תהילים ע"ב

תהילים ע"ב לִשְׁלֹמֹה אֱ‍לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ.
(א) לִשְׁלֹמֹה אֱ‍לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. (ב) יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט. (ג) יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה. (ד) יִשְׁפֹּט עֲ‍נִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק. (ה) יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים. (ו) יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ. (ז) יִפְרַח־בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ. (ח) וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. (ט) לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ. (י) מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ. (יא) וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. (יב) כִּי־יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ. (יג) יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ. (יד) מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו. (טו) וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ. (טז) יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. (יז) יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ ינין (יִנּוֹן) שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ. (יח) בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. (יט) וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן. (כ) כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי.

תהילים ע"ב הוא המזמור השבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-71). המזמור עוסק בשירה ותפילה על המלך שלמה. יש הסוברים כי גלומה במזמור נבואה על המלך המשיח שעתידה להתקיים בשלמות בימי אחד מצאצאיו של שלמה.

תוכנו של המזמור

המזמור מכיל שלושים ושישה פסוקים והוא נפתח בכותרת:"לִשְׁלֹמֹה"(א).

א'-ד'

המשורר פותח בקריאה לאל שיתן למלך רוח חכמה לשפוט את העם:"אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ" וכך הוא "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט"(ב). עשיית הצדק והמשפט תגרום לכך שהארץ כולה תהיה מלאה בשלום:"יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה"(ג).

ה'-י"א

הצדק והמשפט שהאל יביא יובילו לגדולה של המלך:"יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ(ה-ז), וכן יביא לכבוד והוקרה עולמיים:"מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇל מְלָכִים כׇּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ"(י-יא).

י"ב-ט"ו

למשורר ברור שגדולת המלך תלויה בצדק ובמשפט וכך הוא מתחיל את החלק השלישי של המזמור בסיבה:"כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ"(יב-יג). המלך המדובר יוכל לזכות בזהב משבא בעקבות מעשיו וכשיזכה בזהב, הוא לא ישאיר את העושר אצלו אלא יעניק ממנו לאביונים:"וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ (לאביון) מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כׇּל הַיּוֹם יְבָרְכֶנְהוּ"(טו).

ט"ז-י"ז

המשורר מסיים בברכה למלך:"יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כׇּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ".

י"ח-כ'

הפסוקים האחרונים במזמור הם לא חלק מהמזמור ובאו רק כחתימה של הספר השני בתהלים:"בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי"

המזמור בליטורגיה היהודית

• מפסוק ה' לומדים חז"ל את זה שה"ותיקין" מדקדקים על עצמן לגמור את קריאת שמע עד הנץ החמה ושיש מצווה להתפלל עם דמדומי חמה.
• פסוק י"ח הוא הפסוק המסיים את אחד מחלקי פסוקי דזמרה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ע"ב בוויקישיתוף

• תהילים ע"ב מתוך פרויקט 929