תנטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תנטוס, התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית.

תנטוסיוונית: θάνατος, "מוות") היה התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. הוא שכן בעולם התחתון, ונחשב לישות מפחידה ביותר, המביאה איתה את צינת הלילה ואימת המוות. בקרב הרומאים הוא נודע כמורס (Mors).

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"איליאדה" מוזכר תנטוס כאחיו התאום של היפנוס, התגלמות השינה. הסיודוס מציין שתנטוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה ומציין שהוא (כמו אחיו) נולד ללא שניקס קיימה יחסי מין.

תנטוס כמעט ולא מופיע בסיפורי המיתולוגיה, ומעולם לא הייתה לו כיתת פולחן מרכזית. בשלב מאוחר יותר, דמותו של האדס, אל השאול ושליט המתים, האפילה על דמותו של תנטוס ותפסה את מקומה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמנות תואר תנטוס כגבר צעיר הנושא לפיד בידו האחת ופרפר בידו השנייה. לעתים הוצג כבעל כנפיים, הנושא חרב על מותניו.

על פי מודל הנפש הפרוידיאני, תנטוס הוא יצר המוות, אחד משני היצרים (לצד ארוס, יצר האהבה והתשוקה המינית), הקבועים בבסיס האיד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


המיתולוגיה היוונית - האנשת מושגים
מוזותנמסיסמוירהכרטוסזלוס
ניקהמטיסקריטסאדרסטאה • ההורותביה
ארוסאפטהתמיסאריסתנטוסאתרנומוס
Muses sarcophagus Louvre MR880.jpg