שעלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שעלת
Pertussis.jpg
ילד צעיר חולה שעלת בעת שיעול
שם בלועזית Pertussis
whooping cough
ICD-10
(אנגלית)
A37
ICD-9
(אנגלית)
033
DiseasesDB
(אנגלית)
1523
MedlinePlus
(אנגלית)
001561
eMedicine
(אנגלית)
emerg/394  ped/1778 
MeSH
(אנגלית)
D01491

שעלת (בלועזית: פרטוסיס, Pertussis או Whooping cough) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק Bordetella Pertussis, השייך למערכת החיידקים הארגמניים. על-פי ארגון הבריאות העולמי נמנית המחלה כאחת מעשר המחלות הקטלניות בעולם.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-30 של המאה ה-20 הייתה מחלת השעלת גורם לתחלואה של מיליוני ילדים בעולם וגורם משמעותי בתמותת תינוקות, לפיכך שויכה למחלות המכונות "מחלות ילדים".

מאז שהוחלט לחסן באופן שיגרתי כנגד שעלת, נצפתה ירידה דרמטית בתחלואה ובתמותה מהמחלה.

קליניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן הדגירה של המחלה הוא בין שבוע לשלושה שבועות. השלב הראשון של המחלה מתאפיין בהפרשה מוגברת של נזלת והפרשה מהעיניים "השלב הקטרלי". בשלב זה השיעול עדיין לא בולט וקשה לאבחן את השעלת. החולה נראה "מצונן" והוא עלול, בלי ידיעה על מחלתו, להדביק רבים. המשך המחלה, הפוגעת בעיקר בתינוקות ובילדים קטנים, מאופיינת בהתקפים פתאומיים של שיעול רצוף הנגמרים בשאיפה שורקנית כאשר החולה שואף אוויר. תופעה זו נקראת באנגלית Whooping‏‏[2], ומכאן שמה האנגלי. מאפיינים נוספים לשעלת בילדים הם האדמת הפנים בזמן שיעול, הפסקות נשימה, ושיעול המביא להקאה חוזרת. המחלה עלולה לפגוע גם באנשים אשר חוסנו בעבר כנגד שעלת אם כי במקרה זה יהיו התסמינים לרוב קלים יותר.

שעלת עלולה לגרום לסיבוכים, בהם: דלקת ריאות, פרכוסים, דימומים במוח, קרע סרעפת, דימום במערכת העיכול, שבירת צלעות ובריחת שתן[3].

מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספירת הדם אופייני למצוא אחוז גבוה של לימפוציטים.
  • סרולוגיה לחיידק השעלת - המצאות נוגדנים מסוג IgM או IgA אופייניים לזיהום בשלב החריף. נוגדנים אלו עולים גם בתגובה לחיסון, כך שבתקופה הסמוכה לחיסון, המצאות נוגדנים לא מאשרת זיהום.
  • נוגדנים מסוג IgG מצביעים על זיהום בעבר או מצב של חיסון.
  • תרבית כיח לשעלת.
  • בדיקת PCR לשעלת: בדיקה זו בודקת הימצאות DNA של חיידק השעלת, והיא הבדיקה הרגישה ביותר להמצאות זיהום. בדיקה זו אינה סטנדרטית עדיין, ואינה נכללת בסל הבריאות בישראל. (מבוצעת במרכז רפואי רמב"ם).

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיידק השעלת נכנס ומתרבה בתוך תאי הגוף בדרכי הנשימה. טיפול יעיל דורש אנטיביוטיקה המסוגלת לחדור לתוך התא. הטיפול המקובל הוא באנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים כדוגמת אריתרומיצין הניתן למשך שבועיים, או אזיטרומיצין (אזניל) הניתן למשך 5 ימים.

יש חשיבות לסיים את מלוא הטיפול גם בכל בני הבית של החולה בין אם הם חולים בשעלת או אם אין להם תסמינים של המחלה וזאת בשל אחוז ההדבקה הגבוה של המחלה. גם לאחר טיפול אנטיביוטי מלא, עלול החולה להמשיך להשתעל למשך מספר שבועות בשל נזק שנגרם לדרכי הנשימה, וזאת למרות שהחיידקים בגופו הושמדו.

חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שהורכב חיסון למחלה ירדו אחוזי התמותה ממנה בכלל מדינות העולם‏[4] וכיום היא כמעט ואינה קטלנית במדינות המערב. עם זאת, ישנם מקרי מוות של תינוקות משעלת בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט[5].

סוגי חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסון צלולרי (whole-cell): היה החיסון המקובל לשימוש עד לפני מספר שנים. כיום אין משתמשים בו.

לחיסון זה, הבנוי על חיידקים מומתים, מספר תופעות לוואי:
  • עליית חום תוך 24 שעות ממתן החיסון.
  • חוסר שקט חולף ומתבטא בבכי אצל תינוקות.
  • יוחסה לחיסון פגיעה נדירה במערכת העצבים המרכזית. הנושא שנוי במחלוקת, ועם זאת מחמת הספק נמנעו מחיסון כנגד שעלת בילדים הידועים כסובלים ממחלה פרוגרסיבית (מתדרדרת) של מערכת העצבים.

חיסון א-צלולרי (acellular): הוא החיסון המקובל כיום והוא ניתן בישראל. הוא מבוסס על רעלן השעלת (Pertussis toxin) וחלבונים המצויים על פני החיידק. יתרונו בפחות תופעות לוואי, אם כי גם הוא לא מומלץ לילדים עם מחלות נוירולוגיות פרוגרסיביות (מחלות כגון שיתוק מוחין, לדוגמה, אינן פרוגרסיביות). החיסון ניתן בגילאים: חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה, והחל משנת 2005 גם בגיל שש שנים. משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להתחסן בשליש האחרון של ההריון כדי להגן על התינוק בחודשיים הראשונים של החיים, אשר בהם המחלה עלולה להיות קטלנית.

חיסון נשים בהריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומלץ לנשים בהריון להתחסן נגד שעלת בזמן השליש האחרון של ההריון, ובמיוחד בשבועות 27-36, כדי להגן על תינוקות מפני המחלה ומפני מוות ממנה, עד שהם מחוסנים בעצמם[6]. החיסון עצמו אינו עובר את השליה. האם מפתחת נוגדנים אשר פועלים כנגד שעלת והנוגדנים הם שעוברים את השליה[7]. הוכח כי ההגנה שמספק חיסון האם בהריון מפני מחלה קשה של תינוק היא כ-90%[8]. חיסון שעלת לנשים בהריון הוכנס לסל הבריאות בישראל והוא ניתן להן בחינם[9].

בשנים האחרונות חלה עליה בתחלואה משעלת שגורמיה הם:

  1. עליה באבחנת המחלה (לפי טענה זו לא השתנה מספר החולים)
  2. ירידה באחוז המחוסנים למחלה.
  3. עליה בתחלואת מבוגרים אשר חוסנו בעבר אך בהיעדר חשיפה חוזרת לחיידק נצפית ירידה ברמת הנוגדנים בגופם.

בשפת היום-יום ניתן הכינוי שעלת לכל שיעול ממושך ואינטנסיבי שהוא. השואפים לדייק נמנעים מהחלפת המושגים ומבדילים בין המחלה הספציפית (שעלת) והתסמין (שיעול), אשר קיים במחלות רבות אחרות.

מקרי מוות של תינוקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף 2014-2015 חלו תינוקות רבים בישראל בשעלת[10] ומספר תינוקות נפטרו מהמחלה[11][12].

המחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות בני פחות משלושה חודשים[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר איתי גל, לא מפסיקים להשתעל? כל הסיבות לגרון ניחר, באתר ynet‏, 19 ביולי 2009
  2. ^ על סימפטומי וצלילי המחלה
  3. ^ אתר חיסונים של בית חולים וולפסון - שעלת
  4. ^ גרף של ארגון הבריאות בעולמי המציג את הירידה בתחלואה בהתאם לעליה ברמת ההתחסנות
  5. ^ 5.0 5.1 ה-CDC (מרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב), Whooping Cough is Deadly for Babies
  6. ^ ה-CDC (מרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב), Get the Whooping Cough Vaccine While You Are Pregnant
  7. ^ משרד הבריאות, חיסון נשים הרון נגד שעלת, משרד הבריאות
  8. ^ Amirthalingam, Gayatri, et al, Effectiveness of maternal pertussis vaccination in England: an observational study, The Lancet, 2014
  9. ^ דליה מזורי, באתר NRG, כתבה על התוספות לסל התרופות ל-2015, ‏30/12/2014
  10. ^ ירון קלנר, באתר Ynet, התפרצות שעלת: 18 תינוקות אושפזו באזור ירושלים, ‏22.01.2015
  11. ^ שרית רוזנבלום ומאיר תורג'מן, ב-Ynet, עלייה חדה בתחלואה: בת חודשיים מתה משעלת, ‏16.12.2014
  12. ^ ירון קלנר, אתר Ynet, תינוקת נפטרה משעלת. תינוק נוסף מורדם ומונשם, ‏20.2.2015

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.