תאוסרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאוסרת
תאוסרת מנגנת בסיסטרום במקדש אמאדה בנוביה
תאוסרת מנגנת בסיסטרום במקדש אמאדה בנוביה
תאוסרת מנגנת בסיסטרום במקדש אמאדה בנוביה
לידה המאה ה־13 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1189 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה
בן או בת זוג Seti II עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת ה-19 של מצרים
אב מרנפתח עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Takhat עריכת הנתון בוויקינתונים
פרעה
1191 לפנה״ס – 1188 לפנה״ס
(כ־3 שנים)
סי פתח
סת נ אחת'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח עם זוג כרטושים של המלכה תאוסרת. ממקדש הקבר של תאוסרת בתבאי שבמצרים. מוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית, לונדון

תאוסרת (לערך 1191 לפנה"ס - 1189 לפנה"ס) הייתה הפרעה השמינית בשושלת ה-19 של מלכי מצרים והשלישית שמלכה כאישה בימי הממלכה החדשה במצרים (אחרי חתשפסות ונפרטיטי)[1]. מלכה כשש שנים יחד עם בנה החורג סי פתח השני ואחר כך כשנתיים לבדה, ובכך הייתה הפרעה האחרון של השושלת ה-19 (למרות שיותר מאוחר פרעה סת נ אחת' הסיר אותה מהרשימה הרשמית).

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוסרת הייתה בתו של פרעה מרנפתח, שלחם בהצלחה במרידות בכנען ובלוב. הוא השאיר את מצבת מרנפתח, שהיא המקור החיצוני הראשון המזכיר את עם ישראל. באסטלה זו הוא מתפאר במלחמותיו וניצחונותיו. בין שאר המלחמות נכתב "ישראל חרב, אין לו זרע". בעקבות אזכור זה, היו ששיערו[2] כי ייתכן שבימיו התרחשה יציאת מצרים. אך כיוון שמתוארת כאן הימצאותם בארץ ישראל, מרבית החוקרים הגיעו למסקנה כי יציאת מצרים הייתה דור או שניים קודם לכן, ייתכן שבתקופת מלכות אביו, רעמסס השני.

לאחר מות מרנפתח פקדה את מצרים תקופה של חוסר יציבות, שבסופה מלך בנו פרעה סתי השני, ותאוסרת (אחותו מאב) הייתה לאשתו השנייה.

מלכותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות סתי השני עלה לשלטון סי פתח השני, בנו מפילגש כנענית בשם סוטאילג'ה[3]. יש הטוענים כי סוטאילג'ה הייתה בכלל אחת מנשותיו של רעמסס השני[4]. בדיקת המומיה שלו מראה שסבל משיתוק ילדים והיה נכה ברגלו. אימו החורגת תאוסרת תפקדה כעוצרת הממלכה, יחד עם יועץ בעל כח בשם ביי. ביי הוצא להורג[5] כנראה בשנתו הרביעית למלוכה של סיפתח, שבעצמו מת כשנתיים אחר כך (בגיל 16 לפי המומיה). תאוסרת נשארה למלוך לפחות למשך שנתיים.

מלכותה של תאוסרת הסתיימה במלחמת אזרחים כפי שתועד באסטלת יב של סת נ אחת' שמלך אחריה. לא ברור אם תאוסרת הופלה ממלכותה או שמתה בשלווה. בכל אופן סת נ אחת' תיאר את ימי השושלת ה-19 כתקופת אי סדר. הוא השתלט על מבנה הקבר של תאוסרת וסתי השני, העביר את סתי לקבר חלופי, כיסה את תמונותיה של תאוסרת בגבס וצייר עליו את תמונותיו שלו. סת נ אחת' גם הסיר את תאוסרת ואת סיפתח מרשימת הפרעונים הרשמית שנמצאה במדינת האבו.

מלבד מבנה הקבר שלה (KV14 בעמק המלכים בתבאי שבמצרים) הכולל איורים המראים אותה מלווה את סיפתח, תאוסרת השאירה אחריה גם שרידים ומונומנטים נוספים, הכוללים בין השאר אוצר תכשיטים בקבר KV56[6] ופסל של סיפתח על ברכי תאוסרת[7] (כיום במוזאון לאומנות מצרית במינכנן גרמניה). שמותיהם של תאוסרת ושל סיפתח הופיעו גם בהקשר למכרות הטורקיז בסיני ובבקעת תמנע[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאוסרת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איאן שו, The Oxford History of Ancient Egypt, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2003, עמ' 295-296
  2. ^ Asimov's Guide to the Bible, Random House, 1981, p. 130–131, ISBN 0-517-34582-X
  3. ^ Gae Callender, The Cripple, the Queen & the Man from the North, KMT Vol 17 (Spring 2006), p.52
  4. ^ The Complete Royal Families of Ancient Egypt, London (2004)
  5. ^ Pierre Grandet, "L'execution du chancelier Bay O.IFAO 1864", BIFAO 100(2000), pp.339-345
  6. ^ Theban Mapping Project Tomb 56
  7. ^ J. von Beckerath: Queen Twosre as guardian of Siptah, in: Journal of Egyptian Archaeology, 48 (1962), 70-74
  8. ^ Itamar Singer, Merneptah's Campaign to Canaan, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, No. 269 (Feb., 1988), pp. 1-10


הקודם:
סי פתח השני
פרעוני מצרים הבא:
סת נ אחת'