תיאטרון הילדים של הדוד לאקנר
 | |
| תיאטרון הילדים של דוד לאקנר עם פאל יאבור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| מיקום |
בודפשט |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
תיאטרון הילדים של הדוד לאקנר (בהונגרית: Lakner Bácsi Gyermekszínháza) היה תיאטרון בבודפשט עם שחקנים ילדים.
תיאטרון הילדים הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תולדות תיאטרון הילדים מתחילה בשנות העשרים של המאה העשרים. זה היה כאשר ארתור לאקנר, המכונאי ומקרין הסרטים הפך לסופר, למתרגם, לבמאי קולנוע ולבמאי תיאטרון והבין עד כמה רעה השפעתם של הסרטים ושל הצגות התיאטרון על התפתחותם האישית של הילדים, כאלה שהמבוגרים ייעדו להם.
"אל לנו להציג קרבות, אכזריות, אלימות כמודל עבורם וגם לא סיפורי אימה מפחידים, הם צריכים לקבל פרקים ואירועים מחייהם, ברוח המושגים אהבה, חברות וחוסר אנוכיות" -טען.
דוד לאקנר כתב וסיפר סיפורים כאלה עם להקתו הצעירה לאותם הילדים שביקרו אותו בימי ראשון. בתחילה אלתר הנחיות קטנות על בימת "קולנוע הקפיטול" שהוא ניהל, הוא לקח איתו לשם את בתו בת השלוש, נעמי. היא הפכה לשולייתו הקטנה של הדוד לאקנר. הדיאלוגים הפכו תחילה לסצינות ולאחר מכן למחזות.
ארתור לאקנר כתב, הציג וצילם לקולנוע את אחד מרומני הנוער ההונגריים המצליחים בכל הזמנים, "האמא החורגת המתוקה"[1]. תחת ידיו התחילו את הקריירות שלהם אוה רוטקאי, ארפאד קישהדי, גבריאלה לקטוש, ויולטה פרארי, הדי ז'ולנאי, אנדרה הרקאני ורבים אחרים. הוא מעולם לא רצה לגדל שחקנים, רק לראות סביבו ילדים שמחים וחייכנים.
להקתו לעולם לא יכלה להיות בית קבוע, אך היא התקבלה בגאווה על ידי תיאטרון הקומדיה של בודפשט, הבמה העליזה, תיאטרון האופרטה של בודפשט ותיאטרון גולדמארק.
תיאטרון הילדים שלו נסחף ונשטף על ידי מלחמת העולם השנייה בשנת 1944, והוא עצמו גורש, כיהודים רבים אחרים, ברכבת למחנה ההשמדה אושוויץ. הוא נראה לאחרונה בתחנת האיסוף בקצ'קמט, שם שיחק לילדים ליד המסילה לפני שנשלח משם בכוח למחנה ההשמדה.
התחלה חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העולם השנייה, בתו הגדולה, ליוויה לאקנר, אספה את שחקני הילדים לשעבר, גייסה חדשים והחלה לשחק לצידם שוב. היא הציגה בין היתר את הנערים מרחוב פאל והמשיכה גם את "האמא החורגת המתוקה". מיטב דמויות הילדים בסרט האגדי של גזה רדוואני "אי שם באירופה" (Valahol Európában), כולל אברהם (אנדראש) רונאי, טיבור קלמאר ואנדרה הרקאני, הגיעו מהצוות הזה.
בשנת 1948, מסיבות של מדיניות תרבות (פוליטית) נשלל הרישיון לתיאטרון מליוויה לאקנר, שעד שנות השמונים ניסתה "להחזיק בחיים" בחשאי את תיאטרון הילדים. היא לימדה סצינות ושירים קטנים, והציגה את תלמידיה במופעים שונים.
בשנת 1984, במלאת תשעים להולדתו של ארתור לאקנר, הודפס שוב "האמא החורגת המתוקה". הספר נחטף תוך מספר ימים, הסרט הוקרן מחדש והוצג - בבימויו של טיבור קלמאר - בבמת הילדים "קרן השמש" בבית התרבות גוטנברג. רבים מהשחקנים הילדים דאז החשיבו את עצמם והיו גאים להיות תלמידיו המאוחרים של הדוד לאקנר.
תיאטרון הילדים היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם מותה של ליוויה לקנר בשנת 1996[2], הכל השתנה. מנהל בית התרבות חרג מהבסיסים המוסריים והאמנותיים של מסורות לאקנר ולכן אנדראש אצֵיל, היורש הרוחני של ליוויה לקנר - בעצמו צאצא של לקנר - וכמה מעמיתיו עזבו את במת הילדים של קרן השמש. בהנהגתו, תיאטרון הילדים ובית הספר התחילו לפעול שוב בדצמבר 1998 בשם תיאטרון הילדים של הדוד לאקנר - המקורי[3].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kiss Eszter (újságíró) (2017-05-27). "Lakner bácsinál próbára jelentkezni szíveskedjék". index.hu.
- עמוד הבית החדש של התיאטרון
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Édes mostoha Szlatinay–Füredi: Nincs senki olyan jó című örökzöldjével
- ^ Elhunyt Lakner Lívia, Magyar Nemzet 59. évfolyam, 142. szám - 1996. június 19. (online: um.hu/hu/view/MagyarNemzet_1996_06/?pg=338 adtplus.arcanum.hu(הקישור אינו פעיל, 2019-02))
- ^ Lengyel Richárd: Újjáéled Lakner bácsi álma (12. old.), Népszava 127. évfolyam, 27. szám - 1999. február 2. (online: adtplus.arcanum.hu)
.svg){kind=small}
