שרלוטה, נסיכת פרוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרלוטה, נסיכת פרוסיה
דוכסית סקסה-מיינינגן
Charlotte von Preussen 1883.jpg
שם מלא ויקטוריה אליזבת אוגוסטה שרלוטה
בן זוג ברנהארד השלישי, דוכס סקסה-מיינינגן
צאצאים

פאודורה

שושלת בית הוהנצולרן
אב פרידריך השלישי, קיסר גרמניה
אם ויקטוריה, הנסיכה המלכותית
תאריך לידה 24 ביולי 1860
הארמון החדש, פוטסדאם, פרוסיה
תאריך פטירה 1 באוקטובר 1919 (בגיל 59)
באדן-באדן, גרמניה
מקום קבורה באד ליבנסטיין, גרמניה

שרלוטה, נסיכת פרוסיה (24 ביולי 1860 - 1 באוקטובר 1919) הייתה ילדתו השנייה של פרידריך השלישי, קיסר גרמניה ורעייתו של ברנהארד השלישי, דוכס סקסה-מיינינגן.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה ויקטוריה אליזבת אוגוסטה שרלוטה נולדה בפוטסדאם, ילדתם השנייה ובתם הראשונה של פרידריך, נסיך פרוסיה ורעייתו ויקטוריה, שהייתה בתה הבכורה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.

כבר מגיל צעיר הייתה הנסיכה שרלוטה בעלת אישיות מתוחה ועצבנית, ונהגה לעתים לנשוך את ציפורניה ולקרוע את בגדיה. התנהגות זו העציבה את אמה, ויקטוריה, שניסתה להעניש את שרלוטה על ידי כך שהכריחה אותה ללבוש כפפות או לעמוד מול הקיר עם ידיים קשורות, אולם אמצעים אלו לא עזרו והנסיכה המשיכה להיות הילדה הקשה ביותר במשפחה. לשרלוטה היו גם קשיי למידה, דבר שאכזב את אימה שהייתה בעלת דרישות אינטלקטואליות גבוהות לילדיה. למרות התנהגותה הייתה שרלוטה הנכדה האהובה על סביה וילהלם הראשון, קיסר גרמניה ורעייתו אוגוסטה, שנהגו לפנק אותה ובכך להחמיר את מצבה. שרלוטה הייתה גם קרובה מאוד לאחיה הבכור, וילהלם, ולאחיה הצעיר היינריך.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1876 התארסה שרלוטה לבן דודה מדרגה שנייה, ברנהארד, נסיך סקסה-מיינינגן, שהיה גם הוא נינו של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה. הזוג נישא בברלין ב-18 בפברואר 1878, ושנה לאחר מכן ילדה שרלוטה את בתם היחידה, פאודורה. לאחר לידתה של פאודורה הכריזה שרלוטה כי היא לא תלד עוד ילדים ונטשה את חיי המשפחה לטובת חיי החברה של ברלין. הנסיכה פאודורה גדלה עם סדרה של אומנות ובילתה זמן רב עם סבתה, ויקטוריה.

הנסיכה שרלוטה החזיקה בדעות שמרניות ויחד עם סביה ביקרה את דעותיהם הליברליות של הוריה ותמכה במדיניותו של ביסמארק. בשנת 1888 מת הקיסר וילהלם הראשון ואביה פרידריך עלה לשלטון, אולם נפטר לאחר שלושה חודשים מסרטן הגרון ואת הכתר ירש אחיה האהוב וילהלם. בשנת 1899 חלתה הקיסרית האלמנה ויקטוריה בסרטן. היא סיפרה על מחלתה לכל ילדיה חוץ מלשרלוטה, משום שלא האמינה שתשמור על כך בסוד.

מותה ומחלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1914 נפטר אביו של ברנהארד והוא ירש את התואר דוכס סקסה-מינינגן, אולם נאלץ לוותר על תפקידו עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה בשל מהפכת נובמבר. שרלוטה, שסבלה זמן רב מבריאות רופפת, מתה מעט לאחר מכן, ב-1 באוקטובר 1919 בגיל 59.

במהלך מחקר שבוצע בשנות התשעים של המאה ה-20 הוצאו מקברן גופותיהן של הנסיכה שרלוטה ושל בתה פאודורה, שהתאבדה בשנת 1945 לאחר שנים בהן סבלה מבריאות רופפת, כדי לנסות ולגלות מאיזו מחלה סבלו השתיים. לאחר בדיקות גנטיות שנערכו על השיירים התגלה כי השתיים סבלו ככל הנראה ממחלת הפורפיריה, מחלה גנטית הגורמת לבעיות רפואיות וכן לבעיות נפשיות. הנסיכה שרלוטה ירשה ככל הנראה את המחלה דרך אמה, שכן מאמינים כי מחלת הנפש ממנה סבל סבה רבה, ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, נבעה ממחלה זו.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרלוטה, נסיכת פרוסיה פרידריך השלישי, קיסר גרמניה וילהלם הראשון, קיסר גרמניה פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה
לואיז, נסיכת מקלנבורג-סטרליץ
אוגוסטה, נסיכת סקסה-ויימאר קארל פרידריך, הדוכס הגדול של סקסה-ויימאר-אייזנאך
מריה פאבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
ויקטוריה, הנסיכה המלכותית אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה ארנסט הראשון, דוכס סקסה-קובורג-גותה
לואיז, נסיכת סקסה-גותה-אלטנבורג
ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטראת'רן
ויקטוריה, נסיכת סקסה-קובורג-זאפלד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]