הלפיד האולימפי

ספורטאי נושא את הלפיד האולימפי

הלפיד של אולימפיאדת החורף 2002 עובר דרך סינסינטי, אוהיו

הלהבה האולימפית של אולימפיאדת פינלנד 1952

לי נינג, מתעמל סיני, שהדליק את הלהבה האולימפית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת 2008

הלהבה האולימפית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת אתונה 2004

פאבו נורמי מדליק את האש האולימפית בהלסינקי ב -1952

הלהבה באולימפיאדת ונקובר

רץ נושא את הלפיד בבריסל

הלהבה האולימפית בטורינו

הלפיד האולימפי (לעתים: האש האולימפית) הוא מהסמלים המזוהים ביותר עם המשחקים האולימפיים. מסורת הדלקת הלפיד האולימפי החלה עוד ביוון העתיקה: במשחקים האולימפיים שהתקיימו שם, תפקידו של הלפיד האולימפי, שנשמר דולק בכל תקופת המשחקים, היה להזכיר את גניבת האש מהאל היווני זאוס על ידי פרומתאוס. עם תום המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה גם מסורת הדלקת הלפיד האולימפי נשכחה, וחודשה רק 1535 שנה לאחר מכן, באולימפיאדת אמסטרדם (1928). "מרוץ הלפיד" המסורתי שמתרחש לפני המשחקים האולימפיים, בו רצים מעבירים את הלפיד באזורים רבים עד שהוא מגיע לבסוף לאתר המשחקים, נוסד בידי קרל דיים, נשיא הוועדה המארגנת של אולימפיאדת ברלין שהתקיימה בגרמניה הנאצית; דיים ייסד את הריצה עם הלפיד כדי לפאר את הרייך השלישי, ואף על פי כן המסורת נמשכת עד לימינו. באופן מסורתי, הלפיד מודלק על ידי ריכוז קרני השמש בעזרת מראה, המציתים ענף עץ זית. מהענף הבוער מדליקים מנורת שמן עתיקה. המנורה מדליקה את הלפיד, ומשם מתחיל המסע. הדלקה זו נעשית בטקס רב רושם באולימפיה שביוון.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
- 1.1 האולימפיאדה העתיקה
- 1.2 העידן המודרני
2 מסלולים
3 מבעירי הלפיד ונושאיו
4 מחאות
5 דגמי הלפידים
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים

היסטוריה [עריכה]

האולימפיאדה העתיקה [עריכה]

בימי קדם, האש נחשבה לדבר מקודש בעיני עמים רבים, כולל היוונים. בשל חשיבות האש, במקדשים רבים שמרו כל הזמן את האש בוערת.

במהלך האולימפידה בימות קדם נהגו להקריב קורבנות לזאוס. בטקסים אלה, הכהנים הדליקו משואה והספורטאי שזכה במירוץ הדליק את האש על המזבח והקריב קורבנות.

העידן המודרני [עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 1928 במשחקי האולימפיאדה באמסטרדם המנהג חודש והודלקה להבה אולימפית במגדל באמסטרדם. המנהג של העברת הלפיד מיוון לאצטדיון חודש בשנת 1936 באולימפיאדה בברלין על ידי קרל דיאם מארגן המשחקים. הלפיד הובל במשך 3,187 ק"מ על ידי 3,331 רצים בתוך שנים עשר ימים ועשרה לילות מיוון לברלין. מטרת המסע הייתה להאדיר את שמו של היטלר.

מסלולים [עריכה]

הלפיד מתחיל את מסעו ביוון שם הוא מודלק בטקס חגיגי ומרשים ומשם הוא ממשיך את מסלולו על גבי כלים שונים לארץ המארחת. לדוגמה:

בשנת 1948 הלפיד נסע בפעם הראשונה על גבי סירה כדי לחצות את התעלה האנגלית.
בשנת 1952 הוא הוטס בפעם הראשונה להלסינקי.
באולימפיאדת אוסטרליה 1956 הוא נמסר רק על גבי סוסים אל העיר.
בשנת 1976 האש נשלחה לקנדה באמצעות לווין ושם היא הוצתה על ידי קרן לייזר.
בשנת 2000 נישא הלפיד מתחת למים על ידי צוללנים על גבי סירות קאנו , גמלים ומטוס קונקורד .

מבעירי הלפיד ונושאיו [עריכה]

אחרי סיום העברת הלפיד והגעתו לאצטדיון מקבל ספורטאי את הלפיד ומדליק איתו את הלהבה. לרוב הספורטאי הוא ספורטאי מפורסם או שהוא שבר שיא.

במקרים אחדים, לא ספורטאים הדליקו את הלהבה לדוגמה: הרץ היפני יושינורי סאקאי שנולד בהירושימה ב -6 באוגוסט 1945, היום שבו הנשק הגרעיני הרס את העיר הוא הדליק את הלהבה כשהמשחקים נתפחו בטוקיו ב1964 הוא סימל את תחייתה של יפן לאחר המלחמה. ב1976 במונטריאול ,הדליקו את הלהבה שני נערים - האחד מהחלק הדובר צרפתית של המדינה, ואחד מהחלק הדובר אנגלית - מה שבא לסמל את האחדות של קנדה .

מדליקי הלהבה
תאריך האולימפיאדה	המקום שבו היא נערכה	שם הספורטאי שהדליק
קיץ 1936	ברלין	פריץ שליגן
קיץ 1948	לונדון	ג'ון מארק
חורף 1952	אוסלו	אייגיל ננסן
קיץ 1952	הלסינקי	פאבו נורמי והנס קולמיינן
חורף 1956	קורטינה ד'אמפצו	גבידו קרולי
קיץ 1956	מלבורן	רון קלארק
חורף 1960	סקוואוו ואלי	קן הנרי
קיץ 1960	רומא	ג'אנקרלו פריס
חורף 1964	אינסברוק	יוזף רידר
קיץ 1964	טוקיו	יושינורי סקארי
חורף 1968	גרנובל	אלן קלמה
חורף 1968	מקסיקו סיטי	אנריקטה בסיליו
חורף 1972	סאפפורו	בידקי טקאדה
קיץ 1972	מינכן	גינטר צאן
חורף 1976	אינסברוק	קריסטי האס ויוזף פיסטמנטל
קיץ 1976	מונטריאול	פייר סינט-ז'ין
חורף 1980	לייק פלאסיד	צ'ארלס גוג'ינו
קיץ 1980	מוסקבה	סרגיי בלוב
חורף 1984	סרייבו	סנדרה דוברבצ'יץ'
קיץ 1984	לוס אנגל'ס	ראפר ג'ונסון
חורף 1988	קלגרי	רובין פרי
קיץ 1988	סיאול	שון קי צונג', צ'ונג סומן, קים וונטק, שון מיצ'ונג
חורף 1992	אלברוויל	מישל פלטיני,פרנסוא-קיריל גרנג'
קיץ 1992	ברצלונה	אנטוניו רבולו
חורף 1994	לילהאמר	הנסיך הוקון
קיץ 1996	אטלנטה	מוחמד עלי
חורף 1998	נאגנו	מידורי איטו
קיץ 2000	סידני	קתי פרימן
חורף 2002	סולט לייק סיטי	שחקני נבחרת ההוקי קרח של ארצות הברית באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) בראשות הקפטן, מייק ארוזיאונה
קיץ 2004	אתונה	ניקולס קקלמנקיס
חורף 2006	טורינו	סטפניה בלמונדו
קיץ 2008	בייג'ינג	לי נינג
חורף 2010	וונקובר	וויין גרצקי, סטיב נאש, ריק הנסן (לפיד פנימי), וויין גרצקי (לפיד חיצוני)

מחאות [עריכה]

במהלך השנים הפגנות רבות נערכו נגד הובלת הלפיד ולעתים גם נגד הממשל שמארח את האולימפיאדה לדוגמה בשנת 2008 כשהלפיד התארח בסין ניסו לכבות אותו מספר פעמים פעילים טיבטים שמחאו על הנהגת השלטון הסיני כלפי עמם ^[1].