תהילים פ"ז

תהילים פ"ז ; לִבְנֵי-קֹרַח, מִזְמוֹר שִׁיר: ; יְסוּדָתוֹ, בְּהַרְרֵי-קֹדֶשׁ.
	א לִבְנֵי-קֹרַח, מִזְמוֹר שִׁיר: יְסוּדָתוֹ, בְּהַרְרֵי-קֹדֶשׁ.; ב אֹהֵב ה', שַׁעֲרֵי צִיּוֹן - מִכֹּל, מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב.; ג נִכְבָּדוֹת, מְדֻבָּר בָּךְ - עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה.; ד אַזְכִּיר, רַהַב וּבָבֶל - לְיֹדְעָי:; הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר עִם-כּוּשׁ; זֶה, יֻלַּד-שָׁם.; ה וּלְצִיּוֹן, יֵאָמַר - אִישׁ וְאִישׁ, יֻלַּד-בָּהּ;; וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן.; ו ה' - יִסְפֹּר, בִּכְתוֹב עַמִּים: זֶה יֻלַּד-שָׁם סֶלָה.; ז וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים - כָּל-מַעְיָנַי בָּךְ.

תהילים פ"ז הוא המזמור השמונים ושבעה בתהילים. (מזמור 86 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה) משורר תהילים שר בשיבחה של ציון. במזמור שזורים כמה סגנונות שירה כהמנון ויסודות אחרים המופיעים בקובץ תהילים.^[1]

מבנה המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור בעל שבעה פסוקים קצרים כאשר כל פסוק עומד בפני עצמו. ניתן לחלק את המזמור כך:^[2]


פסוקים	כותרת
א'	כותרת המזמור
ב'-ג'	דיבור בשבחה של ירושלים
ד'-ו'	זכותם של אנשים להיחשב כילידי ירושלים
ז'	תיאורם של השרים לכבוד ציון

המזמור בנוי מריבוי קולות הנאמרים ומתחלפים לסירוגין בפי החוגגים.^[3]

לפי כותרת השיר המזמור מיוחס לבני קורח.^[1] הרעיון המרכזי המובע במזמור הוא שציון משמשת כמולדתם של העולים לעבוד את ה' בין עם הם נכריים או יהודים. למזמור זיקה לשונית למזמורים אחרים כתהילים מ"ח, ותהילים פ"ד. תיאורם של העולים לירושלים להתפלל לה' ולזבוח לו דומה למילות מזמור פ"ו: "כָּל-גּוֹיִם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ--יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי".^[3]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המילים "אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב. וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן" מושר ניגון חב"ד שהולחן על ידי הרב אהרון הכהן בולוסובסקי, לכבוד יום הולדתו ה86 של הרבי מליובאויטש בשנת ה'תשמ"ח.^[4]
על המילים "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב" שר אלי הרצליך בלחן של ארי זיידנפלד ועיבוד של משה לאופר במסגרת סיום הדף היומי בהלכה של ארגון דרשו ד' ועוזו.^[5]