אורנה פורת
| אורנה פורת | |
|---|---|
אורנה פורת, 1957 |
|
| סוגה ושפה מועדפות: | תיאטרון |
| תאריך לידה: | 6 ביוני 1924 |
| מקום לידה: | גרמניה |
| שנות הפעילות: | 1948-היום |
| פרסים: | פרס ישראל לתיאטרון, שלושה פרסי כינור דוד (1970, 1974 ו-1980), פרס ברנר, פרס מאיר מרגלית, פרס א.מ.ת (2005) |
| עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים: | במאית תיאטרון |
| פרופיל ב-IMDb | |
אורנה פורת (נולדה ב-6 ביוני 1924) היא משחקניות התיאטרון הנודעות והחשובות הפועלות בישראל.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה[עריכה]
אורנה פורת נולדה בגרמניה ב-1924 בשם אירנה קליין למשפחה גרמנית לא יהודית ולמדה משחק בבית הספר הדרמטי בקלן. בילדותה הייתה חברה ב"תנועת הנוער ההיטלראי", אך עם התבגרותה והתוודעותה לגורל היהודים בשואה, בד בבד עם התאהבותה ביוסף, חייל בריגדה, החליטה לעשות צעד חד ולעלות עמו לארץ ישראל. בשנת 1947 עלתה ארצה, וקשרה את גורלה לגורל העם בישראל. צעדה זה זכה לתהודה חיובית בחברה הישראלית, שקלטה אותה בזרועות פתוחות. אורנה ויוסף לא הצליחו להעמיד צאצאים, וביקשו לפתוח בתהליכי אימוץ. היה חשש שלא יאשרו לאם שאינה יהודיה לאמץ ילדים יהודים, לכן החליטה פורת לעבור תהליך גיור. בתום תהליך זה אימצו אורנה ויוסף שני ילדים.
ב-1948, זמן קצר לאחר עלותה ארצה, הצטרפה לתיאטרון הקאמרי. ביצעה תפקידים גם במסגרת תיאטרון הבימה, תיאטרון בית ליסין, תיאטרון באר שבע ותיאטראות בחו"ל.
בין התפקידים הרבים שביצעה: "ז'אן דארק" (תפקיד ראשי), "הנפש הטובה מסצ'ואן" (תפקיד ראשי), "מרי סטיוארט" (תפקיד ראשי), "הלילה השנים-עשר" (אלקטרה וויולה), "חתונת הדמים" (האם), "ביקור הגברת הזקנה" (תפקיד ראשי) , "קוריולנוס" (וולומניה), "נשות טרויה" (הקובה), "בית ברנרדה אלבה" (ברנרדה), "הנהג של מיס דייזי" (מיס דייזי), "מירל'ה אפרת" (מירל'ה), "שיינדלה" (הרעבעצן), "אחרון ימיה" (תפקיד ראשי).
שימשה גם כבמאית, בין היתר בהצגות "אנה פרנק", "ז'אן דארק".
מלבד היותה שחקנית מוכרת, פורת הקימה וניהלה את התיאטרון לילדים שליד "הקאמרי", שפעל בשנים 1965–1970,[1] ולאחר סגירתו הקימה ב-1970 תיאטרון לילדים ולנוער הנקרא על שמה ופועל עד היום, והיא מכהנת כנשיאת התיאטרון. הייתה ממייסדי ארגון אסיטז' העולמי (המרכז לתיאטרון ילדים ונוער) והקימה את הסניף הישראלי של הארגון. [2]
פורת היא כלת פרס ישראל לתיאטרון (תשל"ט),[3] וכמו כן זכתה בשלושה פרסי כינור דוד (1970, 1974[4] ו-1980), בפרס ברנר[5], פרס רמח"ל לאמנות הבמה (1956),[6] פרס "ורד הכסף" מטעם "מעריב",[7] פרס מאיר מרגלית (1983),[8] פרס א.מ.ת (2005 )[5] ובפרס הוקרה מיוחד בשנת 2007/8 במסגרת פרס הבמה לילדים ונוער. כמו כן זכתה בתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב ועוד שורה של פרסים ועיטורים שהוענקו לה על ידי מוסדות בארץ ובחו"ל.
בשנת 2010 שיחקה בסרט "התפרצות X" בבימוי של איתן צור.
לקריאה נוספת[עריכה]
- עירית עמית, שלוש חתונות: מפגשים עם אורנה פורת, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2000.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אורנה פורת, באתר "אישים"
- אורנה פורת, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- לאה גילולה, אורנה פורת, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- דן פחטר, אורנה פורת מספרת, דבר, 5 בינואר 1955
- ש. אבישי, על במות התיאטרון באירופה: מתוך שיחה עם אורנה פורת, על המשמר, 7 בינואר 1955
- משה נתן, "אם יש כשרון הוא לא יברח": ראיון עם אורנה פורת, דבר, 23 באוקטובר 1964, המשך
- מרים גורן, הילד והתיאטרון: ראיון עם אורנה פורת לרגל פתיחת התיאטרון לילדים של הקאמרי, דבר, 2 באפריל 1965
- תקוה וינשטוק, תיאטרון לילדים ולא תיאטרון ילדים, מעריב, 12 באפריל 1965
- משה בן-שאול, מה רוצה אורנה?, מעריב, 9 במאי 1969
- מרים גורן, אוהבת תיאטרון וילדים, דבר, 18 בינואר 1971
- יהודית ליבנה, לילדים יש לתת את הטוב ביותר, אומרת אורנה פורת, מנהלת התיאטרון לילדים ולנוער, דבר, 28 בפברואר 1974
- חוה נובק, בת המלך והגברת הזקנה: ראיון עם אורנה פורת, דבר, 30 במאי 1974
- חוה נובק, תיאטרון על הסוס: שיחה עם אורנה פורת, מנהלת תיאטרון לילדים ולנוער, דבר, 7 באוגוסט 1977
- יעקב בר-און, בבית ומאחורי הקלעים: תגובותיהם והישגיהם של הזוכים בפרס ישראל לאמנות התיאטרון, מעריב, 9 באוקטובר 1978
- רחל דנה, דקות של עונג, דבר, 4 בינואר 1980
- יעקב בר-און, אורנה, מעריב, 10 בינואר 1980
- אורנה פורת ועודד קוטלר, הקסם והישבן של התיאטרון, מעריב, 2 באוגוסט 1985
- רוני קובן, המלכה האם, nrg מעריב, 22 בנובמבר 2002
- דן לחמן, ראיון עם אורנה פורת, e-mago, 12 בינואר 2006
הערות שוליים[עריכה]
- ^ נסגרה הבימה לילדים של "הקאמרי", דבר, 19 במאי 1970.
- ^ אודות ארגון אסיטז' ישראל באתר אסיטז' ישראל
- ^ זוכי פרס ישראל לשנת תשל"ט. אתר משרד החינוך.; פרס-ישראל לתיאטרון לאורנה פורת ור. קלצ'קין, דבר, 8 באוקטובר 1978; פרס ישראל לתיאטרון – לאורנה פורת וקלצ'קין, מעריב, 8 באוקטובר 1978.
- ^ שר החינוך העניק פרסי "כינור דוד", דבר, 17 בדצמבר 1975.
- ^ 5.0 5.1 אורנה פורת באתר פרס א.מ.ת..
- ^ ששה שחקנים יזכו בפרס רמח"ל: הזוכים: ד. ורדי, מ. מרגלית, א. מסקין, ח. מרון, א. פורת, וש. פינקל, דבר, 1 ביולי 1956; פרס רמח"ל של עירית ת"א הוענק לששה אמני התיאטרון העברי, דבר, 8 ביולי 1956; הוענק "פרס רמח"ל לאמנות הבמה", חרות, 8 ביולי 1956.
- ^ השמחה המשולשת של ארנה, מעריב, 3 בינואר 1980.
- ^ כל פרסי אורנה פורת, מעריב, 12 במאי 1983.