אריה לבנון
 | |
| אריה לבנון, דצמבר 2012 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1932 פוקשאן, רומניה |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 2023 (בגיל 91) תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה | לאון וייסמן |
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | 1947–2023 (כ־76 שנים) |
| עיסוק | מוזיקאי, מנצח, מלחין, מעבד, מנהל מוזיקלי |
| כלי נגינה | פסנתר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אריה לבנון (וייסמן) (29 באוגוסט 1932 – 31 באוקטובר 2023) היה מוזיקאי, מנצח, מלחין, מעבד ומנהל מוזיקלי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריה לבנון נולד בשנת 1932 בעיר פוקשאן[1] ברומניה בשם לאון וייסמן, במשפחה בת שני ילדים. אביו היה סוחר ואמו עקרת בית. למד בבית הספר היסודי היהודי, שם למד עברית. בגיל 7 לערך למד בעצמו לנגן במפוחית פה. מגיל 11 החל ללמוד נגינה בכינור. לאחר כשנת לימודי נגינה בכינור החל להלחין יצירות. למד בבית ספר תיכון לבנים של הקהילה היהודית ובגיל 15 הקים בבית ספרו מקהלה. כחצי שנה לאחר שהחל לנצח על המקהלה, בשנת 1947, הוקמה בעירו תזמורת חובבים, שאליה הצטרף. היה פעיל בתנועת הנוער "גורדוניה". מאוחר יותר נסגר התיכון היהודי והוא סיים את התיכון בקולגיום ממלכתי (Colegiul Unirea).
עלייה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1951 עלה לישראל עם משפחתו, תחילה לשער העלייה, משם עברו לאוהל במחנה העולים בפרדס חנה, לצריף במחנה ישראל[2] ולבסוף השתקעו ביפו. בגלל הוריו המבוגרים קיבל דחיית גיוס והחל בלימודי הלחנה וניצוח באקדמיה למוזיקה. ראש המחלקה שלו היה המלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. בבקרים שימש כמורה לזמרה, ועזר בכלכלת המשפחה. בתום לימודיו שאף לשרת כמנצח בתזמורת צה"ל, ולשם כך לקח שיעורי נגינה בחצוצרה אצל יצחק גרציאני. הוא סיים את לימודיו ב-1956 והתגייס לצה"ל. בהמלצת בוסקוביץ' (ששירת במילואים בלהקת פיקוד המרכז) נשלח לשרת כמדריך בלהקת פיקוד המרכז. עמו בלהקה שירתו בין השאר עודד תאומי, עודד קוטלר, אלכס פלג, שייקה לוי, אילי גורליצקי ומרטין מוסקוביץ'. בשנת 1957 הלחין את השיר הראשון שלו שהוקלט בישראל, "לא תסדרו את שכמותי" (למילים של דן אלמגור). את השיר ביצעה הזמרת התימנייה רחל כחלני בתוכניתה של להקת פיקוד המרכז "שמע חבר". השתחרר מצה"ל ב-1958. בשנת 1960 יצא לאיטליה, לאחר שקיבל מלגת לימודים מממשלת איטליה. הוא למד במשך שנה אצל המנצח סרג'יו צ'ליבידאקה ושב לישראל.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבנון שימש כמדריך המוזיקלי בתוכניתה הראשונה של להקת "בצל ירוק" ואף הלחין חלק משירי התוכנית בראשם "ליפא העגלון" למילים של יחיאל מר.
לבנון התפרסם באופן מיוחד כאשר זכה כמלחין וכמעבד במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון הראשון בשנת 1960 עם השיר "ערב בא" למילים של עודד אבישר.
כמו כן הלחין למופעים שונים בראשם "צץ וצצה", מופע שירי נתן אלתרמן שעלה בשנת 1969 בבימויו של שמואל בונים. לאותו המופע הלחין לבנון את השיר "זמר שלוש התשובות" שהפך בביצועה של רבקה זהר לקלאסיקה בזמר העברי. עוד הלחין למופע את השיר "אוף איזה רוח" בביצועה של זוהר.
לבנון היה המנהל המוזיקלי הראשון של שלישיית הגשש החיוור בשתי התוכניות הראשונות שלה בבימויו של שייקה אופיר – "שמחת זקנתי" ו"תוכנית ד'". הוא גם הלחין לאותן התוכניות שירים כמו "הדייג" שכתב יהודה אופן ו"עונות השנה" ו"שלכת" שכתב אהרון שבתאי, וכן את השיר שהעניק לשלישייה את שמה - "בלדה לגשש החיוור" (למילותיו של דוד אבידן).
לצמד העופרים הוא הלחין את השיר "איש אילם גבוה ודק" ו"האיש שבשדרה" למילים של אהרון שבתאי.
לצמד רן ונמה הוא הלחין את השיר "טיול בשניים" למילים של דליה למדני אותו הוא החשיב במיוחד מבין שיריו.
ב-1960 הלחין את הפסקול לסרט "איי לייק מייק".[3]
בשנת 2012 התבקש לבנון לחבר יצירה בשם: "ארץ ארבע השפות" לשני פסנתרים בשמונה ידיים ותזמורת כלי קשת עבור אנסמבל מולטיפיאנו, ולשם כך פנה למקורות המוזיקליים המוכרים והידועים של עדות ישראל השונות. מתוך השפע המוזיקלי המצוי בחר בארבעה שירים שמהווים נקודות ציון בפס הקול של מדינת ישראל. מאז נגינת הבכורה של היצירה בקיץ 2012 ניגנו חברי "מולטיפיאנו" את היצירה בניו יורק, בבייג'ינג, בשיקגו, במונטריאול, בבואנוס איירס, בסאו פאולו ובמקומות שונים. באפריל 2017 הקליטו חברי האנסמבל והמנצח דמיטרי יבלונסקי את היצירה עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית בלונדון עבור חברת התקליטורים "נקסוס".
ניהול מוזיקלי ועיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמעבד ומנהל מוזיקלי לקח לבנון חלק בכמה מהצמתים החשובים בתולדות התרבות הפופולרית הישראלית. היה מנהל מוזיקלי של הצגות ושל להקות וכתב עיבודים לרשות השידור. כמעבד עבד רבות עם המלחין סשה ארגוב, למשל במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ובהצגה "שוק המציאות" אותם ביים שמואל בונים, שניהם לטקסטים של נתן אלתרמן.
לבנון כיהן כמנהל מוזיקלי בכמה תוכניות של להקת הנח"ל, כמו "שמש במדבר", ותוכניות בידור אחרות כמו "השטן ואשת האיכר", שזכתה להצלחה גדולה. במשך שנים רבות עיבד עבור פסטיבל הזמר והפזמון.
בפסטיבל הזמר והפזמון 1970 זכה במקום הראשון השיר שעיבד "פתאום עכשיו, פתאום היום" למילים של תרצה אתר וללחן של יעקב הולנדר בביצוע של סולן להקת חיל הים במדים שלמה ארצי. באותו הפסטיבל עיבד גם את השיר שזכה במקום השני, "רבי עקיבא", שכתבה דליה רביקוביץ ללחן של מוני אמריליו ובביצועה של סולנית להקת חיל הים לשעבר שזה עתה השתחררה, רבקה זוהר.
לבנון ניהל מוזיקלית וניצח על פסטיבל שירי הילדים, פסטיבל הזמר המזרחי ועוד.
לבנון היה מנצחה של האופרה הישנה בעשר שנותיה האחרונות, בניהולה של אדיס דה-פיליפ[4].
כמו כן השתתף כמעבד בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות.
הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השישים לימד מוזיקה והיה מנצח על תזמורת בית הספר ויתקין בתל אביב.[5]
בשנת 1981 החל בעבודתו כמרצה במכללת לוינסקי לחינוך.
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-2014 הוענק ללבנון תואר יקיר העיר תל אביב יפו.
- בשנת 2014 הוענק ללבנון פרס מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית. אריה לבנון הלחין עשרות רבות של יצירות ביניהן – "זמר שלוש התשובות", "ערב בא", "ליפא העגלון" ועוד. לבנון עיבד מאות רבות של יצירות ותיבל אותן בסגנונו הייחודי. ניהל וניצח על פסטיבלי זמר רבים, להקות צבאיות, הצגות ועוד. על כל אלה ועוד בחר הדירקטוריון להעניק לאריה לבנון את הפרס.
- יולי 2022 אירוע הוקרה בצוותא לפני יום הולדתו ה-90[4].
- ארכיונו של לבנון שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעייתו, עדה לבנון, עמדה שנים רבות בראש הרשות לצרכנות של ההסתדרות. נולדו להם שלוש בנות.[6] אחת מהן היא הוויולנית לילך לבנון, אשר מלמדת בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה.
אריה לבנון נפטר ב-31 באוקטובר 2023.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריה לבנון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אריה לבנון, באתר זמרשת
- אריה לבנון, באתר שירונט
אריה לבנון, באתר ספוטיפיי
אריה לבנון, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אריה לבנון, דף שער בספרייה הלאומית
- אריה לבנון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- אריה לבנון, בארכיון הבימה
- זאב רב-נוף, בדרך להגשמת חלום: אריה לבנון מנצח באופרה, דבר, 6 ביולי 1972
- חגי חיטרון, מחווה למלחין אריה לבנון, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2007
- יעקב בר-און, ריאיון: בצל הלבנון, באתר הבמה, 2 בדצמבר 2012
- המלחין אריה לבנון מספר על העבודה עם ארצי, איינשטיין והגששים, באתר מעריב אונליין, 5 במרץ 2015
הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, מאי 2015- אלי אלון, המלחין אריה לבנון בן 90, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 באוגוסט 2022
בן שלו, הלחנים של אריה לבנון היו ספוגים בכאב, וערים לגאווה הטראגית של המילה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023- נאווה בודק אחירון, שיר הערש האחרון של המלחין אריה לבנון ז"ל, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2023
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Povestea românului care a compus imnul diasporei evreieşti. Cântecul este celebru în Israel: „Nicio ceremonie nu începea fără această melodie“, adevarul.ro, 31 בינואר 2016 (ברומנית)
- ^ ממעברת תלפיות בבירה לכס המשפט בתל אביב, מעריב, 31 במרץ 1980
- ^ אריה לבנון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ 1 2 יעקב בר-און, מגדולי המלחינים: אירוע הוקרה ייערך עבור אריה לבנון, באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2022
- ^ מי שלא משקיע שוקע, באתר הקשר הרב דורי
- ^ המלחין אריה לבנון מספר על העבודה עם ארצי, איינשטיין והגששים, באתר מעריב אונליין, 5 במרץ 2015
- ^ יואב בירנברג, המלחין והמעבד אריה לבנון ("זמר שלוש התשובות") הלך לעולמו בגיל 91, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- מוזיקאים ישראלים
- מוזיקאים יהודים
- מנצחים ישראלים
- מנצחים יהודים
- מלחינים ישראלים
- מלחינים יהודים רומנים
- מעבדים מוזיקליים ישראלים
- ישראלים ילידי רומניה
- עולים בשנות ה-1950
- מורים למוזיקה בישראל
- בוגרי הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב
- סגל מכללת לוינסקי לחינוך
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 2014
- זוכי פרס אריק איינשטיין: זמר עברי
- ישראלים שנולדו ב-1932
- ישראלים שנפטרו ב-2023