תודעה כוזבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תודעה כוזבת היא מונח מרכזי בהגות המרקסיסטית המתייחס לחוסר התאמה בין תפיסות, ערכים, השקפות ואידאולוגיה של בני אדם לבין המיקום שלהם במערכת החברתית המעמדית. תודעה כוזבת מתבטאת כאשר אידיאולוגיה שולטת במודעות של אדם מדוכא או קבוצה מדוכאת, באופן שמצדיק או משמר את הדיכוי.

התודעה והחוויה לפי מרקס נגזרות מההוויה. למרות שמרקס עצמו כנראה לא השתמש לעולם בביטוי, והוא מופיע לראשונה בכתביו של פרידריך אנגלס, על פי התפישה המרקסיסטית, למעמד העליון יש אינטרסים אישיים אשר יוצרים תודעה כוזבת במעמד התחתון ובפרולטריון מה שמכונה "אופיום להמונים". תודעה זו נוצרת מהאינטרסים של המעמד העליון - הבורגנות - לשמר את מקומו.

מרקס האמין בכך שהתודעה האמיתית היא תודעה מעמדית. המצב של הפרט במבנה החברתי קובע את תודעתו, ובמבנה יש שני מעמדות - עליון ותחתון. קביעת התודעה נעשית דרך יחסי הייצור בין עבודתו של הפרט לבין הבעלות על ההון. מרקס טען שתודעה זו תשתנה בהכרח ותוביל לשינוי המבנה. המהפכה מקורה בפועלים ובתודעתם הנובעת ממטריאליזם ומתוך הקונפליקט ההיסטורי שבבסיס החברה.

לדוגמה, השקפות על חשיבות טיפוחה של כלכלה חופשית בקרב אנשים שאין להם כל שליטה על אמצעי ייצור או על תהליכי ייצור (כמו פקידות בנק זוטרות, תופרות במפעל טקסטיל או פועלי בניין) הן השקפות של תודעה כוזבת, לפי מרקס. ההשקפות הללו תורמות כביכול להמשך הניצול של אנשים במעמדם והן מתאימות הרבה יותר לממונים עליהם ולמנהלים שלהם.

התודעה הכוזבת יכולה להסביר מדוע בני אדם החיים במערכת קפיטליסטית מודרנית פועלים בניגוד לאינטרסים האמיתיים שלהם לכאורה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.