תרגום השבעים
תרגום השבעים (ביוונית: Μετάφραση των Εβδομήκοντα או οʹ;[1] בלטינית: Septuaginta או LXX[2]) הוא השם שניתן לתרגום התנ"ך ליוונית קוינה, שהיה למעשה התרגום הראשון לספר מקראי כלשהו. מאוחר יותר נתכנסו תחת השם והוכללו בו התרגומים היווניים לכלל ספרי המקרא, וכן לחיבורים נוספים שאינם נכללים בקאנון העברי.
מקובל כי תרגום השבעים לחמשת חומשי תורה נעשה כבר במאה ה-3 לפנה"ס.
תוכן עניינים |
[עריכה] התרגום
תרגום השבעים הוא במקורו תרגום שנעשה על ידי יהודים, עבור יהודי אלכסנדריה, ששפתם באותם ימים הייתה יוונית, והעיר הייתה תחת השלטון ההלניסטי של מצרים התלמיית. סיפור מפורט על התהוות התרגום נמצא במקור חיצוני הידוע בשם "איגרת אריסטיאס". סיפור זה, שגרסאות שונות שלו מופיעות גם במקורות התלמודיים, מספר על שבעים ושניים זקנים יהודים שהוזמנו לאלכסנדריה על ידי מלך מצרים תלמי השני (פילדלפוס, שמלך בין השנים 285–247 לפנה"ס) כדי לתרגם את התורה, לצורך צירופה לספרייה הגדולה באלכסנדריה. על פי הסיפור, ניתנו לשבעים ושניים הזקנים תנאי מחיה נוחים למלאכת התרגום. הסיפור באיגרת אריסטיאס אפוף כולו באווירה חגיגית, ויחסו כלפי עצם מעשה התרגום אוהד. מקובל כי מידת האמינות ההיסטורית שלו נמוכה, וכי הוא נועד בעיקר לצרכים אפולוגטיים. בגרסה המופיעה בתלמוד הבבלי (מגילה ט, ע"א, ועוד) היחס כלפי התרגום הוא כאל עובדה מוגמרת, אך בלתי רצויה. שם גם מופיע התיאור של התרגום כנס, שבו על אף שהשליט הושיב את הזקנים בחדרים שונים, תרגמו הזקנים באורח פלאי את נוסח התורה באופן זהה זה לזה. בנוסף, מסופר בתלמוד על 12 פרטים ששינו הזקנים בתרגום מטעמים שונים – אולם רק שניים מאותם שינויים מתוארים אכן קיימים בתרגום השבעים שבידינו. מלבד אגרת אריסטיאס והמקורות התלמודיים, מופיע הסיפור גם בחיבור של אפיפניוס מסלמיס (403–320 לספירה), "על מידות ומשקלות".
מן התרגום עולה כי המקור העברי שהיה מונח לפני המתרגם (ה-Vorlage) היה שונה מנוסח המסורה; סוגיית היחס בין המקור העברי שעל פיו נערך התרגום ליוונית ובין נוסח המסורה, וזיקתם אל נוסח עברי קדמון, היא העניין המרכזי המעסיק את חוקרי המקרא בדונם בתרגום השבעים. נוסח תרגום השבעים הועתק מכתב יד אחד למשנהו, ועוּבד פעמים רבות, וכבר במאות הראשונות לספירה היו קיימים מספר נוסחים שלו, שהעיקריים שבהם הם אלו של אוריגנס (הֶכְּספלה) בארץ ישראל, של לוקיאנוס בסוריה ושל הֶסיכיוס במצרים.
כתבי היד השלמים הנודעים הם:
- B - קודקס ותיקנוס - מהמאה ה-4. זהו כתב היד השלם הטוב ביותר של תרגום השבעים ונקי, יחסית, משיבושים מלבד מספר מועט של ספרים.
- S - קודקס סינאיטיקוס - אף הוא מהמאה ה-4. הוא נמצא במנזר סנטה קתרינה בסיני, אך יש בו יותר עיבודים.
- A - כתב יד אלכסנדרינוס, מהמאה ה-5. יש בו השפעות של ההכספלה ועיבודים אחרים.
תרגום השבעים מכיל את תרגום 24 ספרי המקרא, תרגום ספרים שנכתבו עברית ואבדו, וספרים שנכתבו במקור בשפה היוונית. סדר הספרים שונה מאלו שבנוסח המסורה, וכן גם שמם של כמה מן הספרים. כך, למשל, ספר דברים נקרא בתרגום השבעים Δευτερονομιον – (שם שנתקבל גם בלטינית: Deuteronomium), שפירושו: החוק השני (או: המשני). שם זה מזכיר את הכינוי שניתן לספר דברים בתלמוד הבבלי (עבודה זרה כה, ע"א): "משנה תורה". שמות הספרים שבתרגום השבעים עברו בדרך כלל לתרגומים הלטיניים, ומהם למהדורות המתורגמות של התנ"ך בשפות האירופיות האחרות.
[עריכה] אופיו של התרגום
מחמת המעבר משפה שמית לשפה הודו-אירופית, נאלץ המתרגם להתמודד עם העברת מושגים מתרבות אחת לאחרת, וכמובן עם אוצר מילים שונה. ככל הנראה עסקו במלאכה זו מספר מתרגמים. ריבוי המתרגמים הוביל בהכרח לרבגוניות בשיטת התרגום ובאוצר המילים. כך ייתכן למצוא מילה המתורגמת באופנים שונים בכמה ספרים.
התרגום בספר אסתר מוסיף במספר מקומות את שם ה', למרות שבנוסח המסורה אינו מופיע כלל; מטרתו להוסיף למגילה אופי דתי.
בדרך כלל לא חששו המתרגמים מהאנשת האל (אנתרופומורפיזם), אולם במקרים קיצוניים גם הם הרחיקו הגשמה. כך הפסוק "ותמונת ה' יביט" (במדבר י"ב, ח), מתורגם 'כבוד ה' יביט'; ו- "ויראו את אלהי ישראל" (שמות כ"ד, י) מתורגם "ויראו את המקום שם עמד אלהי ישראל".
בתרגום השבעים משולבים מדרשי חז"ל, ויש אף מדרשים המשולבים בו אשר אינם מצויים אצל חז"ל. גם התרגום לספר משלי כולו נושא אופי מדרשי.
במקומות אחדים מחליף המתרגם את שמות המקומות העתיקים בשמות בני זמנו, כך בתרגום על הפסוק "ארם מקדם ופלשתים מאחור" (ישעיהו ט', יא), "ארם" מתורגם 'סוריה' ו"פלשתים" 'יוונים'.
כאשר החלו לחקור את תרגום השבעים, היו בין החוקרים שהביעו הערכה יתרה למקור הטקסט (המצע) של תרגום השבעים, אשר שונה במידה ניכרת מזה של נוסח המסורה, עד כדי כך שחלק מהחוקרים ביטלו את חשיבותו של נוסח המסורה. ואולם כאשר התגלו מגילות מדבר יהודה הסתבר כי ישנם נוסחים נוספים על נוסח המסורה ואין אף נוסח שמתאים בדיוק לתרגום השבעים – ומכאן שהגם שהמצע של תרגום השבעים היה שונה מזה של המסורה, אין זה מכריע לטובתו ולעתים שחזור הטקסט אינו אפשרי או שקשה לעמוד על מקור השינוי.
לעומת זאת, ישנם מקרים שבהם כדאי להעדיף את נוסח תרגום השבעים על המסורה, כגון בתרגום לפסוקים בבראשית: "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב. מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך" (מ"ט יט-כ). האות מ"ם במילה "מאשר" אינה במקומה, מלבד העובדה שלשאר השבטים הפניה אינה כוללת אותיות השימוש. בתרגום השבעים לעומת זאת נכתב "גד... עקבים. אשר שמנה..." – כלומר, האות מ"ם שייכת למילה עקבם (כתיב חסר) ובנוסח המסורה היא עברה אל המילה הבאה.
תרגום השבעים מסייע במידה רבה לשחזר את מבנה ספר ירמיהו, משום שסדר הפרקים בו שונה וקצר בכשביעית מזה של נוסח המסורה. מגילת ירמיהו ממערה מס' 4 בקומראן דומה למדי למצע העברי של תרגום השבעים, ולכן הניחו החוקרים כי זוהי הגרסה המקורית של ספר ירמיהו, שבשלב מאוחר יותר הורחבה לכדי הספר הקיים בנוסח המסורה.
[עריכה] סקירת העיבודים
ההבדלים הרבים בין נוסח המסורה לתרגום השבעים הביאו לכך שמתרגמים עיבדו אותו כדי שיתאים לנוסח המסורה; המעבדים היהודים הידועים הם: καιγε - תיאודוטיון ועקילס, ששמו להם למטרה את האחדת הנוסח והתאמת התרגום לנוסח המסורה שכבר התפשט אז, וברוח זו יש להבין את הנאמר במסכת קידושין מט, א: "המתרגם פסוק בצורתו – הרי זה בדאי, והמוסיף עליו – הרי זה מחרף ומגדף". המעבדים הנוצריים, לעומתם, הכניסו בתרגום שינויים שנועדו להתאים את הטקסט להשקפותיהם; המעבדים הנוצריים הידועים הם אוריגינס, סומכוס ולוקיאנוס. נמצאו גם עיבודים של תרגום השבעים במערות מדבר יהודה.
עקילס והמגילות מקומראן לא תרגמו את השם המפורש, אלא כתבוהו בעברית משום קדושתו. התרגום הקרוי קייגה-תיאודוטיון, שמחברו אנונימי וחי כנראה בסביבות 50 לספירה, נקרא כך משום שכל מילת 'גם' מתורגמת על ידו - καιγε, כלומר – 'לפחות' על פי הכלל הפרשני (שרבי עקיבא השתמש בו בתדירות גבוהה) שכל מילת 'גם' בתורה באה לרבות. תיאודוטיון, שחי בסוף המאה ה-2 לספירה, התבסס על התרגום הקרוי 'קייגה תיאודוטיון', והעתיק ממנו הרבה מילים שלא ידע לתרגמן, בצורת תעתיק יווני ללא תרגום.
עקילס הכין את העיבוד שלו לתרגום השבעים בסביבות שנת 125 לספירה, והחוקרים מזהים אותו עם אונקלוס שנזכר במסכת מגילה ג,א. אולם התרגום היווני של עקילס מדויק יותר מהתרגום הארמי של אונקלוס. עקילס היה, ככל הנראה, תלמידו של רבי עקיבא ולפי תורת רבו שדרש כל אות וכל תג בתורה, דאג עקילס לתרגם במדויק כל מילה וכל מרכיב במילה. ראוי לציון מיוחד תרגומו למילה 'משיח', שבשונה מהתרגומים האחרים שתירגמו 'כריסטוס', הוא מצא אקוויולנט אחר לתרגום כדי להימנע מההקשר הנוצרי. ככל המשתמע מהתלמוד הירושלמי, עקילס הוא אונקלוס. במסכת מגילה מבואר שהתרגום ליוונית של התנ"ך נעשה מארמית ליוונית ולא מעברית ליוונית, מה שמסביר את החפיפה בין אונקלוס לעקילס.
סומכוס חי בסוף המאה ה-2; לא ברורה השתייכותו הדתית, ויש הטוענים שהיה נוצרי; עיבודו פחות מדויק מזה של עקילס. אוריגינס, מאבות הכנסייה, שחי באמצע המאה ה-3, חיבר את ההכספלה – חיבור בעל 6 טורים מקבילים ובהם נוסח המקרא בעברית, התעתיק היווני שלו וארבעה תרגומים יווניים, מתוכם אחד שמקורו לא ברור, עקילס, סומכוס וקייגה-תיאודוטיון. עיבוד נוסף הוא זה של הֶסכיוס, שמוצאו ממצרים בשנת 300 לספירה. מעבד אחר הוא לוקיאנוס מאנטיוכיה, מת ב-312, והוא מסתמך בדרך כלל על העיבוד של אוריגינס.
בנוסף לתרגום זה קיימים מספר רב של תרגומים ליוונית, חלקם ניתרגמו ישירות מהמקור העברי על מנת לשמר את נוסחו וחלקם הם עיבודים לתרגומים קיימים בשפה היוונית כאשר הנוסח העברי המקורי לא עמד למול עיני המתרגמים. הוצאה ביקורתית של תרגום השבעים יצאה על ידי מספר חוקרים בגטינגן.[3]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- דליה עמארה, תרגום השבעים לספר דניאל : התרגום, המצע והעריכה, (עבודת דוקטור), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע תשס"ו 2006.
- עמנואל טוב (ערך), מחקרים על תרגום השבעים, האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי הרוח - החוג למקרא, תשל"ג-1973.
- צבי קארל, תרגום השבעים לתורה, החברה לחקר המקרא בישראל בשיתוף עם המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית, הוצאת קריית ספר, ירושלים תשל"ט. ISBN 965170005X
- משה צפור, תרגום השבעים לספר בראשית, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו 2005. ISBN 9652262404
- (תרגום לעברית של תרגום השבעים, בהשוואה לנוסח המסורה, עם שחזור המצע העברי המשוער, מבוא ואפארט ביקורתי; פרטי הספר באתר ההוצאה; תוכן עניינים, מבוא; הצגת קטע באתר "ספרים google")
- Gilles Dorival, Marguerite Harl, Olivier Munnich, La Bible grecque des Septante; du judaïsme hellénistique au christianisme ancien, Éditions du Cerf, 1988. ISBN 2204028215 (368 עמודים) (בצרפתית)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תרגום השבעים, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
- תרגום השבעים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תרגום השבעים – אור או חושך?, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרופ' עמואל טוב, The Septuagint Translation of the Hebrew Bible: Its Nature and Importance for Scholarship,
[עריכה] הערות שוליים
- ^ גימטריה של 70 בספרות יווניות
- ^ 70 בספרות רומיות
- ^ Göttingen, 1931: Septuaginta: Vetus Testamentum Greacum Auctoritate Societis Litterarum Gottingensis Editum
