תבנית:ערך מומלץ 9 במרץ 2013
מיכאל הלפרן (1860 – 9 בדצמבר 1919; תר"ך – י"א בכסלו תר"ף) היה מחנך ופעיל ציוני, מהפכן סוציאליסט, חלוץ העלייה הראשונה, מחוזי המדינה העברית בארץ ישראל, מנהיג איגודי פועלים, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ובמזרח אירופה. יזם תעשייה, ארגוני פועלים והתיישבות, מטיף למען הנחלת השפה העברית. הלפרין השפיע בדבריו ומיזמיו הרבים והמגוונים על אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית. דבריו של הלפרין על הצורך בהקמת כוח מגן עברי עצמאי בארץ ישראל היוו השראה להקמת הארגונים החמושים "בר גיורא" ו"השומר".
הלפרין רצה להיות מהפכן רוסי, אולם לאחר ההתנקשות בחיי הצאר הרוסי ובעקבותיו גל אירועי הסופות בנגב במזרח אירופה, התגייס לעניין הלאומי היהודי. הוא יצא אל הקהילות הפגועות והטיף לעמידתן בכבוד כנגד הפורעים, ואחר כך הצטרף אל התנועה הציונית. עלה לארץ ישראל בראשונה בתקופת העלייה הראשונה, בשנת 1885, ואחר בשנת 1887. הוא הצטרף למפלגת "פועלי ציון", היה לאחד מתועמלניה החשובים באירופה ובארץ ישראל. והשתתף מטעמה בקונגרס הציוני השלישי בשנת 1899, והשישי בשנת 1904. הוא חזר לארץ ישראל בשנת 1905 והיה פעיל בשלל מיזמים לטיפוח היישוב היהודי בדרך למדינה יהודית ריבונית שעליה חלם. בשנות מלחמת העולם הראשונה גויס בנו לצבא העות'מאני ונפל בקרבות ליד עזה. בשלהי 1919 עלה לאצבע הגליל כדי להושיט עזרה לאנשי יישובים; אבל אז חלה ונפטר, ונטמן במחניים.