ארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"חטיפתה של פסיכה"; ציור מאת ויליאם אדולף בוגרו, 1895.
תיאור מקובל של קופידון כמלאך-תינוק מכונף עם קשת

ארוס (יוונית: Έρως) היה אל האהבה והתשוקה המינית במיתולוגיה היוונית. אצל הרומאים הוא נקרא אָ‏מוֹ‏ר, או קופידון. ארוס בדרך כלל נחשב בנם של אפרודיטה וארס. עם זאת, סבורים רוב החוקרים כי הוא אל קדום הרבה יותר משניהם, ולמעשה היה אל האהבה הראשי של יוון העתיקה, לפני אימוץ האלה הקפריסאית אפרודיטה. בתיאוגוניה מאת הסיודוס ארוס נולד היישר מתוך הכאוס יחד עם גאיה, טרטרוס, ניקס, וארבוס.

על פי גרסה אחרת במיתולוגיה היוונית, אפרודיטה נולדה כשהיא כבר בהיריון עם ארוס ואחיו הימרוס. עוד מקור טוען כי אפרודיטה התעברה במשתה שנערך לכבוד הולדתה, ואביו של ארוס אינו ידוע. כמו כן יש סברה שארוס הוא תוצאה של רומן בין אפרודיטה לבין אל הים פוסידון.

ארוס מתואר במיתולוגיה היוונית כתינוק או ילד שמנמן ומכונף, הנושא קשת ואשפת חיצים. רגש האהבה היה מתעורר בכל אדם שנפגע מחיציו של ארוס. לארוס שני אחים נוספים: אנטרוס והימרוס הדומים לו חיצונית ונראים כתינוקות מכונפים. שלישיית התינוקות המכונפים נקראת ארוטס. הם מלווים את אלת האהבה אפרודיטה בכל אשר היא הולכת, ומסמלים את התשוקה המינית.

על פי האודיסיאה של הומרוס, ארוס היה בודד ורצה חבר למשחקים. לכן ילדה אמו אפרודיטה את אנטרוס ("אהבת הצד השני") ללוותו. סיפור לידת אנטרוס הוא אלגוריה עם מוסר השכל, המלמדת שאהבה זקוקה לצד שני כדי לפרוח ולשגשג.

המיתוס המפורט ביותר הקשור לארוס הוא אודות אהבתו לבת התמותה פסיכה. פסיכה הייתה נערה כה יפה, עד שאפרודיטה בעצמה החלה לקנא בה. האלה שלחה את בנה ארוס לשלוח חיצי אהבה בפסיכה ולגרום לה להתאהב בגבר מכוער. ארוס כה הוקסם מיופיה של פסיכה, עד שהתבלבל ונפגע מחיציו שלו.

ארוס החל לבלות את הלילות עם פסיכה, אך אסר עליה לראות את פניו. פסיכה הסקרנית התייעצה עם אחיותיה הגדולות ואלו דרבנו אותה להדליק נר בחשכה ולהציץ בפני אהובה כשהוא נם את שנתו. כשהדליקה פסיכה את הנר, הבינה מיד מי שוכב לצידה. לרוע המזל התעורר ארוס מטיפת שעווה שנטפה מן הנר, ונטש את הנערה. פסיכה עברה תלאות רבות, ביניהן מכשולים רבים שהציבה כנגדה אפרודיטה, כמו המשימה למיין כמה טונות של גרעינים וקטניות בן לילה. פסיכה צלחה את המשימות השונות ולבסוף הצליחה להתאחד מחדש עם ארוס. בסופו של דבר התרצתה אפרודיטה ואף הפכה אותה לבת אלמוות. פירוש שמה של פסיכה הוא נפש, ולכן מהווים ארוס ופסיכה את השילוב המושלם בין אהבת גוף לאהבת נפש. מוטיבים ממעשייה זו מצויים במעשיות רבות ובהן היפה והחיה וסינדרלה.

באמנות מתואר ארוס כעלם ערום יפה תואר, בעל כנפי זהב, הנושא קשת ואשפת חצים.

בפסיכולוגיה של פרויד, ארוס הוא יצר החיים והמיניות, שיחד עם תנטוס שהוא יצר המוות וההרס, מהווים את שני היצרים החזקים השולטים באדם.

בתרבות המדרשית, ישנה ישות דומה, שחז"ל קוראים לו, מלאך הממונה על התאוה. על פי המדרש אותו מלאך דחף את יהודה לקיים יחסים עם תמר כלתו שהתחפשה לזונה. "...וזימן לו הקדוש ברוך הוא מלאך, שהוא ממונה על התאוה" (בראשית רבה, פרשה פ"ה פסקה ח').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אלים קדומים במיתולוגיה היוונית

כאוסאתרגאיהאורנוסארוסארבוסניקסאופיאון

המיתולוגיה היוונית - האנשת מושגים
מוזותנמסיסמוירהכרטוסזלוס
ניקהמטיסקריטסאדרסטאה • ההורותביה
ארוסאפטהתמיסאריסתנטוסאתרנומוס
Muses sarcophagus Louvre MR880.jpg