פבלו קזאלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פבלו קזאלס
Pau Casals
Pablo Casals
לידה 29 בדצמבר 1876
אל ונדרל, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוקטובר 1973 (בגיל 96)
סן חואן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cementiri del Vendrell עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1891 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Municipal Conservatory of Music of Barcelona, הקונסרבטוריון המלכותי של מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק צ'לן, מנצח, מלחין
סוגה מוזיקה קלאסית, sardana עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת קטלאנית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה רקורדס, פיליפס רקורדס, HMV עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Susan Metcalfe Casals (4 באפריל 19141928)
מרטה קזאלס איסטומין (3 באפריל 195722 באוקטובר 1973) עריכת הנתון בוויקינתונים
Francesca Vidal i Puig (?–1955)
גיליירמינה סוז'ה (19061912) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד (1946)
  • מדליית החירות הנשיאותית (1963)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1912)
  • מדליית השלום של האו"ם (1971)
  • הבן האהוב של ברצלונה (16 ביוני 1934)
  • מדליית הזהב של הז'נרליטט של קטלוניה (1979)
  • פרס גראמי למפעל חיים (1989)
  • פרס איש המוזיקה צ'ארלס לוטון (1974)
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (1971)
  • מדליית ולטר וילסון קובלט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאו קזאלס אי דפיליו (קטלאנית: Pau Casals i Defilló; מוכר גם בשם הספרדי פבלו קזאלס; 29 בדצמבר 187622 באוקטובר 1973) היה צ'לן, מנצח ומלחין קטלאני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזאלס נולד בעיירה ונדרל. הוא למד מוזיקה ונגינה בצ'לו בברצלונה ובמדריד, ועוד לפני שמלאו לו עשרים התמנה לפרופסור לצ'לו בקונסרבטוריון של ברצלונה, שם ניגן גם מוזיקה קאמרית וייסד רביעיית כלי קשת. בשנת 1895 הוזמן כצ'לן ראשון לאופרה של פריז.

בשנת 1898 הופיע לראשונה כסולן בפריז ובלונדון, ובשנת 1901 הוא הופיע לראשונה בארצות הברית. בשנת 1905 הוא הרכיב, יחד עם הפסנתרן אלפרד קורטו והכנר ז'אק טיבו, את שלישיית קורטו שזכתה לשם עולמי.

בשנת 1909 ביצע לראשונה בקונצרט פומבי סוויטה לצ'לו ללא ליווי מאת באך, ופתח בכך תקופה חדשה ברפרטואר הקונצרטי של הצ'לו, ובשנת 1919 ייסד תזמורת בברצלונה במטרה לקרב את שכבות הפועלים בקטלוניה אל המוזיקה.

קזאלס היה תומך נלהב ברפובליקה הספרדית, ואחרי תבוסתה במלחמת האזרחים יצא לגלות מספרד, ולא חזר אליה עד יום מותו. הוא קבע את ביתו בעיירה פראד שבצד הצרפתי של הפירנאים, ופעל רבות על מנת לסייע לפליטים שנמלטו מספרד אחרי מלחמת האזרחים. הוא גם נשא בעולם את קולה של קטלוניה ותרבותה שדוכאו תחת שלטון פרנקו. ברבות מהופעותיו ניגן את שירת הציפורים - שיר עממי קטלאני שקזאלס פרסם בעולם בעיבוד לצ'לו, והפך לסמל לסבל העם הקטלאני.

ב-1945, עם תום מלחמת העולם השנייה, הופיע בבריטניה ובצרפת, אולם החליט לפרוש מנגינה בשל אדישות העולם להמשך הדיקטטורה של פרנקו בספרד. הוא חזר מהפרישה רק ב-1950, כשידידים שכנעו אותו להופיע בפראד לרגל שנת ה-200 למותו של באך, וכך נוסד במקום פסטיבל מוזיקלי שנתי.

קזאלס סירב להופיע בארצות שהכירו בשלטונו של פרנקו בספרד, בהן ארצות הברית. אולם ב-1961 לאחר התלבטויות, נעתר להזמנתו של הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי להופיע בבית הלבן.[1]

הקונצרט האחרון שלו התקיים בישראל, באוגוסט 1973, כחודשיים לפני מותו, והוא ניצח בו על תזמורת הנוער של פסטיבל ישראל.[2][3] קזאלס מת בשנת 1973 בעיר סן חואן בפוארטו ריקו. ב-1979 אחרי החזרת הדמוקרטיה לספרד הוחזר ארונו לקטלוניה ונטמן בעיירת הולדתו.

פסלו של קזאלס לציון 100 שנה להולדתו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ At Kennedy Center, An Arts Legacy Alive At 50, באתר NPR, ‏ 21 בינואר 2011
  2. ^ השבוע בפסטיבל הישראלי, מודעה, דבר, 17 באוגוסט 1973
  3. ^ חנוך רון, קאזאלס, דבר, 31 באוגוסט 1973
ערך זה הוא קצרמר בנושא קטלאנים ובנושא מוזיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.