שיר הפלאפל

שיר הפלאפל
	"לכל מדינה כאן בעולם,; מאכל לאומי המוכר לכולם,; וכל ילד בגן יודע כי,; האוכל מקרוני הוא איטלקי.; לאוסטרים בווינה שניצל טעים,; והצרפתים אוכלים צפרדעים.; הסינים אוכלים אורז דק ורזה,; והקניבלים אוכלים זה את זה.; ולנו יש פלאפל, פלאפל, פלאפל,; לאבא מתנה; גם אמא כאן קונה,; לסבתא הזקנה; נקנה חצי מנה.; וגם החותנת היום תקבל; פלאפל, פלאפל; עם הרבה הרבה פילפל. "
	הבית הראשון והפזמון של שיר הפלאפל

"שיר הפלאפל" (מכונה גם במילות הפתיחה של הפזמון: "ולנו יש פלאפל") הוא שיר עברי שכתב דן אלמגור, הלחין משה וילנסקי ובוצע לראשונה על ידי ברוך נדב סולן להקת רביעיית איילון בשנת 1957.

השיר נכתב במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל,^[1] ומיד עם פרסומו הפך לפופולרי. הוא הופיע באלבומה של רביעיית איילון "ניו יורק – תל אביב" (1959). השיר זכה לגרסאות כיסוי, בהן של שושנה דמארי, צלילי העוד, ושל נסים גרמה, המוכרת אף יותר מהביצוע המקורי.

הפזמון מתאר את הפלאפל כמאכל הלאומי של מדינת ישראל. הפזמון מזכיר גם את שתיית הגזוז המקובל לשתותו לצד אכילת הפלאפל, את הפלפל החריף שמקובל להוסיף לפלאפל בפיתה ואת עדיפותו של הפלאפל המיוצר בידי יוצאי תימן, על פני זה המיוצר בידי אשכנזים.

השיר מופיע גם בספר הפזמונים של דן אלמגור הצ'ופצ'יק של הקומקום (2010).

בראיונות עמו סיפר אלמגור כי בסביבות שנת 2010 עדכן את השיר וכתב לו בית נוסף הפותח במילים "השיר הזה נכתב לפני הרבה שנים". הבית מציין כי גם לאחר כחמישים שנה מכתיבת השיר, הפלאפל עודנו הוא המאכל הלאומי בישראל.^[1]