שד (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקדוש המצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור מסביבות שנת 1480

שֵׁד הוא ייצור מיתולוגי על טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונה של עמים רבים. לרוב מתוארים השדים כדמויות רבות-כח, שאינן גשמיות כי אם מופיעות בצורת רוחות.

נמנים שני סוגים עיקרים של שדים - השד כשליחו של השטן והשד כישות עצמאית. כשליחו של השטן השד בא להזיק לבני האדם ולחבל בנפשם (השד פוגע בנפש ולא בגוף). כישות עצמאית יכול השד להזיק לבני אדם אולם גם לעזור להם בתמורה לדבר מה.

תוכן עניינים

[עריכה] השד במסורות העולם

במסורת הערבית של טרום האסלאם התבססה האמונה על פחד מרוחות ומשדים שקרויים בערבית ג'ינים. באגדות הערביות המסורתיות, כמו "סינבאד" ו"אלאדין", מופיעים ג'ינים.

גם במסורת היפנית העתיקה מופיעים שדים שהם, בניגוד לשדים הערבים העצמאיים, מייצגים את השאול ואת השטן.

[עריכה] השד ביהדות

במסורת היהודית קיים מגוון דעות רחב ביחס לשדים, החל מהתייחסות אליהם כאל ישות הפועלת במציאות וכלה בשלילת קיומם.

המקרא ממעט להזכיר את קיומן של ישויות על טבעיות בכלל, אך בעוד שישנם מספר אזכורים של מלאכים וסוגי כישוף שונים, שדים אינם מוזכרים כלל (הביטוי "שדים" מופיע אמנם פעמיים במקרא (בספרים דברים ותהלים), אלא שהכוונה שם היא בהקשר של עבודת אלילים - זביחה לשדים).

בתלמוד, לעומת זאת, מוזכרים שדים ויצורים 'מזיקים' (- כהגדרת התלמוד עצמו) אחרים פעמים רבות. מפורסמת מאוד האגדה לפיה שלמה המלך הצליח לתפוס בעורמה את מלך השדים (אשמדאי), ואף התייעץ עם שדים.

בהגות הפילוסופית היהודית של ימי הביניים נשלל קיומם של שדים באופן מוחלט, חרף התיאורים הרבים המובאים בגמרא. מפורסם בשלילתו הרמב"ם, שטען כי שדים אינם בני קיימא כלל, אך עם זאת יש ללמדם להדיוטות כמטאפורה לכוחו של האל. כמוהו סברו הוגים רבים, כמו רלב"ג ואחרים, אך היו גם מי שהמשיכו להאמין בקיומם של שדים.

על פי האמונה, מתקיים במקביל לעולם הגשמי עולם נוסף שהוא ממלכת השדים (אלג'ין), אבי הג'ין הוא לא אחר מאשר אבליס שגרם לאדם וחווה להתפתות ולאכול מהעץ האסור.

כמו אצל בני האדם גם לשדים יש מלכים, נסיכים, עדות ודתות. בקוראן הם מוזכרים במקומות רבים. האיזכור הבולט הוא המתנה שאלוהים נותן לשלמה המלך בצורת שליטה על ממלכת השדים.

[עריכה] אדם ולילית

המיתולוגיה היהודית האזוטרית מספרת שעוד טרם בריאתה של חווה, הייתה לאדם אישה אחרת בשם לילית, שלאחר סכסוכם וגירושה לים-המוות התחתנה עם מלך השדים ומאז כל צאצאיהם השדים רודפים את צאצאיו של אדם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדים