תזמורת הבידור של קול ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תזמורת הבידור של קול ישראל הוקמה בשנת 1960 ופעלה עד תחילת 1965, לשם נגינת מוזיקה קלה שתלווה מופעים של "קול ישראל", ותשודר ב"גל הקל".

להקמתת התזמורת הוזמן לישראל המנצח ההולנדי דולף ון דר לינדן (אנ'), שצבר ניסיון כמי שניצח על התזמורות שליוו את מתחרי האירוויזיון. הוא שהה בישראל כחצי שנה, והקים את תזמורת הבידור, שמנתה 34 נגנים. במקביל הכשיר את משה וילנסקי ומלחינים נוספים בהכנת עיבודים לתזמורת.

התזמורת הופיעה מדי שבועיים, בדרך כלל באולם "אהל שם" בתל אביב, במופע שנקרא "בידור 60" (החל מפברואר 1960), ואחר כך "בידור 61", "בידור 62" וכו'. עם מנצחי התזמורת נמנו גארי ברתיני, משה עצמון, ליאון אלפסי,[1] משה וילנסקי, יצחק גרציאני, אריה לבנון, לסלו רוט, שמעון כהן ואלי רובינשטיין. את המופעים הנחתה עפרה סמואל, שאליה הצטרפו לעיתים עזריה רפפורט ורבקה מיכאלי. בכל מופע ניגנה התזמורת עיבוד לשיר מוכר, וליוותה אמנים אחדים. כל מופע נמשך כשעתיים, והוא שודר בשני חלקים ביום רביעי. בעקבות הצלחת התוכנית היא נערכה אחת לחודש בהיכל התרבות.

בנוסף להופעות הפומביות עסקה התזמורת גם בהקלטת יצירות מוזיקליות.

בשנת 1962 החלה התזמורת בהופעות בתוכנית נוספת מדי שבועיים, "השרביט מורם", בניהולו המוזיקלי של אדי הלפרן ובהנחיית עפרה סמואל.[2] התוכנית כללה מוזיקה קלאסית קלה, מחזות זמר, עיבודים תזמורתיים ונעימות. גם תוכנית זו שודרה בגל הקל בימי רביעי. התוכנית הופסקה לאחר כשנתיים.

בשנת 1963 הפיק העיתון "הארץ" תקליט בשם "'עד אור הבוקר", ובו תריסר נעימות בביצוע התזמורת.

בנובמבר 1964 פתחו חברי התזמורת בשביתה, בדרישה שתינתן להם קביעות.[3] בתגובה קיבלו נגני התזמורת הודעות פיטורים,[4] ובפברואר 1965 פורקה התזמורת.[5] היא הוחלפה בהרכב קטן יותר שנקרא "תזמורת ההקלטות של קול ישראל", שהמשיכה במופעי "בידור 65".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]