וינצ'סטר (עיר)

**וינצ'סטר**
**Winchester**
	סמל וינצ'סטר סמל וינצ'סטר
	מבט על מרכז העיר מרחוב גבעת גילס
	מבט על מרכז העיר מרחוב גבעת גילס
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומת הבית	אנגליה
אזור	דרום-מערב אנגליה
מחוז	המפשייר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	44,714 (2011)
קואורדינטות	51°03′48″N 1°18′31″W / 51.063333333333°N 1.3086111111111°W
אזור זמן	UTC
	www.visitwinchester.co.uk
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; וינצ'סטר

וינצ'סטר (באנגלית: Winchester) היא עיר היסטורית בדרום-מערב אנגליה, ששימשה כעיר הבירה של אנגליה לפני לונדון. וינצ'סטר שוכנת במחוז המפשייר בדרום אנגליה, כשבעיר עובר נהר איצ'ן.

וינצ'סטר נוסדה בתקופה הרומית כעיר בשם "ונטה בלגרום"^[1], האופידום של אזור גאוגרפי זה בתקופת עידן הברזל.

האתר הראשי בוינצ'סטר הוא קתדרלת וינצ'סטר, אחת הקתדרלות הגדולות באירופה.

בעיר נמצאת אוניברסיטת וינצ'סטר והקולג' של וינצ'סטר. וינצ'סטר נחשבת לאחד האזורים הכי יקרים באנגליה והיא בית לאתרים ארכאולוגיים והיסטוריים רבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפרהיסטורית והרומאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות באזור וינצ'סטר התחילה כבר בתקופה הפרהיסטורית, מאוחר יותר, בתקופת עידן הברזל המאוחרת, העיר הפכה לאופידום. אחרי שבריטניה נכבשה על ידי רומא, העיר נהייתה עיר הבירה של השבט המקומי, הידועים בתור הבלג'ים, עם גרמני-גאלי שחי בצפון גאליה על גדות נהר הריין שכבש חלקים נרחבים מדרום בריטניה.

העיר הייתה ידועה בשם ונטה בלגרום (Venta Belgarum), מה שאולי אומר "שוק" (Market) או "מקום המפגש של הבלג'ים". בתחילת המאה השלישית נבנו חומות אבן סביב וינצ'סטר.

בתקופה זו העיר השתרעה על שטח של 144 דונם, מה שהפך אותה לעיר החמישית בגודלה מבחינת שטח בבריטניה הרומאית.

התקופה האנגלו-סקסונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 686 הוחלפה וינצ'סטר כעיר הבירה של מחוז וסקס בכפר דורצ'סטר על התמזה (דה פקטו). הקדוש סויטהאן היה הבישוף של וינצ'סטר באמצע המאה התשיעית. הוא פוטר על ידי הדנים בשנת 860.

תוכנית הרחובות הסקסוניים שנקבעה על ידי אלפרד הגדול עדיין ניכרת: מערכת רחובות בצורת צלב, שמתאים לסטנדרטי בניית העיירות של היום.

העיר הייתה חלק מסדרה של ביצורים לאורך החוף הדרומי, שנבנו על ידי אלפרד הגדול להגן על הממלכה. חומות העיר מימי הביניים, שנבנו על החומות הרומיות העתיקות, נראות במקומות.

רק חלק אחד מהחומה הרומית המקורית נשמר. ארבעה שערים הוצבו בצפון, דרום, מזרח ומערב.

וינצ'סטר נשארה עיר הבירה של וסקס, ולאחר מכן של כל אנגליה, עד שקצת אחרי הכיבוש הנורמני על אנגליה, תואר הבירה נלקח מווינצ'סטר וניתן לעיר לונדון, שלימים הפכה לבירתה של כל הממלכה המאוחדת.

ספר יום הדין נערך בשלהי שלטונו של ויליאם הכובש, אך לא כיסה את העיר עצמה.

ימי הביניים וזמנים מאוחרים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1141 פרצה בעיר שרפה קשה. אולם, ויליאם בישוף וינצ'סטר (1320-1404), שיחק תפקיד חשוב בשיקומה של העיר.

כבישוף של וינצ'סטר הוא היה אחראי לחלק גדול מהמבנה הנוכחי של קתדרלת וינצ'סטר, והוא ייסד את בית הספר שידוע בשמו- הקולג' של וינצ'סטר. בימי הביניים, העיר הייתה מרכז חשוב של סחר הצמר, לפני שהתחום נכנס לירידה איטית.

פעמון העוצר במגדל הפעמון עדיין נשמע ב-20:00 כל ערב. העוצר היה הזמן לכבות את כל מנורות הבית עד הבוקר.

צומת העיר (הבטרקרוס של העיר) נבנתה במאה ה-15, וכוללת 12 פסלים של מריה הקדושה, ביחד עם קדושים אחרים בנצרות ואישים היסטוריים אחרים. כמה פסלים הוספו לאורך ההיסטוריה של המבנה.

בשנת 1770, תומאס דומר רכש את הבטרקרוס מאיגוד וינצ'סטר, מתוך כוונה להקים אותו מחדש בפארק קרנברי. כאשר פועליו של דומר הגיעו כדי לפרק את הבטרקרוס, אנשי העיר מנעו מהם מלעשות זאת, כש-"ארגנו מהומות במקום" על פי אנשיו של דומר.

הבטרקרוס עצמו שוחזר על ידי ג.ג. סקוט בשנת 1865, ועדיין עומד ברחוב הראשי. עכשיו הוא מונומנט רשום.

הסופרת ג'יין אוסטן מתה בוינצ'סטר ב-18 ביולי 1817 ונקברה בקתדרלה. המשורר הרומנטי ג'ון קיטס נשאר לגור בוינצ'סטר מאמצע אוגוסט ועד אוקטובר 1819.

קיטס כתב בוינצ'סטר את "Isabella", "St. Agnes' Eve", "To Autumn" ו-"Lamia". חלקים של "היפריון" והטרגדיה הפיוטית "אוטו הגדול" נכתבו גם הם בוינצ'סטר.

מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון העיר הממוקם בפינת רחוב גרייט מיניסטר והכיכר, מכיל מידע רב על ההיסטוריה של וינצ'סטר. המוזיאון היה אחד המוזיאונים הייעודיים הראשונים שנבנו מחוץ ללונדון.

מקומות אחרים בעלי עניין תרבותי כוללים את מוזיאון ווסטגייט (אשר מציג פריטים שונים של נשק), ומרכז משאבים היסטורי, המחזיק בשיאים רבים הקשורים להיסטוריה של העיר.

ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינצ'סטר מיוצגת בבית הנבחרים על ידי סטיב בריין ממפלגת השמרנים. בבחירות הכלליות של 2010 ניצח בריין את מרטין טוד ממפלגת הליבור ב-5.4% יותר קולות בלבד.

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקתדרלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קתדרלת וינצ'סטר

קתדרלת וינצ'סטר, הקתדרלה הארוכה באירופה, נבנתה במקור בשנת 1079. היא מכילה ארכיטקטורה יפה מהמאה ה-11 עד המאה ה-16, והיא מקום הקבורה של רבים מהבישופים של וינצ'סטר (כגון ויליאם בישוף וינצ'סטר מוויקהאם), מלכים אנגלו-סקסונים (כגון אגברט מלך וסקס) ומלכים מאוחרים יותר כגון המלך קאנוט וויליאם רופוס, ואישים מפורסמים כמו ג'יין אוסטן. הקתדרלה הייתה מרכז צלייני חשוב.

הדרך הצליינית הארוכה מתחילה בוינצ'סטר ומסתיימת בקנטרברי. תוכנית הקתדרלה הישנה של וינצ'סטר (Old Minster) הייתה להתפרס על הדשא במתחם הקתדרלה. הקתדרלה החדשה (מקום הקבורה המקורי של אלפרד הגדול ואדוארד הזקן) עמדה בעבר לצד הקתדרלה הישנה.

בקתדרלה קיימות מקהלה לבנים ומקהלה לבנות ששרים באופן קבוע.

הקתדרלה מכילה מספר מבנים סגורים בעלי חשיבות היסטורית מהתקופה שבה הייתה מנזר. הקתדרלה הייתה מקום לידתו של ארתור, נסיך ויילס.

לא רחוק משם נמצא בית המשפט, בית עשוי קורות עץ מהמאה ה-15. מקום זה היה גם בית המשפט של הבישוף.

טירת וולוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירת וולוסי הייתה ארמונו של הבישוף הנורמני משנת 1110, אבל עמד באתר מבנה מהתקופה האנגלוסקסית הקודמת יותר. הארמון שופר על ידי הנרי דה בלואה בזמן שלטון האנרכיה של אחיו סטיבן, מלך אנגליה. הטירה הייתה תחת מצור במשך כמה ימים. במאה ה-16, המלכה מארי טיודור ופיליפ השני, מלך ספרד שהו בטירה לפני חתונתם בקתדרלת וינצ'סטר. הטירה הרוסה כעת לחלוטין, אך מתוחזקת על ידי רשות המורשת האנגלית. הקפלה של הטירה שולבה בארמון חדש שנבנה ב-1680.

טירת וינצ'סטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טירת וינצ'סטר

וינצ'סטר ידועה באולם הגדול הנמצא בטירתה, שנבנתה במאה ה -12. האולם הגדול נבנה מחדש מתישהו בין 1222 ו-1235 ועדיין קיים בצורה זו. הוא מפורסם בזכות השולחן העגול של המלך ארתור, שהיה תלוי באולם מאז ימיו של המלך הנרי השמיני. בדיקות הוכיחו כי השולחן מתוארך למאה ה-13 ומכאן שלא נבנה בתקופת ארתור. למרות זאת הוא עדיין פריט היסטורי מעניין והוא מושך אליו תיירים רבים. השולחן לא היה צבוע במקור, אבל הוא נצבע בשנת 1522 לרגל ביקורם של קרל החמישי והנרי השמיני במקום. שמותיהם של 24 האבירים האגדיים החשובים ביותר של השולחן העגול נכתבו מסביב לקצה השולחן ומעל כיסאו של המלך ארתור. מול השולחן נמצאים "שערי החתונה" של הנסיך צ'ארלס. בשטח האולם הגדול נמצאת גינה מימי הביניים. למעט האולם, רק כמה שרידים שנחפרו מהמבצר שרדו. הבניינים הוחלפו בבית המלך הסמוך, הם שולבו בחצי האי באראקס שבו יש חמישה מוזיאונים צבאיים.

בית החולים סנט קרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים הוקם על ידי הנרי דה בלואה בשנת 1130. הוא התחיל לפעול במאה ה-14 ועדיין פעיל. בית החולים נמצא בדרך הצליינית העתיקה לקנטרברי.

מבנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים היסטוריים אחרים בוינצ'סטר הם: בניין העירייה שנבנה בשנת 1871 בסגנון גותי, בית החולים המלכותי של המפשייר שעוצב על ידי ויליאם בטרפילד וטחנת המים של וינצ'סטר שהונעה באמצעות נהר איצ'ן. הטחנה נהרסה ושוחזרה בשנת 2004, וכעת היא שייכת לקרן הלאומית.

על אף שווינצ'סטר נשארה ללא פגע אחרי הבליץ במלחמת העולם השנייה, כשלושים אחוזים מהעיר העתיקה נהרסו כדי לפנות מקום לבניינים מתאימים יותר לדרישות משרד מודרניות. מאז סוף שנת 1980 העיר ראתה החלפה הדרגתית של מבנים ברוטליים לאחר המלחמה למבנים מודרניים יותר.

וינצ'סטר בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי הביניים - בשיר הסיפורי של ימי הביניים, סר אורפיאו, הדמות הראשית סר אורפיאו הוא המלך של וינצ'סטר.
המאה ה-19 - סצנה מהנרי אסמונד מתרחשת בקתדרלת וינצ'סטר.
המאה ה-20 - באחד מספרי שרלוק הולמס, הבעיה של גשר ת'ור - זירת הפשע היא אחוזה פיקטיבית ליד וינצ'סטר.
המאה ה-21 - במנגה והאנימה היפנית הפופולרית מחברת המוות, הבית של וואמי- בית היתומים של ווטארי שבו גדלו הבלש L, ניר, מלו ומאט- נמצא בוינצ'סטר.