תומאס יוז
 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1822 אוקספורדשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 1896 (בגיל 73) ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1857 |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
המפלגה הליברלית |
| השקפה דתית |
אנגליקניזם |
| בן או בת זוג |
Anne Frances Ford |
  | |
תומאס יוז (Thomas Hughes; 1822 – 1896) היה עורך דין, פוליטיקאי וסופר אנגלי. הוא מפורסם בעיקר בזכות הרומן שכתב, "ימי בית הספר של טום בראון" (1857), יצירה חצי-אוטוביוגרפית שהתרחשה בבית הספר ברוגבי שם למד יוז.
ליוז היו פעילויות נוספות - כחבר הפרלמנט הבריטי, וחבר בתנועה הקואופרטיבית הבריטית, וביישוב אוטופיסטי בטנסי, ארצות הברית.
חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוז נולד ב-20 באוקטובר 1822, כבנו השני של ג'ון יוז, עורך ספרותי, ברקשייר (אוקספורדשייר). היו לו שישה אחים, ואחות אחת, ג'יין סניור שהפכה לימים לעובדת המדינה הראשונה בבריטניה. בגיל שמונה הוא נשלח לבית הספר ליד וינצ'סטר, שם נשאר עד גיל אחת עשרה. בפברואר 1834 הוא הלך לבית הספר רוגבי, שהיה אז בניהול תומאס ארנולד שלמד עם אביו באוקספורד.
יוז הצטיין בספורט ולא בלימודים, והקריירה שלו בבית הספר הגיעה לשיאה במגרש הקריקט של לורד בלונדון. בשנת 1842 המשיך ללמוד וסיים את לימודי תואר ראשון באוקספורד. שם הוא שיחק קריקט בקבוצת האוניברסיטה במשחק השנתי נגד אוניברסיטת קיימברידג'.[1]
יוז הפך לעורך דין, בשנת 1848, ועשרים שנה מאוחר יותר הפך ליועץ המלכה. הוא מונה להיות שופט במחוז צ'סטר ביולי 1882.[2]
פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוז היה רפורמטור חברתי. הוא היה מעורב בתנועת הסוציאליזם הנוצרי בראשות פרדריק מוריס, שאליה הצטרף בשנת 1848. בינואר 1854 היה ממקימי מכללת הגברים העובדים, והיה מנהל המכללה משנת 1872 עד 1883.
יוז היה מעורב גם בהקמת כמה איגודים מקצועיים מוקדמים, וסייע במימון הדפסת פרסומים ליברליים. הוא כיהן כנשיא הראשון של הקונגרס הקואופרטיבי בשנת 1869, וכן במועצה המרכזית הקואופרטיבית.[3]
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוז נבחר לפרלמנט כליברל מרובע למבאת (1865-68), ורובע פרום (1868-74). הוא הציג מועמדות בשנת 1874 מרובע מרילבון בשנת 1874, אך ויתר ממש לפני הבחירות.[4] סיום הקריירה הפוליטית שלו נבע מחוסר הפופולריות בקרב הבוחרים בגלל תמיכתו בחוק החינוך היסודי 1870.[5]
כחבר פרלמנט יוז עבד על חקיקה בענייני האיגוד המקצועי, אך לא היה מסוגל להעביר שינויים גדולים. הייתה לו הצלחה גדולה יותר בשיפור מעמדם המשפטי של קואופרטיבים, שבמיוחד הצליחו לפעול כחברה בע"מ.[6] נושא המכשולים החוקיים להפעלת איגודי עובדים היה אקטואלי, ובשנת 1867 נבחר יוז כחבר בוועדה המלכותית שהוקמה לבדוק את הנושא. בתחילה הוא היה היחיד בוועדה שאהד את עמדת האיגודים, אבל לאחר שתדלנות מסוימת הצטרף אליו פרדריק הריסון.
התוצאה של ועדה זו הייתה שהריסון, יוז ולורד ליצ'פילד הוציאו דו"ח מיעוט (1869), והמליצו כי יש להוריד את כל המגבלות החוקיות. ואז העניין עלה שוב בוועדה נוספת, בסוף כהונתו של יוז בפרלמנט. אבל בסופו של דבר יוז חתם על דו"ח הרוב.
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 9–1878, יוז החל לכתוב את "המדריך לשיתופי פעולה" (1881) עם ונסיטארט נייל, עבור הקונגרס הקואופרטיבי. כתוצר לוואי הוא פיתח עניין בפיתוח "הכפר לדוגמה", שבהם גרו פועלים וניהלו אותם.[7] בשנת 1880 הוא רכש את הבעלות על עיירה אמריקאית, שהייזם פרנקלין סמית הקים - רוגבי, בטנסי. היישוב תוכנן כניסוי באורח חיים אוטופיים עבור דור צעיר מאנגליה. היה זה חלק מניסיונות להקמת יישובים אוטופיסטיים בארצות הברית באותם ימים. רובם נכשלו ונעלמו. גם היישוב רוגבי לא החזיק מעמד, אך הוא עדיין מופיע ברישום הלאומי של המקומות ההיסטוריים בארצות הברית.
יוז נפטר ב-22 במרץ 1896, בן 73, בברייטון, ונקבר במקום.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעודו מתגורר בוימבלדון, כתב יוז את סיפורו המפורסם של "ימי בית הספר של טום בראון״, שפורסם באפריל 1857 . יוז כתב גם את ספר ההמשך ״טום בראון באוקספורד״ (1861),״חיי אלפרד הגדול״ (1869) וספרים נוספים.
אחיו, ג'ורג' יוז, היה ההשראה לדמותו של טום בראון.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1847 התחתן יוז עם פרנסס פורד, בתו של הכומר ג'יימס פורד, ואחייניתו של ריצ'רד פורד, והם התיישבו בשנת 1853 בווימבלדון. ביתם נבנה על ידי קואופרטיב נוצרי סוציאליסטי. היו להם חמישה בנים (מוריס, ג'יימס, ג'ורג', ג'ון וארתור) וארבע בנות (ליליאן, אווי, קרוליין ומרי).
ביתו ליליאן יוז נספתה בטביעתה של הטיטניק בשנת 1912.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלגת יוז נוסדה על ידי במכללת אורייאל באוקספורד. זה היה פרס שמיועד רק לחברים, או לבני חברים, של כמה ארגונים קואופרטיבים.
פסל של יוז ניצב מחוץ לספריית בית הספר ברוגבי: הפסל היה תומאס ברוק, והפסל הוקם בשנת 1899.
רשימת פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tom Brown's School Days (1857)
- The Scouring of The White Horse (1859)
- Tom Brown at Oxford (1861)
- A Layman's Faith (1868)
- Alfred the Great (1870). In the Sunday Library for Household Reading, this was a largely political work, and was history verging on fiction.
- Memoir of a Brother (1873)
- The Old Church; What Shall We Do With It? (1878)
- The Manliness of Christ (1879)
- True Manliness (1880)
- Rugby Tennessee (1881)
- Memoir of Daniel Macmillan (1882)
- G.T.T. Gone to Texas (1884)
- Notes for Boys (1885)
- Life and Times of Peter Cooper (1886)
- James Fraser Second Bishop of Manchester (1887)
- David Livingstone (1889)
- Vacation Rambles (1895)
- Early Memories for the Children (1899)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומאס יוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי תומאס יוז בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- תומאס יוז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Home of CricketArchive, cricketarchive.com
- ^ John Llewelyn Davies, Hughes Thomas (1822-1896), Dictionary of National Biography, 1901 supplement
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2008-05-28
- ^ Lee, Sidney, ed. (1901). "Hughes, Thomas (1822-1896)" . Dictionary of National Biography (1st supplement). 3. London: Smith, Elder & Co.
- ^ P. Smith, Disraelian Conservatism ..., 1967. (באנגלית)
- ^ The Oxford Dictionary of National Biography, Oxford: Oxford University Press, 2004-09-23, עמ' ref:odnb/14091
- ^ Edward R. Norman, The Victorian Christian Socialists, Cambridge University Press, 2002-10-03, ISBN 978-0-521-53051-4. (באנגלית)