ש
ערך זה עוסק באות באלפבית העברי. אם התכוונתם לאות באלפבית הערבי, ראו ش.- הדף "שין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שין (פירושונים).
| ש | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||||||
| אלפבית עברי | ||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
| ק | ר | ש | ת | |||||||||
| אותיות סופיות | ||||||||||||
|
||||||||||||
ש היא האות ה-21 באלפבית העברי. התפתחה מצורת השיניים, ומכאן שמה שי"ן.
שׁ – שין ימנית, בעלת נקודה מעליה בצד ימין (או ללא הנקודה), מבוטאת כאות SH האנגלית.
שׂ – שין שמאלית, בעלת נקודה מעליה בצד שמאל, מבוטאת כמו האות ס וכמו S האנגלית. קרויה גם שׂין.
בתנ"ך (ספר שופטים, פרק י"ב פסוק ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת":
"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ, וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן", מכאן מקור המילה האנגלית Shibboleth, המציינת כל מאפיין לשוני, שאוכלוסיות שונות נבדלות בו ושבאמצעותו ניתן להבחין בינן, ובהרחבה: כל דרך התנהגות שהיא שבאמצעותה ניתן להבחין בין אוכלוסיות שונות.
בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ש' נמנית עם חמש האותיות השיניות זשסר"צ. מבחינה פונולוגית שׁ' ימנית מייצגת עיצור חוכך בתר-מכתשי בלתי-קולי, ושׂ' שמאלית מייצגת חוכך מכתשי בלתי-קולי.
בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא ש' (הן שמאלית והן ימנית) חל שיכול עיצורים בבניין התפעל: השׁתכר/השׂתכר, השתעל.
בגימטריה ערכה 300. בערכה זה היא מופיעה במושג "שס"ה גידים".
בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ש' היא כ־4.55% מכלל אותיות האלף-בית.
האות ש' היא אחת מאותיות השימוש, המצטרפת בראש מילה במשמעויות אחדות:
- אשר: הביטוי "האיש שהלך בשדות" שקול לביטוי "האיש אשר הלך בשדות".
- כי: הביטוי "החיים יודעים שימותו" שקול לביטוי "החיים יודעים כי ימותו".
- מילת נימוק או סיבה, במשמעות של "הואיל ו-".
האות ש' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:
- שעת השין: שעת האפס, השעה המדויקת לתחילתה של פעולה (בדרך כלל פעולה צבאית) במקור מלועזית H-Hour ושימש גם בפלמח[1].
- קרב שין בשין: קרב שריון בשריון, כלומר קרב בין שתי יחידות טנקים.
- שין בית: שירות ביטחון, שם מיושן לשב"כ. וגם קיצור הנאמר הרבה בידי מורים - קיצור לשיעורי בית.
- שין גימל: שוטר גדודי, החייל השומר על הכניסה למחנה.
- בשין-קוף-ריש: בשקר. נאמר, בשפת הילדים, לאחר דברים שאינם אמת.
תוכן עניינים |
[עריכה] ייצוג האות ש'
האות ש' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים.
בקוד ASCII מיוצגת האות ש' בערך F9, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E9.
בקוד מורס מיוצגת האות ש' באמצעות הרצף (משמאל לימין): ... (נקודה נקודה נקודה).
הוא ייצוגה של האות שׁ' (ימנית) בכתב ברייל.
הוא ייצוגה של האות שׂ' (שמאלית) בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות ש באמצעות המילה "שמיר".
[עריכה] התפתחות האות ש'
 |
 |
| "שן" פרוטו שמי | שין פיניקי |
[עריכה] ראו גם
- ش – האות שין בערבית
- س – האות סין בערבית
- ث – האות תַ'א בערבית
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דיונים[1][2] על מקור הביטויים 'יום העין' ו'שעת השין' מזכירים שהביטוי האנגלי הוא כנראה ללא משמעות, אלא חזרה על האות הראשונה של המילה (ור' רשימת אותיות צבאיות באנגלית לימים ושעות), למרות שבהקשרים צבאיים אחרים אכן כן השתמשו באותויות לסמן שעות וימים. הסיבה לשינוי הביטוי 'יום העין' במקום 'יום היוד' נובעת לפי אבשלום קור מפאת קיצורו של הי' הנכתבת, והחלפתה בטעות באות ואו, וכן מכיוון שקריאת "יום הי'" היה נקרא באופן המקובל כ"יום השם" בעקבות מסורת עברית ארוכת שנים, ורצו להתרחק מפרשנות זו. העין נבחרה כאות הבאה במילה "שעת" וכאות הראשונה במילה "עת". כמו כן יש המזכירים את הביטוי התנכ"י "עין תחת עין" כתחילת תקיפה
