שקרים לבנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שקרים לבנים
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי יצחק רובין עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי יצחק רובין, אבישי כפיר
תסריט יצחק רובין
עריכה אריק להב ליבוביץ, ויקטור טורקיה
שחקנים ראשיים שרון אלכסנדר
אורנה פורת
מוזיקה יוסף ברדנשווילי
צילום רון כצנלסון
מדינה ישראל
הקרנת בכורה 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 81 דקות
שפת הסרט עברית
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שקרים לבנים הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1999 בכתיבה ובימוי של יצחק רובין, עם אורנה פורת, שרון אלכסנדר וסמדר קילצ'ינסקי בתפקידים הראשיים.

אורנה פרת הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר, וסמדר קילצ'ינסקי הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בטקס פרסי אופיר לשנת 1999.

התסריט הוא על ניצולת שואה החולה במחלה סופנית. הזוועות שחוותה בשואה משפיעות על בנה ובתה שהם הדור השני לשואה שעזבו בגלל זה את הבית. הבן מנסה לשמור על המשפחה על ידי שקרים לבנים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה (יהודל'ה) הרשקוביץ (שרון אלכסנדר) הוא במאי ומחזאי בתיאטרון צעיר בפריז. הוא בפריז עם נורה (ג'ינה לינדוני) שלא משתתפת בבעיותיו האישיות לאחר כישלון המחזה הראשון שכתב. בכדי לברוח ולנוח קצת מכישלון המחזה הראשון שכתב, הוא מחליט לעזוב את פריז ולחזור לישראל גם כדי לקבל ייעוץ מפסיכיאטר (יצחק רובין) ולהיפגש עם אמו מרים (אורנה פורת).

מרים היא ניצולת שואה וקירות הבית מלאים בתמונות משפחתה הענפה שכולם נרצחו בשואה. היא לא חדלה מלספר על חוויותיה באושוויץ ופגישותיה עם ד"ר יוזף מנגלה. זאת למעשה הסיבה שיהודה ואחותו צילה (סמדר קילצ'ינסקי) עזבו את הבית. צילה מתגוררת בארצות הברית עם בן זוגה ביל (ג'ק אדליסט) והיא בהיריון.

יהודה מקבל זימון למרפאת ריאות בבית חולים שם מגלה לו ד"ר אלפנדרי (אלכס מונטה) כי לאמו יש כתם חשוד כממאיר בריאות וכי עליה לעבור ביופסיה. הכתם נתגלה כבר לפני חצי שנה אבל רופא המשפחה ד"ר וייס (יוסי סגל) לא עשה דבר בקשר לזה.

בהסכמת הרופאים מספר לה יהודה שקר לבן כי יש לה כנראה שחפת ישנה ועליה לעבור ביופסיה. מרים מקבלת זאת בחשדנות ובביופסיה מתברר שמדובר בסרטן ריאה. יהודה מזעיק את צילה וביל אבל לאחר זמן קצר פורץ ריב בין צילה למרים והיא וביל עוזבים במהירות לארצות הברית כשקללותיו של יהודה מלווים אותם.

כעת נשאר יהודה עם אמו שהולכת ודועכת. לאחר שנפלה בבית היא מאושפזת במוסד סיעודי ושם מגלה לה הרופא שיש לה סרטן. יהודה סועד אותה עד הסוף והמילה האחרונה שלה היא "יהודל'ה". מצבו הנפשי מידרדר והוא מאושפז במוסד פסיכיטארי שם הוא נפגש עם ידיד מהצבא, פדלון (סלים דאו).

צילה מגיעה מארצות הברית ופוגשת את יהודה במוסד. לשאלתה מה היו המילים האחרונות של האמא? הוא משיב בשקר לבן נוסף - "יהודל'ה וצילינקה".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
אורנה פורת מרים הרשקוביץ
שרון אלכסנדר יהודה הרשקוביץ
סמדר קילצ'ינסקי צילה הרשקוביץ
ג'ינה לידוני נורה
ג'ק אדליסט ביל
סלים דאו פדלון חולה נפש
אלכס מונטה ד"ר אלפנדרי
יוסי סגל ד"ר וייס רופא המשפיה
אריה אליאס זערור
יצחק רובין פסיכיאטר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]