ארמון בודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמון בודה, מראה מהאוויר
הביצורים המעוגלים המשוחזרים
ארמון בודה בשנות ה-80 של המאה ה-19
הארמון וגשר השלשלאות לאחר ההרס במלחמת העולם השנייה (1946)
תרשים הארמון

ארמון בודההונגרית: Budavári Palota - "ארמון טירת בודה") הוא ארמון המלוכה ההיסטורי של מלכי הונגריה. בעבר נקרא גם הארמון המלכותי (Királyi-palota) והטירה המלכותית (Királyi Vár). הארמון בנוי בקצה הדרומי של גבעת הטירה בבודפשט כשמצפונו שוכן אזור או רובע הטירה (Várnegyed) הידוע בסמטאותיו, בניניו וכנסיותיו מימי-הביניים, העת החדשה המוקדמת והמאה ה-19

כיום נמצאים בארמון שלושה אתרי תיירות מרכזיים: הגלריה הלאומית של הונגריה, הספרייה הלאומית על שם סצ'ני, אחת משתי הספריות הלאומיות של הונגריה, והמוזיאון לתולדות בודפשט.

הארמון הוא חלק מאתר מורשת עולמית שהוכרז בבודפשט ב-1987.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשכן המלכותי הראשון בגבעת הטירה נבנה על ידי בלה הרביעי, מלך הונגריה בין השנים 1247 ו-1265 אך לא ברור אם במיקום הנוכחי של הארמון או צפונה ממנו. החלק העתיק ביותר בארמון הנוכחי נבנה במאה ה-14 על ידי שטפן, דוכס סלבוניה, אחיו הצעיר של לאיוש הראשון, מלך הונגריה. מתקופה זו נותרו רק יסודות מגדל הידוע כמגדל שטפן (István-torony). ארמונו של לאיוש נבנה בסמוך למגדל.

זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הרחיב משמעותית את הארמון וחיזק את ביצוריו והוא הפך כנראה לארמון הגותי הגדול ביותר באירופה בימי הביניים המאוחרים ובודה הייתה למרכז חשוב של האמנות הגותית. הבנייה הסתיימה ברובה בשנות ה-20 של המאה ה-14 אם כי חלק עוד נמשך עד מותו של זיגמונד ב-1437. בשנה זו גם נזכר הארמון לראשונה בכתובים.

הבנייה נמשכה בימיו של המלך מתיאש הראשון, מלך הונגריה. הקפלה המלכותית ששרדה נבנתה כנראה בתקופה זו. בשנותיו האחרונות החל מתיאש בבניית ארמון בסגנון הרנסאנס בצמוד למבנים הקודמים, בנייה שנמשכה בימיהם של יורשיו. שרידים משמעותיים מתקופה זו הם הביצורים המעוגלים מדרום לארמון הנוכחי.

הכיבוש הטורקי והשלטון האוסטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1526 עם הכיבוש הטורקי לקח איתו הסולטאן סולימאן המפואר פסלים וספרים מהארמון, אך הבניין נשאר שלם, אף על פי שבודה נשרפה ונבזזה. במצור נוסף של הטורקי ב-1529 נפגע הארמון קשות. אף על פי שסופרים טורקים כתבו על יופיו של הארמון הוא שימש בתקופת הכיבוש הטורקי כקסרקטין, מחסן ואורווה. ב-1686 במהלך מצור קשה של כוחות בית הבסבורג נחרב רוב הארמון ונותרו רק שרידים. עדויות טוענות שפיצוץ המגדל המרכזי בו שמרו הטורקים אבק שריפה הרג 1500 אנשים ויצר גל מים אדיר בדנובה. לאחר מכן הלך האזור ונהרס עד שב-1715 נהרס סופית הארמון. באותה שנה נבנה במקומו ארמון קטן אך עבודות על ארמון בקנה מידה גדול החלו בימי מריה תרזה בשנת 1749. מכיוון שמריה תרזה לא תכננה להשתמש בארמון כארמון מלכותי הוא שימש במשך השנים כמגורי נזירות ומשכן לאוניברסיטה.

מסוף המאה ה-18 ועד 1848 שימש הארמון כמשכן הפלטין האוסטרי בהונגריה אך רובו המוחלט נשרף בזמן המרד ההונגרי של 1848. קריפטת הקבורה של הפלטינים בתוך הארמון היא החלק הפנימי היחיד בארמון ששרד את מלחמת העולם השנייה וקיים גם היום. הארמון נבנה מחדש בין 1850 ל-1856 וב-1867 הוכתר בארמון פרנץ יוזף למלך הונגריה. בין 1875 ל-1914 השקיעו ההונגרים רבות כדי שהארמון שלבודה יתחרה בארמונות המפוארים של אירופה ובפרט בהופבורג של העיר היריבה וינה. בארמון נערכה הכתרה למלך האחרון של הונגריה ב-1916.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1920 ל-1944 שימש כמקום מושבו של שליט הונגריה מיקלוש הורטי. נזק כבד נגרם לארמון בזמן המצור הרוסי על בודפשט הכבושה בידי הגרמנים בסוף 1944 ותחילת 1945. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 נערכו בארמון שינויים ושיפוצים משמעותיים ביותר שחלק הרסו במתכוון חלקים עתיקים וחשובים של הארמון ששרדו את המלחמה. בראשית המאה ה-21 משמש הארמון כמוזיאון אמנות - הגלריה ההונגרית הלאומית ומוצגות בו יצירות אמנות הונגרית מכל התקופות וכן כספרייה הלאומית של הונגריה.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמון בודה בוויקישיתוף

קואורדינטות: 47°29′46″N 19°02′23″E / 47.49611°N 19.03972°E / 47.49611; 19.03972