תנטוס

תנטוס, התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית.

תנטוס (ביוונית: θάνατος, "מוות") היה התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. הוא שכן בעולם התחתון, ונחשב לישות מפחידה ביותר, המביאה איתה את צינת הלילה ואימת המוות. בקרב הרומאים הוא נודע כמורס (Mors).

ב"איליאדה" מוזכר תנטוס כאחיו התאום של היפנוס, התגלמות השינה. הסיודוס מציין שתנטוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה, אך הוא לא נוקב בשמו של האב.

תנטוס כמעט ולא מופיע בסיפורי המיתולוגיה, ומעולם לא הייתה לו כיתת פולחן מרכזית. בשלב מאוחר יותר, דמותו של האדס, אל השאול ושליט המתים, האפילה על דמותו של תנטוס ותפסה את מקומה.

באמנות תואר תנטוס כגבר צעיר הנושא לפיד בידו האחת ופרפר בידו השנייה. לעתים הוצג כבעל כנפיים, הנושא חרב על מותניו.

על פי מודל הנפש הפרוידיאני, תנטוס הוא יצר המוות, אחד משני היצרים (לצד ארוס, יצר האהבה והתשוקה המינית), הקבועים בבסיס האיד.

ראו גם

• האנשה של המוות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנטוס

המיתולוגיה היוונית - האנשת מושגים
מוזות • נמסיס • מוירה • כרטוס • זלוס ניקה • מטיס • קריטס • אדרסטאה • ההורות • ביה ארוס • אפטה • תמיס • אריס • תנטוס • אתר • נומוס