תהילים ק"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים ק"ח

(א) שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד.
(ב) נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי.
(ג) עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר.
(ד) אוֹדְךָ בָעַמִּים ה' וַאֲזַמֶּרְךָ בַּל אֻמִּים.
(ה) כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ.
(ו) רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ.
(ז) לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.
(ח) אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד.
(ט) לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי.
(י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע.
(יא) מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם.
(יב) הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ.
(יג) הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.
(יד) בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.

תהילים ק"ח הוא המזמור ה108 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור ק"ח מורכב מארבעה עשר פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:

א'-ו'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נפתח בהודאת המשורר לאלוהים: "נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי" (ב'), "עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר" (ג'), "אוֹדְךָ בָעַמִּים ה' וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים" (ד')

המשורר מסביר את סיבת הודאתו לאלוהים: "כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ" (ה'), "רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים וְעַל כׇּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (ו').

ז'-י"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו השני של המזמור מתאר המשורר את הישועות וההצלות הקודמות שאלוהים עשה לעם ישראל: "אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקׇדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד" (ח'), "לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (ט'), "מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע" (י'), "מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם" (י"א).

י"ב-י"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השבח שמשבח המשורר את אלוהים, והזכרת העבר, מבקש המשורר בקשה מאלוהים: "הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ" (י"ב), "הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם" (י"ג).

המזמור נחתם בקריאת המשורר לביטחון בה': "בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ" (י"ד).

בתפילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי" (ז'), מופיע בסוף תפילת העמידה.[1]

פסוק ה' (כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ), נקרא במהלך הסליחות.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]