בספר יחזקאל, פרק ט' פסוק ד': "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו, עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ:"

האות ת' היא אחת משש אותיות ב ג"ד כ פ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח. מרבית דוברי העברית בישראל אינם מבחינים בין הגיית האות עם דגש לבין הגייתה בלעדיו, והוגים אותה בשני המקרים כעין T האנגלית. ואולם לפי ההגייה האשכנזית נהגית תי"ו רפה כסמ"ך, ולפי ההגייה התימנית נהגית תי"ו רפה כ-TH (כמו במילה האנגלית think). במקור תּ'‏ דגושה נהגתה כ-T האנגלית או כ-תא (ت) הערבית, ות' לא דגושה נהגתה כ-TH באנגלית או כ-ת'א (ث) הערבית. כיום כשרוצים לשעתק שמות אנגליים המכילים TH, נוהגים להצמיד לתי"ו גרש. בעבר, היה הבדל בהגייה בין תּ‏' דגושה לבין ט', שנשמעה כ-T קשה בדחיקה בלוע.

בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, נמנית ת' עם חמש האותיות הלשוניות: ד', ט', ל', נ' ות'. מבחינה פונולוגית מייצגת תּ' דגושה (והיום כל ת') עיצור סותם מכתשי בלתי-קולי. ת' רפה ייצגה חוכך שיני בלתי קולי.

בגימטריה ערכה 400. בערכה זה היא מופיעה במושגים כגון תרי"ג מצוות, ת"ק פרסה.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ת היא כ־5.32% מכלל אותיות האלף-בית.

הביטוי "מאלף ועד תו" בא לציין דבר כוללני, שמקיף מקצה אחד עד הקצה השני.

[עריכה] ייצוג האות ת'

האות ת' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים.

בקוד ASCII מיוצגת האות ת' בערך FA, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05EA.

בקוד מורס מיוצגת האות ת' באמצעות: - (קו).

הוא ייצוגה של האות ת' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ת' באמצעות המילה "תלם".

[עריכה] התפתחות האות ת'


תו פרוטו שמי	תו פיניקית

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ת

ת

תוכן עניינים

[עריכה] ייצוג האות ת'

[עריכה] התפתחות האות ת'

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה

מרחבי שם

חיפוש

פעולות

צפיות

ניווט

קהילה

תיבת כלים

דף זה בשפות אחרות

הדפסה/יצוא