תחנת הכוח הגרעינית של לנינגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 59°50′50″N 29°2′37″E / 59.84722°N 29.04361°E / 59.84722; 29.04361

לנינגרד
תחנת הכוח הגרעינית של לנינגרד

תחנת הכוח הגרעינית של לנינגרדרוסית: Ленинградская АЭС ,ЛАЭС) היא תחנת כוח גרעינית במחוז לנינגרד, 35 ק"מ מערבית לסנקט פטרבורג, רוסיה, לחופי המפרץ הפיני, בעיר סוסנובי בּור. תחנת הכוח מורכבת מארבעה כורים גרעיניים שהראשון שבהם פועל החל מ-1974 והרביעי מ-1981.

מאז ה-1 באפריל 2000, התחנה נמצאת בבעלות התאגיד רוסאנרגו-אטום האחראי לתפעול תחנות הכוח הגרעיניות ברוסיה, התאגיד הינו חלק מחברת אטום-אנרגופרום שהיא חברת בת של רוסאטום, החברה הממלכתית לאנרגיה אטומית של רוסיה.

כל אחד מארבעת הכורים, מגיע להספק של 1,000 מגה-וואט. ייצור האנרגיה השנתית של תחנת הכח הינו כ-28 מיליארד קווט"ש (כמחצית מייצור החשמל בישראל). התחנה מספקת חשמל גם לפינלנד השכנה.

תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הבנייה של תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד 2, אפריל 2010.

תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד 2 הוא תחנת כוח גרעינית רוסית הנמצאת כרגע בבנייה, כאשר עד כה הושלמה בנייתם של 2 כורים. ב-25 באוקטובר 2008 חברת אטום-אנרגופרויקט סנקט פטרבורג הודיעה כי בתחנת הכוח הגרעינית לנינגרד 2 תוחל בניית היחידה הראשונה; עלות הפרויקט מוערכת ב-70 מיליארד רובלים רוסיים. היתר הבנייה שוחרר ב-22 ביוני 2009 כשעל פי התכנון הבנייה של היחידה הראשונה אמורה להסתיים ב-2013 והשנייה ב-2016.

מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה כורים גרעיניים פועלים בתחנה:

  • כור מס' 1 - נבנה בשנים 1970-1973, פועל מאז שנת 1974 (מתוכנן להיסגר ב-2018)
  • כור מס' 2 - נבנה בשנים 1970-1975, פועל מאז 1976 (מתוכנן להיסגר ב-2020)
  • כור מס' 3 - נבנה בשנים 1973-1979, פועל מאז 1980
  • כור מס' 4 - נבנה בשנים 1975-1981, פועל מאז 1981

תקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 7 בינואר 1974 - פיצוץ בכור מס' 1 בשכבת הבטון של הכור, המגינה מפליטת חומרים רדיואקטיביים. התקרית לא הוחמרה ומומחים הצליחו להשתלט עליה.
  • 6 בפברואר אותה שנה - פיצוץ בכור מס' 1 מביא למותם של שלושה מעובדי הכור.
  • 30 בנובמבר 1975 - נפלטו חומרים רדיואקטיביים מסוכנים שהזכירו את מידת הסכנה האקולוגית בצ'רנוביל.
  • 21 בינואר 1987 - הגדלת הספק הכור גורמת לפליטת צזיום-137 וחומרים רדיואקטיביים מחוץ למתחם הגרעיני.
  • מרץ 1992 - פיצוץ בתעלת החימום של הכורים מגיעה עד לרמה 2 בשיעור רמת הקרינה הבינלאומית, שמשמעותה תקרית וחריגה קלה מעל התקן המותר.
  • דצמבר 2005 - במתקן לעיבוד מתכות, סמוך לתחנת הכוח הגרעינית, אירע פיצוץ שגרם לסדרת שריפות. שלושה מעובדי הכור נשרפו, כששניים מהם סבלו מכוויות למעלה מ-90%.
  • 27 באוגוסט 2009 - בכור מס' 3 נתגלה סדק מדאיג, אולם תודות למערכת בקרת הקרינה, ברדיוס של 30 ק"מ לא התגלתה קרינה חריגה, אולם עוררה את המדינות השכנות לסכנה האפשרית, בעת שהתקרית זכתה לסיקור בעיתונים סקנדינביים, הנהלת תחנת הכוח הגרעינית דחתה את הדיווחים בנושא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]