ש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שין (פירושונים).
ש
Hebrew letter shin.png
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
  ך ם ן ף ץ  
האות ש בעלת ארבע זרועות, מתנוססת על צדם השמאלי של תפילין של ראש (מימין)

ש היא האות ה-21 באלפבית העברי. התפתחה מצורת השיניים, ומכאן שמה שי"ן (שִׁין או שִׂין).

שׁ – שין ימנית, בעלת נקודה מעליה בצד ימין (או ללא הנקודה), מבוטאת כאות Sh האנגלית.
שׂ – שין שמאלית, בעלת נקודה מעליה בצד שמאל, מבוטאת כמו האות ס וכמו S האנגלית. קרויה גם שׂין.

בתנ"ך (ספר שופטים, פרק י"ב פסוק ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת":

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ, וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן", המילה שיבולת בצורתה העברית מציינת בשפות רבות מאפיין לשוני, המבדיל בין אוכלוסיות שונות ואשר באמצעותו ניתן להבדיל ביניהן, ובהרחבה: כל דרך התנהגות שהיא שבאמצעותה ניתן להבחין בין אוכלוסיות שונות.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ש' נמנית עם חמש האותיות השיניות זסצר"ש. מבחינה פונולוגית ש' ימנית מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום
(IPA: ‏[ʃ]), וש' שמאלית מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום (IPA: ‏[s]). במקור, ש' שמאלית ייצגה עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום (IPA: ‏/ɬ/), אולם הגייתה התמזגה כבר בלשון חז"ל עם סמ"ך.

בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא ש' (הן שמאלית והן ימנית) חל שיכול עיצורים בבניין התפעל: השׁתכר/השׂתכר, השתעל.

בגימטריה ערכה 300. בערכה זה היא מופיעה במושג "שס"ה גידים".

ייצוג האות ש'[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות ש' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות ש' בערך F9, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E9.

בקוד מורס מיוצגת האות ש' באמצעות הרצף: ... (נקודה נקודה נקודה).

ייצוגה של האות שׁ' (ימנית) בכתב ברייל הוא ShinBraille.png

ייצוגה של האות שׂ' (שמאלית) בכתב ברייל הוא SinBraille.png

באלפבית צלילי מיוצגת האות ש באמצעות המילה "שמיר".

באיתות בדגלי סמפור ש' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מזרחה (ימינה) ודגל שני הפונה צפון-מערבה.

התפתחות האות ש'[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטו שמי פיניקי
"שן" פרוטו שמי שין פיניקי

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ש' היא כ־4.55% מכלל אותיות האלף-בית.

האות ש' היא אחת מאותיות השימוש, המצטרפת בראש מילה במשמעויות אחדות:

  • אשר: הביטוי "האיש שהלך בשדות" שקול לביטוי "האיש אשר הלך בשדות".
  • כי: הביטוי "החיים יודעים שימותו" שקול לביטוי "החיים יודעים כי ימותו".
  • מילת נימוק או סיבה, במשמעות של "הואיל ו-".

האות ש' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:

  • שעת השין: שעת האפס, השעה המדויקת לתחילתה של פעולה (בדרך כלל פעולה צבאית). במקור מלועזית H-Hour ושימש גם בפלמ"ח.‏‏‏[1]
  • קרב שין בשין: קרב שריון בשריון, כלומר קרב בין שתי יחידות טנקים.
  • שין בית: שירות ביטחון, שם מיושן לשב"כ. וגם קיצור הנאמר הרבה בידי מורים - קיצור לשיעורי בית.
  • שין גימל: שוטר גדודי, החייל השומר על הכניסה למחנה.
  • בשין-קוף-ריש: בשקר. נאמר בפי ילדים לאחר דברים שאינם אמת.

האות ש' בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות ш באלפבית הקירילי מבוססת על האות ש העברית, מאחר שמייסדי הכתב, האחים קירילוס ומתודיוס, התבססו בעיקר על הכתב היווני, ומכיוון שאין מקבילה לצליל זה באליפבית היווני השתמשו האחים באות הגלגוליטית המקבילה שצורתה התבססה על האות ש העברית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏דיונים[1][2] על מקור הביטויים 'יום העין' ו'שעת השין‏' מזכירים שהביטוי האנגלי הוא כנראה ללא משמעות, אלא חזרה על האות הראשונה של המילה (ור' רשימת אותיות צבאיות באנגלית לימים ושעות), למרות שבהקשרים צבאיים אחרים אכן כן השתמשו באותויות לסמן שעות וימים. הסיבה לשינוי הביטוי 'יום העין' במקום 'יום היוד' נובעת לפי אבשלום קור מפאת קיצורו של הי' הנכתבת, והחלפתה בטעות באות ואו, וכן מכיוון שקריאת "יום הי'" היה נקרא באופן המקובל כ"יום השם" בעקבות מסורת עברית ארוכת שנים, ורצו להתרחק מפרשנות זו. העין נבחרה כאות הבאה במילה "שעת" וכאות הראשונה במילה "עת". כמו כן יש המזכירים את הביטוי התנכ"י "עין תחת עין" כתחילת תקיפה