תהילים מ"ה

תהילים מ"ה לַמְנַצֵּחַ עַל-שֹׁשַׁנִּים, לִבְנֵי-קֹרַח; מַשְׂכִּיל, שִׁיר יְדִידֹת.
א לַמְנַצֵּחַ עַל-שֹׁשַׁנִּים, לִבְנֵי-קֹרַח; מַשְׂכִּיל, שִׁיר יְדִידֹת. ב רָחַשׁ לִבִּי, דָּבָר טוֹב - אֹמֵר אָנִי, מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ; לְשׁוֹנִי, עֵט סוֹפֵר מָהִיר. ג יָפְיָפִיתָ, מִבְּנֵי אָדָם - הוּצַק חֵן, בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ; עַל-כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם. ד חֲגוֹר-חַרְבְּךָ עַל-יָרֵךְ גִּבּוֹר - הוֹדְךָ, וַהֲדָרֶךָ. ה וַהֲדָרְךָ, צְלַח רְכַב - עַל-דְּבַר-אֱמֶת, וְעַנְוָה-צֶדֶק; וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ. ו חִצֶּיךָ, שְׁנוּנִים: עַמִּים, תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ; בְּלֵב, אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ. ז כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים, עוֹלָם וָעֶד; שֵׁבֶט מִישֹׁר, שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ. ח אָהַבְתָּ צֶּדֶק, וַתִּשְׂנָא-רֶשַׁע: עַל-כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ. ט מֹר-וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת, כָּל-בִּגְדֹתֶיךָ; מִן-הֵיכְלֵי שֵׁן, מִנִּי שִׂמְּחוּךָ. י בְּנוֹת מְלָכִים, בְּיִקְּרוֹתֶיךָ; נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ, בְּכֶתֶם אוֹפִיר. יא שִׁמְעִי-בַת וּרְאִי, וְהַטִּי אָזְנֵךְ; וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ, וּבֵית אָבִיךְ. יב וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ: כִּי-הוּא אֲדֹנַיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲוִי-לוֹ. יג וּבַת-צֹר: בְּמִנְחָה, פָּנַיִךְ יְחַלּוּ - עֲשִׁירֵי עָם. יד כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. טו לִרְקָמוֹת, תּוּבַל לַמֶּלֶךְ: בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ, רֵעוֹתֶיהָ--מוּבָאוֹת לָךְ. טז תּוּבַלְנָה, בִּשְׂמָחֹת וָגִיל; תְּבֹאֶינָה, בְּהֵיכַל מֶלֶךְ. יז תַּחַת אֲבֹתֶיךָ, יִהְיוּ בָנֶיךָ; תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים, בְּכָל-הָאָרֶץ. יח אַזְכִּירָה שִׁמְךָ, בְּכָל-דֹּר וָדֹר; עַל-כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ, לְעֹלָם וָעֶד.

תהילים מ"ה הוא המזמור הארבעים וחמישה בספר תהילים.

על פי כותרת המזמור, כתיבת המזמור מיוחסת לבני קורח. מזמור זה הוא מזמור שבח לה' ומסווג כמזמור מלך.

מבנה המזמור

ניתן לחלק את המזמור לשני חלקים פרט לכותרת ולפתיחה (פסוקים א'-ב') והפסור החותם את המזמור (פסוק י"ח). בחלקו הראשון (פסוקים ג'-ח') משבח משורר תהילים את מלכו, ומעלה על נס את מעלותיו. חלקו השני (פסוקים ט'-י"ז) תיאור החתונה ודברי שבח לכלה.

מהות המזמור ותוכנו

מזמור מ"ה הוא מזמור מלך וכותרתו "שִׁיר יְדִידֹת" הוא ביטוי יחידאי במקרא. בשירה זאת באה לידי ביטוי האהדה לה רוחש המשורר למלך.

חוקרי המקרא העלו מספר השערות מהו נשוא המזמור ועניינו:

• יש שטענו כי מזמור זה הוא מזמור חתונה, וזאת על פי מופעיה של המילה 'דוֹד' שהוא כינויו של החתן בשיר השירים.
• נפתלי טור-סיני סבר כי השיר הוקדש לשלמה וזאת כי בכותרת 'יְדִידֹת' יש רמז לשמו השני של שלמה, ידידיה.
• על פי חלקו השני של המזמור יש שסברו כי לשיר זיקה ליום חתונתו של המלך. חוקר המקרא סיגמונד מובינקל טען כי זהו המזמור היחידי שניתן לסווגו כהמנון למלך.
• יש שטענו כי המזמור מכוון לשלמה אשר הביא זהב מאופיר ומידע זה נכון לתקופתו.
• אחרים טוענים כי המזמור מתכוון לדוד וזאת מתיאור מעלותיו של המלך המתוארות במזמור ומופיעות כבר בסיפור משחיתו בספר שמואל א', פרק ט"ז.
• דעה נוספת היא כי את המזמור נשא אחאב בעת נישואיו לאיזבל וזאת מן הכתוב: "מִן-הֵיכְלֵי שֵׁן" הרומזים לארמונו של אחאב.

פרשנות המזמור

בתחילת המזמור נאמר: "למנצח על שושנים". בדבר כוונת המשורר נאמרו מספר פירושים:

• יש שסברו כי שושנים הם כלי הנגינה שבהם נגנו בעת קריאת השיר וייתכן כי זהו שמה של היצירה אשר נוגנה.
• רבי ישראל נג'ארה פירש כי השושנים הנזכרות בכותרת הם מטאפורה לצדיקים אותם מלקט ה' בגן.

בנוסף למזמור זה התבנית "עַל-שֹׁשַׁנִּים". מופיעה במזמור ס"ט ובשינוי קל: " "אֶל-שֹׁשַׁנִּים"" במזמור פ'.

בתרבות

• רחש ליבי - אייזיק האניג בלחן של האדמו"ר מפיטסבורג, עיבוד של מונה רוזנבלום באלבום אמת ניגוני חסידי פיטסבורג 11.

ראו גם

• כל כבודה בת מלך פנימה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים מ"ה בוויקישיתוף