בית הכנסת בבודהוואר

בית הכנסת בבודהוואר
Budavári zsidó imaház
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בל-בודה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים קהילות הסטטוס קוו אנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°30′16″N 19°01′53″E / 47.504417°N 19.031417°E / 47.504417; 19.031417
(למפת בודפשט רגילה)
 
בית הכנסת בבודהוואר
בית הכנסת בבודהוואר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת בבודהווארהונגרית: Budavári zsidó imaház) הוא בית כנסת בבודה ברובע הראשון של בודפשט, ברובע של הטירה ההיסטורית, בקומת הקרקע של רחוב מיהאי טאנצ'יץ' 26. בית הכנסת הוקם ככל הנראה בסוף המאה ה-14, וכעבור כ-700 שנה, ב-6 בספטמבר 2018, נחנך ונפתח מחדש על ידי הקהילה היהודית המאוחדת בהונגריה.

חנוכת בית הכנסת על ידי הרב אשר פאית

ההיסטוריה של יהודי בודהוואר מימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובע היהודי הראשון ובית הכנסת בבודהוואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות הרובע היהודי בבודה ובית הכנסת שלו מגיע עד ימי הביניים. חשוב להזכיר כי העיר בודה נוסדה על ידי בלה הרביעי, מלך הונגריה אחרי הפלישה המונגולית לאירופה, לרבות להונגריה בשנים 12411242. המלך בלה, נתן רשות גם ליהודים להתיישב בעיר. המלך הוציא כתב זכויות (פריבילגיות) בשנת 1251, בו הסדיר את זכויותיהם וחירויותם של היהודים. תקנות אלה נותרו בתוקפן פחות או יותר לאורך כל ימי הביניים בשטחה של ממלכת הונגריה. הרובע היהודי הראשון בבודה פסק מלהתקיים לראשונה בשנת 1360 לזמן קצר בגלל חוסר הסובלנות הדתית של לאיוש הראשון, מלך הונגריה, אך בעיקר מפני שהיה זקוק לבתיהם של היהודים, לכן גירש אותם. עם זאת הגירוש לא נמשך זמן רב ומשנת 1364 יכלו היהודים לחזור לבודה. מרכושם ברובע העתיק יכלו להשתמש רק בבית הכנסת. הרובע היהודי הראשון חוסל לתקופה ארוכה יותר בשנת 1420, בתקופת מלך הונגריה זיגיסמונד שהיה זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

תולדות בית הכנסת בבודהוואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר החפירות והגילוי שוקם חלקית בית הכנסת בשנת 1964, צורף לאחר מכן ל"מוזיאון ההיסטוריה של בודפשט" ותפקד כמקום לתצוגות. החל מסתיו 2018 המקום חזר לייעודו המקורי, כלומר הפך שוב לזירת עבודת ה', אך הוא שמר גם על תפקודו התרבותי הקודם.

ציורי קיר בבית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגן דוד עם ברכת כוהנים

בבית התפילה נוכל לראות שני ציורי קיר גדולים יותר וכמה שברי ציורי קיר שנחפרו. מבין שני הגדולים מצד שמאל אנו יכולים לקרוא חץ מתוח ובתוכו משפט מתפילת חנה (אמו של שמואל הנביא), ואילו מימין אנו מוצאים ציטוט מספר במדבר, את ברכת הכהנים, בפרסקו של דמות מגן הדוד.

מתפילת חנה: קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים, וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.. (ספר שמואל א פרק ב')

מברכת הכהנים: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. (ספר במדבר, פרק ו')

הרנסאנס של בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כמעט 700 שנה כאמור, ב-6 בספטמבר 2018, בטקס חנוכה לפני השנה החדשה ה'תשע"ז, חזרו חיי הדת והקהילה בין קירות אחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם. דוד ב. קורנשטיין, שגריר ארצות הברית של אמריקה בבודפשט וד"ר יאנוש אדר נשיא הונגריה השתתפו בחנוכת בית הכנסת. שלמה קבש, רבה של קהילת חב"ד בירך. לאחר סיום טקס הכנסת ספר התורה, נשא דברים הרב ברוך אוברלנדר, מייסד ומנהיג תנועת חב"ד בבודפשט והחונך של הרב פיית ובירך את תלמידו שקיבל סמיכה לרבנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]