תיאו, אנחנו נוסעים ללודז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוטיב הפתיחה של השיר דוגמת קול

"תיאו, אנחנו נוסעים ללודז'" (בגרמנית: "Theo, wir fahr’n nach Lodz") הוא להיט של ויקי לאנדרוס מ-1974. הוא הפך ללהיט בגרמניה. מקורו בשיר: "רוזה, אנחנו נוסעים ללודז'" מאת פריץ לוהנר-בדה וארטור מרסל משנת 1915. ייתכן שהשיר ההומוריסטי הזה מתייחס לשיר ביידיש מלודז', אך אין מסמכים המוכיחים זאת בבירור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי הנסווילהם האפס, מבנה השיר מתייחס לשיר שכירי חרב קרואטי ישן ממלחמת 30 השנים.[1] מקורות אחרים מתייחסים לשיר עם הונגרי מתקופה זו.[2]

מספר מקורות מציינים ששיר ביידיש שכותרתו: "איציק, בוא איתי ללודז'" (איציק, קום מיט נאך לודז') התקיים בווריאציות שונות לפני מלחמת העולם הראשונה, וייתכן שעוד במאה ה-19, והושר בפי תושבים יהודים של העיר הפולנית לודז' וסביבתה.[3] בטקסט יש התייחסות לגלגנית לעיר, שהתפתחה אז כמטרופולין תעשייתי שהוצג בידי הסופר הפולני ולדיסלב ריימונט כמפלצת של קפיטליזם ברומן "הארץ המובטחת" משנת 1896 (ראו גם לוֹדְזֶ'רְמֶנְש). השיר מאיץ באוכלוסייה היהודית הענייה, ספק ברצינות, ספק בלעג, לעזוב את הכפר ולעבור למטרופולין.[4] בווריאציה גרמנית של השיר הטקסט הוא: "ליאו, אנחנו נוסעים ללודז', אנחנו בונים בית ומפעל". טוענים שהשיר שיקף באופן אירוני את הכמיהה של האוכלוסייה דוברת הגרמנית להתקדמות חברתית והצלחה כלכלית.[5]

הסופר ולנטין פּוֹלְקוּצ' (1911–1989)[6] כתב שהגרסאות של שיר ה-'שמונצעס' הזה היו רבות, אולם כולן מבטאות את תקוות השווא של המהגרים להצלחה מצד אחד, ואת הלעג למגייסי העבודה בבתי האריגה בעיר הגדולה. בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים, היה אדם ששימש בעברו "מנצח תזמורת וצלם בית", בעסקיהם של היזמים הגדולים של לודז': יוליוס היינצל, יוליוס קונצר ואוסקר קון. הוא הצביע על מקורותיו הרבים של השיר מזיכרונותיו מלודז.[7]

שיר מלחמה אוסטרי: רוזה, אנחנו נוסעים ללודז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפס תווים וטקסט מאת רוזה, אנחנו נוסעים ללודז', 1915

גרסה של השיר תועדה לראשונה בתחילת מלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה פרסמו פריץ לוהנר-בדה (מחבר תמלילי אופרטות) והמלחין האוסטרי ארתור מרסל וֶרָאוֹ את שירם: Rosa, wir fahr'n nach Lodz. זהו שיר צבאי פטריוטי הומוריסטי ("מרש-קוּפְּלֶה"), "מזמור על מרגמת ה-30.5 ס"מ שלנו המכונה: רוזה". מדובר במרגמת 30.5 ס"מ של הצבא האוסטרו-הונגרי, שיוצרה על ידי חברת הנשק הבוהמית סקודה והייתה המקבילה ל"ברטה השמנה" של קרופ הגרמנית. מלחין השירים ארתור מרסל וֶרָאוּ מת ב-1931. התמלילן פריץ לוהנר-בדה נרצח על ידי הנאצים במחנה הריכוז אושוויץ ב-1942.

הטקסט מתייחס לקרב לודז' בסוף 1914. בבית הראשון מוצג "פרָאנְצְל" (כינוי לקיסר אוסטריה פראנץ יוזף). לקיסר יש כלה חדשה, המרגמה הכבדה הזו "רוזה". עם הכלה הזו הוא נוסע ללודז' יחד עם ראש המטה הכללי האוסטרו-הונגרי פראנץ קונרד פון הֶצְנְדוֹרף והפילדמרשל הגרמני פּאוּל פוֹן הינְדֶנְבּוּרְג. מוזכרים קרב קרָאשְנִיק וקרבות על אִיבַאנְגוֹרוֹד, בהם הייתה ל"רוזה" השפעה מהדהדת. לאחר הבית השלישי והאחרון משתנה הפזמון: "רוזה, אנחנו בלודז'". עכשיו נותר ל-"חזקה מכל הנשים" רק לגרש את הצאר ניקולאי ("ניקי") מוורשה.

גרסה זו של השיר הודפסה מספר פעמים על גבי תקליטים, הן בגרמנית והן בהונגרית והייתה לפיכך פופולרית בקרב ציבור גדול של מעצמות המרכז גרמניה ואוסטריה-הונגריה במהלך מלחמת העולם הראשונה.[8]

להיט בגרמניה המערבית: תיאו, אנחנו נוסעים ללודז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזה, אנחנו נוסעים ללודז' ניצלה מהשכחה בסדרת הטלוויזיה בת 13 חלקים "הרפתקאות החייל האמיץ שווייק", של ערוץ הטלוויזיה האוסטרי ORF, ששודרה באוסטריה ובגרמניה מפברואר 1972. בפרק השישי, ששודר ב-23. בפברואר, אחד האורחים במסיבה שר את השיר ומלווה את עצמו בפסנתר.[9] כך התוודע מלחין הלהיט ליאו ליאנדרוס, אביה של ויקי ליאנדרוס, למילים וללחן.[10] הוא הזמין את התמלילן והמפיק המוזיקלי של המבורג קלאוס מונרו לכתוב טקסט חדש ללחן. מונרו נטש את הנושא הצבאי ושב להתמקד בסצנת היציאה מהכפר לעיר ששלטה בטקסט המקורי. ליאנדרוס ומונרו נטלו את הלחן והפרוזודיה של הפזמון, אבל קיצרו את הבתים בצורה משמעותית וגם שינו את העיבוד המוזיקלי בצורה משמעותית.

ליאו ליאנדרוס שימש כמפיק עבור תיאו, אנחנו נוסעים ללודז' ולא נרתע מההתנגדות של חברת התקליטים פיליפס/פונוגרם, שם לא השתכנעו האחראים מהטקסט שלא תאם בעיניהם את רוח הזמן ואת דמותה של ויקי ליאנדרוס[11] שהתמחתה יותר בבלדות ים תיכוניות ורומנטיות.

האופי התרועתי של מוטיב הפתיחה מאוד יוצא דופן ביחס ללהיט אבל מעניק ליצירה ייחודיות בולטת וקליטה. הטון ההומוריסטי, המעט אירוני, של היצירה מאוזן בתחכום דרך הנגדת הטקסט ה"אזרחי" והמוזיקה בעלת הגוון ה-"צבאי".

פרסום והצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינגל Theo, we're driving to Lodz / You and me and heaven יצא בתחילת מאי 1974, וה-A-side הופיע לראשונה בטלוויזיה ב־Starparade ב-16 במאי. התקליט נמכר ב-400,000 עותקים עד יולי,[12] נכנס לראשונה במצעד הפזמונים הגרמני ב-27 במאי 1974 ונשאר שם 28 שבועות (כולל 18 שבועות ב-10 המובילים).[13] הוא דורג במקום הראשון במשך שבוע והפך ללהיט קיץ. הוא נשאר הלהיט היחיד של ליאנדרוס בגרמניה. באותה שנה הוציא הזמר הבווארי בלתזר פרודיה בשם Marie, mir bleim dahoam (בסלנג: "מארי, אנחנו נשארים בבית").

ליאנדרוס הוציאה גם גרסה אמריקאית תחת הכותרת Henry, Let's Go to Town, הבריטים מכירים את השיר בשם Danny, Teach Me to Dance. הגרסה הצרפתית Théo, on va au bal, יצאה בקנדה ובצרפת.[14] גרסאות אלה משמיטות כולן את שם המקום לודז'. בפולין, השיר נודע לציבור הרחב רק בשנת 2009, כאשר נעשה בו שימוש בסרט פרסום בשפה הגרמנית עבור משרד התיירות העירוני לודז'. אולם כאן, בניגוד לויקי ליאנדרוס, שם המקום לודז' מושר בהגייה הפולנית הנכונה. הסרט זכה בפרס בבורסת התיירות הבינלאומית של ברלין.[15]

מהדורות תווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Artur Marcell Werau (Musik), Fritz Löhner-Beda (Text): Rosa, wir fahr'n nach Lodz! Marsch-Couplet (Hymnus über unsere 30,5 ctm. Mörser genannt „Rosa“); op. 450 von Werau. Krenn, Wien o. J. Titelblatt, Text und Noten, Digitalisate in der Wienbibliothek im Rathaus
  • Theo, wir fahr'n nach Lodz (Rosa, wir fahr'n nach Lodz). Bearbeitung: Leo Leandros, Klaus Munro. Arrangement: Klaus Munro. Originaltext: Beda. Subtext: L. Leandros, K. Munro. Für Gesang und Klavier oder Akkordeon. Wiener Musikproduktion, Wien 1974

הקלטות קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוזה, אנחנו נוסעים ללודז'. תקליטי פאבוריט 1–025184, מטר 177, o. י' (כנראה 1915). עם תזמורת פאבוריט וינה וקארל אויווארי (שירה). קובץ שמע באתר mediathek.at
    • Rózsi, Lodzba megyünk. תקליטי פאבוריט 1–23658, מטר 178 ו-198 (כנראה 1915). עם תזמורת פאבוריט ומקהלה לא ידועה. קובץ שמע באתר gramofonline.hu. רק הפזמון מושר (בהונגרית)
  • רוזה, אנחנו נוסעים ללודז', מתוך סדרת הטלוויזיה האוסטרית מ-1972 "החייל האמיץ שווייק". הקטע ששימש השראה עבור ליאו ליאנדרוס בכתיבת: תיאו, אנחנו נוסעים ללודז'. קטע וידאו ביוטיוב
  • רוזה, אנחנו נוסעים ללודז', מתוך ערב קונצרט מחווה למחבר, פריץ לוהנר-בדה, קטע וידאו ביוטיוב
  • תיאו, אנחנו נוסעים ללודז'/אתה ואני ולגן עדן (גרמנית). פיליפס פונוגרם 6000 143, 1974. מפיק: ליאו ליאנדרוס. עם ויקי ליאנדרוס (שירה)
    • Théo, On Va Au Bal/L'Amour Est Rouge. פיליפס 6000 148, 1974. עם ויקי ליאנדרוס (שירה). צד א': טקסט צרפתי מאת פייר-אנדרה דוסט. צד ב': גרסה צרפתית של אדומה היא האהבה
    • Henry, Let's Go To Town/Our Love Is Brighter Than The Starlight. פיליפס 6000 150, 1974. עם ויקי ליאנדרוס (שירה). צד א': טקסט באנגלית מאת ג'ק לויד. B-side: גרסה אנגלית של האהבה זוהרת מכל כוכב
    • Danny, Teach Me to Dance/ Love Me Tender. פיליפס 6000 408, 1974. עם ויקי ליאנדרוס (שירה). צד א': טקסט באנגלית מאת בריאן בלקבורן
    • Marie, mir bleim dahoam (מארי, אנחנו נשארים בבית)/פדרו (יום שני בבוקר בהופברהאוס). Jupiter Records 13 575 AU, 1974. עם Balthasar (שירה). צד א': טקסט גרמני מאת קורט הרטה

עדות פרטנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hanswilhelm Haefs: Das 3. Handbuch des nutzlosen Wissens. 2002, S. 93.
  2. ^ Rosa, wir fahr’n nach Lodz. originals.be, zuletzt angepasst am 14. Oktober 2012.
  3. ^ Winston Chu: The German Minority in Interwar Poland. Cambridge University Press, Cambridge 2012, S. 117; Moritz Pirol: Halalí. Zehn Porträts. Band 2. Orpheus und Söhne, Hamburg 2010, S. 227f.; Hans-Jürgen Bömelburg: Lodz. Geschichte einer multikulturellen Industriestadt im 20. Jahrhundert. Brill Schöningh, Paderborn 2022, S. 24.
  4. ^ Hans-Jürgen Bömelburg: Lodz. Geschichte einer multikulturellen Industriestadt im 20. Jahrhundert. Brill Schöningh, Paderborn 2022, S. 24.
  5. ^ Hans-Jürgen Bömelburg: Lodz. Geschichte einer multikulturellen Industriestadt im 20. Jahrhundert. Brill Schöningh, Paderborn 2022, S. 24; siehe auch Moritz Pirol: Halalí. Zehn Porträts. Band 2. Orpheus und Söhne, Hamburg 2010, S. 227f.
  6. ^ Valentin Polcuch: „Theo, wir fahr’n nach Lodz“. Alter Lodz-Song wurde bundesdeutscher Schlager Nr. 1. In: Jahrbuch Weichsel-Warthe, 1975, S. 112–114. Unverändert wieder abgedruckt als: Valentin Polcuch: Wie ein Schmonzeslied zum Schlager wurde. In: Peter E. Nasarski (Hrsg.): Lodz. Die Stadt der Völkerbegegnung im Wandel der Geschichte. Liebig, Köln-Rodenkirchen 1978, S. 78, sowie Valentin Polcuch: „Theo, wir fahrn nach Lodz.“ Ein Schlager im Wandel der Geschichte. In: Peter E. Nasarski (Hrsg.): Lodz – „Gelobtes Land“. Von deutscher Tuchmachersiedlung zur Textilmetropole im Osten. Berlin/Bonn 1988, S. 11–12. Siehe auch Andreas Kossert: ‘Promised Land’? Urban Myth and the Shaping of Modernity in Industrial Cities: Manchester and Lodz. In: Christian Emden, Catherine Keen, David R. Midgley (Hrsg.): Imagining the City. Band 2, Frankfurt und New York 2006, S. 169–192, hier: S. 180.
  7. ^ Valentin Polcuch: „Theo, wir fahr’n nach Lodz“. Alter Lodz-Song wurde bundesdeutscher Schlager Nr. 1. In: Jahrbuch Weichsel-Warthe, 1975, S. 112–114, hier: S. 114.
  8. ^ Ferenc János Szabó: „Magyar hangok“ a habórúból. Az első világháború és a magyar hanglemeztörténet (deutsch etwa: „Ungarische Klänge aus dem Krieg. Der Erste Weltkrieg und die Geschichte der ungarischen Schallplatte“). In: Magyar Zene, Jg. 53, H. 3, August 2015, S. 277–304, hier: S. 288.
  9. ^ Rosa, wir fahr’n nach Lodz. cover.info.
  10. ^ Moritz Pirol, Halalí 2: Zehn Porträts, 2010, S. 229.
  11. ^ Ingo Grabowsky/Martin Lücke, Die 100 Schlager des Jahrhunderts, 2008, S. 102 ff.
  12. ^ Der Spiegel 32/1974 vom 5. August 1974, Tadellos gebaut, S. 91 f.
  13. ^ Vgl. Günter Ehnert (Hrsg.): Hit Bilanz. Deutsche Chart Singles 1956-1980. Hamburg: Taurus Press, 1990, S. 122
  14. ^ Coverinfo
  15. ^ Hans-Jürgen Bömelburg: Lodz. Geschichte einer multikulturellen Industriestadt im 20. Jahrhundert. Brill Schöningh, Paderborn 2022, S. 402 und 417; Video auf youtube, abgerufen am 29. Januar 2016

סִפְרוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ולנטין פולקוצ': "תיאו, אנחנו נוסעים ללודז'"(Theo, wir fahr’n nach Lodz). השיר הישן של לודז' הופך ללהיט מספר 1 של גרמניה. בתוך: Yearbook Weichsel-Warthe, 1975, עמ' 112–114. נדפס מחדש תחת הכותרת: "תיאו, אנחנו נוסעים ללודז'."(Theo, wir fahrn nach Lodz) להיט בהיסטוריה (Ein Schlager im Wandel der Geschichte) ב: Peter E. Nasarski (עורך) : לודז' – "ארץ מובטחת"(Lodz – Gelobtes Land). מישוב גרמני לייצור בדים ועד למטרופולין טקסטיל במזרח. ברלין/בון 1988, ISBN 3-922131-63-8, עמ' 11–12.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיאו, אנחנו נוסעים ללודז' בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תיאו,_אנחנו_נוסעים_ללודז%27&oldid=38301472"