סמיכות

ערך זה עוסק במושג בבלשנות. אם התכוונתם לאחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ראו סמיכות פרשיות.

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם, או של שם תואר ושם עצם, שיש ביניהם קשר הדוק. השם הראשון בצירוף נקרא נִסְמָךְ והשם השני נקרא סוֹמֵךְ. מבחינה תחבירית, הנסמך מתפקד כ"גרעין" והסומך מתפקד כלוואי. מבדילים בין סמיכות רגילה ("סמיכות דביקה") שבה אין חציצה בין השמות או שהם מופרדים רק על ידי ה' הידיעה, לבין סמיכות מפורקת ("סמיכות פרודה") שבה מילת היחס "של" מפרידה בין שני השמות. סמיכות היא אחת הדרכים לתאר שם עצם ולאפיינו מבחינות שונות.

בניגוד ללוואי תמורה, בסמיכות יש לשמור על התאמה במין ובמספר בין הסומך לנסמך. כמו כן, יידוע של סמיכות נעשה על ידי הוספת הא הידיעה לסומך, אך לא לנסמך.

סוגי סמיכות

סמיכות רגילה

שתי מילים (שמות עצם, או שם תואר ושם עצם) היוצרות מושג אחד, ורק ה' הידיעה יכולה לחצוץ ביניהן. דוגמאות:

• יום הולדת --->יום ההולדת
• בית ספר --->בית הספר
• מהדורת חדשות ---> מהדורת החדשות
• חלק הארי ---> החלק של הארי (החלק הגדול)
• טוב לב ---> טוב הלב

סמיכות מפורקת

שם עצם + של + שם עצם:

• הבית של הנשיא
• התמונה של המחזור
• הדפים של הספר

סמיכות כבולה

סמיכות כבולה היא סמיכות שמשמעותה משתנה כאשר מציגים אותה כסמיכות מפורקת. לדוגמה: בית הספר, פתח תקווה, אב בית הדין. בעבר היה נהוג לחבר במקף את הנסמך והסומך בסמיכות כבולה, אך לפי "כללי הפיסוק החדשים" של האקדמיה ללשון העברית אין עוד חובה לנהוג כך.

סמיכות כבולה היא ערך מילוני. לדוגמה:

• מגן דוד
• מדינת היהודים
• גן עדן
• עורך דין
• בן אדם

סמיכות כפולה

מבנה נוסף של סמיכות רגילה, אולם סמיכות זו כפולה: היא מכילה גם סמיכות מפורקת (הופעת המילה "של") וכן כינוי חבור מקדים. דוגמאות:

• ציוניו של התלמיד
• תמונותיו של הכלב
• ניצחונה של הקבוצה
• חלונותיו של המשרד

סמיכות

	סמיכות רגילה	סמיכות מפורקת	סמיכות כפולה
הדגמה על ידי משוואה	y + x	X + של + Y	X + כינוי חבור מקדים + של + Y
המרת המשוואה לדוגמה	בית הנשיא	הבית של הנשיא	ביתו של הנשיא

הקשרים הסמנטיים בסמיכות

אף על פי שהסמיכות ה"קלאסית" מתארת יחס של שייכות, במקרים רבים הקשר בין רכיבי המשפט אינו של שייכות דווקא: למשל, בצירופים "מזמור שיר" (מזמור שהוא שיר), "אהבת אמת" (ביטוי שיכולה להיות לו משמעות של אהבה את האמת או אהבה אמיתית).

• קשר של שייכות או קניין - כאמור, זהו הקשר המוכר יותר.
• קשר של חלק משלם - הסומך הוא השלם והנסמך חלקו. לדוגמה: גג הבית, זנב עכבר, ראש כרוב
• קשר של חומר - הסומך מספק מידע לגבי החומר ממנו עשוי הנסמך: כובע קש, ארנק עור, מדליית ארד, פסל ברונזה
• קשר של תכלית או תפקיד - שולחן כתיבה, חדר שינה, חדר מצב, אוטו גלידה, מנוע חיפוש, אפוד מגן
• קשר של זמן - נרות שבת, סדר יום, שיחת חולין
• קשר של מקום - תיאטרון רחוב, משפט שדה, מסיבת גן, יציאת מצרים
• קשר של צבע - תפוח זהב, שמי תכלת, כלי לבן ("כלי" ברבים)
• קשר של דימוי - הנסמך מדומה לסומך: אנשי צפרדע, כובע גרב, נעלי סירה
• קשר של תוכן - הסומך מתאר את תכנו של הנסמך: שירי זעם, בורות מים, כוס יין
• קשר של מידה - קילוגרם ענבים, מהלך שעה
• קשר של פעולה
  • קשר פעיל - הסומך הוא הפועל, והנסמך פעולתו: מנגינת החליל, מכת שמש, לחץ אוויר
  • קשר סביל - הנסמך הוא הפועל, והסומך מושא הפעולה. זה עשוי להיות
    • מושא ישיר: שומר מסך, קוצב לב, מורה דרך
    • מושא עקיף: פחד מוות (פחד מהמוות), חולה אהבה (חולה באהבה)

כל האמורים לעיל הם סמיכויות של שמות עצם. בסמיכות של שם תואר לשם עצם, מהווה שם העצם צמצום וייחוד של משמעותו של שם התואר הסמוך לו: טוב-לב - לא "טוב" באופן כללי, אלא שליבו טוב; נקי-כפיים - לא "נקי" סתם, אלא שכפיו נקיות.

שרשרת סמיכויות

רצף של סמיכויות שבו מילה אחת משמשת הן כסומך והן כנסמך.

• אפשר לפרק את שרשרת הסמיכויות על ידי הוספת המילה "של" במקומות המתאימים. דוגמאות:
• חלונות משרד שר הביטחון ==> החלונות של המשרד של השר של הביטחון
• מנוע הסטי"ל התפוצץ==> המנוע של ספינת הטילים התפוצץ==> המנוע של הספינה של הטילים התפוצץ
• מכוניתו של רה"מ==> המכונית של ראש הממשלה==> המכונית של הראש של הממשלה

ראו גם

• הרכב (בלשנות)
• צירוף (בלשנות)
• דקדוק עברי - מונחים

לקריאה נוספת

• תקציר הדקדוק העברי (נספח), מתוך: אברהם אבן-שושן, המילון החדש, ירושלים: קרית ספר

קישורים חיצוניים

• סמוך עלי באתר סנונית

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.