תהילים ס"ה

תהילים ס"ה ; לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר.
	(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר.; (ב) לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר.; (ג) שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ.; (ד) דִּבְרֵי עֲוֺנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם.; (ה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.; (ו) נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים.; (ז) מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.; (ח) מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים.; (ט) וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֺת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין.; (י) פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי כֵן תְּכִינֶהָ.; (יא) תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.; (יב) עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן.; (יג) יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה.; (יד) לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.

תהילים ס"ה הוא המזמור השישים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-64). המזמור עוסק בתהילה לה' שסולח לחוטאים ומקרב את השבים אליו. וכן ממלא את העולם ברוב טובה ובהדר.

תוכנו של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור מכיל ארבע עשרה פסוקים והוא שיר שבח ותודה ממי שזכה בקרבת האל, "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב"(ה). והקרובים זוכים גם בשפע רב של ביטחון, יחס ורוב טובה:"נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ".

המשורר שמח על הביטחון ותשומת הלב מהאל "בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ... מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ"(ו'-ט'), הכי בטוח כשהמענה והביטחון מגיעים ממי שברא את העולם ושולט בו "מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ" ו"מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים" עד שאפילו במקומות הכי נידחים "יִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָו‍ֹת מֵאוֹתֹתֶיךָ".

ובסוף יגיע גם השפע הגשמי "פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה"(י'-י"ד) שפע של גשם שמצמיח יבול מבורך שכל הטבע נהנה ממנו ואומר שירה, "יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ"