תהילים ק"נ

תהילים ק"נ; הַלְלוּ יָהּ ; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ
	(א) הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ. ; (ב) הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ.; (ג) הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר.; (ד) הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.; (ה) הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.; (ו) כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ.

תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה. המזמור נפתח בפסוק ”הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ”. עיקר עניינו של המזמור היא הקריאה להלל את ה' באמצעות כלי נגינה שונים. המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית, בימי חול, בשבת, בחגים ובמועדים.

בלטינית, המזמור מוכר כ-”Laudate Dominum in sanctis eius”.

תוכן המזמור ומבנהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור בנוי משישה פסוקים ואחת עשרה צלעות. בכל צלע במזמור מופיע הציווי להלל ולשבח את ה'. המזמור מתחיל ומסיים במילה "הַלְלוּיָהּ". בכל הצלעות המופיעים במזמור קיים אזכור לה' וזאת בכינוי מושא ישיר "הו", אך בצלע הראשון מופיע בשם "אל" ובצלע האחרונה הוא נקרא בשם "יָהּ". במזמור קיימים מוטיבים דומים למזמורי תהילים: קמ"ה - קמ"ט הקוראים להלל ולשבח את ה'. כמו כן מופיעים שמות כלי הנגינה בהם יש לנגן בעת שירת השבח והלל.

את המזמור יש המחלקים לשני חלקים. חלק ראשון (א'-ב') מתאר את מקום האל ומקום תהילתו. בחלקו השני של המזמור מופיעים כלי הנגינה בהם יש לנגן, להלל ולשבח את ה'. שני החלקים נתחמים בצמדי מילים נרדפות. המילים הנרדפות "עז" ו"גבורה", יוצרות מסגרת לחלק הראשון בתחילתו והמילים "קדשו" ו"גדלו" תוחמות את המסגרת בסופו של חלק זה. את חלקו השני יוצרות מסגרת דומה המילים הנרדפות: "תקע" ו"תרועה". המזמור כולו נתחם בכינויו של ה' "יה" ו"אל"^[1].

המהר"ל מפראג מסביר שמזמורי "הללויה" הם חמשה, ובשני הפרקים, האמצעי והאחרון מהם יש עשרה הלולים בכל אחד, וזאת כנגד האותיות י וה, שההגעה אל מדריגת העשר היא רק באמצע ובסיום, ”וכל אלו דברים מופלגים בחכמה מאוד”^[2].

המזמור בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר שהטעם שתיקנו לומר בתפילת מוסף של ראש השנה עשרה פסוקים ב'מלכויות זכרונות ושופרות', הוא כנגד עשרת הפעמים שנזכרה המילה 'הללו' במזמור זה:

הני עשרה מלכיות כנגד מי? אמר, כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים. הלולים - טובא הוו? הנך דכתיב בהו 'הללוהו בתקע שופר'

— תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב, עמוד א'

המזמור בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא. לדעת רש"י^[3], מזמור זה, יחד עם תהילים קמ"ח, הם ה"הלל שבכל יום" שבפסוקי דזמרא. עקב דברי רש"י אלו, נפסק כי המאחר לבית הכנסת ואינו יכול להספיק לומר את כל פסוקי דזמרא, יאמר מזמורים אלה לפני שיוסיף את שאר המזמורים^[4].

הוא גם נאמר כחלק מפסוקי השופרות בראש השנה, ומסיים את התיקון הכללי.

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל העיסוק הרב של המזמור במוזיקה ובנגינה, הוא כונה "מזמור המוזיקאים" ועל בסיסו נכתבו והולחנו יצירות קלאסיות רבות:

ארני אגויר – ‏ Salmo 150
באק מוטאט – ‏ Singet dem Herrn ein neues Lied
רוברט שומאן – ‏ Psalm 150 for choir and orchestra (1822) = RSW:Anh:I10. (bearing his own note: "oldest completely finished work")
מנדלסון – ‏ in Lobgesang, Op. 52 ("Alles, was Odem hat, lobe den Herrn.")
ג'נקינב – ‏ in Gloria, movement 3 Tehillim, Psalm 150 in Hebrew (or Latin), 2010

מוזיקה ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור זכה למספר לחנים וביצועים של מיטב זמרי ארצנו. ידועים הם לחנו של יוסי בן דוד בביצוע של איציק קלה. דבי פרידמן הלחינה אף היא את השיר. ידוע גם ביצועו של אייל גולן אשר זכה להשמעות וצפיות רבות בערוץ יוטיוב.

בשנת 2021 הולחן המזמור על ידי אסף תלמודי, יונתן אלבלק וגל אבירם לפסקול של הסרט אגדת חורבן. השיר בוצע על ידי שולי רנד, רביד כחלני ושי צברי.^[5]

מוזיקה חסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהילים בביצוע של בני אלבז^[6].
הללו - יצחק פוקס יחד עם ליפא שמלצר מתוך האלבום בעת ההיא (2014)^[7].
הללוהו בתוף ומחול - לחן של הרב יצחק גינזבורג מתוך האלבום ניגונים חסידיים 10^[8].
הללויה יונתן רזאל מתוך האלבום פותח לב, 2017^[9].
כל הנשמה - יעקב יהודה דסקל באלבומו נאר מיט אמונה.
כל הנשמה - מרדכי בן דוד באלבום צעקה^[10].
יעקב שוואקי באלבום מוזיקה (2018)^[11]. שוואקי ביצע ביצוע נוסף לשיר באלבום ההופעה שלו שוואקי לייב פארק^[12].
יוסף קרדונר באלבומו שעה אחת, (2020)^[13].
יונתן שיינפלד באלבומו נער הייתי^[14].
הללו - ליפא שמלצר באלבום א פשוטע'ר איד^[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא תהילים ק"נ בוויקישיתוף

תהילים ק"נ באתר 929 - תנ"ך ביחד
מידע על הללו יה וגו' בקטלוג הספרייה הלאומית

מוזיקה קלאסית - האזנה ביוטיוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 280
^ נתיבות עולם, נתיב העבודה פרק ו
^ רש"י, מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב', ד"ה פסוקי דזמרא
^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ב.
^ יעל שבח, ‏המלחין אסף תלמודי מסביר איך ניסה לשחזר את נגינת הלוויים, בעיתון מקור ראשון, 19 בספטמבר 2021
^ תהילים, גד אלבז, להאזנה באתר יוטיוב.
^ הללו, יצחק פוקס וליפא שמלצר להאזנה באתר יוטיוב.
^ השיר בערוץ היוטיוב של גל עיני
^ השיר בערוץ היוטיוב של יונתן רזאל
^ השיר בערוץ הרשמי של מרדכי בן דוד ביוטיוב
^ השיר להאזנה בערוץ היוטיוב הרשמי של יעקב שוואקי
^ כל הנשמה, שוואקי בלייב פארק להאזנה באתר יוטיוב.
^ השיר להאזנה בערוץ היוטיוב של יוסף קרדונר
^ השיר להאזנה בערוץ היוטיוב של יונתן שיינפלד
^ הללו, ליפא שמלצר ביוטיוב.

[1] ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 280

[2] נתיבות עולם, נתיב העבודה פרק ו

[3] רש"י, מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב', ד"ה פסוקי דזמרא

[4] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ב.

[5] יעל שבח, ‏המלחין אסף תלמודי מסביר איך ניסה לשחזר את נגינת הלוויים, בעיתון מקור ראשון, 19 בספטמבר 2021

[6] תהילים, גד אלבז, להאזנה באתר יוטיוב.

[7] הללו, יצחק פוקס וליפא שמלצר להאזנה באתר יוטיוב.

[8] השיר בערוץ היוטיוב של גל עיני

[9] השיר בערוץ היוטיוב של יונתן רזאל

[10] השיר בערוץ הרשמי של מרדכי בן דוד ביוטיוב

[11] השיר להאזנה בערוץ היוטיוב הרשמי של יעקב שוואקי

[12] כל הנשמה, שוואקי בלייב פארק להאזנה באתר יוטיוב.

[13] השיר להאזנה בערוץ היוטיוב של יוסף קרדונר

[14] השיר להאזנה בערוץ היוטיוב של יונתן שיינפלד

[15] הללו, ליפא שמלצר ביוטיוב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]