שיתוק שינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיתוק שינה הוא מצב המאופיין בשיתוק זמני של הגוף מיד לאחר יקיצה. לרוב מצב זה מתרחש לאחר ההירדמות או לאחר ההתעוררות.

The Nightmare (הסיוט), ציורו של הנרי פוזלי משנת 1781. תיאור השד המפעיל את הלחץ על הגוף.

מהות שיתוק השינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוק השינה נגרם במהלך שנת רע"מ (REM), כאשר המוח מתעורר, אך הגוף עדיין נמצא במהלך שינה, ולכן "משותק" עקב החסימה הנגרמת על ידי מערכת העצבים, כדי שלא נבצע פעולות לא רצויות בזמן השינה (מה שאנו חווים בחלום). לפיכך לא ניתן להזיז שום איבר בגוף במצב זה, כולל אי היכולת לדבר, ובעצם העפעפיים הם השרירים היחידים הפועלים וכך ניתן לפקוח את העיניים.

תופעות נלוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיתוק השינה עשויות להילוות הזיות. לרוב ההזיות הן סיוטים שסיבתם אינה ידועה, אשר מתרחשים במקום בו נופלים לשינה, למשל נשמעים צעדים מאיימים ההולכים וקרבים, תחושה של נוכחות בלתי רצויה או רעשים מפחידים. עקב כך, המצב הזה מלווה בתחושות פחד, גם בשל הפאניקה עקב אי היכולת לזוז. כמו כן, הרבה אנשים אשר חוו או חווים את השיתוק הזה, חשים לחץ על החזה, כאילו מישהו יושב להם על החזה. תופעות נלוות נוספות שתוארו על ידי אנשים הן רעד בגוף ותחושה של נפילה.

הסיבות לשיתוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיין לא ידועה סיבה ודאית לשיתוק השינה. אמנם נמצא קשר מסוים בין שיתוק השינה לבין הנרדמות (נרקולפסיה), אך אין תופעה זו מעידה על כך שהאדם החווה את שיתוק השינה לוקה בתסמונת הנרקולפטית. שיתוק השינה נגרם כאשר הגוף נמצא תוך כדי שינת הרע"מ, כאשר המערכת העצבית חוסמת את תנועת השרירים בגוף, אך המוח מתעורר בפתאומיות – דבר המתרחש ממש שניות או דקות ספורות לאחר ההירדמות או בזמן שהגוף מתעורר. הסיבות המשוערות הינם: שינה על הגב, עייפות רבה המלווה בשינה לא סדירה ונמנומים, לחץ ומתח נפשי. כמעט כל אדם חווה את תופעת שיתוק השינה לפחות פעם אחת בחייו. כל אלו הן הזיות שנגרמות כתוצאה מההתנגשות בין החלום למציאות ואין לדאוג לגביהן.

דרכי מפלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדובר בתופעה שאינה מסוכנת. ההזיות אינן נעימות, אך יכולת הבנה והכרה של החוויה, מאפשר להפוך את החוויה הזו למיוחדת או אף מהנה. ההזיות הללו, יכולות להיות נתונות לשליטה של האדם החולם וקיימת היכולת לעתים לכוון את החלום, שנותן תחושה מציאותית, לפי רצונותיו של החולם. במצב בו יחליט האדם לא להילחץ ולהפוך את החוויה הנוראית הזו לחוויה מהנה הוא יוכל להגיע למצב של חלום צלול, אשר בו למעשה הוא ישלוט בחלום ויחליט על מה לחלום במדויק.

כאשר נמצאים במצב השיתוק הזה, קיימות בעצם כמה אפשרויות התלויות באדם החווה את זה והאם הוא יכול להרגע ולא להיכנס ללחץ עקב השיתוק שהוא חש בגופו. כאשר קיימת מודעות למצב בזמן החוויה, ניתן לעצום עיניים ולנסות להירדם בחזרה. אפשרות אחרת היא לתת לגוף להתעורר, בין אם "להילחם" או "להתנגד" לשיתוק על ידי ניסיון להזיז איברים מסוימים בגוף כמו ידיים, רגליים, אצבעות ולהחזיר לגוף את התחושה בשרירים. ניתן גם לנסות לדבר, באותו אופן. אפילו אפשר לנסות "להפיל" את הגוף מהמיטה כדי "להתעורר" מהמכה אך כל "תזוזה" במצב של שיתוק אינה מקורה בשרירים אלא בראש ולכן ניסיונות "תנועה" לשם התעוררות יתבררו כלא יעילים. גם ללא ניסיונות התנגדות, הגוף יתעורר כעבור זמן קצר מאוד (אם לא חזר למצב שינה), והתחושה בשרירים תשוב למצב הרגיל. שיטה נוספת היא לעצור את הנשימה לפרק זמן קצר, דבר שיגרום לגוף להתעורר.

שיתוק שינה כפי שמתואר בתרבויות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ההסבר המדעי, עומדות לא מעט אמונות שונות לגבי שיתוק השינה, המסבירות את התופעה. בין אם זה שדים או רוחות הבאים לגנוב את האנרגיה הקיימת בגופנו, מכשפות הבאות להעניש אותנו על מעשה רע, ואף הסבר ללחץ המורגש בחזה בעקבות יצורים מוזרים העומדים או יושבים עלינו (כפי שמתואר על ידי הצייר הבריטי הנרי פוזלי, בציורו The Nightmare בשנת 1781).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]