שירת הציפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שירת הציפורים (או שיר הציפורים. בקטלונית El cant dels ocells) הוא מזמור חג מולד ושיר ערש קטלאני מסורתי. השיר מתאר את שמחת הציפורים השונות, מהעיט ועד הזמיר, על לידתו של ישו באורווה בבית לחם, ואת השבחים שהן מרעיפות עליו ועל אמו מרים.

השיר התפרסם בעולם, והפך לסמל לאומי קטלאני, בעיבוד לצ'לו על ידי הצ'לן הקטלאני הנודע פבלו קזאלס שהחל לנגן אותו בהופעותיו כשהיה בגלות אחרי נפילת הרפובליקה במלחמת האזרחים הספרדית ועליית השלטון הדיקטטורי של פרנקו. כשהוא ניגן את השיר בקונצרט ששודר מלונדון ב-1945 הוא אמר: "צלילים אלה הם הד עדין לנוסטלגיה שכולנו מרגישים כלפי קטלוניה. רגשות אלה צריכים לגרום לנו לפעול ביחד בתקווה למחר של שלום, כשקטלוניה תשוב להיות קטלוניה".[1] קזאלס ניגן אותו בין השאר גם בהופעות שלו באו"ם וברסיטל שנתן ב-1961 בפני הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי בבית הלבן.

בין המבצעים של השיר נמנים ויקטוריה דה לוס אנחלס, ששרה אותו גם בעת כיבוי הלפיד האולימפי בטקס הנעילה של אולימפיאדת ברצלונה, וז'ורדי סאוואל. לשיר גם גרסה עברית, במילים שונות ובעיבוד למקהלה של גארי ברתיני, שמקהלת האיחוד ביצעה בפני קזאלס באחד מבקוריו בישראל.[2]

השיר נתן השראה לסרט "שירת הציפורים" של אלברט סרה מ-2008, שמבוסס על הסיפור מהברית החדשה על שלושת האמגושים שבאו לסגוד לישו אחרי לידתו, והוא מושמע בו בביצוע של קזאלס.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שירת הציפורים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]