יוסף ברדנשווילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יוסף (סוֹסוֹ) בָּרדָנַשוויליגאורגית: იოსებ (სოსო) ბარდანაშვილი; נולד ב-23 בנובמבר 1948 בבתומי) הוא מלחין ישראלי ממוצא יהודי-גאורגי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף ברדנשווילי נולד ב-1948 בבתומי שבמחוז אג'ריה גאורגיה במשפחה של אקדמאים יהודים. אביו היה צייר שבין היתר צייר דיוקנאות של מנהיגים סובייטים. אמו הייתה מנהלת מוזיאונים בעיר מולדתו. יוסף ברדנשווילי הוא האמצעי בין 3 אחים.

את לימודי המוזיקה הוא סיים כבוגר בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי שם היה תלמידו של אלכסנדר שברזשווילי. בין השנים 1973-1995 לימד בעצמו כמרצה בקונסרבטוריון בטביליסי הלחנה ומקצועות של תאוריית המוזיקה אחרים. שם בשנת 1975 סיים את עבודת התואר דוקטור למוזיקה. בשנים 1975-1976 ובשנת 1988 היה מלחין הבית של תיאטרון רוסתוולי בטביליסי.

בין השנים 1986 - 1991 היה מנהל המכללה למוזיקה בבתומי. בין השנים 1993-1994 שימש כסגן שר התרבות של האזור האוטונומי אג'ריה. ברדנשווילי אירגן וניהל שורה של פסטיבלים בינלאומיים למוזיקה קלאסית ולמוזיקה "גבוהה" בת זמננו בעיר בתומי (למשל פסטיבל "מוצרט-200" בשנת 1991, בעיצומה של מלחמת אזרחים שם). בשנים 1991-1993 היה המנהל האמנותי של החברה הגאורגית למוזיקה.

ביוני 1995 עלה לישראל שם כבר חיו הרבה מבני משפחתו. בתחילת דרכו בארץ פירנס את עצמו כחצי שנה מעבודה כפועל בחנות ירקות ברחוב שינקין בתל אביב, שם שמח להכיר אנשים מחוגי האמנויות המקומיים. כבר ביולי 1995 ידידו הבמאי הגאורגי רוברט סטורואה שביקר בארץ וביים בתיאטרון הקאמרי את המחזה "פעורי פה" מאת חנוך לוין, הזמין ממנו מוזיקת במה לאותה הצגה. בהמשך כתב מוזיקה מוערכת גם להצגת "דיבוק" באותו התיאטרון. לימד מוזיקה במסגרות שונות, ביניהן בקאמרה אובסקורה (1998-1999). בשנים 1996 - 1999 היה מלחין הבית של התזמורת סימפונטה רעננה. תזמורת זו ביצעה, בבכורה (עם דוד ד'אור כסולן) את יצירתו "ילדי אלהים" לפי טקסטים מהתנ"ך, התלמוד, הברית החדשה והקוראן. ברדנשווילי לימד באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב קורס שיזם על "תמונה ומוזיקה" (בין השנים 1998-1999) וכמו כן קורס לקומפוזיציה (בין השנים 1998-2000). ניהל ביאנלה למוזיקת בת זמננו בתל באביב 2002-2006

בעת פעילותו בגאורגיה בשנות 1980-1990 הלחין ברדנשווילי את האופרה "כוכבים נודדים" לפי ספרו של שלום עליכם (1981), אופרת הרוק "אלטרנטיבה" (1976), אופרת הבלט האפוטרופוס (1979), קונצרט לפסנתר, צ'לו ותזמורת . כתב סימפוניות, מוזיקה קאמרית וכו'. ברדנשווילי כתב בגאורגיה מוזיקה ליותר מ- 35 הצגות תיאטרון וליותר מ-20 סרטים. למשל - לסרטים כמו "מסא אל ארץ האור", "הבלש מצ'גם" לפי רומן של פזיל איסקנדר ואחרים. גם בארץ כתב ברדנשווילי את הפסקול למספר סרטים ובהם הסרט "חתונה מאוחרת". יצירותיו בוצעו בארצות הברית, גרמניה, גאורגיה, רוסיה, צרפת, פינלנד, יוגוסלביה, איטליה וסקוטלנד, וזכו בפרסום רב. הליווי המוזיקלי בסרטיו של דובר קוסאשווילי "חתונה מאוחרת" ו"מתנה משמיים" - סרטים ישראליים על חיי היהודים הגאורגים בישראל, הוסיף לפרסומו גם בקרב הקהל הרחב. בפסטיבל באילת תזמורת תיאטרון האופרה מרינסקי בניצוחו של ואלרי גרגייב ביצע את ה"אדג'יו" שלו. יוסף ברדנשווילי כתב מוזיקה לכ- 45 הצגות תיאטרון ושיתף פעולה עם במאים בולטים וביניהם, רוברט סטורואה, מיקי גורביץ', יוסי יזרעאלי, חנן שניר, עודד קוטלר, אודי בן-משה ועוד. עבד עם כל התיאטרונים הבולטים בישראל, תיאטרון הבימה "("הדיבוק בין שתי העולמות", "טנגו"), התיאטרון הקאמרי ("פעורי פה"), תיאטרון בית לסין ("סינית אני מדבר אליך"), תיאטרון החאן ("מילה של אהבה", "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו", "חיל פרשים אנו", "האשליה", "הקיץ", "הקסם הגדול") והתיאטרון העירוני חיפה ("מלאכים באמריקה").

ברנדשווילי היה בין מקימי ערוץ הטלוויזיה הישראלי בשפה הגאורגית - (GTV - georgian TV). הוא מתגורר בבת-ים ובנוסף למוזיקה עוסק גם בציור. מציוריו הוצגו בתערוכות בגאורגיה ובישראל.

אחיו הבכור של יוסף ברדנשווילי, ראובן, חי בעיר קרקוב בפולין שם הוא אדריכל מוערך ומשורר מוערך. האח הצעיר הוא מהנדס אלקטרוניקה בניו יורק.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה בימתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלדה לאשה - בלט במערכה אחת, לברית מאת המלחין - 1972
  • אלטרנטיבה - אופרת רוק בשתי מערכות, לברית מאת רוברט סטורואה, ראובן ברדנשווילי, נוגזר ארגמלידזה, 1976.
  • כוכבים נודדים - אופרה בשתי מערכות, לברית מאת המלחין וג'מאל אדגיאשוילי, 1982.
  • האפוטרופוס - בלט רוק, כוריאוגרפיה מאת בוריס איפמן
  • נשמה נעה - בלט בשתי מערכות, לפי לברית של המלחין ושל גוגי אלכסידזה, 1991.
  • חווה' , מונו-אופרה למצו-סופרן ופסנתר, על לברית מאת אלכסנדר פארין, 1998.
  • מסע אל תום האלף, אופרה על פי ספרו של א. ב. יהושע, על פי ליברית מאת א. ב. יהושע, 2005

מוזיקה תזמורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1981.

קונצ'רטו ? לכינור ולתזמורת קטנה (12/18 כינורות) 2000

  • סימפוניה השנייה "הדרך" ,2001
  • The Yellow Blues לתזמורת קטנה (12 נגנים),2001
  • דו-שיח לצ'לו ותזמורת ,2002.
  • קונצ'רטינו לחליל, בסון ותזמורת קטנה (12 נגנים) 2003.

פוסטלוד לוויולה ולתזמורת , 2003

  • סימפוניה השלישית "במה מדליקים", 2006

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמישייה לפסנתר ומיתרים,1973.
  • פואמת-דו-שיח ל4 קרנות יער, גיטרה, ושני פסנתרים, 1975.
  • שלישייה עם פסנתר מס. 1 "לזכרו של ביזה - לכינור,צ'לו ופסנתר.
  • רביעית מיתרים מס.1 1985
  • שלישייה עם פסנתר מס.2 , 1976.
  • רביעייה "רומטנית" לכינור, צ'לו ופסנתר מס. 2, 1988.
  • פוסטלוד לחליל וקלרנית, 1995.
  • סצנה לחליל, 2 פיקולו, חליל אלטו, ע'וד, צ'מבלו וכלי הקשה, 1992
  • שיר פרידה 1997
  • רביעייה למיתרים, חליל אלטו, נבל, קונטרבס ותופים,1997.
  • מתאמורפוזות לכינור ופסנתר, 1999.
  • מומנט מוזיקלי לדולי, לרביעית מיתרים ולשתי מרימבות, 1999.
  • הליכה על חבל ל4 צ'לי,2001.
  • אימאז' (תמונות} לחליל ושני כלי הקשה

מוזיקה מקהלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שביל של שתיקה - מחזור שירים על מלים מאת גארגי פקחובלי
  • ששה קולות מעורבים עם פסנתר, 1971.
  • ארבע מיניאטורות - על טקסטים מאת אבן גבירול, אבן עזרא ושמואל הנגיד למקהלה מעורבת, 1977.
  • מניאטורות מקהלתיות מס. 1 (ווקליזה) למקהלה מעורבת. 1986
  • תפילת ערבית על טקסטים מהתפילה הזכה
  • מיניאטורות מקהלתיות מס. 2 על טקסט מאת יהודה הלוי למקהלה מעורבת, 1989.
  • שאלו שבת (טקסטים מתהילים 32, 122 ותפילות לשבת למקהלה מעורבת ותזמורת קטנה, 1996.
  • תהילים 121 למקהלת גברים, 1996.
  • תהילים 123 למקהלה מעורבת, 1999.
  • שלשה קטעים על טקסטים של ניקיטה זבולוצקי ולאו דזה למקהלה מעורבת, 1986 - 2001.

עוד מוזיקה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אד ליביטום ותזמורת מיתרים, 1999.

  • !come and go לסופרן, חליל, 3 גיטרות חשמליות, 2 כינורות, הרמוניום חשמלי, וכלי הקשה, 2001.
  • שיר לשרה ולקול נשי ותזמורת ,1999.

מוזיקה לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סונטה מס.1, 1974.
  • ארבע מיניאטורות, 1975.
  • סונטה מס.2, 1984.
  • פוסטלוד, 1993.
  • פרפטואום מובילה ל4 פסנתרים ול16 ידיים, 2000.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברדנשווילי הוענקו פרסים רבים בארץ הולדתו ובישראל, וביניהם : פרס המוזיקאי המצטיין ע"ש זכריה פאליאשווילי (גאורגיה 1987), "אמן בר כבוד" של גאורגיה (1988), פרס "אמן השנה" ע"ש מנחם אבידום של אקו"ם (1998), פרס מרגלית (1999), פרס ראש הממשלה (2000), "מלחין השנה" ב"פרס התיאטרון הישראלי"- 2002-2003, פרס "מפעל חיים" מטעם אקו"ם (2002), פרס "מלחין השנה" של אקו"ם (2004), ופרס אמנויות הבמה ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב-יפו (2005). פרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה עייש מיכאל לנדאו(2005). פרס השר לקליטת העלייה עייש יורישטרן (2008). פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2012 ליוצר/ת בתחום המוסיקה על ההצגה "בית ספר לנשים", קופרודוקציה של תיאטרון חיפה והתיאטרון הקאמרי.ברדנשווילי הלחין עבור האופרה הישראלית החדשה את המוזיקה עבור האופרה מסע אל תום האלף על פי ספרו של א.ב. יהושע. לגיורא פיידמן כתב ברדנשווילי פואמה סימפונית לכליזמר ותזמורת.ב-2013 הוענק לו פרס אנגל ליצירת מוסיקה מקורית ולמחקר המוסיקה העברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]