אפונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֶפּוֹנִים (eponym) הוא שם של אדם, אמיתי או בדוי, אשר על שמו נקרא מקום, עם, מושג, תגלית או כל דבר אחר. האפונים עשוי להיות רשמי, דוגמת יחידת מדידה הנקראת על שם המדען שהמציא אותה, או פופולרי ובלתי רשמי. באנגלית מודרנית, המילה "eponymous", מתייחסת לדבר הנקרא על שם תוכנו, דוגמת אלבום הנקרא על שם הלהקה שהוציאה אותו, או ספר הנקרא על שם גיבורו. לעתים האטימולוגיה הפופולרית של האפונים שגויה, דוגמת סלט קיסר המיוחס לפעמים ליוליוס קיסר בגלל שמו.

תאריכים אפונימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך ההיסטוריה, יש מגוון דוגמאות לשימוש בתאריכים אפונימיים. האשורים קראו לכל שנה על שם אישיות בכירה, במילניום הראשון לפני הספירה. ברומא העתיקה נודעו שנים על פי שמות הקונסולים הנבחרים, והשנה 59 לפנה"ס נודעה בתור "הקונסוליה של יוליוס וקיסר" עקב הדומיננטיות של יוליוס קיסר על פני הקונסול השני, מרקוס קלפורניוס ביבולוס. באירופה הנוצרית, בתי מלוכה רבים חישבו תאריכים לפי שנות שלטונו של המלך הנוכחי. הכנסייה הקתולית היא זו שהשליטה את שיטת ספירת הנוצרים, לפיה נקראות כל השנים מאז לידתו של ישו (על פי המסורת הנוצרית) Anno Domini, "לשנת האדון".

לוח השנה בו אנו משתמשים, הלוח הגרגוריאני קרוי על שם האפיפיור גרגוריוס ה-13. קדם לו הלוח היוליאני על שם יוליוס קיסר. שמות שני חודשים בלוח, יולי ואוגוסט קרויים על שם יוליוס קיסר ואוגוסטוס קיסר בהתאמה.

בעידן המודרני, תקופות מסוימות נקראות על שם שליט או ממשל דומיננטי, למשל תקופת הת'אצ'ריזם, על שם ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט ת'אצ'ר. המלוכה הבריטית השפיעה רבות על ההיסטוריה של אירופה והמערב, ותקופות המלוכה נקראות לעתים קרובות על שם המלך או המלכה של בריטניה, למשל התקופה האליזבתנית, התקופה האדוארדית, התקופה הוויקטוריאנית ועוד. בהיסטוריה וארכאולוגיה של ארץ ישראל מקובל להתייחס ל"תקופה ההרודיאנית", על-שם המלך הורדוס. כינוי תקופה על-שמו נובעת מחותמו הייחודי בממצאים הארכאולוגיים בארץ: היקף בנייה נרחב (בכל רחבי הארץ), מבנים גדולים וסגנון בנייה ייחודי ("בנייה הרודיַ‏אנית"), המיוחס לתקופת שלטונו.

מקומות אפונימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר חביב נקרא על שם מייסדו, דב חביב

ערים, ארצות ומקומות גאוגרפיים שונים נקראים לעתים על שם דמות, אמיתית או מיתולוגית, הקשורה בהיסטוריה שלהם. על פי המיתולוגיה הרומית, העיר רומא נקראה על שם מייסדיה, רמוס ורומולוס. העיר אתונה נקראה על שם האלה היוונית אתנה, שבאופן מסורתי נחשבה כפורשת את סמכותה על העיר.

בארץ ישראל יש מסורות עתיקות של קריאת יישובים ואזורים על-שמות אנשים. לפי מסורות יהודיות ומוסלמיות, העיר חברון נקראת ע"ש אברהם אבינו, שהיה ידיד (=חבר) האל. התנ"ך מספר (מלכים א טז) שעמרי קנה הר מאדם בשם שֶ‏מֶ‏ר, ובנה עליו עיר וקרא לעיר שומרון ע"ש האיש שמר. גם בעת החדשה קוראים למקומות רבים בארץ ע"ש אנשים: יישובים, שכונות, כבישים, כיכרות ומוסדות.

תגליות אפונימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדע יש היסטוריה ארוכה של שמות אפונימיים. גופים אסטרונומיים, מחלות, מינים ביולוגיים, עקרונות מתמטיים, יסודות כימיים וכו' נקראו לרוב על שם המדענים שגילו או המציאו אותם, כמו יחידת הניוטון על שמו של אייזק ניוטון. בעידן התגליות הגאוגרפיות נקראו לעתים ארצות חדשות על שם המגלים הראשונים שמיפו אותם. דוגמה מפורסמת היא יבשת אמריקה, שנקראה על שם אמריגו וספוצ'י.

יצירות אפונימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים, סרטים ויצירות אמנות אחרות נקראים לעתים קרובות על שם היוצר, או במקרים של יצירה בדיונית, על שם הדמות הראשית, אם במישרין ואם בעקיפין. שמות איקוניים הופכים לעתים למושגים בפני עצמם, למשל "רובינזון קרוזו", תת-סוגה של ספרים המתרחשים על אי בודד, או "לוליטה", כינוי לנערה צעירה המנהלת יחסים עם גבר מבוגר.

במוזיקה מודרנית נפוצה התופעה שהאלבום הראשון של להקה או מוזיקאי יהיה אפונימי. להקת לד זפלין ידועה בכך שלאלבומיה אין שמות, והם נקראים פופולרית על שם הלהקה: כל אלבום ממוספר לפי סדר יציאת האלבומים. הלהקה R.E.M. הוציאה אלבום הנקרא Eponymous והאלבום הידוע בתור "האלבום הלבן" של הביטלס הוא למעשה אפונימי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]